כולנו שומעים ולפחות רובנו מציינים "חוקים" הקשורים בדיג... כולנו גםמכירים את האימרה לפיה בים אין חוקים....
הגיע הזמן לדיון בסוגיה.... יש חוקים בים או שהחוק היחיד שנכון הוא זה שקובע שאין חוקים בים?! אילו "חוקים" נראים לכם נכונים והאם יש חוקים שלפיהם אתם מחליטים אם לצאת ואיך לצאת לדיג...
לדעתי, אכן בים אין חוקים- במובן "חוק מוחלט", אך לדעתי יש חוקים - חוקי ההסתברות: יש "כלל" שאומר כי בים פלטה וצלול/שקוף דיג פתיונות על בוס או עם רולר לסרגוסים - אין דיג, לאור הכלל לפיו "אין חוקים בים" אכן עדיין יתכן כי בים כזה יגיע פתאום וייתפס סרגוס ענק, רק עדיין הכלל הראשון נכון - רק את הכללים יש לפרש בתור כללים הסתברותיים ולא כמוחלטים. אם ארצה ללכת לדוג סרגוסים יפים וגם לתפוס - אז אם אראה שהים פלטה וצלול אדחה למועד אחר... יש גם כללים יותר יחסיים שבתחום "האפור" - לא מדברים על יש ואין אלא על יותר ופחות...
זו דעתי על קצה המזלג,
והנה ה"חוק" הראשון ואפילו כמה חוקים שמבחינתי הם בתוך "ספר החוקים שלי": 1. בים פלטה וצלול אין סרגוסים גדולים בדיג חופי ואין כמעט סרגוסים. 2. הים הכי טוב לסרגוסים בדיג חופי זה ים גבה-גלי... 3. בים פלטה וצלול דיג פתיונות מהחוף הוא "על הפנים".
ים שטוח וצלול נחשב כים מת אבל לדעתי זה תופס לגבי היום בלבד. בלילה זו אופרציה אחרת. בדיג לילי בים שטוח וצלול תפסתי גומברים,לברקים,סרגוסים,מרמירים,כחילות,דניסים ומגוון חתולים. לפנות בוקר ובאור ראשון תפסתי גם אינטיאסים וגם טרולוסים. בדיג לילי בים כזה כמובן שנתפסים קלאמרים,סבידות ותמנונים וגם ברקודות בז'ירז'ור...
בים עובד נתפסו אצלי הסרגוסים היפים ביותר.
ירח מלא? בדר"כ מאפיין דיג גרוע מאד. אקשן אפסי וכשיוצא משהו זה חתול או מורנות ואם זה דיג בירדן אז שפמנונים וצלופחים...
-------------------------------
"I don't know half of you half as well as I should like, and I like less than half of you half as well as you deserve."
אני חושב שלחוקים בים כמו שציינתם לפעמים אין משמעות "והחוקים" יכולים להשמע כמו קילשאות ותירוצים כלומר: אני חושב שהגישה בדייג ובכלל "מה שאתה נותן זה מה שתקבל" אצלי בכל אופן {ביחד עם הרגש והאינסטיקט שאני מקשיב להם} בים ובדייג ישנם המון משתנים ש "מגבירים" או "מפחיתים "את הדייג באותו יום נתון מה שלא צריך להשתנות זו השיטה של הדג שאנו רוצים לטרגט יש מצב שבים עובד הדגים אוכלים חזק ויש תפיסות אבל שעה אחר כך האכילות מפסיקות ושום דבר לא קורה או להפך צריך להתמיד עם אותה שיטה {במידה והיא עבדה כבר מצויין פעם} בנוסף אני חושב שכדאי לחזור לאותם נקודות "חמות"שבעבר תפסתם לדעתי יש סיבה שהדגים יחזרו לאותו מקום גם בתנאי ים ובימים אחרים לבסוף אפשר לכתוב עוד מיליון "חוקים" אבל תזכרו משפט שאבא שלי לימד אותי על חוקים בים לפני 20 שנה <a href="http://www.youtube.com/embed/HX9Xhdstz80" target="_blank">http://www.youtube.com/embed/HX9Xhdstz80</a>
עריכה אחרונה: אוגוסט 13, 2013, 14:46:51 PM על ידי יהושוע{שוקי}פרג
-------------------------------
"למדתי בצבא את יופי החיים את טעמם של המים, שאין להם תחליף ואת כל הפלאים שיכול אדם לעשות אם רק ירצה בכך"
היי רפי, אמנם איני מומחה (עדיין) לדגים, אבל אני דווקא חושב הפוך. יש חוקים בים.
קיימת ספרות מקצועית-מחקרית (אך עדיין מועברת בצורה קריאה לכלל האוכלוסייה) ענפה מאוד בכל מה שקשור להתנהגות של דגים. וזה לאו-דווקא קשור לסוג ים או לסוג מזג אויר אלא כהתייחסות לחיה שנמצא בטבע - על איזה חושים מסתמכת (ראייה, שמיעה, מגע, ריח), איך היא מוציאה אנרגיה, איך היא מחשבת אנרגיה, מתי נחה, אינסטינקטים קדמונים וכו'.
אני בהחלט מסכים שיש מצבים בדייג שהם תחת הגדרה של "לא מוסברים" או במילים אחרות - הדייג לא יודע להסביר למה קרה לו מקרה X בזמן מסוים, אבל אני מאמין בלב שלב שחוסר תפיסות נובע משתי סיבות עיקריות:
1. הדגים פשוט לא מתעניינים בדמוי 2. הדייג עשה משהו לא נכון (סתם דוגמא - ברגע שדייג עומד גבוה או קרב מידי למים - הדג בהחלט רואה אותו גם מהעומק, יש לדג זווית ראייה של 45 מעלות למעלה - ולכן הרבה פעמים נמנע מתקיפת הדמוי, אלא אם כן רעב מת)
לסיכום - הרבה פעמים יש תחושה שאם הדג לא תקף את הדמוי = אין דגים באזור, כאשר למעשה דייג יכול לדוג הרבה שעות בנקודה מסוימת שמלאה בדגים - אבל בגלל עבודה לא נכונה אין תקיפות - ולכן קורה מצב של מסקנות לא נכונות ואמרות כמו "אין חוקים בים".
היי רפי, אמנם איני מומחה (עדיין) לדגים, אבל אני דווקא חושב הפוך. יש חוקים בים.
קיימת ספרות מקצועית-מחקרית (אך עדיין מועברת בצורה קריאה לכלל האוכלוסייה) ענפה מאוד בכל מה שקשור להתנהגות של דגים. וזה לאו-דווקא קשור לסוג ים או לסוג מזג אויר אלא כהתייחסות לחיה שנמצא בטבע - על איזה חושים מסתמכת (ראייה, שמיעה, מגע, ריח), איך היא מוציאה אנרגיה, איך היא מחשבת אנרגיה, מתי נחה, אינסטינקטים קדמונים וכו'.
אני בהחלט מסכים שיש מצבים בדייג שהם תחת הגדרה של "לא מוסברים" או במילים אחרות - הדייג לא יודע להסביר למה קרה לו מקרה X בזמן מסוים, אבל אני מאמין בלב שלב שחוסר תפיסות נובע משתי סיבות עיקריות:
1. הדגים פשוט לא מתעניינים בדמוי 2. הדייג עשה משהו לא נכון (סתם דוגמא - ברגע שדייג עומד גבוה או קרב מידי למים - הדג בהחלט רואה אותו גם מהעומק, יש לדג זווית ראייה של 45 מעלות למעלה - ולכן הרבה פעמים נמנע מתקיפת הדמוי, אלא אם כן רעב מת)
לסיכום - הרבה פעמים יש תחושה שאם הדג לא תקף את הדמוי = אין דגים באזור, כאשר למעשה דייג יכול לדוג הרבה שעות בנקודה מסוימת שמלאה בדגים - אבל בגלל עבודה לא נכונה אין תקיפות - ולכן קורה מצב של מסקנות לא נכונות ואמרות כמו "אין חוקים בים".
איציק
לא יודע איציק אם אתה מומחה לדגים, אך ללא ספק אתה מציד את הדברים בצורה מעולה ואיכותית...
היי רפי, אמנם איני מומחה (עדיין) לדגים, אבל אני דווקא חושב הפוך. יש חוקים בים.
לא בהכרח חושב הפוך... כפי שעולה מהתגובות כולל התגובה שלי, נראה שכמעט כולם סבורים שיש חוקים מסוימים, השאלה היא אם לדעתך החוקים הם מוחלטים - או יחסיים כלומר הסתברותיים... כמעט כולם יסכימו ל"חוק" לפיו אין סרגוסים גדולים בדיג פתיונות ביום כשהים פלטה וצלול - עדיין יתכן פעם בשנה שייתפס סרגוס ענק בתנאי ים כאלו וקשה לומר כי לעולם זה לא יקרה.
קיימת ספרות מקצועית-מחקרית (אך עדיין מועברת בצורה קריאה לכלל האוכלוסייה) ענפה מאוד בכל מה שקשור להתנהגות של דגים. וזה לאו-דווקא קשור לסוג ים או לסוג מזג אויר אלא כהתייחסות לחיה שנמצא בטבע - על איזה חושים מסתמכת (ראייה, שמיעה, מגע, ריח), איך היא מוציאה אנרגיה, איך היא מחשבת אנרגיה, מתי נחה, אינסטינקטים קדמונים וכו'.
אני בהחלט מסכים שיש מצבים בדייג שהם תחת הגדרה של "לא מוסברים" או במילים אחרות - הדייג לא יודע להסביר למה קרה לו מקרה X בזמן מסוים, אבל אני מאמין בלב שלב שחוסר תפיסות נובע משתי סיבות עיקריות: 1. הדגים פשוט לא מתעניינים בדמוי 2. הדייג עשה משהו לא נכון (סתם דוגמא - ברגע שדייג עומד גבוה או קרב מידי למים - הדג בהחלט רואה אותו גם מהעומק, יש לדג זווית ראייה של 45 מעלות למעלה - ולכן הרבה פעמים נמנע מתקיפת הדמוי, אלא אם כן רעב מת)
לסעיף 2 מסכים לגמרי, לעיתים גם צעקות מרתיעות דגים - זה בדוק אישית, אוכל לפרט. לסעיף 1, השאלה ואולי שאלת השאלות היא - מדוע הדגים לא מתעניינים בדמוי?! לא מתעניינים בדמוי ספציפי והיו מתעניינים באחר או כוונתך למצב שאינם מתעניינים באף דמוי...
לסיכום - הרבה פעמים יש תחושה שאם הדג לא תקף את הדמוי = אין דגים באזור, כאשר למעשה דייג יכול לדוג הרבה שעות בנקודה מסוימת שמלאה בדגים - אבל בגלל עבודה לא נכונה אין תקיפות - ולכן קורה מצב של מסקנות לא נכונות ואמרות כמו "אין חוקים בים".
מסכים עם החלק האחרון של הדברים, לגבי דיג בנקודה מלאת דגים וללא תקיפות - האם אתה בטוח שזה בגלל עבודה לא נכונה?! חולק על זה- ולדעתי יש מצבים שיש מלא דגים והעבודה נכונה אך אין תקיפות: למשל בג'יגינג יש ימים שהמסך מראה ערימות של דגים, על הסירה טובי המג'גג'גים - ואין תקיפות. כאן שאלת השאלות והיא: למה זה קורה....
ראשית ראוי שאפתח בגילוי נאות שכן יש צורך להבין איך דבריי נאמרים:
1.כמות התפיסות שלי אינה מרשימה, וכן ניסיוני קצר שנים.
2. כמות היציאות שלי היא בין 1-2 בשבוע (לצערי) לכן איני יכול לתת סטטיסטיקה טובה כמו הרבה אחרים וטובים כאן
3.איני מנוסה בכלל שיטות הדייג, ולכן ההתייחסות שלי היא אמנם מקיפה מבחינה תיאורתית, אבל איני יכול להתייחס לחלק מהסוגיות שהעלית.
אבל אם זאת, אם אתה רוצה לקחת את הדיון הזה למקום מדעי-מחקרי (כמובן ברמה בסיסית שכן אין אנחנו ביולוגים ימיים), חייב להתייחס לדגים כאל קבוצה כוללת אחת. אפשר לחלק אותם לקטגוריות (אצנים, פלגיים, וכו'), אבל בשורה התחתונה אתה חייב להתייחס אליהם כקבוצה אחת מבחינת שיקולי הישרדות הקיימים בטבע. מתוך כך, יש מספר כללי יסוד על דגים שכדאי שכולנו נדע:
1. כל דג חייב לאכול כל יום 1% לפחות ממשקל גופו, וזאת רק על מנת לשרוד. מעבר לכך הוא חייב לאכול על מנת לבנות עצמות, לגדול, לאגור שומן וכו'.
2. בכל פעם שדג עושה פעילות כלשהיא (במקרה שלנו – יוצא לטרף) הוא עושה שיקול של עלות-תועלת. חוקר ממוצא רוסי קבע סוג של נוסחא: "דג יבזבז אנרגיה על טרף בצורה המשתלמת ביותר בשבילו" (מהנוסחא הזאת, למשל, אתה יכול להוציא כלל היקשים והסקות לגבי מהירות גלגול הדמוי – לאט או מהר). דג גדול ישקיע יותר אנרגיה בדרך כלל לעומת דג קטן (זה מוכח מצפייה על דגים).
3. בכל פעם שדג הוציא אנרגיה – הוא חייב לחזור לנוח. תתפלא, אבל הוכח מצפייה על דגים שלפעמים לוקח להם 6 שעות לנוח מהוצאת אנרגיה (למשל אם שאלת מדוע דג אוכל בבוקר, אבל בצהריים אין הרבה אכילות. בקטע הזה הם כמעט כמונו).
4. דג נעזר בחוש הריח והטעם, אבל כמעט באופן גורף הוא מסתמך בעיקר על חוש הראייה על מנת לאתר את הטרף שלו. לגבי שמיעה של דגים – אני חושב שדיבורים הם לא יכולים לשמוע (לדגים יש אוזניים, אגב), אבל רעשים על הקרקע מועברים למים ואת זה כן יכולים לשמוע ואפילו נרתעים.
עכשיו, כאן למשל הבאתי סט של "כללים" (כללי יסוד נקרא לזה) שעל בסיסם אתה יכול לבנות שיטות דייג, או שעל בסיסם אתה יכול למקסם את יכולות התפיסה שלך. ללא ספק אתה חייב להיות מצויד בנתונים נוספים כמו איפה מסתובבים הדגים (על סוגיהם השונים), ואיזה מצבים של ים עוזרים להם לצוד יותר טוב מאשר בים אחר, או מזג אויר. אבל התהליך שלך צריך להיות בסדר הזה, ולא הפוך (כמו הקביעה שבים פלטה אין סרגוסים באופן הסתברותי).
לגבי השאלות שלך, 1. לפעמים דגים לא מתעניינים בדמוי כי הוא פשוט נראה להם לא טבעי (כך אני סבור). הרבה פעמים שרוצים לקנות דמויים, אני מאמין שצריך קודם כל לבחור את הצבעים הטבעיים, כלומר של דגי הפיתיון שנמצאים באזור (מרמיר, סרגוס, טלויזיה, בורי). אבל באמת שכאן גם לי אין הסבר, לפעמים פשוט הדמוי לא מעניין אותם.
2. אני חושב שהרבה פעמים חוסר התקיפות נובעות מטעויות של הדייג. התייחסתי לזה בהודעה הקודמת – הדייג עומד קרוב מידי או גבוה מידי, עושה יותר מידי רעש, מנסה לטרגט דג "עצלן" ומגלגל את הדמוי מהר. להבנתי, כלל יסוד אחד – תמיד תתחיל בלהחזיר את הדמוי שלך לאט, ורק אם אין תגבוה אז להגביר מהירות עם הזמן. זה ממש על קצה המזלג. אבל ממש. יש כל כך הרבה מידע שגם אני טרם נחשפתי אליו, ואני מאמין שכמו בכל תחום מדעי – תמיד יש חילוקי דעות וחידושים.
אני נחשפתי לאחרונה לספר שנקרא Through the Fish's Eye, שהוא אמנם ספר ישן (1973, ישן בקנה מידה מדעי כמובן), אבל בהחלט נותן יסודות חשובים לכל דייג. לי יצא לקרוא את הספר הקשיח, אבל אולי יש חלקים ממנו באינטרנט. אני לא יודע.
איציק.
עריכה אחרונה: אוגוסט 13, 2013, 20:12:04 PM על ידי איציק.ש
ראשית ראוי שאפתח בגילוי נאות שכן יש צורך להבין איך דבריי נאמרים:
1.כמות התפיסות שלי אינה מרשימה, וכן ניסיוני קצר שנים.
2. כמות היציאות שלי היא בין 1-2 בשבוע (לצערי) לכן איני יכול לתת סטטיסטיקה טובה כמו הרבה אחרים וטובים כאן
3.איני מנוסה בכלל שיטות הדייג, ולכן ההתייחסות שלי היא אמנם מקיפה מבחינה תיאורתית, אבל איני יכול להתייחס לחלק מהסוגיות שהעלית.
אבל אם זאת, אם אתה רוצה לקחת את הדיון הזה למקום מדעי-מחקרי (כמובן ברמה בסיסית שכן אין אנחנו ביולוגים ימיים), חייב להתייחס לדגים כאל קבוצה כוללת אחת. אפשר לחלק אותם לקטגוריות (אצנים, פלגיים, וכו'), אבל בשורה התחתונה אתה חייב להתייחס אליהם כקבוצה אחת מבחינת שיקולי הישרדות הקיימים בטבע. מתוך כך, יש מספר כללי יסוד על דגים שכדאי שכולנו נדע:
1. כל דג חייב לאכול כל יום 1% לפחות ממשקל גופו, וזאת רק על מנת לשרוד. מעבר לכך הוא חייב לאכול על מנת לבנות עצמות, לגדול, לאגור שומן וכו'.
2. בכל פעם שדג עושה פעילות כלשהיא (במקרה שלנו – יוצא לטרף) הוא עושה שיקול של עלות-תועלת. חוקר ממוצא רוסי קבע סוג של נוסחא: "דג יבזבז אנרגיה על טרף בצורה המשתלמת ביותר בשבילו" (מהנוסחא הזאת, למשל, אתה יכול להוציא כלל היקשים והסקות לגבי מהירות גלגול הדמוי – לאט או מהר). דג גדול ישקיע יותר אנרגיה בדרך כלל לעומת דג קטן (זה מוכח מצפייה על דגים).
3. בכל פעם שדג הוציא אנרגיה – הוא חייב לחזור לנוח. תתפלא, אבל הוכח מצפייה על דגים שלפעמים לוקח להם 6 שעות לנוח מהוצאת אנרגיה (למשל אם שאלת מדוע דג אוכל בבוקר, אבל בצהריים אין הרבה אכילות. בקטע הזה הם כמעט כמונו).
4. דג נעזר בחוש הריח והטעם, אבל כמעט באופן גורף הוא מסתמך בעיקר על חוש הראייה על מנת לאתר את הטרף שלו. לגבי שמיעה של דגים – אני חושב שדיבורים הם לא יכולים לשמוע (לדגים יש אוזניים, אגב), אבל רעשים על הקרקע מועברים למים ואת זה כן יכולים לשמוע ואפילו נרתעים.
עכשיו, כאן למשל הבאתי סט של "כללים" (כללי יסוד נקרא לזה) שעל בסיסם אתה יכול לבנות שיטות דייג, או שעל בסיסם אתה יכול למקסם את יכולות התפיסה שלך. ללא ספק אתה חייב להיות מצויד בנתונים נוספים כמו איפה מסתובבים הדגים (על סוגיהם השונים), ואיזה מצבים של ים עוזרים להם לצוד יותר טוב מאשר בים אחר, או מזג אויר. אבל התהליך שלך צריך להיות בסדר הזה, ולא הפוך (כמו הקביעה שבים פלטה אין סרגוסים באופן הסתברותי).
לגבי השאלות שלך, 1. לפעמים דגים לא מתעניינים בדמוי כי הוא פשוט נראה להם לא טבעי (כך אני סבור). הרבה פעמים שרוצים לקנות דמויים, אני מאמין שצריך קודם כל לבחור את הצבעים הטבעיים, כלומר של דגי הפיתיון שנמצאים באזור (מרמיר, סרגוס, טלויזיה, בורי). אבל באמת שכאן גם לי אין הסבר, לפעמים פשוט הדמוי לא מעניין אותם.
2. אני חושב שהרבה פעמים חוסר התקיפות נובעות מטעויות של הדייג. התייחסתי לזה בהודעה הקודמת – הדייג עומד קרוב מידי או גבוה מידי, עושה יותר מידי רעש, מנסה לטרגט דג "עצלן" ומגלגל את הדמוי מהר. להבנתי, כלל יסוד אחד – תמיד תתחיל בלהחזיר את הדמוי שלך לאט, ורק אם אין תגבוה אז להגביר מהירות עם הזמן. זה ממש על קצה המזלג. אבל ממש. יש כל כך הרבה מידע שגם אני טרם נחשפתי אליו, ואני מאמין שכמו בכל תחום מדעי – תמיד יש חילוקי דעות וחידושים.
אני נחשפתי לאחרונה לספר שנקרא Through the Fish's Eye, שהוא אמנם ספר ישן (1973, ישן בקנה מידה מדעי כמובן), אבל בהחלט נותן יסודות חשובים לכל דייג. לי יצא לקרוא את הספר הקשיח, אבל אולי יש חלקים ממנו באינטרנט. אני לא יודע.
איציק.
ראשית אתה צנוע שנית אתה בנדם מאוד יסודי ומיקצועי אחת התגובות היכי יסודיות והכי מיקצועיות שראיתי מאוד מעניין
ראשית ראוי שאפתח בגילוי נאות שכן יש צורך להבין איך דבריי נאמרים:
1.כמות התפיסות שלי אינה מרשימה, וכן ניסיוני קצר שנים.
2. כמות היציאות שלי היא בין 1-2 בשבוע (לצערי) לכן איני יכול לתת סטטיסטיקה טובה כמו הרבה אחרים וטובים כאן
3.איני מנוסה בכלל שיטות הדייג, ולכן ההתייחסות שלי היא אמנם מקיפה מבחינה תיאורתית, אבל איני יכול להתייחס לחלק מהסוגיות שהעלית.
אבל אם זאת, אם אתה רוצה לקחת את הדיון הזה למקום מדעי-מחקרי (כמובן ברמה בסיסית שכן אין אנחנו ביולוגים ימיים), חייב להתייחס לדגים כאל קבוצה כוללת אחת. אפשר לחלק אותם לקטגוריות (אצנים, פלגיים, וכו'), אבל בשורה התחתונה אתה חייב להתייחס אליהם כקבוצה אחת מבחינת שיקולי הישרדות הקיימים בטבע. מתוך כך, יש מספר כללי יסוד על דגים שכדאי שכולנו נדע:
1. כל דג חייב לאכול כל יום 1% לפחות ממשקל גופו, וזאת רק על מנת לשרוד. מעבר לכך הוא חייב לאכול על מנת לבנות עצמות, לגדול, לאגור שומן וכו'.
2. בכל פעם שדג עושה פעילות כלשהיא (במקרה שלנו – יוצא לטרף) הוא עושה שיקול של עלות-תועלת. חוקר ממוצא רוסי קבע סוג של נוסחא: "דג יבזבז אנרגיה על טרף בצורה המשתלמת ביותר בשבילו" (מהנוסחא הזאת, למשל, אתה יכול להוציא כלל היקשים והסקות לגבי מהירות גלגול הדמוי – לאט או מהר). דג גדול ישקיע יותר אנרגיה בדרך כלל לעומת דג קטן (זה מוכח מצפייה על דגים).
3. בכל פעם שדג הוציא אנרגיה – הוא חייב לחזור לנוח. תתפלא, אבל הוכח מצפייה על דגים שלפעמים לוקח להם 6 שעות לנוח מהוצאת אנרגיה (למשל אם שאלת מדוע דג אוכל בבוקר, אבל בצהריים אין הרבה אכילות. בקטע הזה הם כמעט כמונו).
4. דג נעזר בחוש הריח והטעם, אבל כמעט באופן גורף הוא מסתמך בעיקר על חוש הראייה על מנת לאתר את הטרף שלו. לגבי שמיעה של דגים – אני חושב שדיבורים הם לא יכולים לשמוע (לדגים יש אוזניים, אגב), אבל רעשים על הקרקע מועברים למים ואת זה כן יכולים לשמוע ואפילו נרתעים.
עכשיו, כאן למשל הבאתי סט של "כללים" (כללי יסוד נקרא לזה) שעל בסיסם אתה יכול לבנות שיטות דייג, או שעל בסיסם אתה יכול למקסם את יכולות התפיסה שלך. ללא ספק אתה חייב להיות מצויד בנתונים נוספים כמו איפה מסתובבים הדגים (על סוגיהם השונים), ואיזה מצבים של ים עוזרים להם לצוד יותר טוב מאשר בים אחר, או מזג אויר. אבל התהליך שלך צריך להיות בסדר הזה, ולא הפוך (כמו הקביעה שבים פלטה אין סרגוסים באופן הסתברותי).
לגבי השאלות שלך, 1. לפעמים דגים לא מתעניינים בדמוי כי הוא פשוט נראה להם לא טבעי (כך אני סבור). הרבה פעמים שרוצים לקנות דמויים, אני מאמין שצריך קודם כל לבחור את הצבעים הטבעיים, כלומר של דגי הפיתיון שנמצאים באזור (מרמיר, סרגוס, טלויזיה, בורי). אבל באמת שכאן גם לי אין הסבר, לפעמים פשוט הדמוי לא מעניין אותם.
2. אני חושב שהרבה פעמים חוסר התקיפות נובעות מטעויות של הדייג. התייחסתי לזה בהודעה הקודמת – הדייג עומד קרוב מידי או גבוה מידי, עושה יותר מידי רעש, מנסה לטרגט דג "עצלן" ומגלגל את הדמוי מהר. להבנתי, כלל יסוד אחד – תמיד תתחיל בלהחזיר את הדמוי שלך לאט, ורק אם אין תגבוה אז להגביר מהירות עם הזמן. זה ממש על קצה המזלג. אבל ממש. יש כל כך הרבה מידע שגם אני טרם נחשפתי אליו, ואני מאמין שכמו בכל תחום מדעי – תמיד יש חילוקי דעות וחידושים.
אני נחשפתי לאחרונה לספר שנקרא Through the Fish's Eye, שהוא אמנם ספר ישן (1973, ישן בקנה מידה מדעי כמובן), אבל בהחלט נותן יסודות חשובים לכל דייג. לי יצא לקרוא את הספר הקשיח, אבל אולי יש חלקים ממנו באינטרנט. אני לא יודע.
איציק.
תגובה מעניינת ומרתקת...
עם שפע הידע שלך בצירוף לנסיון של מישהו שמבין ים לאחר אלפי שעות ים כמו מאמון למשל, אפשר כנראה לגבש לא מעט "חוקים" - לטעמי במובן ההסתברותי של "הסתברות גבוהה"....
