| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 9/8/2013 | שרון: חדרה (קיסריה/גבעת אולגה) | מים מלוחים | גלי | 20 - 30 מטר | דיג מקיאק כללי (דוחות ישנים) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
הדו"ח:
יום שישי... כל השבוע מחכה ליום הזה... על פי התחזית אמור להיות יום מצויין לים, אבל בתקופה כזאת... אי אפשר לדעת... יום רביעי מתחילים לדבר עם חברים על מפגש בקיסריה. אחרי כמה שעות נקבע סופית: קיסריה, ארטיום וצוותו, משלחת רחבה של צוות יורדי הים ואני נציג הפיראטים.
4:15 מגיע לחוף... חלק מהחברים כבר שם כמעט מוכנים... ציק צאק מתארגנים נכנסים מים. מגיע לנקודה הראשונה ב-23 מטר ... מוריג גיג ומדאי... הקפצה השני של הגיג ואופההההההה אני נעול... נעילה חזקה... ואני בשמיים... אולי זה האנטיאס שאני חולם עליו??? אבל מה? נעילה מוזרה... חזקה מאוד. אבל יש לי סבלנות, משחקים עם החיה... עוברות 10 דק' וכלום, עדיין משיכות, לקיחת חוט אבל מתחיל להרגיש סוג של חולשה של החיה... עוברות עוד 2-3 דקות ואני מזהה מגמה מוזרה: החיה מתרחקת תוך כדי שהיא עולה לכיוון פני מים. אני שואל את עצמי: מה זה? תוך דקה אני מבחין במרחק של כ-15-20 מטר ממני בראש ירוק כמו כדור רוגבי שמבצבץ לשניה על המים , שומע מרחוק נשימה עמוקה זריזה ואופפפהההה שוב צלילה תוך משיכה של 20 מטר חוט שאני לא יכול לבלום (אני עם קלאץ פתוח). אז אני מבין שזהו... זה לא האנטיאס שלי נבוך ... זה צב ים... גדול... והמשחק הולך להיות מעניין. במשחק הזה אני מציב לעצמי כמה מטרות:
1. לא לשבור את המקל.
2. לא לדפוק את הרולר
3. לנסות להציל את הגיג (גיג אהוב עליי... גיג של JIGGING MASTER ורוד כסוף שמככב כל פעם שאני מוריד אותו).
4. לא לפגוע בחיה היפה הזאת.
כבר עם התודעה שאין אנטיאס עכשיו המשחק זה משחק של סבלנות ועבודה כמה שיותר נכונה. פה אני מפעיל את כל מה שלמדתי מהמקרים המעניינים של החודש וחצי האחרונים ("הנצרן ששבר לי את החכה") וכלל הטיפים שקיבלתי מהחברים בפורום. בקיצר עובד עם הצב 45 דקות עד מצב שהוא מתעייף והוא לא מצליח לרדת יותר משני מטר עומק... אני מצליח לעלות אותו ולקרב אותו לקיאק... אבל מה? יש בעיה... על מנת להוציא לו את גיג, שנתקע לו רגל הימנית הקדמית, אני חייב עזרה.... עוד מישהו... בנתיים מרים את עיניים ואני מזהה שאני לבד... צוות אחד כבר התחילו את החזרה לחוף, החברה של ארטיום עלו ל-33 מטר... ואני סוליקו... אני והצב... חושב לעצמי... מממממממ.... בעייתי... הצב עצבני מאוד, כל פעם שהוא עולה ישר צולל ועם הרוחות שמתחזקות והים שמתברבר, אין מצב לתפוס את הצב בידיים לבד בלי להתהפך... אז כאשר אני מזהה שהוא חלש מנסה לקרב אותו אלי על מנת להציל כמה שיותר חוט... בסופו של דבר אני מצליח לקרב אותו חצי מטר ממני, מצליח לתפוס את השוק לידר, משיכה וטאק... השוק לידר מתנתק מהסיכה והצב סוף סוף צולל לביתו. לצערי לקח איתו כ"עגיל" את הגיג שלי, אבל לפחות הוא לא נפגע יתר על המידה.
בנתיים הרוחות מתחזקות אבל רק 7 בבוקר... חושב טיפה ואומר לעצמי יאללה בוא ננסה עוד כמה דקות ... מחבר סיכה חדשה ומתחיל לעבוד עם אינציקו... לא להרבה זמן... בעשרים דקות עולות שתי אבו קקות מגעילות שעוברות טיפול שיניים ופינצור... וזהו הרוח עולה, אני נסחפתי כבר עד ג'יזר אז הגיע הזמן לצאת...
לקח לי כשעה ורבע לחזור לחוף.
חזרתי בלי דגים אבל עם חוויה שלא אשכח בחיים.
האנטיאס שלי יגיע... אני ממתין לו בסבלנות...
צפייה נעימה...
אדריאן


















וכול הכבוד על ההישתדלות לשיחרור של צביצב 




