| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 9/8/2013 | צפון: ראש הנקרה-נהריה | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 03:00 | קלמארי - | חתול-ים / סטרוכה (תריסנית קוצנית/טריגון חד-אף) | 1 | גודל פיתה |
| 05:00 | קלמארי - | טרולוס (צנינית אטלנטית) | 1 | 1.200 ק"ג |
| 06:30 | קלמארי - | טרולוס (צנינית אטלנטית) | 1 | 25 ס"מ |
הדו"ח:
חמישי בצהריים מקבל צלצול מאחד השותפים הקבועים לפשע שמעדכן שהוא יכול לצאת יותר מוקדם וגם לחזור יותר מאוחר בבוקר
האשה נוסעת עם הילדים ואני רק מחפש תירוץ לעוף הביתה מהעבודה וב-5 הוא אצלי, כוס קפה אחרון וסיגריה ואנחנו בדרך לאכזיב
נחיתה ב-6 ורבע בראש הנקרה אבל הים לא רגוע עם רוח צפון מערבית מתונה וגלים שמכסים את הריפים כמו שצריך
עולים לחניה הצפונית ויורדים במדרגות עם חכות ז'ירז'ור בתקווה לאיזה גומבר של שקיעה על טופר גדול
תקוות לחוד וגומברים לחוד ובסופו של דבר האכילות היחידות שהיו שם זה היתושים שאכלו אותנו...
בינתיים השמש שוקעת והים יורד ואנחנו מתקפלים ויורדים לעמוד 37.
אבא ובן עם חכות יושבים כמה עשרות מטרים מאיתנו וחוץ מזה החוף נקי מדייגים למרבה הפלא
פורסים חכות (אני 4 והשותף 3) ומפנקים בפילה בורי וקלאמרי שעדיין זוהר מהחורף האחרון
רוב החכות עם פיתיון גדול על כבל אבל כול אחד עם חכה אחת לקטן.
הוא עם קרסים גודל 10 וקצוות של זרועות קלאמרי ואני עם משקולת עוגן בקצה של 130 גרם ו-3 קרסים גודל 2 על תלאי קצר, גם כן עם רגלי קלאמרי...
קטן זה עניין יחסי
הים רגוע ושקט ורק בחוף עולה הגל ונשבר בכוח על המדרגה של החול שנוצרה שם וההרגשה של מיליון דולר
בשלב די מוקדם הרוח התחלפה למזרחית קרירה ואחרי הבירה הקרה אנחנו מוצאים את עצמנו מוסיפים שכבה עליונה
פה ושם כרסום של הפיתיונות וסרגוס ראשון יוצא אצל השותף.
קצת גדול מדי לתפירה לטעמי בשלב הזה של העונה אבל הוא לא רואה בעיניים (היה לו מורה טוב...
) והסרגוס חוזר בטיסה למים עם קרס 0/5...הזמן עובר והים יורד ובשלב מסוים אחרי דממה של רבע שעה אני קולט את הראש של השותף מונח על החזה .
שיישן
מתישהו אני אתעייף ואז הוא יקבל השכמה...
השעות חולפות ובסביבות חצות וחצי אני משתעל בקול ומעיר אותו
הגיע הזמן לחידוש פיתיונות
מוציאים את כול החכות ומחדשים פיתיונות והחצי השני של הלילה מתחיל
עשרה לאחת והבלאק ווידו עם הפילה בורי מקבל שני פיצוצים עצבניים ברצף ומתיישרת איך שאני מגיע אליה.
קיבינימאט! סוף סוף אכילה של גומבר ואין נעילה?!?
גם השותף קופץ מהכסא וניגש קרוב לחכות כי ברור לנו שהם כאן ועוד חכה הולכת לרדת...
ואכן, החכה הקיצונית שלו, גם כן עם פילה בורי, יורדת חזק פעם אחת ומתיישרת.
נו ?? מה יהיה ?!?
ואז חכה נוספת אצלי, גם כן עם פילה בורי, יורדת פעם בודדת ומתיישרת.
רבאק!! מה קורה כאן??
והזמן עובר ואין תגובה...
מוציאים חכות לבדיקה ורואים שהפילה עדיין שם אבל עם סימני נשיכה משוננים בקצה.
כנראה שהפילה היה גדול מדי, הקרס גבוה מדי בתוך הפילה ולא הגיע עד לקצה ואולי השילוב של קרס עם זרוע קצרה ומפתח רחב, בשילוב עם פילה שיש בו עדיין את השדרה המרכזית, לא ממש רעיון טוב בשלב כזה מוקדם של העונה...
ראיתי פילטים הרבה יותר מסיביים ועם עצם נטחנים בשבריר שנייה ונבלעים למעמקי הלוע של גומברים רעבים אבל עכשיו הם כנראה הססנים או אולי פשוט לא ממש רעבים בגלל שפע הדגיגים שמסתובבים בים בתקופה הזו...
בפעם הבאה הם יקבלו פילה עדין ונקי מעצם על קרסים עם זרוע ארוכה ומפתח צר יחסית עם שפיץ שנוטה החוצה...
חוזרים לשבת והזמן עובר.
השותף צולל שוב ואני מעביר את הזמן בתרגול טלקינזיס ומנסה לגרום לחכות להתכופף
אך ללא הצלחה...
3 בבוקר אני כבר מתחיל לצלול גם כן ורק חבורות הנערים שיורדות לחוף מדי פעם ומתקרבות יותר מדי לחכות שפרושות לאורך החוף שומרות אותי עירני למחצה.
ואז החכה עם הקרסים גודל 2 מראה סימנים של משהו אבל לא הניקורים האופייניים לסרגוסים...
ניגש לחכה ומגלגל החוצה.
להפתעתי יוצא על הקרס התחתון טריגון חמוד בגודל פיתה שמקבל תמונה מטושטשת לפנים ובזריזות אבל בזהירות אני מרתק אותו עם מגבת עבה לסלע תוך כדי שהזנב בתוך בקבוק חצי ליטר
ומשחרר את הקרס והוא חוזר לים 
תחזור כשתהיה 40 קילו ותיתפס בראש הנקרה
רצוי לא אצלי...
מנצל את המצב לחידוש פיתיונות, אצלי ואצל השותף שמנסר את העולם וחוזר לשבת...
הזמן עובר לאט והקור מתחיל להציק.
היו רגעים שחשבתי להתקפל וללכת לרכב לאיזו שעה אבל הים שירד והמחשבות על הזריחה מחזירים לי את המוטיבציה ואני מכוון שעון ל-4 וחצי...
ב-4 20 ומשהו אני מבטל את ההשכמה, נותן לשותף נהימה חזקה ומעיר אותו להתארגן.
מוציאים את כול החכות, מורידים את הכבלים ומחברים ריגים מניילון עם קרסים גודל 1 בממוצע עם רצועות קלמארי , מעשנים סיגריה ובסימן הראשון להתבהרות כשהשמים מקבלים צבע סגול וצמרות העצים מאחורינו במרחק מתגלות על רקע השמים, אנחנו משגרים את החכות למרחק ונעמדים בציפייה ליד החכות.
רבע ל-5 והמתח באויר.
מחכים ומחכים...
5 וחמישה החכה הקיצונית אצלי מקבל מכה חדה וחזקה ומתיישרת
אני ניגש לחכה ומוציא מהסטנד. אחרי הבאסה של הלילה אני לא לוקח סיכון ומחזיק ביד, מוכן לתת הוק סט ברגע שיש משהו בצד השני.
והצד השני מאותת שהוא שם...
הוק סט עצבני מצדי ואני מרגיש שיש משהו. לא גדול אבל הוא שם.
מגלגל רצוף ופתאום מגיעה העצירה . מישהו לא מרוצה מהכיוון שהעניין מתפתח (תרתי משמע...) ומנסה להתרחק.
מגלגל בהחלטיות אבל בלי להפעיל כוח מיותר ולבסוף מהמערבולת של הגלים בקו החוף צץ לו טרולוס יפיפה של 1.160 ק"ג לאחר ניקוי
מסדר את הפיתיון ומחזיר למרחק וההמתנה נמשכת...
חמש וחצי השמים מתבהרים והמכות המוכרות של מכה ורפיון שמאפיינות אכילות של אבונפחות מתחילות
כול כמה דקות מוציאים חכות, מחדשים ריגים ופיתיון ומחזירים.
בחלק גדול מהמקרים אי אפשר לספור עד 10 והחכה כבר מקבלת מכה.
בחלק מהמקרים החוט הראשי נהיה רפוי לגמרי וחוזר אפילו בלי משקולת...
השותף מוציא אבונפחה של 30 ס"מ על ריג ניילון שנחתך על קו המים אבל הרגל ארוכה והנעל עם כיפת ברזל והוא עף לסלעים לנפוח למוות...
בשלב מסוים אני מתעצבן ומחליט להראות להם מאיפה משתין הדג ומרכיב כבל עבה עם ציפוי שחור וקרס גודל 6/0 עצבני עם פילה בורי ומשגר למרחק.
10 שניות לא עוברות והניקורים מתחילים.
כשהם נפסקים אני מוציא החוצה ומגלה רצועת עור קטנה.
תופר שמלה של קלמארי בנדיבות ובחיפוף ומשגר לאבונפחות.
הפעם לקח יותר מ-10 שניות. למעשה לקח כמה דקות טובות אבל מה שקרה זה שהחוט חזר בלי המשקולת והכבל...
6 וחצי נמאס לנו מהקרקס הזה והחלטנו על קיפול. השותף מגיע לחכה האחרונה והיא מקבל ניקור חד ומהיר
גילגול מהיר והוא שולף טרולוס של 25 ס"מ לקינוח
אני לא חושב פעמיים ומפיל עליו את מלאכת ניקוי הדגים.
פייר זה פייר. מי שלוקח את הדגים, מנקה אותם...
לסיכומו של יום (בעיקר לילה), היובש של אכזיב עדיין קיים.
דיג חופי עם אקשן עדיין אין אבל הגומברים כבר כאן, אצלנו בצפון וזה רק עניין של זמן.
בשלב הזה של העונה אני מציע לרדת בגודל הפיתיון, ללכת על משהו שיהיה קל לנשוך ואפילו לבלוע בלי נשיכות ולעבוד עם קרסים יותר חדים מאשר חזקים...
הטרולוסים גם כן כבר כאן ויש חתיכות יפות. אם הים סבבה, מומלץ להגיע ב-4 ולהכין הכול ולשגר לפני הזריחה. אני משוכנע שעדיף שהפיתיון יהיה כבר במים כשהאבונפחות מטיילות כי רעש הנפילה למים מושך אותם בטירוף
יותר מזה, אם יש גל של אבונפחות, למרות הקושי רצוי להוציא את החכות מהמים, לחכות 10 דקות ולשגר שוב. אולי הלהקה תתקדם הלאה ולא תישאר להרוס את הדיג... אולי...
לטריגונים יש עוקץ מסוכן בזנב וצריך להיזהר בזמן ההתעסקות איתם
הים נקי ואין אצות. אפילו סחף לא היה...
בלילה קר גם כשביום חום אימים...
אחרי הלילה באה הזריחה...
אחרי הזריחה באות האבונפחות...
אחרי הדיג בא הקיפול הארוך והמייגע והדרך הארוכה הביתה...
מזל שיש את "סברי"...
שבוע טוב לכולם!
מה רציתי להגיד
