תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
2/8/2013 | צפון: מפרץ חיפה | מים מלוחים | שקט עד גלי | 10 - 20 מטר | דיג מסירה - טרולינג |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
7:30 | דמוי דג גדול - XRAP 20 | לוקוס - אירדי (דקרנית אדומה) | 1 | ~1.5 ק"ג |
7:30 | דמוי דג גדול - XRAP 20 | גומבר (גומבר טורפני) | 1 |
הדו"ח:
דוח באיחור קל, אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא

בשישי האחרון הוזמנתי להצטרף ליציאת טרולינג + ג'יגלייט ביאכטה של גדי מצגר ע"י רפי.
מתלבט קצת, ובעיקר חושש איך הגוף שלי יגיב (גם על הקיאק לא הרגשתי הכי טוב בהתחלה, אם כי שם זה עבר לי לגמרי כמעט), אבל בסוף מחליט שבמקרה הכי גרוע, נסבול כמו גבר (כלומר, אבכה כמו ילדה קטנה...).
אוסף את רפי, שהצליח להכניס לפונטו הקטנה שלי ארסנל ציוד שלא היה מבייש ספינת דיג שמוציאה 20 אנשים לצ'רטר בחו"ל.
קצת לוגיסטיקה, והכל נכנס.
מגיעים באיחור, ופוגשים את גדי כבר בסירה, מחכה לנו כבר כחצי שעה...
יוצאים מהמזח, רק בשביל לחזור לאחר 2 דקות כי רפול שכח את הפלאפון ברכב

מתחילים לשוט לעבר פתח הנמל, ואני לחוץ...
אומנם לקחתי טרבמין בבוקר, אבל עדין - פעם ראשונה.
רפי מנסה להרגיע, ונותן לי מספר טיפים חשובים להתנהלות בים על גבי סירה.
הטיפ החשוב ביותר - לא להתנגד! פשוט לעמוד, בלי להחזיק בכלום, עדיף במקום פתוח שרואים ממנו את קו האופק, ואם הסירה מתנדנדת ימינה - אז לזרום איתה ימינה עם הגוף, ולבלום אותו אך ורק אם מגיעים לסף נפילה.
אני מרגיש קצת כמו רקדנית בלרינה, אבל זה עובד מצויין.
בתחילה היתה לי סחרחורת ממש קלה, אבל היא עברה דיי מהר.
מקפיד על שתייה, ובסוף היום אפילו ישבתי ונישנשתי לי מלפפון על הסיפון.
כמה דקות לאחר היציאה מהנמל, 2 החכות טרולינג, חמושות בXRAP 20, מקבלות תקיפה בו זמנית! (כל כך הצטערתי שלא הדלקתי כבר את המצלמה).
רפי תופס פיקוד על אחת, גדי על השנייה, עד לשלב שבו צריך לשלוט גם ביאכטה, ואז מקל אחד עובר אלי.
על חכה אחת תפוס לוקוס בוודאות, ובחכה השנייה יש התלבטויות - "דוראדו" היתה הצעקה הראשונה של רפול, שראה משהו קופץ מהמים,
אך לבסוף, שהדג קרוב לסירה, אני מזהה בוודאות שאני מגלגל גומבר יפיפה - שלצערי הרב בסוף קפץ וניער את עצמו מהקרסים.
הלוקוס של רפי עוד עושה סקי מים, אז אני מוציא את המצלמה ומסריט את מה שנשאר מההוצאה שלו.
ממשיכים צפונה, במטרה לג'יג לייט, והים הולך ונהיה גלי ככל שהבוקר מתקדם. בדרך עוברים ליד רתיחות של טוניות, אני מנסה את מזלי, אך מתקשה לזרוק עם המקל ג'יג ולא מצליח להגיע (מה גם שזה נעשה תוך כדי שיט במהירות 4-5 קשרים לפי מיטב זכרוני).
מגיעים לנקודות, ומתחילים לנסות, אך עקב דריפט חזק ורוח חזקה, היה קשה מאד למקם את היאכטה מעל הנקודות, ומהר מאד הם נסחפה מהם.
אני כבר מרגיש דיי טוב ורגוע, אז למרות התנודות של הסירה עם הגלים שעלו, מתמקם בישיבה בצד היאכטה, ומתחיל להקפיץ את עצמי לדעת.
אין תגובה מהצד השני.
באחת הירידות, רפול מקל תקיפה ונלקח מיידית לסלע. בזמן ניסיונות השיחרור, היאכטה עולה בטעות על החוט, ובזה נגמר הסיפור.
החוט כנראה הסתבך במדחף, וגדי מחליט שמסתובבים חזרה על מנת למנוע נזק למערכת. המפרשים נפתחים, והיאכטה תוך שניות צוברת מהירות מדהימה! דמויי הטרולינג מורדים, ועקב המהירות - רפול מפחד שהחוט לא יעמוד בעומס של הגרירה - אבל מנסה.
תפיסות לא היו עוד,
אבל כן היו חברה טובה, מוזיקה טובה, אוויר ים נקי ונעים, וחוויה ראשונה שבהחלט השאירה טעם של עוד...!
תודה רבה לגדי מצגר על האירוח ולרפי על ההזמנה - נהנתי מכל רגע!