| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 12/7/2013 | ירדן - צפון לכנרת | מים מתוקים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג במתוקים - ז'רז'ור |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 05:30 | דמוי דג בינוני - SNUB 50 בצבע נחושת | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 1 | 1 קילו+ |
| 05:45 | דמוי דג בינוני - לבן ראש אדום | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 1 | 1 קילו+ |
| 06:30 | דמוי דג בינוני - דמוי לבן ושמן | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 1 | 1.730 ק"ג ושיא אישי חדש לצור! |
| 07:00 | דמוי דג בינוני - כול מיני | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 2 | 30 ס"מ..... |
הדו"ח:
שישי בצהריים, 13:30 , אנחנו נוחתים בחוף חוקוק המחודש ליד אתר ספיר.
המקום עבר שיפוץ מסיבי ונראה מצויין עם דשא, סככות צל, שולחנות קרן קיימת, מלתחות ושירותים שמנוקים כול שעתיים וביום שישי האחרון גם היה ריק כמעט לגמרי
צור ומשפחתו ושחר ומשפחתו כבר שם , לחיצות ידיים והיכרויות ולאחר 10 דקות כאילו הכרנו כבר שנים...
עקב הרמדאן וחודש אב החוף כמעט נטוש ואנחנו מתמקמים באזור הסככות שנמצאות כ-15 מטר מקו המים.
רשת צל שהביא צור נפרשת בין שתי הסככות ומצילה על ערימת הצידניות שרומזת על הבאות...
הרוח מערבית ונושבת בעוצמה ומה שלא מעוגן או שוקל כמה קילו, עף למים ונעלם באופק. לא הכי סימפטי לדיג או לרחצה אבל שובר את החום ובצל דווקא בסדר
מנפח את הסירה לבדוק שהיא מחזיקה אויר ובינתיים הילדים משחקים קרוב לקו החוף. צור מנסה את מזלו למרות התנאים אבל חוץ מדוגמיות של מושטים אין יותר מדי הצלחה.
בינתיים סוגרים על השכמה מוקדמת וגיחה לגשר אריק לנסות את מזלנו עם הביניות.
הזמן עובר והשמש מתחילה לשקוע. הרוח נחלשת והאוהלים מוקמים.
המנגלים מתמלאים בפחמים והצידניות נפתחות.
"קצת" שיפודים של פרגית ולבבות, "קצת" כנפיים, נקניקיות וקציצות וקבבים על מקלות קינמון נצלים להם לצד שיפודי ירקות וחצילים על האש.
שחר אחי, קבב עם קינמון?? אתה באירוע??
הנה אלון נוימן שיסביר את עצמי יותר טוב
קבל ברוח טובה
כשהאש קצת נרגעת והילדים נרגעים, יוצאים להם אנטריקוטים, עם ובלי עצם, לקינוח של ארוחה כיד המלך
ומשנסתיימה מלאכת האוכל, אני וצור מארגנים חכות ויורדים לחוף.
צור עם חתיכות בשר ועוף בתקווה לשפמנון ואני עם 3 חכות מחומשות במיטב הבוייליס, התירס והטייגר נאטס והפעם בכיוון הריחני לשפמנונים בשביל קצת אקשן.
סטיקלייטים בקצה החכות וזמזמים לחכות עומדות מבטיחים שנראה ונשמע אם יגיעו מבקרים ואנחנו עולים לשבת במאהל עם המשפחות.
שילוב מנצח של יציאה משפחתית עם דיג ושאף אחד לא מפריע או פוגע בשני
האמת היא שהייתי בטוח שהולך להיות שם אטרף עם השפמנונים אבל הדממה נמשכה ונמשכה עד השעות הקטנות ואחרי ששחר וצור פרשו לישון החזקתי כמעט עד 3 בבוקר כשכול שעה הוחלפו הפיתיונות ואז קיפלתי את הבאסטה והלכתי לחפש לי מקום לישון
מוריד נעליים ומזדחל לסירה המתנפחת שמרגישה קרירה ונעימה בהתחלה אבל מהר מאד גורמת לך להזיע כמו ספת עור איטלקית
הזמן עובר והיתושים מגלים אותי ובין החום,הלחות,היתושים ,הזיעה וכמויות הבשר שדורשות מאמץ גופני ניכר לעיכול, אני מוצא את עצמי מתהפך ומתגלגל בסירה בחוסר שקט ונוחות
בחוף אמנם יש איסור על מערכות הגברה וקריוקי אבל חבורה של צעירים שממוקמת לא רחוק מאתנו נשמעת בבירור ובתור האחרון שנשאר ער קצת קשה לשחרר ולאבד הכרה וכול רעש קטן פותח לך עיניים
קם ועושה סיבוב קצר מסביב למחנה וקולט את החכה של שחר מונחת במקום שמתחנן לאיסוף
מרים אותה ומניח על יריעת הפלריג של הסככה ליד החכות שלי וחוזר לסירה.
רק נרדמתי וקצת אחרי 3 אשתי מעירה אותי שאשגיח על הילדים באוהל לכמה דקות . צור שישן על מזרון לידנו מתיישב כנשוך נחש ובוהה בנו
"הכול בסדר" אני אומר לו, "זה רק אנחנו. תחזור לישון" אבל הוא פשוט יושב ובוהה בנו. "יאללה! לישון!" אני מוסיף אבל הוא פשוט בוהה בנו ורדום לגמרי ...
לאחר מכן אני מחליט שאם היא כבר ערה, אכנס לאוהל ואנסה לישון כמו בן אדם.
כנראה שגם לילדים קשה לישון בשקט והם מתגלגלים, בועטים, מדברים מתוך שינה ודי מפריעים לישון אבל עדיין מזרון מתנפח וכריות עדיף על הסירה האיטלקית
הדקות עוברות והשינה ממני והלאה...
פתאום אני שומע חיכוך של בד בבד ומתיישב.
דרך החלון של האוהל אני רואה דמות מסיבית ודי חסרת צורה מוגדרת ובראשה שני פנסים עגולים מסתובבת ליד האוהל
WTF ?!?
חייזרים??
ואז ההכרה מחלחלת ואני מבין שזה שחר שעטוף בשק שינה עם הכיסוי על הראש שמחפש את החכה שלו...
מרגיע אותו במהירות ויוצא להצטרף אליו בחוץ
השעה 4 בבוקר וברור לשנינו ששינה לא תהיה פה היום...
לוקחים פק"ל קפה לשולחן מרוחק ומכינים כוס התעוררות
לקראת 4 וחצי צור מתעורר משנת הדובים שלו ומצטרף אלינו
אוספים חכות, ווסטים ומים וקופצים לגשר אריק השכן...
נוחתים בנקודה שבה הוצאתי את הבינית היפה בשבוע שעבר ומתפרסים.
על המים נראות נגיעות בבירור ומערבולות יפות מופיעות כל הזמן
"יאללה, שיהיה משהו! עד ששחר מגיע לביקור... חייב להיות משהו" אני חושב לעצמי
מחליפים דמויים ואני מגיע ל-SNUB בצבע נחושת ומקבל פיצוץ ראשון לבוקר
אני עם ציוד "אין 0" היום (רולר 2500, חוט בד 0.20 ומשהו ותלאי מונו של סופיקס XL 0.50) והבינית מגיעה תוך דקה לגדה ולגריפר של שחר ויוצאת לנשום אויר
יש ספתח לבוקר ורק חבל לי שזה לא היה אצל האורח מהמרכז
תמונה ושחרור
ממשיכים בעבודה, מריצים קטעים ושחר מדווח על נעילה על דמוי לבן עם ראש אדום (לא יודע של מי, שחר לטיפולך!) ושולף במיומנות בינית יפה
תמונה ושחרור
מה אתה אומר שחר? כיף על דמויים, הא?!
עכשיו ששחר תפס אני רגוע ומבחינתי אפשר ללכת הביתה (עאלק...
) ואנחנו ממשיכים...מגיע שלב פתאום וכול הנחל נגיעות על פני המים ומערבולות גדולות שלא מותירות ספק. יש כאן ביניות גדולות
מולנו על קו הצמחייה אני קולט שפמנון שמוערך ב-60-70 ס"מ מחטט בסופים ונזכר בשפמנון של מישה
צור מנסה את מזלו בנקודה מסוכנת (אולי דוחף את מזלו יהיה יותר נכון) והוא מקבל פיצוץ עצבני
למרות הציוד הכבד יחסית, ניתן לראות שזה משהו גדול ומאחר ואין ריצות ימינה-שמאלה אני מעריך שזה השפמנון מקודם אבל ליד הגדה מתגלה לה בינית חיננית בגודל מרשים ושוב המפגש הבלתי נמנע עם הגריפר והיא יוצאת לעולם במלוא הדרה
"את זה כבר צריך לשקול!" אומר צור ואני מביא את המשקל...
שקילה עם המשקל האלקטרוני מראה שהדג עם הגריפר שוקלים 1.9240 ק"ג ולאחר קיזוז של הגריפר בנפרד שמוריד 210 גרם נותרים 1.730 ק"ג של בינית שמנה ויפה ושיא חדש לצור שמשחרר אותה לשלום בזריזות
מברוק גדול על שבירת השיא!
שמח שזה קרה ביחד איתנו ומקווה לראות עוד העונה שבירת שיא נוספת!
מפרגן לך אחי
בינתיים מגיע רכב ויוצאים ממנו שלושה בחורים שמתלהבים מהבינית ופותחים ציוד
תוך כדי צילומים של השחרור אני קולט את אחד החברה נעמד בדיוק בנקודה שעמדתי קודם לכן ומבקש ממנו לזוז ולא להתמקם עם חכת הפיתיונות שלו שם כי זה לא לעניין.
"אין בעיה אחי, אין בעיה" הוא עונה אבל לא זז מ"מ
אני מסיים את הצילומים וניגש אליו.
"שמע, זה לא לעניין ! אני עומד כאן וראית אותי כאן כשהגעת ואני מבקש ממך לזוז" אני מסביר לו כמו לילד מפגר
למרות הבדלי השפה אני קולט שהוא מבין טוב מאד ועונה בלי חשבון " אני כאן ולא זז, תעשה מה שאתה רוצה אבל אני כאן ולא מעניין אותי!!"
"תגיד" אני שואל אותו "יש לך איזו בעיה להבין?! אתה נדחפת לכאן ועוד הולך לדוג לי מתחת לרגליים עם חכת פיתיונות ולסגור לי את הנחל?? יש לך ק"מ של נחל ואתה יכול ללכת לאן שתרצה בלי להפריע לאנשים!"
"אני לא מפריע לך!" הוא עונה לי ברוב חוצפתו, "אני לא נסעתי 200 ק"מ בשביל לדוג במקום אחר!!!! אני רציתי לדוג כאן ואני לא מתכוון לעבור למקום אחר ותעשה מה שאתה רוצה!!"
אתם מאמינים ?!
הוא נסע 200 ק"מ אז מותר לו להידחף ולעשות מה שהוא רוצה
אני חייב להודות שהייתי צריך לאסוף את עצמי ולספור עד עשר בכול שפה שאני מכיר ולנשום עמוק עמוק בכדי למנוע מזה להתדרדר במהירות למקום לא טוב
לא זכור לי מתי היתה הפעם האחרונה שנדרשתי להפגין כול כך הרבה איפוק כשכול מה שעולה לי בראש זה לדחוף אותו עם כול הציוד שלו למים וכשהוא יוצא מהמים לחבוט בו עד אובדן הכרה ולשלוח אותו לצוף עד הכנרת
חתיכת דרק
פשוט גועל נפש
בסופו של דבר הוא זורק את החכה במורד הזרם ונצמד לשיחים שמימיני ואני מתקבע על הנקודה שהניבה לי את רוב הביניות במקום הזה אבל עם זמן עבודה מאד קצר ומוגבל אחרי כול זריקה בכדי להימנע מלהיסחף ולהסתבך בחוט שלו
הזמן עובר ואני ננעל על בינית שמצליחה להשכיח ממני את האורח הבלתי רצוי שדבוק לי מימין אבל היא משתחררת מתחת לרגליים
פה ושם תקיפות של ביניות ואני ננעל על אחת נוספת באורך של 30 ס"מ בערך ועוד תקיפה עצבנית לשתי שניות ובזה זה הסתכם ...
לקראת 8 אנחנו מתקפלים כשכול אחד מאתנו עם X מסומן על בינית יפה וצור עם שיא אישי חדש וחוזרים לחוף חוקוק לארוחת הבוקר ויציאה עם הסירה
בחוף אני לא מבזבז זמן ויוצא עם הבן והסירה עד למצוף ונקשר אליו.
מתחתינו סחף חזק מאד בכיוון החוף והעומק עומד על 7.5-8 מטר...
מנסה מספר ניקלים, ג'יגים וסיליקונים ולבסוף על ניקל ביתי מפליז מגיעה תקיפה של עדדי קטן ואני מעביר את החכה לבן שינסה את מזלו
פעם ראשונה שלו בג'יג בכנרת ובכלל והוא קלט את העסק די מהר
מספר הטלות ואני קולט את הקצה של החכה רועד מספר פעמים ואז הוא נדלק ומכריז "יש לי דג!!"
מגלגל החוצה ויוצאת בינית קטנה אבל עדיין בינית
הילד מאושר עד השמים ואחרי 20 דקות אני רואה שהוא כבר התעייף קצת ולא מסונכרן עם הפעולות והגיע הזמן לחזור לחוף ולתת קצת לאחרים לשחק עם הסירה...
מאוחר יותר יוצאים צור ושחר לנסות את מזלם בעמוקים וכשהם חוזרים הם מדווחים על יובש רציני גם כן
גם בגזרת החוף היה יבש יחסית ורק פה ושם יצאו עדדים קטנים ואחד שנשמר ונצלה על המנגל בארוחת הצהריים.
ארוחת צהריים אתם שואלים?
ובכן, כמו ארוחת הערב רק שהפעם היו גם נקניקיות מרגז, קבבים ופרגיות במרינדה בנוסף לכול מה שהוזכר קודם לכן...
פשוט לגווע ברעב...
אחרי האוכל קצת מנוחה, שחיה ונשנושים ואז מגיע השלב הקשה ביותר של קיפול הציוד הרב שבשטח
הרגליים כבר כמו ג'לי, העייפות המצטברת, עודף אוכל ובירות והחום הכבד ששורר במקום עד שהרוח מתחזקת בצהריים, מקשים על ההתקפלות אבל בסוף זה קורה כשכולם עוזרים לכולם ומוודאים שאף אחד לא נשאר עם ציוד בשטח ואנחנו מוצאים את עצמנו בחניה עם רכבים עמוסים לעייפה ועם תחושה של ניצחון אחרי סוף שבוע מהנה ביותר עם חברה מצוינת, דינמיקה של ילדים בגילאים 5 עד 17 שאפשר ללמוד ממנה, ערימות של מזון משובח ואפילו קצת דגים מאריק השכן...
היה אחלה וכבר מדברים על עוד פעם
תודה לשניכם, שחר וצור על הסוף שבוע הזה, בשמי ובשם אשתי והילדים ואפילו ההורים שלי שקפצו לבקר
עד הפעם הבאה
גיא.
בשבילי אתה עדיין מ"ס 1 ללא ספק .
שיצפה בתמונה הראשונה
