| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 3/7/2013 | ירדן - צפון לכנרת | מים מתוקים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג במתוקים - ז'רז'ור |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 18:30 | דמוי דג קטן - מינוו צולל ל-1 מטר ב-3 דולר | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 1 | 1 קילו מקס' |
| 18:30 | דמוי דג בינוני - של צור :) | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 1 | 1/2 קילו |
| 20:30 | דמוי דג בינוני - SNUB50 של ריבר2סי | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 2 | זו שיצאה 1.5 ק"ג |
הדו"ח:
שבוע מטורף עובר על כוחותינו עם קשיים בהשלמת החוסרים אחרי הנסיעה לחו"ל, מעבר דירה עקב שיפוצים וילדים שכבר בבית בגלל החופש

האישה בסמינר, הילדים אצל אמא שלי ואני עדיין בעבודה ואז הנייד מצלצל

צור על הקו ושואל לגבי סגירת יום בגשר אריק

אין מצב וזה הזמן הכי לא מתאים אבל אין ברירה. ביום שני הייתי שם וירידת הטמפרטורות לא עשתה טוב לדיג ואחרי 3 שעות עם בינית של 25 ס"מ יש דחף חזק לפעולה מתקנת...

טלפונים זריזים לכוחות בשטח ואני חותך הביתה ומחליף בגדים.
18:00 אנחנו מגיעים לגשר ורואים את האוטובוס שאוסף את הקיאקיסטים יוצא מהשטח

מגיעים לפינה שקטה שסיפקה את הסחורה בעבר ולא מבזבזים זמן...
גישוש עם ניקל שמקבל כמה מכות קטנות ואז מתחיל לעבור על הדמויים...
צור במקביל עם דמוי גדול יחסית שעבד יפה בגזרה הצפונית אבל אין יותר מדי תגובות. למעשה, אין תפיסה אחת במשך זמן שנראה לנו כמו נצח...

לבסוף מגיע לדמוי מינוו שצולל לעומק של מטר בערך שקניתי באיביי ב-3 דולר כולל משלוח http://www.ebay.com/itm/220924553400?ssPageName=STRK:MEWNX:IT&_trksid=p3984.m1439.l2648
במפגש מאמון לקח אותו (ואת החכה שלי איתו...) לסיבוב והוציא איתו כמה עדדים אז ידעתי שהוא עובד אבל עדיין לא יצא לי לנסות אותו

כמה זריקות לבדיקת השטח, עומק הצלילה בהדרגה עם החכה למעלה בהתחלה ואז לאט לאט יורד למטה ולפתע מגיעה המכה!
הופה! אני שומע את צור וחושב שהוא ראה את הכיפוף אצלי. אני מסתובב אליו ורואה שגם הוא ננעל בדיוק באותו הרגע על בינית

שולפים את הדגים ועושים צילומים והדגים חוזרים למים לסיבוב נוסף

הזמן עובר והתפיסות כמעט נשכחו ואני מחליט להשתעשע קצת עם העדדים במים הרדודים שמזנקים מדי פעם על הדמויים לפני שהם יוצאים מהמים. אשכרה לוקוסים של מים מתוקים...
דמוי של מטצואו שעבד יפה בכנרת יוצא לסריקה ורגע לפני שהוא עולה לפני המים מגיח עדדי ותוקף חזק

הוא מקבל את העונש המירבי המותר בחוק וחוטף פלאש לעין ומשוחרר בערבות

ממשיכים לדוג והביניות מגבירות פעילות על פני המים אבל מסרבות לגעת בדמויים.
משהו העונה לא נראה לי בכלל

אין את האקשן של שנים עברו ואני לא בטוח שלגובה המפלס יש את ההשפעה העיקרית על המצב וגם לא לכמות הדגה.
בתקופה הזו אנו אמורים לחוות ימים של אקשן עם ביניות בכול הגדלים ועם תפיסות על מגוון דמויים ובמקום זאת יש לנו תפיסה פה ושם בזמן שהביניות שוחות סביבנו ללא הפסקה...
השמש שוקעת לה לאיטה והדמדומים שמטשטשים את הגבול בין צלליות העצים והמים ומקשים על כיוון הדמויים לקו המסוכן שלאורך הגדה עמוסת הצמחייה בצד השני, גורמים לנו לזרוק יותר לכיוון המרכז של הזרם אבל הדחף חזק מכול ואני משגר את הסנאב 50 שעוד לא ראה דג מאז שנרכש לכיוון מובלעת קטנה בצמחיה ממול
הדמוי פוגע במים, אני סוגר גשר ומותח חוט, מגלגל שני סיבובים ומקבל פיצוץ עצבני וספלאש חזק על המים
ואיך לא, הנייד מתחיל לצלצל... הוא יחכה...

משפר עמדה מול הזרם אבל הדג מושך למרכז תוך כדי שהוא יורד לקרקעית ועוצר במקום ואז עולה למעלה ויוצר מערבולות על פני המים.
לרגע אני משוכנע שזה שפמנון אבל אז מגיעה הריצה האופיינית והגברת חותכת לשיחים במורד הזרם ומסתבכת בהם

שומר על לחץ על החוט ומנסה להרגיש אם הדמוי תפוס או שרק החוט מתגרד בשיחים ולאחר שמקבל את האישור שזה רק גירוד בשיחים, מתחיל ללחוץ ולבסוף מושך אותה החוצה והיא מתקרבת אלינו ואל הרשת הרמה של צור

תמרון קצר והיא בחוץ
"הפעם היא עוברת את הקילו וחצי" אני אומר לצור ושולף את המשקל האלקטרוני.
המספרים עולים ועולים ומייצבים לבסוף על ....1.500 ק"ג. עגול
נותן לה טבילה להתרעננות ואז סשן צילומים זריזים והיא חוזרת לשחות עם צו הרחקה

מסדר את הדמוי והחוט שהתלפף על החכה, מדליק סיגריה, ניגש לקו המים ומשגר לאותו המקום.
הדמוי נוחת במים ואני סוגר את הגשר בדיוק בזמן כשהחכה מתכופפת וחוט יוצא בלחץ. בינית נוספת בגודל דומה לפי ההרגשה עושה את אותו המסלול שעשתה הקודמת רק שזו כנראה למודת ניסיון והיא מוותרת על המערבולות בדרך וטסה ישירות לתוך השיח ממקודם

מספר ניסיונות תמרון ובדיקת התחושה אבל הפעם התחושה היא שהדמוי תפוס וכבר אין נגיחות או רעידות. כנראה נתפס בשיח והדג התנתק...

אין ברירה והדמוי שראה מים בפעם הראשונה והוציא בינית יפה, נשאר במים...

ממשיכים לנסות עד שכבר מחשיך לגמרי ופה ושם יש מכות על הדמויים אבל אין נעילות.
היתושים טוחנים אותנו והמשפחות על הקו מחפשות תשומת לב ולבסוף אנחנו מתקפלים...
אמנם לא שיא האקשן אבל כיף בהחלט היה לנו
אני רוצה להודות לצור על הספונטניות והבחירה בדרום במקום בצפון וגם על העזרה עם הרשת הרמה שעושה עבודה מעולה ומהנה!
מחכה לפעם הבאה ומקווה שגם אתם


















