| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 23/6/2013 | צפון: שבי ציון -עכו | מים מלוחים | שקט עד גלי | 40 - 50 מטר | דיג מסירה- ג'יגינג |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 11:00 | גיג גדול - | אבו- נפחא (לגינון נודד) | 100 ??? | |
| 21:00 | שרימפס - | פארידה (ספרוס מצוי, שינן החוט) | 4 | |
הדו"ח:
חיפש הטונות ומצא מלוכה
יציאת יום ראשון שעבר שאבה ממני כוחות רבים,
הים הגבוה וההפלגה הארוכה להרצת הסט החשמלי של חוסאם בג'יג, התישה אותי לחלוטין.
ניסיונות דייג על-חי והרבה גי'ג לא הניבו כלום למעט שחיקת סחוס הכתף,
ושיפור יכולת שיווי המשקל של כולנו בים זוועתי.
ביום שלישי מאמון מודיע שבראשון הבא עלינו לטובה,
נארח את חיים ויצחק התימני ליציאה שתוקדש ל.....ג'יג
עוד בטרם השמעתי קול של קיטורים ובכיינות,
נזף בי המועלם : "אתה חייב לבוא, זה אימון טוב".
התחושה שלי שזה (אינטיאס) עדיין לא כאן, אך סשן האימונים חייב להימשך כרגיל.
6:30 וכולנו בנמל, הסירה מלאה במצברים וסטים חשמליים (ידניים לגיבוי).
יציאה ישירה לאזור הג'יג ומתחילים במלאכה.....
האמת, אחלה אימון , בהערכה גסה העלינו קרוב ל - 100 ק"ג אבו נאפחות.
הפכנו אדישים לגמרי לנעילות עד אשר יצחק זכה להרים אינטיאס של כ-3 ק"ג על פני המים,
הצטלבות חוטים עם חיים, קפיצה והדג צולל.
החיפושים נמשכו כמעט עד 15:00 , כולם (כמעט
)מותשים ויוצאים לנמל.נפרדים מחיים ויצחק,
מנקים קצת את הסירה והידיים רועדות...לסמי יש קבוצה ב 22:00 , אפשר להמשיך
מתדלקים, קונים גמברי קריסטל, כמה משקולות ויאללה טוניות ומלכות.
17:00-19:00 והרתיחות לא מחזיקות יותר משניות על פני המים.
משנים כיוון ויוצאים לעומק, השקיעה מדהימה, הים רגוע והרוח בדיוק כמו שצריך.
אני משנן שוב את השיטה
:הורדת פתיון עם משקולת כבדה,
הרולר פתוח לגמרי ליציאת חוט (רולר חשמלי),
אצבע מלווה את יציאת החוט עם הדריפט ללא שום התנגדות.
אם יש ריצת חוט – לא נוגעים.
ריצת חוט שנייה – ליווי קצר עם האצבע, עצירה ויאללה תביא אותו.
בערך ב 20:00 מורידים פתיון בדריפט ראשון, המשקולת נוחתת על הקרקעית,
משחרר חוט וממתינים.
בזה אני אלוף
, הכוונה בהמתנה לאכילות 
, זה בעצם כל מה שאנחנו עושים בחוף
100 מטר חוט וממתינים, 200 מטר וממתינים, 300 מטר ו.....
מאמון, שכחתי לשאול מה קורה בסוף ?
"שנגיע לסוף, נאסוף"
השפולה כבר חשופה לגמרי, אני מרגיש יציאה מתונה שלא עונה להגדרה "ריצה".
נשארו לי אולי 10 מטרים על הרולר ושוב יציאה מתונה.
עוד שנייה נגמר החוט
, סוגר בבת אחת, מרים חזק ומפעיל במהירות מירבית את הרולר לאיסוף החוט.בום, יש שם משהו.
מעביר להילוך כוח ומתחיל להרגיש את הנגיחות, הדג חלש מהצפוי וזאת בגלל שאספנו את החוט של מאמון בדרך.
אוסף 350 מטר
(מזל שיש חשמלית) והמלכה הזהובה הראשונה בבית מבטחים. 
מתקנים לדריפט נוסף במהירות שיא (חייבים לחזור , הקבוצה מחכה
).מורידים, משחררים חוטים באותו הנוהל, ושוב כמעט לקראת הסוף, מאמון ננעל ומביא פארידה בלאדי יפה.
אני מוציא את המצלמה ומסריט את הכל וביד השנייה אוסף את המערך שלי (זה מקור הרעש המעצבן לאורך כל הסרטון).
סמי רוצה לצאת, החברה כבר בנמל, אני ומאמון כבר מצטערים שאמרנו לו שיש לנו כח עד 22:00.
איך אפשר לזוז מכאן ?
סמי משתכנע ודריפט נוסף,
שברתי שיא אישי בזמן לחידוש פתיונות ומייד צעקה : "להוריד".
מורידים, הפעם 150 מטר בחוץ והחוט שלי טס החוצה, ממתין בקור רוח לריצה שנייה והיא אכן מגיעה.
סוגר, נועל ומתחיל להחזיר חוט , הפעם מאמון משתלט על המצלמה ומסריט.
הדג בלע את הקרס וההחזרה נעשית בבטחה אך תמיד עם רגש,
ולבסוף עולה מלכה מוזהבת נוספת גדולה יותר מהקודמת.
3 דריפטים = 3 דגים !!!!
לחץ כבד מופעל על גיזרת הסקיפר והוא נאלץ לתקן לדריפט רביעי, סמי לא יגיע היום בזמן....
הפעם שוב מעל 300 מטר בחוץ, ריצה אצל מאמון, המתנה וכלום......
החוט כמעט נגמר לו, מושך, והכל תקוע בסלע
בקור רוח רב הוא חוזר להמתנה כאילו אין שם כלום והוא יודע בדיוק מה הוא רוצה.
"הדג ישחרר את הקרס", וכך בדיוק קרה דקותיים א"כ.
עוד כמה דקות של איסוף והרביעי בבית.
סמי בטירוף, החברה כבר על הרציף, ולנו נותר רק לתכנן את היציאה הבאה
.להתראות בשבוע הבא,
בעצם למה לא מחר ?
אגב, ככה נראים אחרי 16 שעות על סירה :
