כשחברים/משפחה מציעים ללכת לפארק מים/ בריכה, ישר עולה לך מחשבה, '' אולי נקח ת'חכה'' ואז אתה נזכר שאין מה לתפוס, אבל בכל מקרה אתה לוקח

שבעמצה הלילה שאתה יושן אתה שומע פיפ פיפ פיפ וקופץ מהמיטה מתחיל לרוץ וקולת שאתה בבית ובחוץ אוטובוס נוסע רברס

לא הבנתי איך..

שהמשפחה הולכת לים ואתה ישר - אני מביא חכה... היום אני כבר לא עושה את זה כי אני הולך עם חברים ולא משפחה אבל פעם

צריך להיות דייג קרפיונים כידי להבין את זה

חחחחחחחחחחח

שהאישה מבקשת להוסיף אקשן למיטה
ואתה מופיע עם סרבל וכלום מתחת....

אהבתי

בזה שאני נכנס לפורום ומאוד נהנה גם כשהרבה זמן כבר לא יצאתי לדוג

אבל אולי אני בעצם מכור רק לדייג בפורום?

כשנתפס לך הגב ברמה מטורפת ואתה לא יכול אפילו ללכת להשתין וכל מה שאתה חושב עליו זה איך שהלך לך הדיג בסוף השבוע

ודרך אגב זה אמיתי

כשאתה מבלה הרבה יותר לילות על כיסא של 50 שקל בחוף הים מאשר על המזרון החדש שקנית ב 13 אלף שקלים.

זה כמו לשאול "איך אתה יודע שאתה צריך לשתות לפעמים"..

ובכל זאת...
*כשאתה יוצא בבוקר מהבית - מסתכל אוטומטית על צמרות העצים והדגלים ובוחן עוצמת וכיוון הרוח...
*מיום רביעי כבר חושב לאן ועם מי אתה יוצא לדוג בסופ"ש....
*ציוד הדיג שלך זה המיטלטלין שהכי מסודרים אצלך....



פעם יצאתי לג'יג במצב דומה בנצי...
אמרתי לחברים: "איך שיש נעילה אצלי - שמישהו יבוא להחליף אותי"....
איך שהגיעה הנעילה הראשונה הציעו עזרה - נאנקתי מכאבים והוצאתי את הראשון לבד...
ואחריו חזר הסיפור עוד 3 פעמים - 4 אינטיאסים של 10-12ק"ג, נאנח "לא יכול יותר" - ולא עוזב ת'מקל....

בקיצור משוגע דביל עם תעודות

אבל נראה לי שגם אני כזה

כרגע אני ממש   בכל תנועה שלי

אבל מחר כמו דביל אני יעלה על האוטו ויסע לדוג

ואני יודע כבר מראש שזה הולך לכאובבבבבבבבב

קודם כל שיהיה רפואה שלמה  .
יודעים שאתה מכור כשאתה בא לחתונה של חבר טוב לים הים עם מקל ובגד ים בבגאז'