למי בדיוק להוריד קובע?

אתה קופץ מבמה לבמה ואמת לא מבין איך !!

מי דיבר בכלל על הבנאדם חוץ מזה שהוא מקצועי ? !!

הוא מספיק מקצועי שלא עבד עם אותו ריג בסרטון השני שהעלית ..ואת זה רשמתי אבל כנראה

פספסת

מספיק מקצועי לדעת שריג זה לא יחזיק דג כבד

מהתחלה קיבלת תשובה מקצועית אבל בראש שלך לא לקבל אותה וכאן הבעיה שלך

יש נקודת חולשה בריג זה ולא יתאים לדגים גדולים ...שוב הדעה שלי 

תשובה מקצועית באה מניסיון ולפי מה שהבנתי לא עבדתה עם הריג האיטלקי אלא כתבתה תגובה שבאה על סמך סרטון  שראיתה וכנראה גם בהשוואה לריג שלך אני עדיין מאמין בריג האיטלקי שעל פי דעתי היתרונות שלו עולים על החסרונות את הבדיקה של הלחץ בדגים גדולים אני משאיר לעצמי או לגיא אם יעשה בסוף ואם גם החלק הזה יצליח והריג יעמוד באתגר אני יהיה בטוח שהריג מושלם

ריג  ferrari 

פרארי או למבורגיני ?
איזה צרות של עשירים...

בעקבות השירשור הזה והצעתי לבדוק את הריג שלח אלי שוקי כמה מטרים של החוט איתו הוא משתמש בכדי שאכין ממנו ריגים ואבדוק אותם .
החוט הוא חוט מונו עם טסט מוצהר של 170 ליברות (76.5 ק"ג).
בשלב הראשון קשרתי 3 קרסים של OWNER מדגם GORILLA שאני יודע שלא יפתחו בבדיקה.
הקשר הוא קשר PALOMAR כמו בסרטון שהעלה שוקי. (תמונה ראשונה)
תקריב על הקשר בתמונה השניה.
לקרס הרץ שדורש עין נוטה ולא ישרה בכדי שהחוט של הריג ירוץ לאורך הזרוע ולא יישבר על נקודת הסגירה של העין וייפצע, בחרתי במרוטו 7/0 שמוכר לי כקרס חזק ושעמד במבחן מול חוט 0.70 של פלאטיל מרין.
הקרס הושחל על החוט של הריג עם צינורית סיליקון שמשמשת לדיג קרפיונים ב-HAIR RIGS. (תמונה שלישית)
הקרס קובע לריג על ידי קשירה בקשר SNELL עם חוט 0.40 של סופיקס XL. (תמונה רביעית)
בקצה הריג יצרתי לולאה בקשר שמינית (FIGURE .
שני ריגים זהים הוכנו לפי המפרט הנ"ל.

הבדיקה נעשתה עם מנוף חשמלי שעליו תליתי משקל דיגיטאלי עד 2 טון עם דיוק מדידה של חצי קילו.
העמדתי מתחתיו מלגזה שלמזלג שלה קשרתי רצועת הרמה ואליה חובר שאקל.
ממוט נירוסטה 6 מ"מ הכנתי ווים שאחד נתפס בשאקל התחתון והשני נתלה על המשקל הדיגיטאלי.

ולתוצאות המבחנים:
1. בריג הראשון, קרס קצה-PALOMAR,קרס רץ-SNELL, לולאת קצה-FIGURE 8, החוט הראשי נקרע בקשר FIGURE 8 ללולאה במשקל של 33 ק"ג.
2. בריג השני (זהה לראשון) חתכתי את הלולאה וקשרתי בקשר ששוקי שלח  אלי שמבוסס על קשר NAIL או TUBE ליתר דיוק.
החוט הראשי נקרע מעל לקשר PALOMAR כתוצאה מחיתוך על ידי הטבעת של הקרס הרץ במשקל של 36 ק"ג.
תמונה ראשונה)
3. משחיל את הקרס הרץ בחזרה לחוט והפעם ללא הצינורית והקשירה, קושר מחדש את הקרס קצה בקשר PALOMAR אבל הפעם מקפיד להכניס את השארית של החוט אחרי הקשירה לתוך העין עם החוט הראשי בכדי ליצור פרופיל רחב יותר. זה ממקם את הקרס הרץ בזווית פחות חדה כלפי מעלה אבל התוצאה דומה והריג נקרע באותו המקום במשקל של 38 ק"ג.
(תמונה שניה, ה-PALOMAR מול הקשר של שוקי)

בשלב הזה אני מבחין שהקרס מרוטו מתחיל להיפתח וכנראה שלא יחזיק את המבחים הבאים.
נקודת הקריעה החוזרת נותנת לדעתי מושג די ברור לגבי נקודת הכשל בריג מהסוג הזה ועכשיו נשאר לבדוק איך החוט והקרס קצה בלבד, מחזיקים מעמד מול מאמץ.

4. אותו ריג שנוסה פעמיים, קושר את ה-GORILLA בקשר PALOMAR והוא נקרע גם כן ב-36 ק"ג ליד הקשר של הקרס. להערכתי החוט כבר נחלש והתוצאה לא אמינה.
5. חוט חדש, שני קרסים GORILLA, אחד בכול קצה, קשירה בקשר של שוקי ומתיחה .
המספרים במשקל עולים ועולים והריג נקרע במשקל של 50.5 ק"ג !!
6. את הריג הראשון (מספר 1) אני קושר מחדש לקרס GORILLA במקום הלולאה בקשר PALOMAR ומודד.
הריג נקרע בקשר של הקרס המקורי בריג (כנראה עקב הלחיצה שהיתה שם מהקרס הרץ בניסוי הראשון) במשקל של 42 ק"ג שזה עדיין מכובד ביותר!
7. בדיקה אחרונה עם החוט האחרון. קשירה ישירה לווים מנירוסטה עם הקשר של שוקי רק שהפעם אין מגבלה של קוטר עין של קרס ואני מלפף את החוט סביב הווים 3 פעמים לפני קשירת הקשר.
הפעם התוצאה מדהימה אותי ואת העובדים שהתקבצו בשלב הזה לראות מה אני עושה כשהמשקל נעצר על 53 ק"ג !!

סיכום:
אין ספק שקרס קצה מחזיק הרבה יותר מקרס רץ והריג יותר עמיד ולכן גם אמין.
מצד שני, אי אפשר להתעלם מכך שגם קרס רץ מחזיק משקל הרמה סטטי שעולה על כול אינטיאס חופים ממוצע וגם מרוב האינטיאסים שמסתובבים בעומק.
יתרה מזאת, אני בספק גדול מאד אם חוט בד של POWER PRO 80 או 100 ליברות היה עומד במבחני ההרמה האלו 
הרמה סטטית עם ריג קצר (פחות ממטר) היא הרבה יותר קיצונית מהתנגדות מול חכה,גמישות של חוט,קלאץ' ושאר הפרמטרים שמקלים על הריג בנסיבות אמת.

צינורית הסיליקון לא משנה כלום מבחינת העמידות, בדיוק כפי שסברתי והיתרון היחיד שלה הוא הגברת החיכוך מול הריג ומניעת החלקה לא רצונית של הקרס כלפי מטה.

הקרס של מרוטו, עם כול האהבה שלי לקרסים האלו שהם חדים בטירוף ועמדו (גם אצלי וגם אצל חברים) במבחנים לא מבוטלים, יישאר אצלי לחודשי החורף הראשונים שבהם האינטיאסים בחופינו לא עוברים את ה-15-20 קילו...

אני מאמין שיש מקום לשיפור של הריג עם הקרס הרץ אבל בעבודה עם חוטים בטסטים (או יותר נכון, בקטרים) כמו זה שנבדק, אין הרבה דגים שייקחו אותו עד הקצה...

גיא אחי באמת כל הכבוד 

אהבתי יש הסבר ויש תמונות מה יותר מזה אנחנו צריכים 

תודה על הבדיקה והשיתוף גיא 

שאפו עליך צ'יף!
אחלה טסטים 

מעניין אותי - מה הקוטר של החוט 170 ליברה?

170 ליברות>1.17 מ"מ  ותודה לגיא על הבדיקה 

גיא כל הכבוד על הבדיקה והסברים

תודה רבה 

הנה גם תמונה     

לסיכום, הריג הנצרתי עם שני קרסי קצה חזק יותר מהריג של האיטלקי.

תודה גיא על הבדיקה.... חצי מפעל הושבת במהלך הבדיקה 

תודה גיא על הבדיקה 

מצד שני זה היה מיותר כי כל דייג מנוסה יכל לדעת ( לא לנחש ) שריג קצה חזק ואמין יותר מריג עם קרס רצה

ועוד דבר אף חשוב יותר גיא..נדמה לי שרוב הדייגים משתמשים לכל היותר ב 130 ליברה

הרוב אפילו משתמש ב 90-100 ליברה

לאבד יותר מחצי מהכוח של החוט זה יותר מדי

170 ליברה זה אמור להרים כ 76 קילו

100 ליברה זה כמעט 45 קילו +

אם נאבד יותר מחצי של ה 100 ליברות נישאר עם 20 קילו + שזה די מסוכן עם עטריס במיוחד

אם נחליט ללכת ראש בראש עם הדג

וכל הוויכוח אם הריג יחזיק דגים של 30-40 קילו ++

מאמון, אני מכבד את דעתך ולא פחות את הניסיון הרב שלך אבל כאן אני נאלץ לחלוק על הטיעון וגם במידה מסוימת על הגישה 

דבר ראשון, שום דבר לא מיותר.
לא הויכוח, לא ההתייעצות ולא הבדיקה עצמה שלדעתי לפחות, נותנת המון מידע ותובנות לגבי מספר נושאים.
אני לא אדבר בשמו של שוקי אבל מבחינתי לפחות לא היה ספק שריג קצה חזק יותר אבל השאלה שנשאלה היא האם יש ריג עם קרס רץ שנותן המון יתרונות ושהינו מספיק חזק בכדי להתמודד עם דג גדול.
אף דיון מקצועי אינו מיותר כאן בפורום ואם היינו הולכים על המוכר בכול פעם ולא בודקים ומנסים דברים חדשים, עדיין היית עובד עם רפאלות ומשאיר את הנוצות לתרנגולים...
במידה מסוימת אני חושב שהריג הפשוט של קרס קצה ועל החוט קרס רץ, בהינתן קרסים איכותיים וחזקים וחוט מספיק חזק, יהיה מספיק וזה מביא אותי לנושא הבא.


זה שהרוב משתמשים בחוטים בטווח מסוים לא מחייב את כולנו להשתמש גם כן באותם החוטים.
יתרה מזאת, אם אנחנו צריכים חוט שיתאים לשימוש מסוים ושיפצה על חסרונות מסוימים, מה הבעיה לקחת חוט עבה יותר או קשיח יותר?
למה זה בסדר לקשור עם כבל כשאנחנו מטרגטים גומברים או לקשור שוק לידר בז'ירז'ור עם חוט בד או בדיג בסלעים עם חוט בד אבל לעלות בקוטר של חוט זה לא בסדר?
אני לא רואה סיבה...


אני חושב שכאן יש טעות יסודית והיא שחובה לרדת ל-100 ליברות. למה?
מה הבעיה להישאר עם 170 ליברות ולאבד חצי ממנו? (וחוץ מזה אני בטוח שיש ריגים שמאפשרים קרס רץ מבלי להחליש בצורה משמעותית את הריג) ואז ה-53 זה כמעט 70% מ-76.5 ולא חצי ואני לא חושב שתמצא הבדל מבחינת הירידה ביכולת העמידה של החוטים שאתה משתמש בהם ביום יום מבחינת אחוזים מול החוט שנעשה בו שימוש בניסוי.
אני בספק גדול יותר לגבי חוטי הבד שאתה משתמש בהם (כחוטי בד ולא בגלל שאתה עובד איתם ...) ואתה מוזמן לשלוח לי לבדיקה כמה מטרים של חוט ומפרט של קשרים שאתה מעוניין לבדוק ואני מבטיח לך בדיקה לא פחות מעמיקה מזו שעשיתי לריג האיטלקי עם החוט של שוקי...
לדעתי בנוסף לכול הנ"ל ועם כול הכבוד לעתריסים, הכוח שהם מייצרים לאורך זמן לא משתווה למשקל שלהם נטו.
הרי אתה לא מרים אותם באויר עם החוט, נכון?
ובוא לא נשכח את כול הנסיבות המקלות שכבר התייחסתי אליהן בהודעות קודמות. הגמישות של המקל, מתיחת החוט באורך גדול, הקלאץ', יכולת תזוזת כלי השיט ועוד...
לראיה, הדוח על אינטיאס של 38 ק"ג שנתפס מקיאק באזור אשקלון ושהופעל נגדו כוח כמעט עיוור ובלתי סביר (לדברי הדיג עצמו) ושלמרות שוק לידר של 80 ליברות וחוט ראשי של 70 ליברות (עם כול המשתמע בכמות הקשרים והחיבורים!), יצא לאויר העולם...
70 ליברות זה 31.5 ק"ג...

ולסיום ,

לעניות דעתי, כן.

לאחר ששוקי ביקש ממני לראות את השרשור הנה התשובה שלי לכל הענין

מה שטוב לאיטליה שישאר באיטליה!!!
אנחנו נמצאים בחלק המזרחי והמלוכלך של אגן הים התיכון
פה אין צורך להשתמש בפלורוקרבון והמים אצלנו מלוכלכים רוב ימות השנה ולא כמו באיטליה ששם המים צלולים
כמו כן נמצא אצלנו דג שלא בוחל בשום פתיון והוא פשוט קוצץ ריגים ידוע שזה האבוקקה
חוקי המשחק כבר השתנו אצלנו והיום כבר עובדים עם וואייר נירוסטה כך שכל סוגי הקשירות כבר לא רלוונטים
ושוב
מה שטוב לחו"ל שישאר בחו"ל כי זה לא מתאים אצלנו