תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
30/9/2011 | שרון: חדרה (קיסריה/גבעת אולגה) | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
הדו"ח:
מחליטים לצאת לחוף באיזור חדרה אני ועוד שלושה חברים לדייג סרגוסים. מגיעים בשעה 11:00, לדאבננו הים נמוך ושקוף. לפי כך הציפיות נמוכות לכמות נאה של סרגוסים. אני מחליט לבדוק נקודה "חמה" שבה תפסתי 7 סרגוסים ב 10 דקות כמה ימים לפני כן בשעת השקיעה. ניגש לנקודה ומתחיל לצעוק "פישי" 7 פעמים – איזה כיף ואיזה הרגשה עילאית.
אחר כך מחליט להצטרף לחברה שנכנסו יותר עמוק לריפים, מנסים כשעתיים וישנן כמה תפסיות יפות אבל בודדות.
השעה 15:00, אני מרגיש משיכה חזקה ומהירה מאוד בחוט, ניחשתם נכון, הלוקוס כבר מתחת לסלעים. לוקוס מכובד ביותר יש לומר לפי הפייט הראשוני. מחליט שהפעם אני לא מוותר, היו לי מספיק בריחות של לוקוסים השנה. תופס חזק ומנסה להתעקש הפעם. מחליט לבקש עזרה ועצה מידיד שאומר לי לאחר שהתרשם מעוצמת הפייט שחבל על הזמן ושכדאי לי לוותר. מחליט לתת עוד צאנס ולחכות לנקודת זמן שבה הדג יחליט לברוח אולי מתחת לסלע ואז אמשוך חזק. לדאבוני ולאחר כ 5 דקות מחליט לוותר על המאבק – שוב ברח הלוקוס!
הייתה לי הרגשה מאוד חיובית לקראת שעות הערב, הרגשה שלא הייתה במקומה בסופו של דבר. אחרי הכל הים נמוך וצלול. היו עוד כמה תפיסות לקראת השקיעה. יחסית למצב הים אני חושב שהתפיסות שלי בכלל לא מבישות.
חוט ראשי: 25
קרסים 5, 7 על חוט 20 וחוט 18.5
פתיון: פילוטה
מקל: קוברה, 240 גרם, 5 מטר