לא מזמן נכחתי בדיון בין מספר דייגי חוף ותיקים מאוד ובדיון עלתה השאלה

 האם ישנה חשיבות למיקום הבנייה עם הקרס על הריג , האם לפעמים הדגים אוכלים גבוהה ולפעמים נמוך ומתי זה קורה .
כמובן שהדעות היו חלוקות אולם אחת הטענות המרכזיות שהועלו היתה כי לא משנה היכן שמים את הקרס הוא תמיד יהיה על הקרקעית מאחר וחישוב פשוט של הזוית של החוט בהשואה לקרקע הים בזריקה של כ-80 מטר עם מקל של 4 מטר מראה ללא ספק כי חלק גדול מהחוט ממש יושב על הקרקעית ומן הסתם גם הקרסים .

אשמח לשמוע דעות בנושא ואולי נצליח לשחוט פרה קדושה .

 

 

שאלה מצויינת מייקל

יש ימים שמשום מה תמיד הקרס התחתונה תופסת ויש ימים שהעליונה.
לאחרונה רוב האכילות והתפיסות הן על התחתונה. אבל זה תלוי במצב הים והגלים - בים שקט ינברו בחול ויאכלו מהקרקעית ובים עובד יחפשו מזון בכל המרחב.

אגב, אתה צודק לגבי זוית החוט - התחתונה יושבת על החול אבל נראה שהעליונה יותר זזה במים

בתקופות כאלה אני שם לכל קרס תלאי ארוך יותר  - התחתונה הכי קצרה, נאמר 15 ס"מ בים גלי, ו25 בים שקט, זו שמעליה תיהיה עם תלאי ארוך יותר ב5 ס"מ והעליונה עם תלאי של 35 ס"מ.

בים גלי אני גם יורד מידה בגודל הקרס וגודל הפתיון ומשאיר אותו 'בגודל ביס'.

טושקאן
תגובה לא לענין ולטעמי לא במקום.

אבל מצחיק לא?

אני זוכר שהיה לי חבר צוללן והוא אומר שכל המערך יושב על הקרקע

ואני בטוח שזה כך ,רק עבודה עם מצוף יהיה יותר טוב 

יש מי שזה הצחיק אותו ויש מי שלא.

התגובה בכל מקרה מקומה לא בדיון מקצועי,
מקומה גם לא על דפי הפורום- הסברתי מדוע במקום בו היא הוסרה...

התלאים עם הקרסים יושבים על הקרקעית בכל מצב.
המצב היחיד שזה לא קורה הוא בדיג ממקום גבוה מאד, מרחק זריקה יחסית קצר ומים עמוקים מספיק.

רבים חושבים שכשאר הם מותחים את החוט, והוא מחוץ למים נראה להם ישר, שהחוט ממשיך ישר גם במים, וזה לא נכון.
במים החוט "מתעקם" עקב מסת המים שמעליו, ומקבל צורה קשתית יותר.
מצורף ציור המדגים את המצב:



ככל שהחוט נמצא עמוק יותר, מסת המים עליו גדולה יותר, והוא נמצא "נמוך" יותר בקשת, וקרוב יותר לקרקעית.

ה3-4 מטרים האחרונים בזריקה של 80 מטרים נמצאים כמעט על הקרקעית עצמה, ולכן כל תלאי שעליהם נמצא עליה.

מוטי אכן ניסיתי מצוף שעם הממוקם קרוב לקרסים לשם הרמת הפיתיון מהקרקעית ומולו מקל עם מערך ללא מצופים, אניני יודע אם הפחד מהמצוף או פיתיון שלא על הקרקע, אך במערך עם המצוף כמעט ולא היו נגיעות כלל ואילו ללא המצוף כול הזמן היו נגיסות ותפיסות.

להגיד שזה מוחלט לא יכול היות ואת זה ניסיתי רק פעמיים, לבטח אני אנסה זאת גם בפעמים הבאות עם שינוי המצוף לחומר אחר כגון קלקר, חרוזי עץ וכו' כדי להגיע למסקנה ברורה יותר עבורי.

רון
ובכל זאת יש ימים שיש בעיקר התעניינות/ אכילות על הקרסים התחתונות ובאחרים התעניינות בעליונות. מה להערכתך ההסבר? אקראיות?

האם לדעתכם קשירת בומבט גדול  20 ס"מ מעל הקרס העליונה יפתור את הבעיה?

כן,

בומבט עם קשית ארוכה - השחלת החוט דרכו תגרום למשקולת לרדת עד למטה והמבנה שלו יגרום לו להעמד כך שסביר להניח שלא ימשיך לצאת סתם חוט.

מאוד פשוט לבדוק את זה, זרוק קרוב, פתח את הקלאץ לגמרי שהחוט יהיה חופשי וכנס למים עם משקפת כדי לראות אם התוצאה הושגה. ( או בבריכה)

לטעמי רק לא בומבט,  כי בבואך לפתור בעיה אחת תיצור בעיה אחרת, אני אסביר את כוונתי:
הרעיון של להרים את חלק מהריג כדי להגביה את הקרסים  הוא כיוון אחד אפשרי, הכיוון השני יהיה להרים חלק או את כל הקרסים באמצעות חתיכת קלקר או פלציב שתשחיל מאחרי הקרס וזה ירים אותה למעלה. באופן זה חלק מהקרסים ינוחו על הקרקעית וחלקם יצופו בגוף המים.
בים עובד - גלי אין צורך לעשות כלום כי הזרמים והגלים מניעים את הפתיון כך שחלק מהזמן הוא על הקרקעית וחלק אחר נע בגוף המים.
כדי להרים חלק מהריג - כפי שהצעת - יש להשתמש במצוף כלשהו שישב מאחרי הקרס הכי עליונה. ניתן להשתמש במצוף לבוס, או גדול יותר במעט. בים עובד אין צורך בתוספת זו שכן מראש הריג נע במים, ושנית המצוף מגדיל את הפרופיל של הריג והזרמים ישפיעו עליו כך שעלול להסחף בהשפעת הזרמים.

למה לא בומבט?
בומבט הוא מצוף כבד שהתקנתו מאחרי הריג ובמרחק מהמשקולת ייצור חוסר איזון בעת ההטלה - שני מרכזי כובד שונים במשקלם שיגרמו לריג להתנדנד באוויר ולאבד ממרחק ההטלה (בוא נתעלם מהתוספת בגרר). שימוש במצוף יתאים יותר כי אמנם יש את אותו הגרר כמו לבומבט אולם ההשפעה על יציבות הריג תיהיה פחותה.

זו דעתי בלבד

לדעתי אקראי לחלוטין.