בס"ד
המשפט: "כלום אין לי, כלום איני רוצה בשבילי. הכול לעם - לעם ישראל." זהו משפט אמת של יהודי גאה!
ועל זה, אומר משפט, שאותו אמר שלמה המלך ע"ה "
טוב שם משמן טוב, ויום המוות מיום הולדו"
ועם כל זה אני חייב להוסיף, שחייבים לזכור/ללמוד שהיו "מנהיגים" שחגגו על חשבונם של אלו שמסרו נפשם על עם ישראל, ומנצלים את זה לפוליטיקה ותעמולה זולה.
אני מאמין שהיו כאלו "ממניהיגי" הציונות שמאד שמחו באותו יום שבו שלמה בן יוסף הי"ד הוצא להורג. יהי זכרו ברוך

זאת מחאתי הקטנה בקוראי את הסבל שעבר עם ישראל, בואו תבינו למה כתבתי שהיו "מנהיגים" שמנצלים את מסירות הנפש האמיתית של אחינו מעם ישראל לתועלתם נטו.
כי כאשר יהודים שמסרו נפשם להצלת אחינו יהודי אירופה בשואה ובקשו כספים עבור הפסקת רכבות המוות (עסקה שנסגרה עם הגרמנים ימח שמם. כסף שהיה בחלקו שייך ליהודי אירופה שהעבירו אותו לידי אותו "ועד הצלה" בשביל שיציל אותם בשואה) התשובות שקיבלו מוועד ההצלה הציוני היו מזעזעות.
לדוגמא, אצטט קטע ממכתב שכתב נתן שוולב, נציגו הארצישראלי של משרד ה"חלוץ" בשוויץ (מובא גם בספר "כי אש קדחה באפי" עמוד 38 למי שמעוניין להרחיב עוד את ידיעותיו בנושא):
״הדבר הנחוץ ביותר, שהוא העיקר, שיהיה נגד פנינו תמיד שסוף כל סוף ינצחו ממלכות הברית, ואחר הנצחון יחלקו את העולם מחדש בין העמים כמו שעשו בסוף המלחמה הראשונה. אז פתחו לפנינו את הדרך לצעד הראשון ועתה ככלות המלחמה עלינו לעשות הכל
שארץ ישראל תיהפך למדינת ישראל וכבר נעשו צעדים חשובים בכיוון זה. ובקשר לזעקה שאתם זועקים אלינו, עליכם לדעת כי כל העמים בני ממלכות הברית שופכים דמם לרוב
ואם אנו לא נביא קרבנות, במה אפוא נקנה את הזכות לגשת לשולחן, בשעה שיחלקו את הארצות אחרי המלחמה, ואם כן שטות ואפילו חוצפה היא מצדנו לשאול מן הגויים ששופכים את דמם, שהם יתנו את כספם למדינת אויבם להגן על הדם שלנו
כי רק בדם תהיה לנו הארץ."
וזאת רק טעימה פיצפונית מכמה שבאמת ה"מנהיגים" של מדינת ישראל אוהבים את עם ישראל.
כמובן, לא כולם. היו כאלו שטובת עם ישראל אכן היתה לנגד עינהם, כמו מנחם בגין ז"ל - מנהיג אמיתי (וזה לא קשור בכלל לעובדה שהוא היה בפוליטיקה - אני א-פוליטי לחלוטין ברמ"ח איברי ושס"ה גידי).
ובאותו מסלול שהלכו בו ראשי המדינה של אז, באותה מסילה הולכים בה עדיין אותם "מנהיגים" - ואני מזכיר שוב, אני לא פוליטי ולא מתכוון כאן לשום דבר פוליטי. ולא כתבתי את זה בציניות כלל וכלל.
קראתי בעניין רב...
אהבתי את ההשלמה מדברי שלמה המלך, דברי טעם...

מבחינת המנהיגים שחגגו על מותם של "חיילים פשוטים" - זה לא חדש לצערנו...
היה ויהיה...
אגב, מבחינת "לרקוד על הדם" וצביעות של מי שהזילו דמעות תנין בעת שבלבם "שמחו" - לא חסר,
לא רק "מנהיגים" שרקדו על דמם של חיילים ופשוטי העם - אלא לא חסר "ריקוד על הדם של מנהיגים".
משום ההחלטה שלא להכניס לפורום דיונים פוליטיים - אתאפק ולא אציין את הדוגמה הבולטת לטעמי..
יחד עם זאת, לגבי ממכתב שכתב נתן שוואלב, לא בטוח שזו הדוגמה הנכונה...
היתה תקופה של נכונות כללית להקרבה לטובת הקמת המדינה - מדינת ישראל...
רבים הקריבו לא מעט - ממקצוע וחיי משפחה ועד לנכונות להאסר ועד להקרבת חיים..
הבעיה היא עם מנהיגים שהקריבו בקלות את חיי זולתם - ולא היו מוכנים להקריב מעצמם...
הגישה לפיה "עלינו להקריב קרבנות בדרך המדינה כי אין דרך אחרת" - היתה קיימת,
ככל שהגיעה ממי שהיה נכון להקריב את עצמו - אפשר להתווכח ולחלוק על גישתו אך יש כאן שאלות..
באשר לנתן שוואלב - לא בטוח שהוא מ"הרעים" - קבל לגביו קישור שאין בו הרבה אך קמצוץ
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%91האיש פעל לא מעט להצלת יהודים...