פורום הדיג הספורטיבי בישראל

פורומי דיג מקצועיים => דיג בז'ירז'ור - מים מלוחים => נושא נשלח על ידי: rafi על אוגוסט 09, 2011, 16:01:32 PM



כותרת: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: rafi על אוגוסט 09, 2011, 16:01:32 PM
כל אחד לבטח זוכר את היציאה הראשונה שלו לדייג בז'רז'ור...
יש מי שהתמיד והתפתח, יש מי שדילג ושינה כיוון (כמוני...)

חשבתי שיהיה נחמד לשתף ביציאה הראשונה לז'רז'ר, איך ולמה,
מה חווינו ומה תפסנו (יד, רגל, נילון, ואולי דג...),
ואיך כיום אנו רואים עצמנו בקטע הזה...
כך גם הזדמנות להכיר קצת יותר זה את זה, גם אם וירטואלית עד בוא המפגשים... t39

טוב נו, יזמתי אז חייב לפתוח sml45;
לאחר שהצטיידתי בציוד קומפלט לז'רזור שמעולם לא השתמשתי בו,
בבחינת"מתישהוא אנסה", הרעיון נדחה שוב ושוב -
משום התמכרותי לבולוס מסירה אותה עת.....

הגיעה ונפתחה מלחמת לבנון השניה, הטילים החלו ליפול,
דיברו על כך שנהריה הפכה לעיר רפאים,
החלטתי ליזום יציאה משותפת לדייג באכזיב ונהריה-
במטרה להעביר מסר שאנחנו ממשיכים בשגרת החיים חרף הטילים....
העליתי את הרעיון בפורום מועדון חובבי הדיג בו גלשתי אותה עת,
את הכפפה הרימו לבסוף שלשה:
איתמר (שעד אז לא פגשתיו והכרתי בתור ITG),
לקרדה וארני (ארנון)- שגם אותו פגשתי לראשונה בחוף באותו יום.
יום שבת הראשון מפרוץ המלחמה,
כבישים ריקים, מגיעים לחוף בראש הנקרה- אנחנו לבדנו...
איתמר מרכיב "סט" מהציוד שלי ובצירוף הסברים...
משתעשעים בהשלכת הדמויים למים ובז'רז'ור-
הדגים כנראה העדיפו גם הם לתפוס מרחק מהטילים sml102;
8 בבוקר לקרדה וארני פורשים-
איתמר ואני מדרימים ומנסים מזלנו ליד האנדרטה באכזיב,
סופסוף תפסתי- סלע >:D יורד לבין הגלים ומחלץ את הדמוי...
ממשיכים ומחליטים לעצור בפינגווין בנהריה- צריך לעודד את בעלי העסקים sml45;
הרחובות שוממים, אבל...
בפינגווין אנחנו לא לבד- עיתונאים וצוותי טלויזיה מארחים לנו חברה...
הם אפילו שמחים לקראתנו, תמהים למה אנחנו מטיילים בנהריה עת הטילים בדרך...
איזה כתב רדיו מחליט לראיין אותי  אז מסרתי ד"ש לנסראללה sml102;
הקפה היה מצוין, המשכנו ועצרנו לאכול חומוס בעכו (שאותה עת נחשבה "בטוחה"),
החומוס אצל אבועיסא היה מצוין :P
לא תפסנו דגים וגם לא טילים, בקושי סלע, קפה וחומוס...
ובכך תמה החוויה הראשונה שלי בז'רזור.... sml45;

יציאה נוספת לבד על דמוי נוצה הניבה בייבי-אינטיאס ולוקוס לא גדול,
ומאז הציוד אופסן ומעלה אבק...

מאמון הבטיח לגרום לי להתאהב בזרז'ור, אז הציוד ממתין... sml39;



כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: אבי חכם על אוגוסט 09, 2011, 16:24:45 PM
תן לי לחשוב רגע איפה הכל התחיל  169s;

נזכרתי  sml41; , הכל התחיל לפני בערך 5 שנים..

כבעליו של עסק גדול לציוד משרדי החלטתי להכניס את השגעון שלי

לתוך העסק  sml98; , מתוך 200 מטר לקחתי פינה קטנה והוחלט שמעתה

זו פינת הדייג שלי ושל הלקוחות העתידיים לבוא..

מס' טלפונים ליבואני דייג ונשלח אלי סוכן שדיבר ודיבר ודיבר ודיבר על זרזור

ותפיסת דגים בעזרת דמויים מפלסטיק וכל מיני ברזלים למינהם  sml44;

התגלגלתי מצחוק  sml44; עוד שנייה נתתי לו אחת  paddle:

על מי אתה חושב שאתה צוחק  245s; , מה עשו אותי באצבע ?  ;D

הסוכן שלא הפסיק לדבר בהתלהבות הוא לא אחר מ שי מלכה  thumbUp;

בדיעבד , לא יודע למה לא הקשבתי לו  sml_bang; הוא הסביר אז בכל כך הרבה סבלנות

אבל מתנשא כמוני חשב שהטומטום הזה מדבר הרבה ועוד הרבה שטויות  sml_bang;

אחרי שחשף אותי לראשונה בחיי לפורום דייג תפוז והציג בפניי את המאמר של מאמון

ישבתי והתחלתי לקרוא ולקרוא (עד היום קורא - עמך הסליחה מאמון ידידי , זה פשוט לא נגמר  tongu9; )

ואז התקשרתי לשי ואמרתי לו , שלח לי , וואחד מקל שימאנו , וואחד רולר טיקה 3500 , וואחד חוט בד
20LB והרבה , הרבה דמויים ..

הציוד הגיע והסט מוכן , ישבתי באוטו ושואל עצמי לאן נוסעים ?  169s;

שלא יראו אותי אנשים.. יצחקו עלי  sml44;

שלא יחשבו אני איזה טיפוש שחצן שחושב שהמציא את הגלגל עם כל הפלסטיקים שלו והמקל הרזה הזה  049s;

החלטתי למצוא לי ריף שקט באיזור קיסריה והתהלכתי עליו..

מס' נסיונות במשך 3-4 שעות ורגע לפני שקיעה מקבל פיצוץ קטן למקל ועולה לו לוקוס בייבי  049s;

כמובן שלא שוחרר  tongu9; הייתי חייב להשוויץ בבית על ההמצאה של שי , דג על פיתיון פלסטיק  sml44;

משם לפה , שי הוטרד ממני במאות ואלפי שיחות על מה מי מו , איפה ללכת , עם איזה דמוי , מה העונה עכשיו ?

מיליון שאלות.. ועל כך רפי אני מודה לך שאתה נותן לי הזדמנות מצויינת

להודות לבן אדם הנפלא הזה  icon_pray; על הסבלנות שהיית לו כלפי עד היום אפילו  999s;

לא יודע למה לא יצא לי להודות לו עד היום , אבל הגעת בזמן עם הדיון הזה..

אז שי מלכה ידידי , תודה על הכל  grouphugg;

מאז כבר הספקתי יחד עם חברי חסדייה (אותו הכרתי דרך פורום תפוז) להקים את צוות WOW

הנפלא ולצרף אליו חברים חדשים שאנחנו שמחים מאוד להעניק להם מהידע שצברנו עד היום בתחום.  grouphugg;

עד היום נתפסו עשרות רבות של דגים בסגנון זה הודות לחברי לצוות ולכמה נוספים כגון :

שי מלכה , מאמון , שרגא , חסדייה כמובן ועוד..


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: rafi על אוגוסט 10, 2011, 02:43:24 AM

מיליון שאלות.. ועל כך רפי אני מודה לך שאתה נותן לי הזדמנות מצויינת

להודות לבן אדם הנפלא הזה  icon_pray; על הסבלנות שהיית לו כלפי עד היום אפילו  999s;

לא יודע למה לא יצא לי להודות לו עד היום , אבל הגעת בזמן עם הדיון הזה..

אז שי מלכה ידידי , תודה על הכל  grouphugg;

מאז כבר הספקתי יחד עם חברי חסדייה (אותו הכרתי דרך פורום תפוז) להקים את צוות WOW

הנפלא ולצרף אליו חברים חדשים שאנחנו שמחים מאוד להעניק להם מהידע שצברנו עד היום בתחום.  grouphugg;

עד היום נתפסו עשרות רבות של דגים בסגנון זה הודות לחברי לצוות ולכמה נוספים כגון :

שי מלכה , מאמון , שרגא , חסדייה כמובן ועוד..

הסיפור מהנה- מאוד מהנה,
 sml45;ושמח שהשרשור נתן לך הזדמנות להודות ולפרגן לחברים -
שאפו על שלא שכחת להודות לאלו שלימדו אותך... thumbUp;


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: סקווידוויד על אוגוסט 10, 2011, 08:51:49 AM
אבי - יפה מאוד  thumbUp;

מה עם אותה פינת דיג בחנות?


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: אבי חכם על אוגוסט 10, 2011, 09:30:17 AM
אבי - יפה מאוד  thumbUp;

מה עם אותה פינת דיג בחנות?

אחרי 6 שנים עם שותף , התפצלנו והעסק נשאר אצלו ולימים עלה באש  mad3;

היום אני בעסק משל עצמי , כבעלים יחיד , מרוצה עד הגג  thumbUp;

פינת דייג אין לי כאן , גם אין מקום  169s;

אבל תמיד יש תוכניות ופנטזיות , אולי עוד תיהיה לי גם חנות כזאת בעתיד - נטו דייג..  ;hamsa1

כשהחלום הוא משהו סטייל אייס / הום סנטר , אבל של דייג..

עסק ענק עם כל המגוון , כולל סירות / קיאקים וספורט ימי..

לא רוצה להתעורר מהחלום  www_MyEmoticons_com__fishing;


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: דייג הים על אוגוסט 12, 2011, 14:59:11 PM
טוב אז ככה אצלי זה התחיל!!!!!!!!!!!!
עוד בשנות השמונים כשהייתי רואה פרסומות בנושא הדייג אם זה במים מלוחים או במתוקים הייתי  sml44; על דמויי הגומי והסיליקון
והכל היה נראה לי כעבודה בעיניים  sml_bang;על עוד אחד שמנסה לעשות קופה על חשבוננו  באותה תקופה הייתי דייג בוס מכור לים ועם הזמן וחיי המשפחה והנישואין והילדים לא נשאר זמן לדייג :(והזנחתי את הדייג אבל הגנים עושים את שלהם והילדים ביקשו לצאת לדייג וחזרתי לים וגיליתי את המידע הרב שיש באינטרנט ולאחר שקראתי וקורא עד היום שוב ושוב את המאמר שהכי נחשב ברשת של חברי היקר מאמון הפסקתי להיות ספקן בנושא הזרזר והחלטתי לקנות ציוד ולבדוק את הנושא ולמזלי בחנותשהגעתי לקנות את הציוד מי נפל עליי ידידי היקר ינון לשם  shake2;שבהכרות הראשונה עימו התרשמתי ממנו שהבן אדם דייג מנוסה בתחום לפי הציוד והדמויים שהמליץ לי (ינון מקווה שיום אחד נצא לזרזר יחד )ויצאתי לנסות את מזלי בים לאחר כמה יציאות ללא הצלחה בים התוצאות לא איחרו לבוא ותחלתי לתפוס דגים שהייתי מעז רק לחלום עליהם לשמחתי הרבה היום מכור לזרזור אני תלמיד שנה ראשונה בזרזור ואני מאמין שבעזרת החברים והרבה השקעת זמן אשתפר כמובן שאיני מזניח את דייג הפתיונות לפי העונות ואת דייג הבוס שהייתי מכור אליו. 


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: tomer567 על אוגוסט 13, 2011, 12:45:58 PM
איזה כיף לקרוא את הסיפורים! תמשיכו לפרסם


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: gaichuk על אוגוסט 13, 2011, 15:22:00 PM
אני לא זוכר את היציאה הראשונה לז'ירז'ור אבל כן זוכר את התפיסה הראשונה בז'ירז'ור (סוף 93' ) שלצערי לא היתה בארץ (אלא בדנמרק,במינוס 4 מעלות כשהאגם כבר התחיל לקפוא... sml9;).
משחזרתי לארץ עבר הרבה זמן וניסיונות עקרים עם מגוון עצום של דמויים מסוגים/גדלים/צבעים/חומרים שונים בעונות לא מתאימות ובמקומות הלא נכונים עם דמויים שלא התאימו וללא הדרכה או מישהו שיכולתי להתייעץ איתו.
אני חייב להודות שזו אולי אחת הבאסות הגדולות בחיי,זה שלא היה לי למי לפנות להתייעץ ולמרות הכול לא התייאשתי והמשכתי לנסות.
בשנת 2000 חזרתי משהות בחו"ל וחזרתי לדיג בירדן. עם הבוייליס הצלחתי,עם סרדינים תפסתי אבל הז'ירז'ור עדיין לא הצליח...
בסופו של דבר הגיעו לידי דמויי סיליקון קטנים בצורת גמבוזיה עם ציור של קשקשים ומכסי זימים.
יום אחד ניסיתי אותם בגשר גדות מתחת לגשר עצמו ולהפתעתי הרבה עלתה בינית גדולת קשקש של כמה מאות גרמים.
ניסיתי שוב ושוב ובינית נוספת נתפסה.
החלטתי לבדוק פלי חום וקוצני שהיה לי בתיק ולאחריו עוד אחד דומה שאליו הדבקתי נוצות טוקאן כתומות שהביאו לי הורי מטסמניה ולשמחתי נתפסה בינית קטנה נוספת.
לאחר מכן לא הצלחתי להפסיק לנסות דמויים שונים עד שהבנתי שכבר קר מדי. החורף הגיע והביניות הנחמדת נעלמו...
לא יודע איך זה קרה אבל כנראה שנכנסתי לתרדמת חורף ארוכה יותר מהן ולמעשה לא ניסיתי בכלל לז'רז'ר למשך שנתיים בערך עד שנתקלתי שבפורום הדיג בתפוז שהדליק לי את כול הפיוזים מחדש... thumbUp;
היום אני מז'רז'ר קבוע לביניות בירדן בקיץ ומדי פעם יוצא בצורה מסודרת לז'ירז'ור נטו לים בחורף.
אם המטרה היא לא לז'רז'ר נטו,תמיד תהיה חכת ילדים טלסקופית בנמצא שיכולה לתפקד כחכת ז'ירז'ור (וגם עושה זאת נאמנה מזה זמן מה... thumbUp;)
בגדול אני פריק של דיג על חי אבל נהנה גם מז'ירז'ור רק שהמרחק ביני לים גדול מדי ולא מאפשר יציאות תכופות... sml102;
אם יש יציאה היא בדרך כלל בלילה. בחורף. לקלאמרים...
אמנם הם לא גומברים או בייבי אינטיאס אבל הם מספקים את הסחורה  sml45;


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: momi על אוגוסט 19, 2011, 07:00:54 AM
אצלי זה התחיל אחרת
יום אחד לפני הרבה שנים (4) יושב בים עם חכת חוף אחרי כמה שעות מקפל ויוצא
בדרך החוצה פוגש את דורון שלא ראיתי אותו הרבה זמן כי הרי רק עכשיו חזרתי לקריה מקום גידולי
מדברים קצת ועניי פוזלות לכוון המקל שלו(קנאת המקל)וכבר לא יכול להתאפק ושואל אותו
"דורון מזה המקל הזה" נראה לי כמו צעצוע ולא יותר במיוחד שקשור לו איזה דג פלסטיק בקצה החוט
דורון שראה אותי עם חכת חוף כבדה בטח כבר חיכה צתי אני ישאל אותו אז אמר לי "בוא תראה"
עשינו אחורה פנה וקדימה צעד אני דורון וסקפטיות שלי
טוב, לזרוק אני יודע אז דורון נותן לי את החכה אני נדהם להרגיש כלום ביד כל זה חדש לי לחלוטין אחרי הפסקה ארוכה של דיג
תוך כדי הזריקות שתמוהות בעיניי מה בכלל אמור לקרות מקבל כמה הסברים מדורון אבל כלום לא קורה
עוד כמה נסיונות ופתאום מבחין בצללית מאחורי הסיליקון ופה נגמר הסיפור
מלע התלהבות שואל את דורון מלא שאלות וקובעים למחר
למחורת אני מגיע לים כשכבר הצטיידתי בסט ז'ירז'ור ראשון שלי
דורון צוחק ומברך אותי על ההצטרפות למחלה הקשה הזאת
שתבינו חצי שנה לא ראיתי דג על המקל הזה
אבל אחרי חצי שנה החגיגה לא הפסיק עד היום
מקווה שגם לא תפסיק


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: rafi על אוגוסט 22, 2011, 01:00:47 AM
איזה כיף לקרוא את הסיפורים! תמשיכו לפרסם

אכן כייפ לקרוא אותם,
רק מה עם הסיפור שלך? ;) ::)


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: tomer567 על אוגוסט 24, 2011, 08:48:52 AM
איזה כיף לקרוא את הסיפורים! תמשיכו לפרסם

אכן כייפ לקרוא אותם,
רק מה עם הסיפור שלך? ;) ::)

אין לי כזה  secret.gif עד עכשיו הלכתי המון לדוג רק עם הבוס, וקצת בדיג עם רולר


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: MOTI-M על אוגוסט 25, 2011, 08:48:33 AM
איזה כיף לקרוא את הסיפורים! תמשיכו לפרסם

אכן כייפ לקרוא אותם,
רק מה עם הסיפור שלך? ;) ::)

אין לי כזה  secret.gif עד עכשיו הלכתי המון לדוג רק עם הבוס, וקצת בדיג עם רולר

אחי אין על זרזור   yahoo:


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: סאמח הצפר על ספטמבר 26, 2011, 19:17:31 PM
דגתי פתיונות מהחוף בהיותי ילד בכיתה ג או משהו כזה. נמשך במקוטע עד היותי בן 27.

בגיל 15 בערך, מספר לי חבר שראה מישהו מוציא עם נוצה מלא דגים ומאבק של דקות עם הדג. שאלתי בחנות של "חביבי" והוא סיפר לי שזה ג'רג'ור ומכר לי קאסט מאסטר. באותם שנים אף אחד חוץ מהוותיקים ידעו על ג'רג'ור.(אגב, אותו מג'רג'ר מסתבר שהיה השותף של מאמון בזמנו.

הגעתי לים, דייג פתיונות, ואז עם רולר מעאפן וחוט 50 ניילון מרכיב את הניקל וזורק 10 זריקות בערך. לא היה דגים, מוותר ושם את זה במחסן.

בהיותי באוניברסיטה, וכעבור יותר מ12 שנים,  מדבר עם דני גולני (זה שכתב את מגדיר הדגים) והוא מראה לי את פורום תפוז, אני רואה דגים של קילו ושני קילו בג'רג'ור ועומדות לי השערות שזה אמיתי וקיים בחופים שלנו.
באותה תקופה היה מישהו פעיל בפורום שהכרתי אישית וחיבר אותי עם מאמון.

יציאה ראשונה היתה עם מאמון, כשראיתי אותו מרחוק-לפני שהגעתי אליו ופגשתי אותו ראיתי שיש לו דג על המקל והוא מוציא לברק יפיוף...כמה נסיונות עם הציוד החדש שקניתי העלה חרס והסתיים אותו יום.

אבל, הדגים הגיעו אחר כך, אבל לא תמיד......


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: סאמח הצפר על ספטמבר 26, 2011, 19:18:49 PM
דגתי פתיונות מהחוף בהיותי ילד בכיתה ג או משהו כזה. נמשך במקוטע עד היותי בן 27.

בגיל 15 בערך, מספר לי חבר שראה מישהו מוציא עם נוצה מלא דגים ומאבק של דקות עם הדג. שאלתי בחנות של "חביבי" והוא סיפר לי שזה ג'רג'ור ומכר לי קאסט מאסטר. באותם שנים אף אחד חוץ מהוותיקים ידעו על ג'רג'ור.(אגב, אותו מג'רג'ר מסתבר שהיה השותף של מאמון בזמנו.

הגעתי לים, דייג פתיונות, ואז עם רולר מעאפן וחוט 50 ניילון מרכיב את הניקל וזורק 10 זריקות בערך. לא היה דגים, מוותר ושם את זה במחסן.

בהיותי באוניברסיטה, וכעבור יותר מ12 שנים,  מדבר עם דני גולני (זה שכתב את מגדיר הדגים) והוא מראה לי את פורום תפוז, אני רואה דגים של קילו ושני קילו בג'רג'ור ועומדות לי השערות שזה אמיתי וקיים בחופים שלנו.
באותה תקופה היה מישהו פעיל בפורום שהכרתי אישית וחיבר אותי עם מאמון.

יציאה ראשונה היתה עם מאמון, כשראיתי אותו מרחוק-לפני שהגעתי אליו ופגשתי אותו ראיתי שיש לו דג על המקל והוא מוציא לברק יפיוף...כמה נסיונות עם הציוד החדש שקניתי העלה חרס והסתיים אותו יום.

אבל, הדגים הגיעו אחר כך, אבל לא תמיד......

אגב, אם הגעתי למאמון לפני 15 שנה, הייתי נהנה ממגוון הדגים של אז, ומהלוקוסים של 8 קילו על החוף


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: Oz על נובמבר 28, 2011, 17:18:13 PM
היציאה הראשונה שלי לא כל כך מעניינת וגם לא זכורה לי טוב
אך התפיסה הראשונה בים הייתה חוויה אדירה לי ולאבא שלי
אז כמה אחרי הזנחת הדייג לזמן מה עקב יאוש אנכנו חוזרים לזה בחופש הגדול האחרון אנכנו מצטיידים בברולרים חדשים שימנו טכניום עם חוט כאסט אויי 20 ליברות ואני במקל חדש שהוא המקל שלפי דעתי מכל המקלות ז'ירז'ור שעברו אצלי עד היום מהיקרים עד לפשוטים 5 במספר היה הקנייה הכי טובה שלי אפילו שהוא מהפשוטים ביותר (שימנו קאטנה סופר סנסטיב 3-15 אורך 2.40) מקל מדהים.  
עכשיו נגיע לעיקר הסיפור עכשיו שיש ציוד חדש רק צריך ללכת לדוג זה היה בתחילת חודש אוגוסט אנכנו רוצים ללכת לדוג טרכונים בפיתיון בחוף שדרומי לחוץ הדקלים על כביש החוף אנכנו קולטים הירידה לחוף רק מהישובים שיושבים על כביש 4 הישן אומר לאבא שלי לא נורא סע מגיעים למקום שלא ההינו בו הרבה מאוד זמן פוגשים שם חבר לדייג שלא ראינו גם הרבה זמן כמעבור מספר דקות החבר תופס טרכון של 1.2 ואני ניטרף רק לקנות את אותו הדמוי כמו שלו למחרת ואומר לאבא שלי מהיום כל יום באים לפה עד שאני תופס גם דג כזה מספר ימים ניסית אח לא הצלחתי לתפוס את הדג המיוחל כעבור מספר יומיים במרקה עוברים לדייג חנות הדייג האהובה עלינו של אוסמא מעכו
ומספרים לבעל החנות על מה שקרה הוא אומר קח את ג'יג הזה מבטיח לך שלא תתאכזב למרת משקים קום כדי לבדוק את הג'יג החדש
מגיעים בסביבות רבע- עשרים לחמש לים ואת פנינו מקבל רוח מזרחית נאה ביותר עדין חושך זריקה ראשונה זריקה ממש רחוקה זורק מגלגל שני גלגולים ומרגיש מכה אדירה על המקל והדג נילחם והמקל נאנק מכאבים ( מקל אולטרה לייט 3-15 בעובי של פחות משיפוד עץ בקצה) והחוט לא מפסיק לצאת לפי הערכתי היה בחוץ כולל הזריקה שניי שליש החוט הד מתחיל להראות סימני עייפות ואני מתחיל להביא אותו  וכשהוא כבר ממש קרוב אלי אני רואה אותו טרכון מכובד ביותר (2.5 קילו) הוא פתאום מקבל אנרגיה ופותח בריצה עצבנית אחרונה מביא אותו אלי ואבא שלי מרים אותו עם הרשת אני אומר לאבא שלי לך תז'רז'ר אני יסתדר עם הדג לא עוברות 20 שניות ואני שומע בזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז
זה אבא שלי עם דג משלו גם על אותו הג'יג והדג לא מרפה נילחם על חייו ובסופו של דבר עולה טרכון שגם הוא מכובד ביותר (2 קילו)
ואנכנו עומדים שם כל כך שמחים אחרי כמעת שנתיים דג ראשון ועוד כזה גדול וגם אחד לכל אחד שאנכנו לא יודעים מה לעשות עם עצמנו מרוב שימחה
ומאז יצאו עוד מספר דגים יפים ברקודות יפות גמבר נחמד שני טרכונים נוספים וסולבי אחד שתפס טרמפ
ומאותו היום לא יכול להפסיק לחלום על הדג הגדול הבא שיעבור את ה 3 קילו בז'ירז'ור


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: עמרי על פברואר 02, 2012, 22:59:44 PM
ווואווו איזה סיפורים הולכים כאן!
אז הסיפור שלי בעצם מתחלק לכמה חלקים.
זה סיפור קצת שונה מכל הסיפורים כאן, הוא טיפה ארוך אבל שווה לקרוא!
אני התחלתי לדוג מגיל 6, הייתי יורד עם אבא שלי כל יום אחרי בית ספר לים (גרנו 5 דקות הליכה מהים), 2 חכות פתיונות, תולעים \ גמברי.
אבא שלי היה קושר לי, זורק לי, אני הייתי רק מחכה שיתפס דג, היינו חוזרים כמעט כל יום עם שקית מלאה במרמירים דניסים סרגוסים וכל טוב.
וככה זה היה, ואז עברנו לצפון שהייתי בן 7 וחצי - 8.
היינו במרחק של 40 דקות מהים. אז כמובן שכמות הדייג ירדה, אז היינו הולכים פעם בשבועיים בערך, ואז פעם אחת.
לקחתי חתיכת גמברי, זרקתי והתחלתי לגלגל, כי היה נראה לי הגיוני שאם אני יגלגל הגמברי יראה כאילו הוא חי ודגים יחשבו שזה אמיתי, רק להבנה, זאת הייתה מחשבה בגבול ההגיון של ילד בן 8.
ואז התחילו אכילות, אבל כל פעם היה נגמר הפתיון עד שהוא הגיע אלי.
אז בדרך הביתה חשבתי, חבל שאין פתיון שלא נגמר.
כעבור חודש בערך, הלכנו לחנות דייג לקנות פתיון כרגיל לפני כל דייג.
ילד קטן בן 8, בחנות דייג, מוקף אנשים מבוגרים שמבינים את המקצוע.
אבא שלי מקשקש עם כולם, ואני בזמן ששאר הילדים היו מסתובבים בחנויות צעצועים.
מסתובב לי בחנות דייג.
ופתאום, מושך לי את העין חתיכת דג שעשוי מגומי, אני מרים את זה.
מזיז את זה קצת ורואה שהזנב קופץ מצד לצד.
בלי שאף אחד רואה אני מנסה למשוך את הזנב לראות אם זה נקרע, זה לא!
רץ לאבא כמו כל ילד קטן ומעצבן ומושך לו במכנס, "אבא, אבא, אבא, אבא"
"תראה! מצאתי פתיון שלא יגמר!"
אין על אבא שלי בעולם!!!
קנה לי פתיון שבעיניו נראה מפוקפק, עלה 5 שקל, אך בכל זאת רק חיכיתי להגיע לים.
הגעתי לים, אבא קשר לי משקולת, קרס ואמר לי לשים פתיון לבד.
אז אני רץ מהר לתיק, הוא כמובן לא מבין לאן אני הולך.
ושולף את הדג מסיליקון הזה מהתיק.
מחבר את הדג מהסיליקון.
וזורק, ומתחיל לגלגל.
מהר מאוד ראיתי את אבא שלי מוציא דגים על הפתיון הרגיל, ואני לא מוציא כלום.
כמו כל ילד, רוצה תמיד את הצעצוע השני, אז זנחתי את הדמוי סיליקון, ועברתי לפתיון הרגיל.
מאז לא נגעתי בדמוי סיליקון.
כאן מתחיל החלק השני:
כעבור שנתיים, אני מחליט לחפש תמונות של דגים בגוגל.
כותב בגוגל "דייג".
פתאום זה מוצא לי, פורום צלילה ודייג FXP.
אני לא מבין מה זה בכלל, אני נכנס..
ואני מגלה עולם שלם!
הרבה אנשים שפשוט מדברים על דייג, ממש חלום אמיתי!
שואל את כל השאלות שתמיד רציתי לשאול.
ונכנסתי לעולם הפורום דייג!
ופתאום אני רואה הרבה אנשים מזכירים את המילה ז'ירז'ור.
אז אזרתי את כל האומץ שהיה לי, והחלטתי לשאול מזה ז'ירז'ור.
ואנשים ממתחילים להסביר לי.
חתיכת פלסטיק שנראית כמו דג, וכאשר אתה מגלגל אליך, זה עושה תנועה של דג, ודגים טורפים חושבים שזה דג אמיתי והם אוכלים את זה.
מגיעים לחנות שאני לא יציין את שמה.
ואני אומר למוכר, תביא לי דמוי לז'ירז'ור!
מרגיש מנוסה, מדבר במושגים, אבל כולי ילד קטן בן 10.
המוכר הביא לי חתיכת ברזל, הוא אמר לי זה ניקל. כיום הבנתי שהוא עשה עלי קופה.
גבה ממני 44 שקל לא פחות ולא יותר. (כן, כן. אני זוכר את המספר המדויק), 44 שקלים שאני חסכתי חודשיים שלמים רק בשביל לקנות לי את הצעצוע החדש הזה שקוראים לו ניקל.
מגיע לשובר גלים, פותח את החכת פתיונות, ומחבר את הניקל.
ומתחיל לזרוק, כל זריקה מלאה בתקווה שכל רגע הדג יגיע, העיניים מנצנצות לי, ילד שהאמין בכל ליבו שכל רגע יתפס דג.
הים סוער!
אני מנסה לזרוק לחלק הפנימי של השובר גלים.
ובום!
נתקע לי הניקל שכבר הספקתי להתאהב בו על סירה.
עם עזרתו של אבא, מנסים מנסים מנסים.
שום דבר לא עוזר ונאלצנו לקרוע את החוט.
כמו ילד קטן שאיבד את הצעצוע האהוב עליו, פורץ בבכי.
ומתייאש מהדייג!
אבא שלי שכמו שכבר אמרתי, אין כמותו! דמות נערצת בחיי.
מנחם אותי, שואל אותי אם אני רוצה שהוא יקנה לי חדש, אני כמובן כועס ואומר לו שאני רוצה לחזור הביתה.
ומגיע הביתה.
ממלמל לעצמי כל הנסיעה, לא הולך לדוג יותר בחיים!
בבית אני נכנס לפורום דייג שוב.
וממשיך לקרוא כרגיל, הרי כולנו יודעים שהמחלה הזאת שנקראת דייג לא תעזוב אותנו.
כעבור שנה בערך, אני חוזר הביתה מבית ספר, אבא שואל אותי: "כמה כסף יש לך?"
אני עונה לו 150 שקל.
והוא אומר לי בוא לאוטו.
נוסעים נוסעים, כל הדרך אני מתחנן לרמז, לאן נוסעים?!
מגיעים לנהריה, האוטו חונה, אנחנו נכנסים לחנות דייג, חנות שלא הכרתי, אולי חלקכם מכירים אותה, לקרדה!
דרור, איש סבלני, יושב עם אבא שלי על קפה, ובנתיים מסביר לי הכל על ז'ירז'ור.
פתאום הוא שולף מהמחסן חכה קטנה, באורך 2.10, חכה בעובי של קיסם! אני מרים אותה וצוחק, אבא! תרגיש איזה קלה החכה הזאת!
הוא אומר לי, זאת חכת ז'ירז'ור, מחבר לחכה עוד רולר קטן בגודל 2500.
אבא שלי שואל, כמה עולה כל התענוג? 400 שקל, אני מתעצב לרגע, שאני לא יכול להרשות לעצמי לקנות את זה.
ואז אבא שלי מציע: "אתה תשלם 150 שקל ואני את כל השאר" קופץ על ההצעה!
דרור ברוב נדיבותו, מביא לי מתנה, 2 סיליקונים, 2 ניקלים, דמוי אחד. ואומר לי תתחדש!
אני מאושר עד הגג!
מגיעים למחרת לים, אני פשוט נהנה לזרוק עם החכה הזאת, סוף סוף אני מגיע רחוק בזריקה, סוף סוף החכה לא כבדה ואני לא צריך עזרה בלהרים אותה!
ככה כל יציאה הייתי מז'רז'ר חצי שעה ואז עובר לפתיונות.
אחרי שבע חודשים, מגיע לים.
רואה מז'רז'ר בצד השני של הריף, רץ מהר עם החכת ז'ירז'ור שלי, מנסה לחקות את כל מה שהוא עושה, בנתיים הוא פותח בשיחת חולין של דייגים. ואני כמו כל דייג משייף קצת את הפינות ומצהיר שיש לי עבר בז'ירז'ור.
אני אומר לו: " אין כלום הא?"
הוא עונה לי: "חכה עוד חצי שעה יתחיל האקשן"
ואכן כך, כעבור חצי שעה,
אני מרגיש שהמקל עוד שנייה נשבר לי בידיים!
מגלגל ומגלגל, אבא בכלל בצד השני של הריף, הוא לא כאן כדי לעזור לי, אני בטוח שנתקעתי בחתיכת אצה ענקית, הדייג שליידי אומר לי תוריד את המקל טיפה למטה, תשאיר חוט מתוח, מדריך אותי שלב שלב.
אבל הפעם צריך להסתדר לבד, ופתאום, נשלף לו מהמים, לוקוס בגודל 750 גרם, אני עדיין לא מאמין שבאמת הוצאתי דג!
רץ לאבא ומחבק אותו, מראה לו את הדג שתלוי לי על החכה.
מבט של, סוף סוף!
הוצאתי דג עם זה!
ומאז, זה לא עוזב אותי לרגע! משתכלל בציוד כל פעם, מגלה דגים חדשים כל פעם.
אחרי היציאה הזאת, השמש ירדה וכבר חושך, אני חוזרים לדרור לקרדה הנחמד.
ואבא שלי גם מתחדש בסט משלו.
מאז שנינו בזה עמוק עד הצוואר!
וזאת בעצם הפעם הראשונה שלי.


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: momi על פברואר 03, 2012, 00:23:32 AM
יפה לך QUICKY מתי כל זה היה ?
חתיכת חויה עברת


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: עמרי על פברואר 03, 2012, 00:25:44 AM
תקרא לי עמרי :)
היום אני בן 15 וחצי


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: אביב. על פברואר 03, 2012, 00:39:30 AM
תקרא לי עמרי :)
היום אני בן 15 וחצי
וואו אחי נראה ארוך בהתחלה, אבל מעניין רצח,
הלוואי ולוקוס של כמעט קילו היה הדג הראשון של כולנו

פעם דגנו ביחד לא???? 112s; 112s; 112s; Ghelyon; Ghelyon; Ghelyon; acigar; acigar; tongu9; tongu9; sml98; sml98;


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: עמרי על פברואר 03, 2012, 00:42:36 AM
תקרא לי עמרי :)
היום אני בן 15 וחצי
וואו אחי נראה ארוך בהתחלה, אבל מעניין רצח,
הלוואי ולוקוס של כמעט קילו היה הדג הראשון של כולנו

פעם דגנו ביחד לא???? 112s; 112s; 112s; Ghelyon; Ghelyon; Ghelyon; acigar; acigar; tongu9; tongu9; sml98; sml98;
חחחחחחחחחחח נראה לי קצת יותר מכמה פעמים לא?


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: רמי פרידמן על פברואר 03, 2012, 00:50:44 AM
ווואווו איזה סיפורים הולכים כאן!
אז הסיפור שלי בעצם מתחלק לכמה חלקים.
זה סיפור קצת שונה מכל הסיפורים כאן, הוא טיפה ארוך אבל שווה לקרוא!
אני התחלתי לדוג מגיל 6, הייתי יורד עם אבא שלי כל יום אחרי בית ספר לים (גרנו 5 דקות הליכה מהים), 2 חכות פתיונות, תולעים \ גמברי.
אבא שלי היה קושר לי, זורק לי, אני הייתי רק מחכה שיתפס דג, היינו חוזרים כמעט כל יום עם שקית מלאה במרמירים דניסים סרגוסים וכל טוב.
וככה זה היה, ואז עברנו לצפון שהייתי בן 7 וחצי - 8.
היינו במרחק של 40 דקות מהים. אז כמובן שכמות הדייג ירדה, אז היינו הולכים פעם בשבועיים בערך, ואז פעם אחת.
לקחתי חתיכת גמברי, זרקתי והתחלתי לגלגל, כי היה נראה לי הגיוני שאם אני יגלגל הגמברי יראה כאילו הוא חי ודגים יחשבו שזה אמיתי, רק להבנה, זאת הייתה מחשבה בגבול ההגיון של ילד בן 8.
ואז התחילו אכילות, אבל כל פעם היה נגמר הפתיון עד שהוא הגיע אלי.
אז בדרך הביתה חשבתי, חבל שאין פתיון שלא נגמר.
כעבור חודש בערך, הלכנו לחנות דייג לקנות פתיון כרגיל לפני כל דייג.
ילד קטן בן 8, בחנות דייג, מוקף אנשים מבוגרים שמבינים את המקצוע.
אבא שלי מקשקש עם כולם, ואני בזמן ששאר הילדים היו מסתובבים בחנויות צעצועים.
מסתובב לי בחנות דייג.
ופתאום, מושך לי את העין חתיכת דג שעשוי מגומי, אני מרים את זה.
מזיז את זה קצת ורואה שהזנב קופץ מצד לצד.
בלי שאף אחד רואה אני מנסה למשוך את הזנב לראות אם זה נקרע, זה לא!
רץ לאבא כמו כל ילד קטן ומעצבן ומושך לו במכנס, "אבא, אבא, אבא, אבא"
"תראה! מצאתי פתיון שלא יגמר!"
אין על אבא שלי בעולם!!!
קנה לי פתיון שבעיניו נראה מפוקפק, עלה 5 שקל, אך בכל זאת רק חיכיתי להגיע לים.
הגעתי לים, אבא קשר לי משקולת, קרס ואמר לי לשים פתיון לבד.
אז אני רץ מהר לתיק, הוא כמובן לא מבין לאן אני הולך.
ושולף את הדג מסיליקון הזה מהתיק.
מחבר את הדג מהסיליקון.
וזורק, ומתחיל לגלגל.
מהר מאוד ראיתי את אבא שלי מוציא דגים על הפתיון הרגיל, ואני לא מוציא כלום.
כמו כל ילד, רוצה תמיד את הצעצוע השני, אז זנחתי את הדמוי סיליקון, ועברתי לפתיון הרגיל.
מאז לא נגעתי בדמוי סיליקון.
כאן מתחיל החלק השני:
כעבור שנתיים, אני מחליט לחפש תמונות של דגים בגוגל.
כותב בגוגל "דייג".
פתאום זה מוצא לי, פורום צלילה ודייג FXP.
אני לא מבין מה זה בכלל, אני נכנס..
ואני מגלה עולם שלם!
הרבה אנשים שפשוט מדברים על דייג, ממש חלום אמיתי!
שואל את כל השאלות שתמיד רציתי לשאול.
ונכנסתי לעולם הפורום דייג!
ופתאום אני רואה הרבה אנשים מזכירים את המילה ז'ירז'ור.
אז אזרתי את כל האומץ שהיה לי, והחלטתי לשאול מזה ז'ירז'ור.
ואנשים ממתחילים להסביר לי.
חתיכת פלסטיק שנראית כמו דג, וכאשר אתה מגלגל אליך, זה עושה תנועה של דג, ודגים טורפים חושבים שזה דג אמיתי והם אוכלים את זה.
מגיעים לחנות שאני לא יציין את שמה.
ואני אומר למוכר, תביא לי דמוי לז'ירז'ור!
מרגיש מנוסה, מדבר במושגים, אבל כולי ילד קטן בן 10.
המוכר הביא לי חתיכת ברזל, הוא אמר לי זה ניקל. כיום הבנתי שהוא עשה עלי קופה.
גבה ממני 44 שקל לא פחות ולא יותר. (כן, כן. אני זוכר את המספר המדויק), 44 שקלים שאני חסכתי חודשיים שלמים רק בשביל לקנות לי את הצעצוע החדש הזה שקוראים לו ניקל.
מגיע לשובר גלים, פותח את החכת פתיונות, ומחבר את הניקל.
ומתחיל לזרוק, כל זריקה מלאה בתקווה שכל רגע הדג יגיע, העיניים מנצנצות לי, ילד שהאמין בכל ליבו שכל רגע יתפס דג.
הים סוער!
אני מנסה לזרוק לחלק הפנימי של השובר גלים.
ובום!
נתקע לי הניקל שכבר הספקתי להתאהב בו על סירה.
עם עזרתו של אבא, מנסים מנסים מנסים.
שום דבר לא עוזר ונאלצנו לקרוע את החוט.
כמו ילד קטן שאיבד את הצעצוע האהוב עליו, פורץ בבכי.
ומתייאש מהדייג!
אבא שלי שכמו שכבר אמרתי, אין כמותו! דמות נערצת בחיי.
מנחם אותי, שואל אותי אם אני רוצה שהוא יקנה לי חדש, אני כמובן כועס ואומר לו שאני רוצה לחזור הביתה.
ומגיע הביתה.
ממלמל לעצמי כל הנסיעה, לא הולך לדוג יותר בחיים!
בבית אני נכנס לפורום דייג שוב.
וממשיך לקרוא כרגיל, הרי כולנו יודעים שהמחלה הזאת שנקראת דייג לא תעזוב אותנו.
כעבור שנה בערך, אני חוזר הביתה מבית ספר, אבא שואל אותי: "כמה כסף יש לך?"
אני עונה לו 150 שקל.
והוא אומר לי בוא לאוטו.
נוסעים נוסעים, כל הדרך אני מתחנן לרמז, לאן נוסעים?!
מגיעים לנהריה, האוטו חונה, אנחנו נכנסים לחנות דייג, חנות שלא הכרתי, אולי חלקכם מכירים אותה, לקרדה!
דרור, איש סבלני, יושב עם אבא שלי על קפה, ובנתיים מסביר לי הכל על ז'ירז'ור.
פתאום הוא שולף מהמחסן חכה קטנה, באורך 2.10, חכה בעובי של קיסם! אני מרים אותה וצוחק, אבא! תרגיש איזה קלה החכה הזאת!
הוא אומר לי, זאת חכת ז'ירז'ור, מחבר לחכה עוד רולר קטן בגודל 2500.
אבא שלי שואל, כמה עולה כל התענוג? 400 שקל, אני מתעצב לרגע, שאני לא יכול להרשות לעצמי לקנות את זה.
ואז אבא שלי מציע: "אתה תשלם 150 שקל ואני את כל השאר" קופץ על ההצעה!
דרור ברוב נדיבותו, מביא לי מתנה, 2 סיליקונים, 2 ניקלים, דמוי אחד. ואומר לי תתחדש!
אני מאושר עד הגג!
מגיעים למחרת לים, אני פשוט נהנה לזרוק עם החכה הזאת, סוף סוף אני מגיע רחוק בזריקה, סוף סוף החכה לא כבדה ואני לא צריך עזרה בלהרים אותה!
ככה כל יציאה הייתי מז'רז'ר חצי שעה ואז עובר לפתיונות.
אחרי שבע חודשים, מגיע לים.
רואה מז'רז'ר בצד השני של הריף, רץ מהר עם החכת ז'ירז'ור שלי, מנסה לחקות את כל מה שהוא עושה, בנתיים הוא פותח בשיחת חולין של דייגים. ואני כמו כל דייג משייף קצת את הפינות ומצהיר שיש לי עבר בז'ירז'ור.
אני אומר לו: " אין כלום הא?"
הוא עונה לי: "חכה עוד חצי שעה יתחיל האקשן"
ואכן כך, כעבור חצי שעה,
אני מרגיש שהמקל עוד שנייה נשבר לי בידיים!
מגלגל ומגלגל, אבא בכלל בצד השני של הריף, הוא לא כאן כדי לעזור לי, אני בטוח שנתקעתי בחתיכת אצה ענקית, הדייג שליידי אומר לי תוריד את המקל טיפה למטה, תשאיר חוט מתוח, מדריך אותי שלב שלב.
אבל הפעם צריך להסתדר לבד, ופתאום, נשלף לו מהמים, לוקוס בגודל 750 גרם, אני עדיין לא מאמין שבאמת הוצאתי דג!
רץ לאבא ומחבק אותו, מראה לו את הדג שתלוי לי על החכה.
מבט של, סוף סוף!
הוצאתי דג עם זה!
ומאז, זה לא עוזב אותי לרגע! משתכלל בציוד כל פעם, מגלה דגים חדשים כל פעם.
אחרי היציאה הזאת, השמש ירדה וכבר חושך, אני חוזרים לדרור לקרדה הנחמד.
ואבא שלי גם מתחדש בסט משלו.
מאז שנינו בזה עמוק עד הצוואר!
וזאת בעצם הפעם הראשונה שלי.

עמרי חמוד. כמה פעמים ראיתי אותך במנחת ובעוד מקומות, עם חבר בדרך כלל, מדי פעם אולי זרקנו  מילה אחד לשני,ותמיד התלהבתי מהרעיון,של ילד קטן בא עם חבר או שתיים למנחת, לז'רז'ר. (זה היה לפני כשלוש שנים)
אהבתי את הסיפור שלך יישר כח
                                                     grouphugg;


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: אביב. על פברואר 03, 2012, 00:53:17 AM
 sml98; sml98; truwup; ;D ;D ;D
תקרא לי עמרי :)
היום אני בן 15 וחצי
וואו אחי נראה ארוך בהתחלה, אבל מעניין רצח,
הלוואי ולוקוס של כמעט קילו היה הדג הראשון של כולנו

פעם דגנו ביחד לא???? 112s; 112s; 112s; Ghelyon; Ghelyon; Ghelyon; acigar; acigar; tongu9; tongu9; sml98; sml98;
חחחחחחחחחחח נראה לי קצת יותר מכמה פעמים לא?


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: עמרי על פברואר 03, 2012, 01:33:25 AM
ווואווו איזה סיפורים הולכים כאן!
אז הסיפור שלי בעצם מתחלק לכמה חלקים.
זה סיפור קצת שונה מכל הסיפורים כאן, הוא טיפה ארוך אבל שווה לקרוא!
אני התחלתי לדוג מגיל 6, הייתי יורד עם אבא שלי כל יום אחרי בית ספר לים (גרנו 5 דקות הליכה מהים), 2 חכות פתיונות, תולעים \ גמברי.
אבא שלי היה קושר לי, זורק לי, אני הייתי רק מחכה שיתפס דג, היינו חוזרים כמעט כל יום עם שקית מלאה במרמירים דניסים סרגוסים וכל טוב.
וככה זה היה, ואז עברנו לצפון שהייתי בן 7 וחצי - 8.
היינו במרחק של 40 דקות מהים. אז כמובן שכמות הדייג ירדה, אז היינו הולכים פעם בשבועיים בערך, ואז פעם אחת.
לקחתי חתיכת גמברי, זרקתי והתחלתי לגלגל, כי היה נראה לי הגיוני שאם אני יגלגל הגמברי יראה כאילו הוא חי ודגים יחשבו שזה אמיתי, רק להבנה, זאת הייתה מחשבה בגבול ההגיון של ילד בן 8.
ואז התחילו אכילות, אבל כל פעם היה נגמר הפתיון עד שהוא הגיע אלי.
אז בדרך הביתה חשבתי, חבל שאין פתיון שלא נגמר.
כעבור חודש בערך, הלכנו לחנות דייג לקנות פתיון כרגיל לפני כל דייג.
ילד קטן בן 8, בחנות דייג, מוקף אנשים מבוגרים שמבינים את המקצוע.
אבא שלי מקשקש עם כולם, ואני בזמן ששאר הילדים היו מסתובבים בחנויות צעצועים.
מסתובב לי בחנות דייג.
ופתאום, מושך לי את העין חתיכת דג שעשוי מגומי, אני מרים את זה.
מזיז את זה קצת ורואה שהזנב קופץ מצד לצד.
בלי שאף אחד רואה אני מנסה למשוך את הזנב לראות אם זה נקרע, זה לא!
רץ לאבא כמו כל ילד קטן ומעצבן ומושך לו במכנס, "אבא, אבא, אבא, אבא"
"תראה! מצאתי פתיון שלא יגמר!"
אין על אבא שלי בעולם!!!
קנה לי פתיון שבעיניו נראה מפוקפק, עלה 5 שקל, אך בכל זאת רק חיכיתי להגיע לים.
הגעתי לים, אבא קשר לי משקולת, קרס ואמר לי לשים פתיון לבד.
אז אני רץ מהר לתיק, הוא כמובן לא מבין לאן אני הולך.
ושולף את הדג מסיליקון הזה מהתיק.
מחבר את הדג מהסיליקון.
וזורק, ומתחיל לגלגל.
מהר מאוד ראיתי את אבא שלי מוציא דגים על הפתיון הרגיל, ואני לא מוציא כלום.
כמו כל ילד, רוצה תמיד את הצעצוע השני, אז זנחתי את הדמוי סיליקון, ועברתי לפתיון הרגיל.
מאז לא נגעתי בדמוי סיליקון.
כאן מתחיל החלק השני:
כעבור שנתיים, אני מחליט לחפש תמונות של דגים בגוגל.
כותב בגוגל "דייג".
פתאום זה מוצא לי, פורום צלילה ודייג FXP.
אני לא מבין מה זה בכלל, אני נכנס..
ואני מגלה עולם שלם!
הרבה אנשים שפשוט מדברים על דייג, ממש חלום אמיתי!
שואל את כל השאלות שתמיד רציתי לשאול.
ונכנסתי לעולם הפורום דייג!
ופתאום אני רואה הרבה אנשים מזכירים את המילה ז'ירז'ור.
אז אזרתי את כל האומץ שהיה לי, והחלטתי לשאול מזה ז'ירז'ור.
ואנשים ממתחילים להסביר לי.
חתיכת פלסטיק שנראית כמו דג, וכאשר אתה מגלגל אליך, זה עושה תנועה של דג, ודגים טורפים חושבים שזה דג אמיתי והם אוכלים את זה.
מגיעים לחנות שאני לא יציין את שמה.
ואני אומר למוכר, תביא לי דמוי לז'ירז'ור!
מרגיש מנוסה, מדבר במושגים, אבל כולי ילד קטן בן 10.
המוכר הביא לי חתיכת ברזל, הוא אמר לי זה ניקל. כיום הבנתי שהוא עשה עלי קופה.
גבה ממני 44 שקל לא פחות ולא יותר. (כן, כן. אני זוכר את המספר המדויק), 44 שקלים שאני חסכתי חודשיים שלמים רק בשביל לקנות לי את הצעצוע החדש הזה שקוראים לו ניקל.
מגיע לשובר גלים, פותח את החכת פתיונות, ומחבר את הניקל.
ומתחיל לזרוק, כל זריקה מלאה בתקווה שכל רגע הדג יגיע, העיניים מנצנצות לי, ילד שהאמין בכל ליבו שכל רגע יתפס דג.
הים סוער!
אני מנסה לזרוק לחלק הפנימי של השובר גלים.
ובום!
נתקע לי הניקל שכבר הספקתי להתאהב בו על סירה.
עם עזרתו של אבא, מנסים מנסים מנסים.
שום דבר לא עוזר ונאלצנו לקרוע את החוט.
כמו ילד קטן שאיבד את הצעצוע האהוב עליו, פורץ בבכי.
ומתייאש מהדייג!
אבא שלי שכמו שכבר אמרתי, אין כמותו! דמות נערצת בחיי.
מנחם אותי, שואל אותי אם אני רוצה שהוא יקנה לי חדש, אני כמובן כועס ואומר לו שאני רוצה לחזור הביתה.
ומגיע הביתה.
ממלמל לעצמי כל הנסיעה, לא הולך לדוג יותר בחיים!
בבית אני נכנס לפורום דייג שוב.
וממשיך לקרוא כרגיל, הרי כולנו יודעים שהמחלה הזאת שנקראת דייג לא תעזוב אותנו.
כעבור שנה בערך, אני חוזר הביתה מבית ספר, אבא שואל אותי: "כמה כסף יש לך?"
אני עונה לו 150 שקל.
והוא אומר לי בוא לאוטו.
נוסעים נוסעים, כל הדרך אני מתחנן לרמז, לאן נוסעים?!
מגיעים לנהריה, האוטו חונה, אנחנו נכנסים לחנות דייג, חנות שלא הכרתי, אולי חלקכם מכירים אותה, לקרדה!
דרור, איש סבלני, יושב עם אבא שלי על קפה, ובנתיים מסביר לי הכל על ז'ירז'ור.
פתאום הוא שולף מהמחסן חכה קטנה, באורך 2.10, חכה בעובי של קיסם! אני מרים אותה וצוחק, אבא! תרגיש איזה קלה החכה הזאת!
הוא אומר לי, זאת חכת ז'ירז'ור, מחבר לחכה עוד רולר קטן בגודל 2500.
אבא שלי שואל, כמה עולה כל התענוג? 400 שקל, אני מתעצב לרגע, שאני לא יכול להרשות לעצמי לקנות את זה.
ואז אבא שלי מציע: "אתה תשלם 150 שקל ואני את כל השאר" קופץ על ההצעה!
דרור ברוב נדיבותו, מביא לי מתנה, 2 סיליקונים, 2 ניקלים, דמוי אחד. ואומר לי תתחדש!
אני מאושר עד הגג!
מגיעים למחרת לים, אני פשוט נהנה לזרוק עם החכה הזאת, סוף סוף אני מגיע רחוק בזריקה, סוף סוף החכה לא כבדה ואני לא צריך עזרה בלהרים אותה!
ככה כל יציאה הייתי מז'רז'ר חצי שעה ואז עובר לפתיונות.
אחרי שבע חודשים, מגיע לים.
רואה מז'רז'ר בצד השני של הריף, רץ מהר עם החכת ז'ירז'ור שלי, מנסה לחקות את כל מה שהוא עושה, בנתיים הוא פותח בשיחת חולין של דייגים. ואני כמו כל דייג משייף קצת את הפינות ומצהיר שיש לי עבר בז'ירז'ור.
אני אומר לו: " אין כלום הא?"
הוא עונה לי: "חכה עוד חצי שעה יתחיל האקשן"
ואכן כך, כעבור חצי שעה,
אני מרגיש שהמקל עוד שנייה נשבר לי בידיים!
מגלגל ומגלגל, אבא בכלל בצד השני של הריף, הוא לא כאן כדי לעזור לי, אני בטוח שנתקעתי בחתיכת אצה ענקית, הדייג שליידי אומר לי תוריד את המקל טיפה למטה, תשאיר חוט מתוח, מדריך אותי שלב שלב.
אבל הפעם צריך להסתדר לבד, ופתאום, נשלף לו מהמים, לוקוס בגודל 750 גרם, אני עדיין לא מאמין שבאמת הוצאתי דג!
רץ לאבא ומחבק אותו, מראה לו את הדג שתלוי לי על החכה.
מבט של, סוף סוף!
הוצאתי דג עם זה!
ומאז, זה לא עוזב אותי לרגע! משתכלל בציוד כל פעם, מגלה דגים חדשים כל פעם.
אחרי היציאה הזאת, השמש ירדה וכבר חושך, אני חוזרים לדרור לקרדה הנחמד.
ואבא שלי גם מתחדש בסט משלו.
מאז שנינו בזה עמוק עד הצוואר!
וזאת בעצם הפעם הראשונה שלי.

עמרי חמוד. כמה פעמים ראיתי אותך במנחת ובעוד מקומות, עם חבר בדרך כלל, מדי פעם אולי זרקנו  מילה אחד לשני,ותמיד התלהבתי מהרעיון,של ילד קטן בא עם חבר או שתיים למנחת, לז'רז'ר. (זה היה לפני כשלוש שנים)
אהבתי את הסיפור שלך יישר כח
                                                     grouphugg;
יכול מאוד להיות שראית אותי עוד בתחילת דרכי, אני לא מצליח לזהות אותך לפי השם, אם אני יראה פרצוף אני מניח שאני יזכור ויזהה, אשמח אם יצא לנו עוד להיפגש בים :).
תודה רבה על המחמאות!


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: momi על פברואר 03, 2012, 07:04:01 AM
אולי אם תעדכנו תמונה זה יעזור  ;)


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: MOTI-M על פברואר 03, 2012, 08:16:10 AM
תקרא לי עמרי :)
היום אני בן 15 וחצי

עמרי שלום לך ברוך הבא  אחלה חויה

אם אני לא טועה אתה גם בפורום fxp  נכון

 thumbUp;


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: רמי פרידמן על פברואר 03, 2012, 08:22:58 AM
אולי אם תעדכנו תמונה זה יעזור  ;)

צודק מומי.

אתה גם צריך לעדכן ת'תמונה, מה את סוחר דגים?
למה ריצוף עושים עם סרגוסים או נצרנים! blow;


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: momi על פברואר 03, 2012, 08:51:05 AM
אולי אם תעדכנו תמונה זה יעזור  ;)

צודק מומי.

אתה גם צריך לעדכן ת'תמונה, מה את סוחר דגים?
למה ריצוף עושים עם סרגוסים או נצרנים! blow;
אני מחליף את הריצוף מידי פעם  sml98; sml98; sml98;


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: שלומי על אפריל 29, 2012, 21:49:25 PM
היציאה הראשונה שלי בז'רז'ור לא ישכח אותה  240s;
הלכתי למרינה שלנו לכיוון המגדלאור זורק על הזריקה הראשונה בזזזזזז המקל מתקפל ובום אחרי 2 שניות כלום, וככה עד הסוף בכללי מאוד נהנתי ועכשיו שהצטתיידי בניקל וגם בעוד כמה דמויים מחכה בקוצר רוח לתפוס את הדג הראשון שאני מרגיש שהוא יבוא.
מה שיותר מנחם אותי זה אנשים שלוקח להם חצי שנה לתפוס דג בז'רז'ור ואני כולה 2 יציאות  245s; 245s;
נותן לי הרגשה של,אל תתיאש! Ghelyon;


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: Ziv על אוקטובר 16, 2012, 21:40:27 PM
אז ככה...
זה היה לפני 4 שנים, קניתי משתי אנשים שהכרתי ( המזרזרים הראשונים שהכרתי ) סט שהרולר הוא טיקה ליברה 3000 ( עד היום שורד, בין הרולרים הכי טובים שראיתי, חוץ מזה שהוא לא עושה ב'זז מהקלאץ' הוא מצוין... ) ועוד דוויאה פרו קאסטר 10-40 שלוש מטר..
פעם מצאתי זיפ בייטס והחלפתי אותו בתמורה לעשר דמוים, דארטר ועוד כל מיני....
אבל על ההתחלה התמקדתי בפופר, בקובן פופר, קניתי אותו בצבע פירטייגר והלכתי למרינה באשקלון לראש...
פחדתי לרדת בסלעים אז זרקתי מלמעלה כמו מוגבל חחחח... הייתי יחסית קטן מאוד והייתי עם אבא שלי אז באו אותם אנשים שקניתי מהם תמקל ואמרו לו שכדאי שאני ארד, לאט לאט ירדתי למקום שבו ישבתי, התחלתי לזרוק.. לא זוכר בדיוק מה היה אבל מה שאני כן זוכר זה היה:
2 מכות חזקות, מקל ממש קשיח ( ממש אבל ממש, 3 מטר, קשה כמו אבן, סבידות ענקיות הייתי מרים איתו באוויר כמו כלום... ) ואז פאףף, נקרע...אני בכלל לא הסתכלתי על החכה, ראיתי תמכה והסתכלתי על אלה שהיו לידי, אמרו שזה היה כנראה גומבר...לדעתי אם הייתי תופס אותו זה היה השיא שלי ואין ספק...
לאחר זמן לא יודע כמה זמן בטח כמה חודשים נפלתי שם בסלעים והפסקתי לזרזר, לפני כמה ימים חזרתי לתחום בתקווה שאני אתפוס עוד, יצאתי כמה יציאות עם חבר ותפסתי 2 ביבי לוקוסים של 100 גרם בערך בטח.. וכעת המטרה שלי זה לנסות לטרגט לברקים טרכונים ודגים חלשים לא כמו פלמידה וגומבר ע"מ להתקדם לאט לאט...:)


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: momi על אוקטובר 16, 2012, 21:45:47 PM
אז ככה...
זה היה לפני 4 שנים, קניתי משתי אנשים שהכרתי ( המזרזרים הראשונים שהכרתי ) סט שהרולר הוא טיקה ליברה 3000 ( עד היום שורד, בין הרולרים הכי טובים שראיתי, חוץ מזה שהוא לא עושה ב'זז מהקלאץ' הוא מצוין... ) ועוד דוויאה פרו קאסטר 10-40 שלוש מטר..
פעם מצאתי זיפ בייטס והחלפתי אותו בתמורה לעשר דמוים, דארטר ועוד כל מיני....
אבל על ההתחלה התמקדתי בפופר, בקובן פופר, קניתי אותו בצבע פירטייגר והלכתי למרינה באשקלון לראש...
פחדתי לרדת בסלעים אז זרקתי מלמעלה כמו מוגבל חחחח... הייתי יחסית קטן מאוד והייתי עם אבא שלי אז באו אותם אנשים שקניתי מהם תמקל ואמרו לו שכדאי שאני ארד, לאט לאט ירדתי למקום שבו ישבתי, התחלתי לזרוק.. לא זוכר בדיוק מה היה אבל מה שאני כן זוכר זה היה:
2 מכות חזקות, מקל ממש קשיח ( ממש אבל ממש, 3 מטר, קשה כמו אבן, סבידות ענקיות הייתי מרים איתו באוויר כמו כלום... ) ואז פאףף, נקרע...אני בכלל לא הסתכלתי על החכה, ראיתי תמכה והסתכלתי על אלה שהיו לידי, אמרו שזה היה כנראה גומבר...לדעתי אם הייתי תופס אותו זה היה השיא שלי ואין ספק...
לאחר זמן לא יודע כמה זמן בטח כמה חודשים נפלתי שם בסלעים והפסקתי לזרזר, לפני כמה ימים חזרתי לתחום בתקווה שאני אתפוס עוד, יצאתי כמה יציאות עם חבר ותפסתי 2 ביבי לוקוסים של 100 גרם בערך בטח.. וכעת המטרה שלי זה לנסות לטרגט לברקים טרכונים ודגים חלשים לא כמו פלמידה וגומבר ע"מ להתקדם לאט לאט...:)
thumbUp;
יפה וברוך הבא, בן כמה אתה מאיפה?


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: MOTI-M על אוקטובר 16, 2012, 21:51:01 PM
זיו ברוך הבא לפורום מס 1 ברשת  @isf@

אתה יכול לספר  לנו בן כמה אתה מאיפה

בשרשור הזה :
http://www.israelsportfishing.co.il/index.php?option=com_smf&Itemid=41&topic=6319.0


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: חוסאם על אוקטובר 17, 2012, 18:44:39 PM
דיון מהנה במיוחד יש לציין  ;D

הפעם הראשונה שלי הייתה מזמן מזמן, בערך 10 שנים אחורה מהיום.. יום אחד בזמן שהייתי באזור ג'סר אלזרקא ראיתי את מאמון (בסבירות מאוד גבוהה) מוציא בייבי אינטיאס ומייד נדלקתי על הררעיון. למחרת הלכתי לחנות הכי קרובה וקניתי דמוי פשוט.. מלא התלהבות נסעתי לים, הרכבתי את מקל החוף הכבד והרולר הגדול והתחלתי לזרזר, לצערי לאחר 5 דקות הדמוי נתקע ונקרע החוט.. שאלתי על ציוד ייעודי ואז היה יקר לי מדיי כל העסק הזה.. ולאחר מספר שנים חזרתי שוב לזרזר לתקופה קצרה שאחריה הפסקה של מספר שנים, ורק לאחרונה חזרתי אך הפעם הדגים כבר מתחילים לצאת..


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: kobishani על דצמבר 09, 2012, 15:57:39 PM
אני דג כבר כ40 שנה , מגיל מאד צעיר הייתי מתלווה אל אבי לים
והוא לימד אותי את "סודות המקצוע" בעיקר בוס ופתיונות חוף.
הייתי הולך לדוג כמעט כל סופ"ש.
בגיל 26 עברתי קורס צלילה והיתה תקופה של כשנתיים שזנחתי את
הדייג החופי לטובת דייג תת מיימי.
לאחר מכן חזרתי לבוס ולפתיונות.
אל הז'ירז'ור התוודעתי לפני כ 5-6 שנים כשפגשתי את צוות לוקו(עופר שר,חן חלילוב,יגאל פטל, ערן גלילי)
עומדים על הגשר בעתלית ומנסים לדוג מפלצות עם קסמי שיניים ואכן
יצאו חתיכות נאות (ברקודה יפה וטרכון של כקילו) - אמרתי לעצמי שאני חייב לנסות
ולמחרת היום התייצבתי אצל אוסאמה בעכו ורכשתי לי מקל (DAM 20/40  שני מטר וארבעים)
ומכונה אבו גרסיה 2500 . חוט ושני דמויים הכי פשוטים לבנים עם ראש אדום.
למחרת היום אחה"צ סיימתי לעבוד סביב 4 אצל לקוח באיזור אכזיב והחלטתי לרדת לראש
הניקרה לחנוך את המקל.
למזלי הרע ים היה מאד גבוה ואי אפשר היה לרדת לריף אבל אני בעקשנותי לא מוותר
והתחלתי לעבוד מסלע גבוה(ויבש) לכיוון הקצף והגלים .
אחרי שתי זריקות נתפס לי הדמוי בסלע ולא הייתה לי ברירה אלא לקרוע את החוט.
קשרתי את הדמוי השני (והאחרון)שהיה לי .ושוב התחלתי לזרוקאל מעבר לגלים שהיו דיי גבוהים
עם המון קצף. שוב אחרי שתי זריקות הרגשתי שאני תפוס כבר הייתי מבואס שנגמר לי הדייג
אחרי פחות מחצי שעה ופתאום הרגשתי שלסלע שאני תפוס עליו יש חיים משלו. לבסוף ירד האסימון ואני מצאתי את עצמי בפעם הראשונה בפייט עם דג שבעיני היה נדמה כמפלצת.
התחלתי לגלגל אותו לאט ובסבלנות ואחרי כדקה ראיתי צללית כסופה למטה בתוך הקצף .
בלי לחשוב יותר מידי הנפתי אותו למעלה בתנופה אחת והוא עף באוויר ונחת מאחורי.
סובבתי את הראש הנחתי את המקל בעדינות נגשתי אל הדג ולרגלי נחה לה ברקודה יפיפיה של
כקילו וחצי (אני מעריך ) .
רמת ההתרגשות והאדרנלין היו בשמיים והרגשתי בעננים, הייתי משולהב כולי - ישר טלפונים לכל העולם
בקיצור חוויה מדהימה שמלווה אותי בכל פעם שאני מרגיש את העצירה באמצע הגילגול.

מאז עברו הרבה מיים בירדן והתמקצעתי והיום ז'ירז'ור הוא הסגנון המועדף עלי למרות שמידי פעם אני
זורק איזה בוס בשביל הנוסטלגיה(דיי זנחתי בוס)
ועדיין יוצא לפתיונות מידי פעם (בעונה הנכונה)

זהו חברים מקווה שנהניתם לקרוא כמו שאני נהניתי לספר.

שבוע טוב וחנוכה שמח לכולם


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: רון דדון על דצמבר 10, 2012, 00:29:37 AM
פתאום שמתי לב, שלא רשמתי את הסיפור שלי פה :)

אצלי זה התחיל בזכות אבא של חבר.
גיל 13, יושבים בשישי בערב בחופש הגדול ומשחקים במחשב אצל חבר, ואבא שלו שואל אותנו אם אנחנו רוצים להצטרף אליו לדיג מחר.
אני, שעד אותו היום דגתי עם בוס בלבד, קפצתי על המציאה להצטרף לדיג עם רולר.
הוא ישב איתנו לתוך הלילה, הסביר לנו על תפעול בסיסי של הרולר, הראה לנו מה זה "ז'ורז'רה" (מבריק בשפת הצפונים - מוכר כיום כניקל :)), הסביר לנו כמה פעמים איך לקשור.
בשעה 4:30 הוא מעיר אותנו, ויוצאים לדרך.
מגיעים לריפים באכזיב, מול האנדרטה.
אני והחבר מנסים לזרוק כל אחד בתורו (היה מקל אחד לשנינו), כל זריקה יותר גרועה מהקודמת לה  sml98;
פלונטרים בלי סוף, נתקע בסלעים בלי סוף, אבל אנחנו מבסוטים על החיים.
אחרי זמן מה אבא שלו צועק לנו "יש דג! בואו תזרקו גם מהר!"
תוך חצי דקה, הוא מוציא אותו מהמים (מיותר לציין שחבר שלי ניסה לזרוק מהר, והפלונטר שקרה עקב כך השבית את המקל לכמה דקות טובות).
בייבי אינטיאס יפיוף, כחצי קילו, שמבחינתי באותו הרגע היה נראה כמו טון וחצי.
דגים לא היו עוד באותו היום, אבל בשבילי זה הספיק.
מפה התחיל הטירוף!
רכשתי מקל ורולר (בזמנו, לז'ירז'ור לא היו משתמשים בציוד כמו היום, אלא יותר בציוד שמזכיר את הציוד לדיג אינטיאסים עם פיתיונות חיים). מקל טלסקופי 3.6 כבד, רולר גודל 8000 בערך, חוט נילון 0.50. אבא של החבר הביא לי "ז'ורז'רה" מבריק משלו, ומפה התחילו שנתיים(!!!) של ניסיונות בלי סוף, שעות על גבי שעות בים, ואף לא דג אחד בז'ירז'ור!
אין לי הסבר למה, לידי אבא של החבר היה תופס, החבר תפס, ואני פשוט כלום.

לאחר שנתיים, זה סוף סוף הגיע.
תקופה זהה (חופש גדול), הפעם אני גורר את אבא שלי לריפים של אכזיב.
אבא שלי עומד עם בוס ודג אראסים, ואני מז'רז'ר את עצמי לדעת. בסוף זה קרה!
העצירה הברורה של דג! בייבי אינטיאס חתיך של 300 גרם לערך, נלחם על חייו, ואני פשוט בעננים!
מיותר לציין שעם חוט 0.50 וציוד שיכול לגרור משאית הוא יצא בקלות, אך זו היתה חוויה מדהימה!
הבונוס לחוויה הגיע בצורת דג נוסף לאחר כמה זריקות נוספות!
הפעם נלחם חזק יותר, וקופץ ומשתולל על פני המים.
בסוף יוצא החוצה, ואנחנו לא יודעים מה זה.
"דג חרב!" אבא שלי צועק, ודייג לידנו אומר לנו "לא דג חרב, בומחיט...חרא דג".
בדיעבד היה מדובר בחניתן בהמה של כמטר+, שהשתולל בלי הפסקה.
"תיזהר, זה יתן לך ביס יוריד לך את האצבע", הדייג לידנו מזהיר את אבא שלי.
לבסוף הדג נופל מהקרס, ותוך שניות נעלם חזרה לים הפתוח.

מאז ועד היום, דיג בז'ירז'ור היה ויהיה השיטה האהובה עלי.

מצרף מס' תמונות שמצאתי שפישפשתי עכשיו באלבומים ישנים.

הבייבי אינטיאס הראשון :)

(http://www.israelsportfishing.co.il/smf/index.php?action=dlattach;topic=438.0;attach=13723)

טרחון גדול ראשון (באותו יום ברחו עוד 2 כאלה, כי לא בדיוק ידעתי איך להשתמש בקלאץ')

(http://www.israelsportfishing.co.il/smf/index.php?action=dlattach;topic=438.0;attach=13725)

ארוס שנתפס בז'ירז'ור מהחוף

(http://www.israelsportfishing.co.il/smf/index.php?action=dlattach;topic=438.0;attach=13727)

יום נוסטלגי של להקת טרחונים בעכו (גודל מרצפת 30 ס"מ למיטב זכרוני)
הדגים המצולמים הם פחות מחצי מהשלל שנתפס באותו יום ע"י אנוכי, חבר ודייג נוסף שהיה באיזור.
סה"כ יצאו כ-20 דגים תוך פחות מחצי שעה, בגודל שנע בין 600-700 גרם ל-3 ק"ג, כולם טרחונים מלבד פלמידה שחורה אחת.
בזמנו לא היתה מודעות לשיחרור דגים.

(http://www.israelsportfishing.co.il/smf/index.php?action=dlattach;topic=438.0;attach=13729)


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: gaichuk על דצמבר 10, 2012, 20:48:10 PM
דדון,זכור לי משהו מעורפל עם חכה לקרפיונים בחוף פילדלפיה לפני 10 שנים בערך   ;)


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: רון דדון על דצמבר 10, 2012, 23:05:09 PM
דדון,זכור לי משהו מעורפל עם חכה לקרפיונים בחוף פילדלפיה לפני 10 שנים בערך   ;)

צודק לחלוטין :) זה היה מאוחר יותר, אחרי כמה שנים טובות :)

מקל קרפיונים משובח הועבר אלי כתודה על שהכרתי לך את פורום תפוז  thumbUp;
שירת אותי נאמנה כמקל ז'ירז'ור, דגים רבים עברו תחתיו, לא מעטים ברחו תחתיו :)
עד שיום אחד החלטתי להתגרות במזל יותר מידי ולזרוק איתו פיתיון חי  sml_bang;


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: רון דדון על דצמבר 10, 2012, 23:07:12 PM
אפילו מצאתי תמונה ישנה של דיג של בייבי אינטיאס איתו :)

(http://img2.tapuz.co.il/forums/59605833.jpg)


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: rafi על דצמבר 11, 2012, 17:45:27 PM
פתאום שמתי לב, שלא רשמתי את הסיפור שלי פה :)

אצלי זה התחיל בזכות אבא של חבר.
גיל 13, יושבים בשישי בערב בחופש הגדול ומשחקים במחשב אצל חבר, ואבא שלו שואל אותנו אם אנחנו רוצים להצטרף אליו לדיג מחר.
אני, שעד אותו היום דגתי עם בוס בלבד, קפצתי על המציאה להצטרף לדיג עם רולר.
הוא ישב איתנו לתוך הלילה, הסביר לנו על תפעול בסיסי של הרולר, הראה לנו מה זה "ז'ורז'רה" (מבריק בשפת הצפונים - מוכר כיום כניקל :)), הסביר לנו כמה פעמים איך לקשור.
בשעה 4:30 הוא מעיר אותנו, ויוצאים לדרך.
מגיעים לריפים באכזיב, מול האנדרטה.
אני והחבר מנסים לזרוק כל אחד בתורו (היה מקל אחד לשנינו), כל זריקה יותר גרועה מהקודמת לה  sml98;
פלונטרים בלי סוף, נתקע בסלעים בלי סוף, אבל אנחנו מבסוטים על החיים.
אחרי זמן מה אבא שלו צועק לנו "יש דג! בואו תזרקו גם מהר!"
תוך חצי דקה, הוא מוציא אותו מהמים (מיותר לציין שחבר שלי ניסה לזרוק מהר, והפלונטר שקרה עקב כך השבית את המקל לכמה דקות טובות).
בייבי אינטיאס יפיוף, כחצי קילו, שמבחינתי באותו הרגע היה נראה כמו טון וחצי.
דגים לא היו עוד באותו היום, אבל בשבילי זה הספיק.
מפה התחיל הטירוף!
רכשתי מקל ורולר (בזמנו, לז'ירז'ור לא היו משתמשים בציוד כמו היום, אלא יותר בציוד שמזכיר את הציוד לדיג אינטיאסים עם פיתיונות חיים). מקל טלסקופי 3.6 כבד, רולר גודל 8000 בערך, חוט נילון 0.50. אבא של החבר הביא לי "ז'ורז'רה" מבריק משלו, ומפה התחילו שנתיים(!!!) של ניסיונות בלי סוף, שעות על גבי שעות בים, ואף לא דג אחד בז'ירז'ור!
אין לי הסבר למה, לידי אבא של החבר היה תופס, החבר תפס, ואני פשוט כלום.

לאחר שנתיים, זה סוף סוף הגיע.
תקופה זהה (חופש גדול), הפעם אני גורר את אבא שלי לריפים של אכזיב.
אבא שלי עומד עם בוס ודג אראסים, ואני מז'רז'ר את עצמי לדעת. בסוף זה קרה!
העצירה הברורה של דג! בייבי אינטיאס חתיך של 300 גרם לערך, נלחם על חייו, ואני פשוט בעננים!
מיותר לציין שעם חוט 0.50 וציוד שיכול לגרור משאית הוא יצא בקלות, אך זו היתה חוויה מדהימה!
הבונוס לחוויה הגיע בצורת דג נוסף לאחר כמה זריקות נוספות!
הפעם נלחם חזק יותר, וקופץ ומשתולל על פני המים.
בסוף יוצא החוצה, ואנחנו לא יודעים מה זה.
"דג חרב!" אבא שלי צועק, ודייג לידנו אומר לנו "לא דג חרב, בומחיט...חרא דג".
בדיעבד היה מדובר בחניתן בהמה של כמטר+, שהשתולל בלי הפסקה.
"תיזהר, זה יתן לך ביס יוריד לך את האצבע", הדייג לידנו מזהיר את אבא שלי.
לבסוף הדג נופל מהקרס, ותוך שניות נעלם חזרה לים הפתוח.

מאז ועד היום, דיג בז'ירז'ור היה ויהיה השיטה האהובה עלי.

מצרף מס' תמונות שמצאתי שפישפשתי עכשיו באלבומים ישנים.

הבייבי אינטיאס הראשון :)

(http://www.israelsportfishing.co.il/smf/index.php?action=dlattach;topic=438.0;attach=13723)

טרחון גדול ראשון (באותו יום ברחו עוד 2 כאלה, כי לא בדיוק ידעתי איך להשתמש בקלאץ')

(http://www.israelsportfishing.co.il/smf/index.php?action=dlattach;topic=438.0;attach=13725)

ארוס שנתפס בז'ירז'ור מהחוף

(http://www.israelsportfishing.co.il/smf/index.php?action=dlattach;topic=438.0;attach=13727)

יום נוסטלגי של להקת טרחונים בעכו (גודל מרצפת 30 ס"מ למיטב זכרוני)
הדגים המצולמים הם פחות מחצי מהשלל שנתפס באותו יום ע"י אנוכי, חבר ודייג נוסף שהיה באיזור.
סה"כ יצאו כ-20 דגים תוך פחות מחצי שעה, בגודל שנע בין 600-700 גרם ל-3 ק"ג, כולם טרחונים מלבד פלמידה שחורה אחת.
בזמנו לא היתה מודעות לשיחרור דגים.

(http://www.israelsportfishing.co.il/smf/index.php?action=dlattach;topic=438.0;attach=13729)

רוןרון,
הסתכלתי בתמונות- איזה ילד חמוד היית... 8)
תפס לי את העין "מקל הז'רז'ור" שלך בתמונה עם האינטיאס הראשון- מדליק sml44;
יופי של סיפור- היה מעניין ומהנה...


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: רון דדון על דצמבר 11, 2012, 21:14:14 PM
רפול, בדיוק באחד הדיונים פה בפורום ז'ירז'ור עלה נושא משקל הציוד לאחרונה.
כמו שאמרתי, פעם היינו מז'רז'רים עם ציוד לדיג על חי, בלי תלונות :)


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: kobishani על דצמבר 12, 2012, 07:56:46 AM
רפול, בדיוק באחד הדיונים פה בפורום ז'ירז'ור עלה נושא משקל הציוד לאחרונה.
כמו שאמרתי, פעם היינו מז'רז'רים עם ציוד לדיג על חי, בלי תלונות :)


נהינו מפונקים היום מקל של יותר מ200 גרם כבד לנו
ולחשוב על זה שהיינו דגים עם מקלות מפיבר מלא ht:


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: הנצרתי מס 1 על דצמבר 12, 2012, 08:03:47 AM
רפול, בדיוק באחד הדיונים פה בפורום ז'ירז'ור עלה נושא משקל הציוד לאחרונה.
כמו שאמרתי, פעם היינו מז'רז'רים עם ציוד לדיג על חי, בלי תלונות :)


נהינו מפונקים היום מקל של יותר מ200 גרם כבד לנו
ולחשוב על זה שהיינו דגים עם מקלות מפיבר מלא ht:
  thumbUp;


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: rafi על אוקטובר 15, 2013, 22:15:23 PM
חברי ISF שהצטרפו בשנת 2013 מתבקשים להשליך לפח את "אני מתבייש"... shy2;

מי הראשון שנותן את הסיפור שלו - שיהיה הראשון לשנת 2013?! ;)


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: momi על נובמבר 19, 2013, 07:21:17 AM
כל אחד והסיפור שלו, חסרים פה הרבה סיפורים מעניינים.
יאלה חברים קצת משעמם אז מחכה לסיפור הבא


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: rafi על נובמבר 20, 2013, 19:54:08 PM
דיון מהנה במיוחד יש לציין  ;D

הפעם הראשונה שלי הייתה מזמן מזמן, בערך 10 שנים אחורה מהיום.. יום אחד בזמן שהייתי באזור ג'סר אלזרקא ראיתי את מאמון (בסבירות מאוד גבוהה) מוציא בייבי אינטיאס ומייד נדלקתי על הררעיון. למחרת הלכתי לחנות הכי קרובה וקניתי דמוי פשוט.. מלא התלהבות נסעתי לים, הרכבתי את מקל החוף הכבד והרולר הגדול והתחלתי לזרזר, לצערי לאחר 5 דקות הדמוי נתקע ונקרע החוט.. שאלתי על ציוד ייעודי ואז היה יקר לי מדיי כל העסק הזה.. ולאחר מספר שנים חזרתי שוב לזרזר לתקופה קצרה שאחריה הפסקה של מספר שנים, ורק לאחרונה חזרתי אך הפעם הדגים כבר מתחילים לצאת..

ומאז אתה עדיין מצפה לאינטיאס?! ;)

כל אחד והסיפור שלו, חסרים פה הרבה סיפורים מעניינים.
יאלה חברים קצת משעמם אז מחכה לסיפור הבא

גם אני.... 169s;


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד ה
תגובה על ידי: Maamoon על נובמבר 20, 2013, 20:46:31 PM
היצאה הראשונה שלי לגרגור באה בעקבות הדוחות של מאמון בתפוז ואז קראתי את המאמרים שלו וקניתי מקל דאם ורולר אבו גרסיה , ואז היה מפגש פשפשוק בחוף תל ברוך שם קניתי מיצל 1.8 1-8 גרם עם רולר אבן גרסיה 1000 ומאז דרך ארוכה ונפתחו הפורמים האלה כאן הההה


Sent from my iPhone using Tapatalk - now Free (http://tapatalk.com/m?id=1)


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד ה
תגובה על ידי: rafi על דצמבר 26, 2013, 01:59:50 AM
היצאה הראשונה שלי לגרגור באה בעקבות הדוחות של מאמון בתפוז ואז קראתי את המאמרים שלו וקניתי מקל דאם ורולר אבו גרסיה , ואז היה מפגש פשפשוק בחוף תל ברוך שם קניתי מיצל 1.8 1-8 גרם עם רולר אבן גרסיה 1000 ומאז דרך ארוכה ונפתחו הפורמים האלה כאן הההה


וחשבת שבזה יצאת בזול?! מעמון - פה זה "נגעת - נסעת"... >:D
כתבת בעקבות מה היא באה -
עכשיו הזמן לספר עליה, על היציאה הראשונה - בה כמו רוב החברים כנראה לא הבאת דגים...


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: rafi על ספטמבר 25, 2014, 00:14:07 AM
עבר חלף זמן....
התווספו חברים חדשים...
מעניין יהיה לשמוע עוד קצת... secret.gif


כותרת: יציאה ראשונה בלתי נשכחת...
תגובה על ידי: ירון ס על אוקטובר 27, 2014, 15:24:35 PM
את היציאה הראשונה שלי לזירזור אני בטוח שאזכור כל החיים.. אני חותם על תוצאה כמו אחרי היציאה הראשונה כל יציאה.. לא נהיה חזירים... tongu9;

קודם כל נתחיל באיך בכלל הגעתי לזירזור.. לפני תשע שנים בערך הייתי דג בעיקר בבוס או בדיג חופי עם דגש על דגים גדולים.. אז עוד היית מוציא פה ושם דגים יפים מהחוף גם בלי לדוג על חי.. היום עדיין יש תוצאות אבל פחותות..
אני יושב עם אבא על המזח במרינה הרצליה וזורק החוצה פתיונות. מאחור אני רואה אנשים שמזרזרים.. מסתכל עליהם ואומר לעצמי "איזה דיג לא שליו" ובטח יותר קשה להם מאשר לי להוציא דג פעם בשנה מי יתקוף את הבובות האלו בכלל פעם במאה שנה..
הגיע החושך ואני רואה נער עם חכת זירזור ותיק, הוא שואל "יש משהו?" ואני אומר לו כן אחי כמה קרסים יפים בדלי.. שואל אותו את אותה השאלה והוא אומר לי כן יש לי דגים אמרתי לו נראה והוא מוציא לי 3 גומברים של מעל קילו...
באותו רגע קיבלתי שוק נער מוציא בזירזור שלושה גומברים כאלו ואני פה מתייבש שעות על קרסים??? sml21;

ישר אמרתי לעצמי חייב לנסות את זה כנראה זה באמת עובד..
התחלתי להתעניין ולבדוק ותוך שבוע קניתי סט של מקל ג'י לומיס ורולר פין נור.
חיפשתי דמויים ובגלל שלא הבנתי ולא רציתי שיעבדו עליי קניתי שלישיית דמויים של יוזורי באריזה במחיר שביקשו על אחד.. sml45;
הגעתי ביום שישי בערב למרינה והתחלתי לזרזר.. עם חוט ניילון 0.30.. זריקות של שלושים מטר גג.. וככה שעתיים ובערך, ואזזז... בזזזזזזזזזזזזזזזז הרולר מוציא לי חוט ואני מרגיש דג גדול על חכה שנראתה לי כל כך קטנה.. נזכרתי שהמוכר אמר לי שארגיש כיף עם דג על החכה הזאת רק הוא לא תיאר לי כמה.. גומבר של מעל קילו אצלי בתיק ואני מאושר.... :D

חולפות כמה דקות ושוב פעם בזזזזזזזזזזזזזזזז יותר חזק מקודמו.. מביא את הדג אליי והוא בתיק גומבר של מעל 2 קילו!!!!
כל הדייגים באקסטזה ואף אחד לא ננעל, חלק מהדייגים שואלים את חבריהם לידי "באיזה דמוי הוא משתמש? איזה צבע?"
והבחור לידי שואל אותי מה זה הדמוי הזה אמרתי לו זה דמוי מהקופסא של השלישיות דמויים של יוזורי מכיר? והוא עושה לי כזה פרצוף חמוץ.. אמרתי לו אחי אני ממש לא מבין בזה והאמת פעם הראשונה שאני מזרזר ושאני מבין רק בסרף ובבוס בגדול.. והוא כזה מעקם פרצוף ואומר לי "אחי יש לך מזל של מתחילים.."

ביציאה השניה יום למחרת שוב גומבר של בערך קילו..
ואז נגמר המזל ומעל חודש לא הוצאתי כלום... sml_bang;

זאת היציאה הראשונה שלי לזירזור שבחיים לא אשכח.. לא להרבה אנשים יצא לחוות חוויה כזאת בדיג ראשון התמזל מזלי והיה לי סופ"ש מדהים של דיג חדש ומעניין!!!


כותרת: בעניין: יציאה ראשונה בלתי נשכחת...
תגובה על ידי: gaichuk על אוקטובר 27, 2014, 21:54:55 PM
את היציאה הראשונה שלי לזירזור אני בטוח שאזכור כל החיים.. אני חותם על תוצאה כמו אחרי היציאה הראשונה כל יציאה.. לא נהיה חזירים... tongu9;

קודם כל נתחיל באיך בכלל הגעתי לזירזור.. לפני תשע שנים בערך הייתי דג בעיקר בבוס או בדיג חופי עם דגש על דגים גדולים.. אז עוד היית מוציא פה ושם דגים יפים מהחוף גם בלי לדוג על חי.. היום עדיין יש תוצאות אבל פחותות..
אני יושב עם אבא על המזח במרינה הרצליה וזורק החוצה פתיונות. מאחור אני רואה אנשים שמזרזרים.. מסתכל עליהם ואומר לעצמי "איזה דיג לא שליו" ובטח יותר קשה להם מאשר לי להוציא דג פעם בשנה מי יתקוף את הבובות האלו בכלל פעם במאה שנה..
הגיע החושך ואני רואה נער עם חכת זירזור ותיק, הוא שואל "יש משהו?" ואני אומר לו כן אחי כמה קרסים יפים בדלי.. שואל אותו את אותה השאלה והוא אומר לי כן יש לי דגים אמרתי לו נראה והוא מוציא לי 3 גומברים של מעל קילו...
באותו רגע קיבלתי שוק נער מוציא בזירזור שלושה גומברים כאלו ואני פה מתייבש שעות על קרסים??? sml21;

ישר אמרתי לעצמי חייב לנסות את זה כנראה זה באמת עובד..
התחלתי להתעניין ולבדוק ותוך שבוע קניתי סט של מקל ג'י לומיס ורולר פין נור.
חיפשתי דמויים ובגלל שלא הבנתי ולא רציתי שיעבדו עליי קניתי שלישיית דמויים של יוזורי באריזה במחיר שביקשו על אחד.. sml45;
הגעתי ביום שישי בערב למרינה והתחלתי לזרזר.. עם חוט ניילון 0.30.. זריקות של שלושים מטר גג.. וככה שעתיים ובערך, ואזזז... בזזזזזזזזזזזזזזזז הרולר מוציא לי חוט ואני מרגיש דג גדול על חכה שנראתה לי כל כך קטנה.. נזכרתי שהמוכר אמר לי שארגיש כיף עם דג על החכה הזאת רק הוא לא תיאר לי כמה.. גומבר של מעל קילו אצלי בתיק ואני מאושר.... :D

חולפות כמה דקות ושוב פעם בזזזזזזזזזזזזזזזז יותר חזק מקודמו.. מביא את הדג אליי והוא בתיק גומבר של מעל 2 קילו!!!!
כל הדייגים באקסטזה ואף אחד לא ננעל, חלק מהדייגים שואלים את חבריהם לידי "באיזה דמוי הוא משתמש? איזה צבע?"
והבחור לידי שואל אותי מה זה הדמוי הזה אמרתי לו זה דמוי מהקופסא של השלישיות דמויים של יוזורי מכיר? והוא עושה לי כזה פרצוף חמוץ.. אמרתי לו אחי אני ממש לא מבין בזה והאמת פעם הראשונה שאני מזרזר ושאני מבין רק בסרף ובבוס בגדול.. והוא כזה מעקם פרצוף ואומר לי "אחי יש לך מזל של מתחילים.."

ביציאה השניה יום למחרת שוב גומבר של בערך קילו..
ואז נגמר המזל ומעל חודש לא הוצאתי כלום... sml_bang;

זאת היציאה הראשונה שלי לזירזור שבחיים לא אשכח.. לא להרבה אנשים יצא לחוות חוויה כזאת בדיג ראשון התמזל מזלי והיה לי סופ"ש מדהים של דיג חדש ומעניין!!!


אתה חושב שרק אתה היית חותם על יציאה כזו... ::)
אני מוכן להיות חתום כערב על יציאה כזו... sml98;


כותרת: בעניין: יציאה ראשונה בלתי נשכחת...
תגובה על ידי: ירון ס על אוקטובר 27, 2014, 23:19:17 PM
את היציאה הראשונה שלי לזירזור אני בטוח שאזכור כל החיים.. אני חותם על תוצאה כמו אחרי היציאה הראשונה כל יציאה.. לא נהיה חזירים... tongu9;

קודם כל נתחיל באיך בכלל הגעתי לזירזור.. לפני תשע שנים בערך הייתי דג בעיקר בבוס או בדיג חופי עם דגש על דגים גדולים.. אז עוד היית מוציא פה ושם דגים יפים מהחוף גם בלי לדוג על חי.. היום עדיין יש תוצאות אבל פחותות..
אני יושב עם אבא על המזח במרינה הרצליה וזורק החוצה פתיונות. מאחור אני רואה אנשים שמזרזרים.. מסתכל עליהם ואומר לעצמי "איזה דיג לא שליו" ובטח יותר קשה להם מאשר לי להוציא דג פעם בשנה מי יתקוף את הבובות האלו בכלל פעם במאה שנה..
הגיע החושך ואני רואה נער עם חכת זירזור ותיק, הוא שואל "יש משהו?" ואני אומר לו כן אחי כמה קרסים יפים בדלי.. שואל אותו את אותה השאלה והוא אומר לי כן יש לי דגים אמרתי לו נראה והוא מוציא לי 3 גומברים של מעל קילו...
באותו רגע קיבלתי שוק נער מוציא בזירזור שלושה גומברים כאלו ואני פה מתייבש שעות על קרסים??? sml21;

ישר אמרתי לעצמי חייב לנסות את זה כנראה זה באמת עובד..
התחלתי להתעניין ולבדוק ותוך שבוע קניתי סט של מקל ג'י לומיס ורולר פין נור.
חיפשתי דמויים ובגלל שלא הבנתי ולא רציתי שיעבדו עליי קניתי שלישיית דמויים של יוזורי באריזה במחיר שביקשו על אחד.. sml45;
הגעתי ביום שישי בערב למרינה והתחלתי לזרזר.. עם חוט ניילון 0.30.. זריקות של שלושים מטר גג.. וככה שעתיים ובערך, ואזזז... בזזזזזזזזזזזזזזזז הרולר מוציא לי חוט ואני מרגיש דג גדול על חכה שנראתה לי כל כך קטנה.. נזכרתי שהמוכר אמר לי שארגיש כיף עם דג על החכה הזאת רק הוא לא תיאר לי כמה.. גומבר של מעל קילו אצלי בתיק ואני מאושר.... :D

חולפות כמה דקות ושוב פעם בזזזזזזזזזזזזזזזז יותר חזק מקודמו.. מביא את הדג אליי והוא בתיק גומבר של מעל 2 קילו!!!!
כל הדייגים באקסטזה ואף אחד לא ננעל, חלק מהדייגים שואלים את חבריהם לידי "באיזה דמוי הוא משתמש? איזה צבע?"
והבחור לידי שואל אותי מה זה הדמוי הזה אמרתי לו זה דמוי מהקופסא של השלישיות דמויים של יוזורי מכיר? והוא עושה לי כזה פרצוף חמוץ.. אמרתי לו אחי אני ממש לא מבין בזה והאמת פעם הראשונה שאני מזרזר ושאני מבין רק בסרף ובבוס בגדול.. והוא כזה מעקם פרצוף ואומר לי "אחי יש לך מזל של מתחילים.."

ביציאה השניה יום למחרת שוב גומבר של בערך קילו..
ואז נגמר המזל ומעל חודש לא הוצאתי כלום... sml_bang;

זאת היציאה הראשונה שלי לזירזור שבחיים לא אשכח.. לא להרבה אנשים יצא לחוות חוויה כזאת בדיג ראשון התמזל מזלי והיה לי סופ"ש מדהים של דיג חדש ומעניין!!!


אתה חושב שרק אתה היית חותם על יציאה כזו... ::)
אני מוכן להיות חתום כערב על יציאה כזו... sml98;

יאללה סבבה תביא רק חוזה ונחתום שנינו.. נתחלק בדגים חצי חצי.. t39


כותרת: בעניין: יציאה ראשונה בלתי נשכחת...
תגובה על ידי: rafi על נובמבר 09, 2014, 12:14:03 PM
את היציאה הראשונה שלי לזירזור אני בטוח שאזכור כל החיים.. אני חותם על תוצאה כמו אחרי היציאה הראשונה כל יציאה.. לא נהיה חזירים... tongu9;

קודם כל נתחיל באיך בכלל הגעתי לזירזור.. לפני תשע שנים בערך הייתי דג בעיקר בבוס או בדיג חופי עם דגש על דגים גדולים.. אז עוד היית מוציא פה ושם דגים יפים מהחוף גם בלי לדוג על חי.. היום עדיין יש תוצאות אבל פחותות..
אני יושב עם אבא על המזח במרינה הרצליה וזורק החוצה פתיונות. מאחור אני רואה אנשים שמזרזרים.. מסתכל עליהם ואומר לעצמי "איזה דיג לא שליו" ובטח יותר קשה להם מאשר לי להוציא דג פעם בשנה מי יתקוף את הבובות האלו בכלל פעם במאה שנה..
הגיע החושך ואני רואה נער עם חכת זירזור ותיק, הוא שואל "יש משהו?" ואני אומר לו כן אחי כמה קרסים יפים בדלי.. שואל אותו את אותה השאלה והוא אומר לי כן יש לי דגים אמרתי לו נראה והוא מוציא לי 3 גומברים של מעל קילו...
באותו רגע קיבלתי שוק נער מוציא בזירזור שלושה גומברים כאלו ואני פה מתייבש שעות על קרסים??? sml21;

ישר אמרתי לעצמי חייב לנסות את זה כנראה זה באמת עובד..
התחלתי להתעניין ולבדוק ותוך שבוע קניתי סט של מקל ג'י לומיס ורולר פין נור.
חיפשתי דמויים ובגלל שלא הבנתי ולא רציתי שיעבדו עליי קניתי שלישיית דמויים של יוזורי באריזה במחיר שביקשו על אחד.. sml45;
הגעתי ביום שישי בערב למרינה והתחלתי לזרזר.. עם חוט ניילון 0.30.. זריקות של שלושים מטר גג.. וככה שעתיים ובערך, ואזזז... בזזזזזזזזזזזזזזזז הרולר מוציא לי חוט ואני מרגיש דג גדול על חכה שנראתה לי כל כך קטנה.. נזכרתי שהמוכר אמר לי שארגיש כיף עם דג על החכה הזאת רק הוא לא תיאר לי כמה.. גומבר של מעל קילו אצלי בתיק ואני מאושר.... :D

חולפות כמה דקות ושוב פעם בזזזזזזזזזזזזזזזז יותר חזק מקודמו.. מביא את הדג אליי והוא בתיק גומבר של מעל 2 קילו!!!!
כל הדייגים באקסטזה ואף אחד לא ננעל, חלק מהדייגים שואלים את חבריהם לידי "באיזה דמוי הוא משתמש? איזה צבע?"
והבחור לידי שואל אותי מה זה הדמוי הזה אמרתי לו זה דמוי מהקופסא של השלישיות דמויים של יוזורי מכיר? והוא עושה לי כזה פרצוף חמוץ.. אמרתי לו אחי אני ממש לא מבין בזה והאמת פעם הראשונה שאני מזרזר ושאני מבין רק בסרף ובבוס בגדול.. והוא כזה מעקם פרצוף ואומר לי "אחי יש לך מזל של מתחילים.."

ביציאה השניה יום למחרת שוב גומבר של בערך קילו..
ואז נגמר המזל ומעל חודש לא הוצאתי כלום... sml_bang;

זאת היציאה הראשונה שלי לזירזור שבחיים לא אשכח.. לא להרבה אנשים יצא לחוות חוויה כזאת בדיג ראשון התמזל מזלי והיה לי סופ"ש מדהים של דיג חדש ומעניין!!!


אהבתי...
אכן תחושה חלומית להתחיל בסגנון חדש ולהצליח כך....
אולי מזל של מתחילים ואולי תחושה של ותיקים...
העיקר שהרווחת את טירוף החושים הזה ביציאה הראשונה... thumbUp;


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: שאול פופלבסקי על ינואר 27, 2016, 17:09:36 PM
היציאה הראשונה שלי בזרזור  169s;
אחרי שחזרתי לדוג לפני שש שנים התמכרתי לכך בגלל סבא של חבר לימד אותי תבסיס
ומאז הייתי דג כול יום אחרי בית ספר אתם בטח שואלים איך זה מתקשר לזרזור?  ???
אז באותה יציאה בחור בא אלינו עם חכה קלילה רולר קטן וחתיכת פלסטיק שדומה לשרימפס אחרי כמה זריקות הוא ננעל על משהו והופ יוצא לו קלאמרי יפה אחר רכך עוד כמה זריקות והופה עוד אחד ואני מתסכל עליו ונדהם  jawdrop:
חוזר הביתה וישר פותח גוגל במחשב ומחברת ועיפרון ליידי נכנס למאמרים ורואה דגים ענקיים ואני תופס סרגוסים בחכת חוף פשוטה נכנס למאמר של מאמון עושה סיכום ומתחיל לחסוך כסף אני בא לחנות עם 100 שקל ולמזלי המוכר בחנות היה לא אחר מאשר חן הסיני sml41; הוא ממליץ לי על חכת מיטשל 5-15 ומסתבר שעולה 200   240s;
מתחיל להתחנן לאמא ולבסוף משתכנעת  yahoo: בין לבין חן מלווה אותי לקופה ואומר לי תכנס לIFF קוראים לי שם חן הסיני תקרא שם קצת ולעזרה תוכל תמיד לפנות אליי כולי מתלהב מהחכה החדשה נוסע הביתה מקבלת מקום VIP נכנס לפורם מתחיל לקרוא לשאול שאלות   tongu9;
שבוע אחרי זה אבא מביא לי 200 שקל ומה אני עושה כמובן? קונה דמויים  ;D
מצוייד בידע מזערי קונה כמה דמויים פשוטים סיליקונים וניקלים וחוזר הביתה מאושר עד הגג מחבר את הרולר חוף למקל ויום למחרת מתחיל לזרזר לא תופס כלום וזונח תזרזור  240s;
יום בהיר אחד הולך לדוג עם סבתא והיא אומרת לי קח איתך דמויים לא סתם שילמת הרבה כסף אלייהם
מתחיל לזרזר עם בומבט ורגלו רואה דג סלע גדול שמנסה לחמוד את הרגלו אך מפספס ואני כולי מתרגש ומתבאס בו זמנית ממשיך לזרזר מחליף דמויים כמעט  כולם הלכו  sml44;
מחליט להחזיר לרגלו ובומבט מזרזר איתם פתאום מטר ממני רואה ספלשים מרים מהר ורואה גומבר קטן כולי מתלהב ורץ לסבתא ומאותו יום מתלהב
אחרי כמה זמן פוגש מזרזרים בחוף מדברים קצת ואומרים לי על חנות שמאז הפכה להיות חנות הבית שלי אוסמה אני בא אליו וגיג אחד קטן תופס לי תעין גיג פשוט של גאן
יום אחרי זה 7:00 אני בים וסורק כול סנטימטר וסנטימטר שיש רואה רתיחה זורק מגלגל אין כלום זריקה שנייה זורק חושב לעצמי אולי עדיף לגלגל לאט מגלגל לאט מקבל פיצוץ מסתכל בגל ורואה לברק ממהר איתו הולך אחורה לחוף והוא בידי רץ שמח לסבתא ומראה לה ומאז אני הולך פה ושם ןעד עצם היום הזה  ;hamsa1


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: Spining על פברואר 19, 2016, 10:49:36 AM
היציאה הראשונה שלי לז׳רז׳ור:

טוב אז זה אתחיל כך: הייתי הולך לדוג פיתיונות מדי פעם ביים ומוציא בדרך כלל טלוויזיות מרמירים אוטאוטים בננות ...... לא משהו רציני
פעם אחת הלכתי בפסח לירדן ותפסתי הרבה חפפים.
אהבתי את הדייג...
לאחר מכן היסתקלתי באינטרנט וביוטיוב דייג וראיתי סגנון שהוא : ז׳ירז׳ור
היסתקלתי סרטונים ומאוד עיניין אותי אז שאלתי את אבא שלי : ״אתה מקיר דייג בז׳ירז׳ור זה סוג של דמויים כאלו״
הוא ענה : כן דגתי כחה ברוסיה בנהרות ובכנרת . אמרתי לו שאני רוצה לדוג ככה .
הוא לקח אותי לחנות דייג קנינו כמה קרסים לטלויזיות ואז היסתקלנו רולרים וחכות ז׳ירז׳ור אמרנו למוכר שאנחנו רוצים לאתחיל לז׳רז׳ר בים הוא אמר שלא שווה לכך לא תיתפסו כלום ותיתיעשו ויתפרשו אבל אתם יכולים לקנות חכה למושטים בכנרת אמרנו טוב.
הוא מחר לנו חקה של d.a.m וניקלים של גרם שתיים שלוש
בסוף השבוע נסענו לכינרת פתחנו הואל ועל הבוקר התחלנו לדוג הדמויים אפו חלש מאוד וקרוב מאוד פיתאום נעילה יש לי מושט ככה תפסתי 4-7 מושטים ו 3-4 ביניות כולם שוחררו .
אחר כך בדקנו את המשקלי זריקה של החקה והם היו 10-20 גרם בקיצור המוחר עבד אלינו ומחר לנו חקה של 1.80 עם משקלי זריקה 10-20 וניקלים של 1-3 גרם  עם הזמן כנינו עוד חכות עד היום הזה....


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: rafi על מרץ 20, 2016, 02:36:41 AM
היציאה הראשונה שלי בזרזור  169s;
אחרי שחזרתי לדוג לפני שש שנים התמכרתי לכך בגלל סבא של חבר לימד אותי תבסיס
ומאז הייתי דג כול יום אחרי בית ספר אתם בטח שואלים איך זה מתקשר לזרזור?  ???
אז באותה יציאה בחור בא אלינו עם חכה קלילה רולר קטן וחתיכת פלסטיק שדומה לשרימפס אחרי כמה זריקות הוא ננעל על משהו והופ יוצא לו קלאמרי יפה אחר רכך עוד כמה זריקות והופה עוד אחד ואני מתסכל עליו ונדהם  jawdrop:
חוזר הביתה וישר פותח גוגל במחשב ומחברת ועיפרון ליידי נכנס למאמרים ורואה דגים ענקיים ואני תופס סרגוסים בחכת חוף פשוטה נכנס למאמר של מאמון עושה סיכום ומתחיל לחסוך כסף אני בא לחנות עם 100 שקל ולמזלי המוכר בחנות היה לא אחר מאשר חן הסיני sml41; הוא ממליץ לי על חכת מיטשל 5-15 ומסתבר שעולה 200   240s;
מתחיל להתחנן לאמא ולבסוף משתכנעת  yahoo: בין לבין חן מלווה אותי לקופה ואומר לי תכנס לIFF קוראים לי שם חן הסיני תקרא שם קצת ולעזרה תוכל תמיד לפנות אליי כולי מתלהב מהחכה החדשה נוסע הביתה מקבלת מקום VIP נכנס לפורם מתחיל לקרוא לשאול שאלות   tongu9;
שבוע אחרי זה אבא מביא לי 200 שקל ומה אני עושה כמובן? קונה דמויים  ;D
מצוייד בידע מזערי קונה כמה דמויים פשוטים סיליקונים וניקלים וחוזר הביתה מאושר עד הגג מחבר את הרולר חוף למקל ויום למחרת מתחיל לזרזר לא תופס כלום וזונח תזרזור  240s;
יום בהיר אחד הולך לדוג עם סבתא והיא אומרת לי קח איתך דמויים לא סתם שילמת הרבה כסף אלייהם
מתחיל לזרזר עם בומבט ורגלו רואה דג סלע גדול שמנסה לחמוד את הרגלו אך מפספס ואני כולי מתרגש ומתבאס בו זמנית ממשיך לזרזר מחליף דמויים כמעט  כולם הלכו  sml44;
מחליט להחזיר לרגלו ובומבט מזרזר איתם פתאום מטר ממני רואה ספלשים מרים מהר ורואה גומבר קטן כולי מתלהב ורץ לסבתא ומאותו יום מתלהב
אחרי כמה זמן פוגש מזרזרים בחוף מדברים קצת ואומרים לי על חנות שמאז הפכה להיות חנות הבית שלי אוסמה אני בא אליו וגיג אחד קטן תופס לי תעין גיג פשוט של גאן
יום אחרי זה 7:00 אני בים וסורק כול סנטימטר וסנטימטר שיש רואה רתיחה זורק מגלגל אין כלום זריקה שנייה זורק חושב לעצמי אולי עדיף לגלגל לאט מגלגל לאט מקבל פיצוץ מסתכל בגל ורואה לברק ממהר איתו הולך אחורה לחוף והוא בידי רץ שמח לסבתא ומראה לה ומאז אני הולך פה ושם ןעד עצם היום הזה  ;hamsa1

חתיכת הסטוריה...
אם התחלת עם חן הסיני אז היה לך מורה טוב...
חייב להודות, היה מעניין לקרוא...
ומה שבטוח - סבתא שלך היא גברת לעניין... sml45;


כותרת: בעניין: "היציאה הראשונה שלנו לז'רז'ור"- מאז ועד הלום, נוסטלגיה וגם כרטיס ביקור...
תגובה על ידי: rafi על אפריל 22, 2019, 22:02:58 PM
מישהו מהחבר'ה החדשים יחסית אולי נותן לנו איזה סיפור טוב?  secret.gif