פתאום שמתי לב, שלא רשמתי את הסיפור שלי פה
אצלי זה התחיל בזכות אבא של חבר.
גיל 13, יושבים בשישי בערב בחופש הגדול ומשחקים במחשב אצל חבר, ואבא שלו שואל אותנו אם אנחנו רוצים להצטרף אליו לדיג מחר.
אני, שעד אותו היום דגתי עם בוס בלבד, קפצתי על המציאה להצטרף לדיג עם רולר.
הוא ישב איתנו לתוך הלילה, הסביר לנו על תפעול בסיסי של הרולר, הראה לנו מה זה "ז'ורז'רה" (מבריק בשפת הצפונים - מוכר כיום כניקל
), הסביר לנו כמה פעמים איך לקשור.
בשעה 4:30 הוא מעיר אותנו, ויוצאים לדרך.
מגיעים לריפים באכזיב, מול האנדרטה.
אני והחבר מנסים לזרוק כל אחד בתורו (היה מקל אחד לשנינו), כל זריקה יותר גרועה מהקודמת לה
פלונטרים בלי סוף, נתקע בסלעים בלי סוף, אבל אנחנו מבסוטים על החיים.
אחרי זמן מה אבא שלו צועק לנו "יש דג! בואו תזרקו גם מהר!"
תוך חצי דקה, הוא מוציא אותו מהמים (מיותר לציין שחבר שלי ניסה לזרוק מהר, והפלונטר שקרה עקב כך השבית את המקל לכמה דקות טובות).
בייבי אינטיאס יפיוף, כחצי קילו, שמבחינתי באותו הרגע היה נראה כמו טון וחצי.
דגים לא היו עוד באותו היום, אבל בשבילי זה הספיק.
מפה התחיל הטירוף!
רכשתי מקל ורולר (בזמנו, לז'ירז'ור לא היו משתמשים בציוד כמו היום, אלא יותר בציוד שמזכיר את הציוד לדיג אינטיאסים עם פיתיונות חיים). מקל טלסקופי 3.6 כבד, רולר גודל 8000 בערך, חוט נילון 0.50. אבא של החבר הביא לי "ז'ורז'רה" מבריק משלו, ומפה התחילו
שנתיים(!!!) של ניסיונות בלי סוף, שעות על גבי שעות בים, ואף לא דג אחד בז'ירז'ור!
אין לי הסבר למה, לידי אבא של החבר היה תופס, החבר תפס, ואני פשוט כלום.
לאחר שנתיים, זה סוף סוף הגיע.
תקופה זהה (חופש גדול), הפעם אני גורר את אבא שלי לריפים של אכזיב.
אבא שלי עומד עם בוס ודג אראסים, ואני מז'רז'ר את עצמי לדעת. בסוף זה קרה!
העצירה הברורה של דג! בייבי אינטיאס חתיך של 300 גרם לערך, נלחם על חייו, ואני פשוט בעננים!
מיותר לציין שעם חוט 0.50 וציוד שיכול לגרור משאית הוא יצא בקלות, אך זו היתה חוויה מדהימה!
הבונוס לחוויה הגיע בצורת דג נוסף לאחר כמה זריקות נוספות!
הפעם נלחם חזק יותר, וקופץ ומשתולל על פני המים.
בסוף יוצא החוצה, ואנחנו לא יודעים מה זה.
"דג חרב!" אבא שלי צועק, ודייג לידנו אומר לנו "לא דג חרב, בומחיט...חרא דג".
בדיעבד היה מדובר בחניתן בהמה של כמטר+, שהשתולל בלי הפסקה.
"תיזהר, זה יתן לך ביס יוריד לך את האצבע", הדייג לידנו מזהיר את אבא שלי.
לבסוף הדג נופל מהקרס, ותוך שניות נעלם חזרה לים הפתוח.
מאז ועד היום, דיג בז'ירז'ור היה ויהיה השיטה האהובה עלי.
מצרף מס' תמונות שמצאתי שפישפשתי עכשיו באלבומים ישנים.
הבייבי אינטיאס הראשון
טרחון גדול ראשון (באותו יום ברחו עוד 2 כאלה, כי לא בדיוק ידעתי איך להשתמש בקלאץ')
ארוס שנתפס בז'ירז'ור מהחוף
יום נוסטלגי של להקת טרחונים בעכו (גודל מרצפת 30 ס"מ למיטב זכרוני)
הדגים המצולמים הם פחות מחצי מהשלל שנתפס באותו יום ע"י אנוכי, חבר ודייג נוסף שהיה באיזור.
סה"כ יצאו כ-20 דגים תוך פחות מחצי שעה, בגודל שנע בין 600-700 גרם ל-3 ק"ג, כולם טרחונים מלבד פלמידה שחורה אחת.
בזמנו לא היתה מודעות לשיחרור דגים.
