| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 9/2/2013 | ירדן - צפון לכנרת | מים מתוקים | שקט עד גלי | 0 - 10 מטר | דיג במתוקים - פתיונות |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 06:30 | תולעים - | סרדין כנרת (לבנון הכנרת) | ||
| 07:00 | תולעים - | בינית ארוכת ראש (קרסין) | ||
| 08:00 | תולעים - | חפפי (חפף ישראלי) | ||
הדו"ח:
יציאה בשלישי האחרון לים הצליחה לגרום לי לחשוב פעמיים על יציאה נוספת לים בזמן הקרוב
התקופה האחרונה מלווה ביובש בגזרת אכזיב ולמי שאין את האפשרות לצאת פעמיים-שלוש בשבוע בצורה ספונטנית, האופציה של יציאה בימים קבועים בלי קשר למצב הים,הפיתיונות או הרוח, לא ממש תורמת לסיכויים...
הנסיעות הארוכות והמחיר שמשלמים למחרת בעייפות רצחנית אחרי שחוזרים ב-4 וקמים ב-6, עושים את שלהם...
כול הנ"ל בשילוב עם יציאה קצרה לירדן בשישי שעבר בבוקר (מיד לאחר הסערה) שהניבה כמה דגים קטנים וחפף חביב והבהירה שהמים מספיק רגועים בכדי לאפשר דיג, הביאו להחלטה שהגיע הזמן לחזור קצת למקורות
בתקופה הזו הירדן פעיל לא פחות מאשר בשיא הקיץ עם תנועה חזקה של דגים סאב-ארקטיים כמו חפפים וביניות ארוכות ראש וגם קרפיונים שעולים בזרם לקראת האביב.
מה שצריך בתקופה כזו אלו פיתיונות אטרקטיביים ובולטים כמו תולעים ותירס למרות שגם בצק פיתה יכול להביא תוצאות.
מאחר והמטרה הנחשקת ביותר מבחינתי אלו הביניות הגדולות, הפיתיון האולטימטיבי מבחינתי זה סרדין
כמו בקיץ, ככה בחורף.
פיתיון חזק ועמיד בזרם, אטרקטיבי ומפתה ומספיק גדול בכדי לבלוט לעין בזרם החזק והסחף שמאפיינים את הירדן בעונה הזו.
וכך אני מוצא את עצמי אתמול בבוקר בגשר אריק עם חבר מהקיבוץ ועם הבן שמדהים אותי כול פעם מחדש כשאני מעיר אותו לדיג והוא מתיישב במיטה כמו פנתר עם חיוך של דלי...
עקב קריסת גדות לאורך הנהר באזור שבו אנחנו דגים ובהתחשב בזרם החזק, הוחלט להתמקם במקום רדוד יחסית עם ירידה מתונה למים ולא בגדה גבוהה
מקומות כאלו בדר"כ נמצאים ביישורות והדיג מתבצע בניצב לזרם, דבר שמקשה על תפעול מספר חכות ושמירה על מיקום קבוע לאורך זמן. המשקולות והריגים שנסחפים עם הזרם סורקות את הקרקעית ומוצאים כול שורש וסלע ולא חסרים כאלו בתקופה הזו...
הייתי מעדיף להתמקם בעיקול רחב ולזרוק במקביל לזרם אבל בנסיבות שציינתי, זה מה יש ועם זה ננצח
בכול אופן, זריחה מהנה בגשר הגלילים הצפוני עם מאפה שמרים עם שוקולד וקפה חם (תה לילד...), והחכות במים עם תולעים בעיקר אבל גם עם תירס ובצק פיתה.
פה ושם ניקור או כיפוף חד שמתריע על תלישת התולעת מהקרס בידי דגים קטנים/בינוניים שלא רוצים לבלוע ומדי פעם מערבולת עם ספלאש חזק על המים של דגים לא כול כך קטנים, נותנים תחושה של מיליון דולר.
שלדגים, פרפורים, דררות, בולבולים ופשושים, כולם עוברים לידנו ובודקים מה אנחנו עושים שם כול כך מוקדם
קורמורן גדול שעף מעל הנהר עד אלינו וכנראה קצת נבהל, מפיל דג מכובד מהפה ובורח בחיתוך חזק לעצים ממול. מחזה מדהים
דג ראשון שיוצא, בידי יורש העצר כמובן, הוא סרדין.
מה עוד אפשר לבקש?
תופר אותו בזריזות ומחזיר למים.
מחכים.
מחכים עוד קצת.
הבן מוציא חפף.
אני והחבר מסתכלים אחד על השני ומרימים ידיים. מה לעשות? יש לו את זה...
הזמן עובר והתולעים מוחלפות, מדי פעם מפזרים קצת תירס וכדוריות בצק והכיפופים ממשיכים...
מכה עצבנית אצל החבר והוא מוציא בינית ארוכת ראש שדואגת ללכלך אותו בנוזל הלבן
הזמן עובר והקטנים מבקרים אבל הגדולים לא הראו נוכחות מעבר לכמה מכות חזקות מאד על תולעים וסדרה של נשנושים על הסרדין שלא הגיעה לאף מקום עד שהתקפלנו ב-11...
השמש דופקת והיום היפה שהתחיל עם המון ציפיות, מסתיים כמו הרבה יציאות עקרות לאחרונה אבל אנחנו 10 דקות מהבית, טעונים באנרגיות, ראינו דגים, נשארו תולעים לשימוש הבא ופתאום הכול נראה קצת אחרת
כיף לחזור למקורות
דוחות בהמשך
תמונות:
1. החפף משבוע שעבר
2. זריחה והמתנה
3. הבן מספק פיתיונות
4. החבר עם הבינית שהלבינה אותו
