| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 2/2/2013 | צפון: ראש הנקרה-נהריה | מים מלוחים | גלי | 0 - 10 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| קלמארי - | סרגוס (סרגוס משורטט) | 7 | מי שוקל? | |
הדו"ח:
יום שבת בלילה -
מהצהריים אצל יוסי בבית אני כבר מתכנן על הים וכבר בונה בראש מה אני הולך לעשות. בערב סבב טלפונים וקובעים להפגש בכפר הרוחות בבצת.
בתפריט - תולעים עייפות, גמברי ענטיקה... וגם קלמרי שלאחרונה חווה דחיה מצד הדגים.
מוטי תלתלים ויריב כבר ממוקמים ובעודי פורק את הציוד יריב כבר מוציא מגה-סרגוס חתיך ובריא במשקל כחצי קילו. הפתיון - בורי קטן ומצומק.
הים קצת עובד, יש רצועת סלע של כ 15 מ' ואחריה חול, המים בצבע חום- אפור והגלים בגובה עד כמטר לערך.
יום כזה עם ראות נמוכה דורש מערך של כמה קרסים להגברת הריח והנוכחות במים.
בוחר ריג קסקייד עם שלושה קרסים על תלאים של 25 ס"מ כל אחד. משקולת עוגן 120 גר' (לא עובד היום עם יותר מזה) ומקל הAFAW עם הבונבוניירה החדשה שלי - אולטגרה CI4 14,000 עם חוט 0.32 - סט מדהים.
בעקבות המאמר של הילל רציתי להשוות את האמנזיה עם פלואורו קרבון אולם זה לא תנאי ים שיתנו לפלואורו לבטא את יכולותיו ויתרונותיו. אין יתרון בחוט שקוף בים כל כך עכור שגם חבל של אניה ייעלם בו... נשמור את ההשוואה ליום אחר.
מתארגן וזורק שלושה פתיונות שונים כדי לבדוק מה משחק היום. בנתיים מוטי מוציא גם הוא סרגוס חמוריקו על רצועת קלמרי. התחושה שלי שבים כזה חוש הטעם והריח עובדים יותר מהראיה ויש סיכוי שפתיונות ריחניים ימשכו יותר דגים מאשר פתיון ריחני פחות.
נכון לעכשיו, הסרגוסים נתפסים במרחק רב מהחוף ובנתיים רק על קלמרי.
בריג שלי הגמברי נעלם ראשון, התולעת אחריו... אין ביקוש לקלמרי. מה חדש?
ממשיכים ומוטי מוציא עוד חמוריקו גדול במשקל כ 400 גר' - אבל אצלי... יום כיפור, נאדה. כלום.
מאחרי הגבעה שמאחרי הירח מתחיל לטפס מעלה והשקית שלי מרשרשת ברוח - ריקה, למה זה נשמע כמו תלונה? כי השקיות של החברים הן מרשרשות מדגים. אבל היום אני לא חוזר בלי דגים גם אם אני נשאר עד הבוקר... טוב, בעצם ברבע לשש צריך לקום אז לא ממש עד הבוקר.
בחצות הלילה יש רשרושון וקידה קלה ויוצא החמור הראשון.
אחריו יוצאים עוד שניים וכעבור חצי שעה הרביעי. עכשיו אפשר לחזור הביתה בכבוד.
שיטת העבודה - הטלה רחוקה ככל שניתן (קרוב לחוף לא היתה תגובה), והמתנה סבלנית לכיפופון. משום מה הדגים עייפים ולא נותנים פייט אם בכלל. חלקם יצאו כמעט בלי לסמן לנו שהם הגיעו ונתפסו.
חשוב מאוד: הגזרות החוליות באכזיב הן ערומות מחול בחורף, ובינך לבין הים הפתוח עומדת רצועת סלע רעבתן לעופרות וקרסים לכן בהחזרה ישל לגלגל גלגול מהיר מעל המסלעות המשוננות.
מוקדש כאמור לשני המנהלים החדשים בפורום. לי כבר הבאתם מזל
למי שיוצא - לא לשכח טרמוס שתיה חמה, כובע שמכסה גם את האזניים וחברים. לא לשכח להביא חברים. זה תחביב וספורט שכל אחד בפני עצמו אבל עושים אותו יחד
לא כמו הדניסים 
