שאלה קטנה,
אם אני ארצה להשתמש במכלודת קרסים על פיתה, אני צריך להוסיף לריג של הקרסים משקולת כדי שהריג יצליח להתרחק? או שהמשקל של הפיתה עצמה מספיק?
ובכללי, במלכודת קרסים הפיתה אמורה לצוף מעל פני המים?


 

אפשר עם ואפשר בלי
הפיתה עפה מספיק רחוק במיוחד, אם אתה מרטיב אותה ממש לפני שאתה זורק.
חשוב רק לפחות 10 קרסים ויותר במרחק קצר אחד מהשני וקרסים לא גדולות .
לדעתי לא יותר גדולות מ 8
אם תשים עופרת על תלאי שירד לתוך המים זה פשוט יגרום לפיתה להישאר במקום פחות או יותר ולא תסחף מהר.
בהצלחה.
נ.ב. את החצי פיתה אתה הופך עם הצד הפנימי שלה כלפי חוץ ואז מגלגל את החוט עם הקרסים.
ורצוי שיהיו לך כמה סטים קשורים כי לוקח זמן לשחרר את התסבוכת ולשים שוב , אז בינתיים תזרוק ואז תשחרר את הבלאגן בקרסים.

 

רק שים לב - לאחר הליפוף של הקרסים, להרטיב ממש קלות את הפיתה (טבילה מהירה במים וזהו). יותר מידי הפיתה תתפרק בזריקה 

הבנתי שצריך משקולת לצורך התנגדות לדג- על תקן הוקסט,
וגם הפיתה צריכה להיות מלופפת על מצוף מסויים, לא יודע למה.

ברגע שיש דג ואתה סוגר את הקלאץ של הרולר אתה יכול פשוט להביא משיכה אחורה וזה יספיק..

איזה מצוף בדיוק?
כזה של חכות בוס? 2.5 גרם ?

במקום פיתה עדיף לחמנייה היות וצורתה כבר עגולה, אין צורך במשקולת, יש למקם מצוף בהתאם לעומק המים והגובה הרצוי של הפיתיון

לא מצוף יעודי אלא חתכת קלקר שאפשר לחתוך לגודל הרצוי

השתמשתי בשיטה הזו רבות, אף פעם לא שמתי מצוף / משקולת / קלקר, וגם אף פעם לא נתתי הוקסט.
הלחם / פיתה / לחמניה (אישית מעדיף פיתה או לחם ולחמניה פחות) צפים על פני המים, ומושכים אליהם את הבורים.

ברגע שדג נתפס, הוא משתולל וברוב המקרים תופס את עצמו על עוד קרס או שתיים בגוף.

בניגוד לדעה הרווחת על בורי וחוטים דקים - בשיטה הזו לא ממליץ על חוט דק מ0.35, מפאת הפלונטרים שנגרמים כמעט אחרי כל תפיסה.
חוטים עבים מאפשרים שיחרור קל יותר של פלונטרים.

יוסי לפי מה שכתבת לא נראה לי שדגת בשיטה הזאת מעולם,או שזאת שיטה אחרת שלא שמענו עליה.
פיתה זה הכיטוב ומחזיק הכי הרבה זמן,לחמניה סופגת הרבה מים מתפרקת או שוקעת.

על מה שמומי כתב אז ככה ,יש אפשרות לקחת חתיכת קלקר אבל לא הרגיל המתפרק ,אלה הגמיש יותר ,ממש חתיכה לא גדולה ,
משהו כמו 10 ס״מ אורך על 2-3- ס״ מ רוחב ועליה ללפף את חצי הפיתה ההפוכה ואז את הקרסים ויש גם אפשרות לנעוץ בזה מקל ארוך  כמו במצוף.
קצת קשה להסביר בכתב,זה מחזיק את הפיתה טוב יותר,ועופרת ממש קטנה לא בשביל שום הוקסט פשוט זה שומר טוב יותר על מיקום הפיתה שלא תסחף בקלות ובמהירות עם הזרם והרוח.

אני שם עופרת רגילה (רצה על החוט) כדי לשמור על מיקום הפיתה כמו שאמרת וזה גם מונע מהחוט להיות רפוי (יכול להיתפס בסלעים אם אתה דג על מדפים כמו בראש הנקרה) הדבר היחיד הוא שאתה מגלגל חזרה מהר את החוט כדי שהמשקולת לא תיתפס בתקלות.

דוב יש כול כך הרבה שיטות שאני ואתה לא שמענו עליהם ורק עם הזמן לומדים אותם שזה מדהים כול פעם מחדש.
בשיטה זאת השתמשתי בפעם האחרונה לפני 3 חודשים בכנרת והיא הייתה מעולה וכמו כן לפני כן גם בנהריה.
אני השתמשתי בשיטת הפיתה עד שראיתי כמה בחורים שהשתמשו בלחמנייה וזה היה ממש יעיל יותר, לפחות אצלי

אוקיי, לפי מה שאני רואה כל אחד משתמש בשיטה אחרת אבל כל אחת יכולה לגרום לתוצאות שונות..
אז אם אני פשוט אקח את הריג עם הקרסים ולמעלה אוסיף לו משקולת קטנה של בערך 20 גרם שיהיה בנוסף לפיתה, רק כדי שהפיתה תזוז כמה שפחות.. זה יהיה בסדר נכון?

דרך אגב, השיטה הזאת הניבה לכם הצלחות בעבר?

אם כוונתך לשיטה באופן כללי לא קשר להתאמות שכל אחד עושה לעצמו,

בהחלט כן.

בורים רבים הגיעו לסיר או לשחות עם קרס בגב בשיטה הזו.
אישית תפסתי בשיטה זו גם מגוון גדלים, החל מ-5-6 ס"מ לפיתיון ועד לגדלים של 600-700 גרם.