משהו שאני לא מבין פה. הרי כדי שיכנסו מים, הם צריכים לעבור את גובה החזה, לא?
מדוע מסוכן לעמוד איתו במים, נניח עד קצת אחרי הברך?
המים מחלחלים פנימה? אם כן מה הרעיון בסרבל הזה?
אדם, אתה צודק.
העניין הוא שכבר ראיתי דייגים שנכנסים לעומקים שהבטן וקצת יותר שקועה במים,
לא קשה לאבד שיווי משקל אם בטעות התקפלה לך הרגל על איזה סלע, בור או גל שדוחף אותך.
בהליכה על ריפים שמכוסים במים וגלים גם כן יש את הסכנה שתיפול למקום לא ברור ובהפתעה.
הכי הזוי זה להסתובב על סלעי שוברים ומזחים
זה שהסרבל עולה עד לחזה לא הופך אותו לחליפת צלילה - כמו שאמרת : עד הברך לדעתי זה הגבול.
ובכללי :
כל בגד שאתם לובשים ונפלתם איתו למים הופך ל"משקולת".
ולכל בעלי החרמוניות - שימו לב שאתם מקפצים לכם על הדולוסים והסלעים מסביב לשוברים
הבנתי אותך.
אני, ככלל, לא דג על ריפים שגובלים במים עמוקים כשהגל הגבוה ביותר עובר את חצי הדרך מהברך למותן. עם סרבל, בלי סרבל, כשהגל מגיע למותן גם טכניקת חסידה לא תעזור. מניח שעם סרבל שטח הפנים גדול יותר ויתפוס יותר מאנרגיית הגל.
זו תחושה לא נעימה שגל עולה עד חצי גובה הגוף - זה יוצר הרגשה של חוסר שליטה ואי נעימות בדיג. מעדיף להימנע מזה ולמצוא לי איזו בליטה על הריף (להתמודד עם השפריצים) או לעבור לחוף\מזח סלעים גבוה.
לא מבין חבר'ה שמתעקשים לעמוד על ריף בים גלי
זה מסיח את הדעת מהדיג כי כל הזמן מפחדים שיבוא איזה גל. עם סרבל הסכנה היא כפליים - כשנופלים המים החוזרים יכנסו מהר לסרבל ומכאן הדרך למצולות קצרה.
ופנייה כללית לחברים - הים מתחיל להתקרר, העונה עוד רגע בעיצומה, והפיתוי לעמוד בנקודות נחשקות רק גובר. אנא שמרו על עצמכם ואל תסתכנו בשביל שום דג שבעולם - לא מריפים, לא מחופים, לא משוברי גלים ולא מדולוסים. אנחנו רוצים את כולם בריאים, שלמים וקיימים למפגש פורום הבא :-)
