| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 19/10/2012 | מרכז רחב: חדרה - תל אביב יפו | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג בז'רז'ור מהחוף (מלוחים) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 07:00 | דמוי דג בינוני - Daiwa DS Minnow | פלמידה לבנה / פלמוד (סקומברן זריז) | 1 | 1.5 מוערך |
הדו"ח:
כמדי שנה מגיעות הפלמידות הלבנות לחופינו, ואנחנו משתוקקים להניח יד על אחת כזו עוד מתחילת ספטמבר, כשמתחילים להריח את החגים ואת הסתיו המתקרב. שעון החורף נכנס, השמיים מתחילים להיות מעוננים בשעות הבוקר ותנועה של להקות דגי פיתיון מתחילה להיראות על פני המים במקומות השונים ברחבי הארץ. למז'רז'רים הכבדים שבינינו (וגילוי נאות – אני לא אחד כזה) התקופה הזו מסמלת לדעתי את המעבר ממשחקי הקיץ החביבים (טלוויזיות, סרגוסים וז'ירז'ור אולטרה לייט באופן כללי), למגרש החול של המבוגרים. נכון שגומברים נתפסים לאורך הקיץ, וכן גם לברקים לעתים, אבל תקופתה היפה של שיטת הז'ירז'ור היא בחורף, אותן זריחות מקפיאות עצמות בהן בקושי אפשר לחבר את הסיכה לדמוי, שלא לומר לשחרר פלונטר מחוט בד דקיק (ובפרט כשמול העיניים המים רותחים מדגים).
לאחר בוקר יבש עד מאוד בפיתיונות (ראו דו"ח אין דגים מאתמול), החלטתי לתת צ'אנס בז'ירז'ור שזנחתי כמעט לגמרי במהלך הקיץ. דיווחים על פלמידות לבנות מכל מיני מקורות לא נותנים לי מנוח במהלך הלילה, והגירוד הזה שמאפיין מז'רז'רים בשנתם הקצרה לפני הדיג נותן בי אותותיו. מתעורר מהשעון אחרי צלצול אחד, בסביבות השעה 04:30, סוקר את הציוד המינימאלי (זה אחד הדברים האהובים עלי בשיטה הזו) לראות שלא שכחתי כלום ושום דבר לא נשאר במזוודות דיג הפיתיונות (מובן שבאמצע הדיג, כשאחפש את הכבלים שהכנתי לי לפני שנה, אגלה שהם לא עלי), קפה שלא השלמתי את שתייתו, נובלס מנחמת ואני בדרך לים. בחוץ עדיין חושך מוחלט. עוד בדרך אני מקבל בהכנעה את העובדה שהנקודה תהיה מפוצצת בדייגים, בנוסף לחסקות שיחתכו את המים מדי רבע שעה. גם יום שישי, גם דיווחים על תחילת עונה וגם דייגי הרשתות באזור התעוררו משנת הקיץ שלהם ומרביצים בדגים מכל כיוון.
הגעה לנקודה והכול התברר כנכון. מז'רז'רים רבים מכל הסוגים והמינים שולחים למים מכל הבא ליד, וחסקה מהירה בדיוק עושה פניה חדה במים. זה המצב ואין מה לעשות – הים הוא של כולם. בוחר להתמקם בפינה מרוחקת מעט, אך עדיין בסמוך לדייג אחד. כל האזור סלעי למדי, עם נפילה לחול במרחק של 20-30 מטר ממקום העמידה. מימיני פיצוצים של לוקוסים בלי הפסקה, אך כל מה שנשלח לעברם לא זוכה לתגובה. אני כבר משתגע, כי מניסיוני, ברגע שרואים את הלוקוסים תוקפים, זה רק עניין של מיקום ומקבלים תקיפה – לא משנה על מה. העובדה הזו התבררה כשגויה אחרי הדמוי השישי שהחלפתי. הביזרי ממשיכים לקפוץ באוויר בשושנות יפות, ולעתים בצורת שטיחים, ופה אני מבין שאולי הפלמידות נכנסו לשטח. מחליף לדמוי של דיוואה שעוד לא עשה סיפתח מאז שנקנה שנה שעברה, ונראה מבטיח מאוד, בעיקר לפלמידות (Daiwa DS Minnow 13 cm צבע בורי). מתחיל לחרוש את האיזור מולי בהטלות ארוכות ויפות ובהחזרה מהירה יחסית, עם טוויצ'ים כל שלושה ארבעה גלגולים. בכיס החולצה מיקמתי ניקל קטן במטרה לנסות אותו אחרי שיימאס לי מהדמוי, ובדיוק בהטלה שאחריה החלטתי להחליף לניקל, מקבל פיצוץ מטורף על המים (לא נפוץ לפלמידה, והיה מחזה מרהיב) ומיד אחרי הוקסט אינסטנקטיבי, ריצת אמוק לכיוון דרום מערב. נותן לדג לרוץ ושומר על קונטרה, אבל הוא מתחיל לחתוך לכיוון הדייגים שמשמאלי. מתפלל בלב שלא ייתפס באיזה חוט של מישהו וילך הדג. מבקש מהבחור לידי להיות מוכן עם הגאנז' שלו, אבל המרחק בינינו והעובדה שהדג כבר מתחיל להתקרב אלי משאירים אותי עם ברירת מחדל אחת – מוציא את הדג לבד ללא סיוע וציוד עזר. לאחר הריצה הדג ממשיך לחתוך דרומה, אבל אני מפמפם אותו לאט ובטוח עד שאני רואה את הגב היפה הזה ואת הפה עמוס השיניים עם הדמוי שלי בפנים, במרחק של 6 מטרים ממני. הדג כבר נמצא למעלה ומנסה לתת מדי פעם ריצות קטנות לצדדים, אבל אני לא נותן לו כי יודע שזה רגע קריטי, ועכשיו מגיע המאני טיים האמיתי. בהחלטה פזיזה למדי מקרב את הדג אלי ומרים אותו עם המקל (מדובר במשהו פשוט ויחסית SLOW) אל נקיק בין שני סלעים מאחורי. מדלג כמה סלעים אל הדג, תופס בזנב והולך אחורה לשחרר אותו. היה לי מזל גדול, כי הדג היה תפוס רק עם קרס אחד מתוך שלושה, במצח, קצת אחרי שהרקמה הופכת מסחוס לבשר. הקרס מתנתק בקלות, אבל הדג כבר אצלי, מוכנס לתיק.
אחרי זה כמובן שהמשכתי לדוג, ניסיונות עם שלל דמויים וטכניקות החזרה שונות, אך כלום. לקראת העזיבה נצפה דוראדו יפה חותך את המים פעמיים ממש ליד הרגליים – אך ניסיונות לטרגט אותו על ידי דייג אחר העלו חרס.
מבחינת המז'רז'רים העונה כבר התחילה, ונראה שהולך להיות מעניין מאוד השנה, בעיקר בגזרת הפלמידות. מבחינתי, הלו"ז הופך להיות דחוק למדי עם תחילת שנת הלימודים ביום ראשון. אני מתכוון להקצות לעצמי יום אחד לדיג בשבוע, אבל בתקופות מבחנים אני מעריך שגם זה ירד לעדיפות שנייה. מניח שלא יהיה קל להתעורר מוקדם בבקרים לאוניברסיטה ולדמיין איזה מפלצות החבר'ה מוציאים עכשיו בשעה שאני מחכה לאוטובוס בקור המקפיא, אבל בינינו, מי מאיתנו באמת יכול ללכת לדוג מתי שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה? אז נדוג בתורות, ובעיקר נתעדכן, נשתף ונכתוב בפורום כמה שיותר.
קצת פרטים טכניים:
שעת תפיסה – 07:00
מצב הרוח – מזרחית קלה
עננות - לפרקים
הציוד –
מקל - Steel Wind Capture 2.70 6-24 gr
רולר – ריובי אקוסימה 2000
חוט – פאוואר פרו 0.19 13 ק"ג טסט
סיכה – משהו עם חיבור קצת מעצבן :-)
דמוי – Daiwa DS Minnow 13 cm בצבע Black back gold במשקל 19 גרם
ובהשראת ניסן בקיש :-)
נעליים – ספה סאבליין, הדגם עם הסוליה הקשיחה
מכנסיים – משהו מרופט שהוקצה לדיג
חולצה – טי שרט לבנה ומעליה, בשעה הראשונה, חולצת כפתורים שגדולה עלי בכמה מידות ובעיקר נתפסה לי מדי פעם בידית של הרולר בשעת גילגול.
סיגריות – נובלס (since 2000 and counting)
חיוך – מאוזן לאוזן :-)
שבת שלום לכולכם!
