קצת יותר פרטים על היציאה האחרונה שלי

המקומות האהובים עלי הם ריפים עם קצת עומק, קצף שיוצרים הגלים ומים חוזרים

לעניות דעתי במקומות אלה ישנם הרבה דגיגים קטנים שמזמינים את הטורפים לארוחות ערב ובוקר

שעות חמות של ג'ירג'ור הם עם עלות השחר ובזמן השקיעה, כאשר ניצפים להקות של טורפים במים ישנם הרבה
מערבולות, או בלשון הדייגים רתיחות במים, כיוון הג'ירג'ור הוא לכיוון הרתיחות, אך כשלא צופים ברתיחות מגיעים פריטים בודדים והם לא מראים סימנים מיוחדים על פני המים, הם בדרך כלל נעים לאורך הריפים באיזור הבורות או האזורים העמוקים יותר הצמודים לריפים, אפשר לרוץ לאורך הריף אך זה גם יכול להיות ריצת חתול ועכבר, אין לדעת מתי הם מגיעים ומה כיוון התנועה שלהם, לכן שמטרגטים גומברים אולי כדאי להשאר במקום שהוא עונה לקריאת פני השטח, עומק, קצף ומים חוזרים, ולחכות שהם אולי יגיעו לשם ויותר מזה שהתעניינו בפתיון שאנחנו זורקים להם.
הפעם זה עבד יפה, וכן מנסיון קודם, רוב הפעמים שהוצאתי דגים הייתי נעול על מקום קבוע, מה שלא כל כך מתאים לטרגט לברקים.
נקודה נוספת למחשבה, בים גבוה כאשר הריפים מוצפים במים ובגלים, די מסוכן לדלג ולקפץ מריף לריף, השטח חלק
וצריכים לחשוב כיצד נכנסים ויוצאים מהריף בצורה בטוחה.
בנוגע לסוג הדמוי, אני משתמש בדמוי של כ 12 ס"מ לא נותן לו לרדת עמוק, גם מהחשש שהוא יתפס בריפים ובסלעים,
מקל 10-30 חוט בד 20 ליברות . לאחר זמן כשעולה השמש אני מחליף לסיליקון, נותן הזדמנות ללברקים או לוקוסים להתעניין בפיתיון, גם גומברים נתפסו על סיליקון.בים גבוה ועובד אני לא משתמש בטופ ווטר, אלא בדמויים שיורדים כחצי מטר, אני חושב שהם יותר בולטים ומגרים.
אני אישית פחות אוהב לג'רג'ר עם אולטרה לייט, אם נתפס דג גדול , קילו וחצי שניים, נראה לי קצת בעיה להוציא אותם ,החוט יותר דק והמקל מאוד עדין, אך כנראה שזו חוויה שונה, והרבה משתמשים עם מקל אולטרה.