תאריך הדו"ח	מיקום	סוג	מצב הים	עומק משוער	סגנון הדייג:
18/9/2012	מרכז - תל אביב	מים מלוחים	רגוע ונמוך	0 - 10 מטר	דיג חופי בים - פתיונות (סרף)

תפיסות דגים
שעת תפיסה	פיתיון	סוג הדג	כמות	משקל כולל בק"ג
07:00	שרימפס -	סרגוס (סרגוס משורטט)	7	סביב הקילו

הדו"ח:
אתמול, אחרי כמה תשובות מעניינות שקיבלתי באשכול על הלבטים\קורבינות\ברלות, התעורר בי חשק ללכת לים ולנסות את מזלי.

אמנם אני נמצא במרכז, ולא במעוז הלבטים באיזור אשקלון, בכל זאת, לאחר דיווחים על כך שנצפו, החלטתי לנסות לטרגט אותם.

לשם כך בניתי ריג פשוט מאוד (מלמעלה למטה): חוט ראשי בד 20LB (שנמצא על הרולר לצורכי ז'ירז'ור כבד), סוויבל רגיל, 60 ס"מ חוט ניילון 0.35, משקולת תלייה שטוחה בצורת דלתון (50 גרם), ללולאת המשקולת מחובר סוויבל סיכה קטן ואז תלאי ארוך של 1.20 מטר (חוט 0.22 ניילון) ובקצה קרס מספר 6 לקרפיונים, כלומר טבעת מעוקמת פנימה וחוד מעוקם פנימה. המקל הוא מקל ז'ירז'ור 3 מטרים קשיח למדי, ורולר מידה 3500 של דיוואה (אונדיין, דגם ישן).

תולעים לא היו לי וגם לא התחשק לי להתחיל לחפור בחולות בידיים, לכן הסתפקתי בגמברי קריסטל שהוקפא בשיא טריותו ושימש פתיון טוב מספיק לטעמי.

התייצבות בים עם שחר והתחלת זריקות לאיזור בו נצפו הלבטים. חולי לחלוטין, ים פלטה ודליל מאוד בדגים. נסיונות לזרוק לבורות שונים ונסיונות לגרור את הפתיון באיטיות על הקרקע לא העלו דבר.

המשך התקדמות לכיוון פלטת סלע מוכרת שבחורף מספקת את הסחורה בצורת מרמירים ודניסים גדולים. מחמש את הקרס בגמברי, נותן זריקה לקטע חול קטן בין הסלעים ומתיישב על הדלי בציפייה.

צורת הדיג הזאת אהובה עלי במיוחד כיוון שבניגוד לדיג סרף רגיל, מרוויחים ניידות שמאפיינת יותר את הז'ירז'ור, וגם התחושה היא כזו, אבל בשני הילוכים פחות. אפשר לגמוע מרחקים לא קטנים באופן כזה, אך החסרון הוא מרחק ההטלה שלרוב לא עולה על 60 מטרים. לעניות דעתי זה מספיק, לפחות במקום בו אני דג, אבל לא הייתי, למשל, מנסה לטרגט טרולוסים ככה. מה גם שפחות נוח להניח מקל של 3 מטרים בסטנד, בייחוד אם הים קצת גלי. החוט תופס את הגלים ואת הזרם ומהר מאוד מתחיל לטייל.

השמש מתחילה לעלות ושטיחים של בורים בגדלים של 20 ס"מ נצפים צפים להם בהנאה בכל פעם שעולה גל קטן. אני תמה מדוע לא תוקפים אותם, ומאוחר יותר מקבל תשובה בצורת מרדפים יפים, ממש בקרבת החוף. בפעם הבאה ללא ספק אצטייד גם בפופר גדול (שיתאים למקל ויספק מרחק זריקה) כי לדעתי מדובר בגומברים או באינטיאסים שרודפים.

לאט לאט מתחילים לעלות סרגוסים שלא עוברים את גודל כף היד (זה המדד שלי, ולצערי או שלא לצערי, יש לי כף יד גדולה) ומוחזרים למים לאחר כבוד. קרס הקרפיונים מפתיע במהימנותו. כל הדגים נתפסו באופן קלאסי בצד הפה עם יכולת שחרור מהירה ובלתי מזיקה. התלאי הארוך לא הפריע בהרגשת האכילות, אבל יש לציין שגררתי מעט את המשקולת אחרי כל הטלה, בדיוק על מנת למנוע מצב של "דג נרדם" - מצב בו מרמירים ודניסים בדרך כלל לועסים את הפתיון ונשארים סטטיים, גם אם הקרס נעוץ בפה.

באחת ההפוגות מהאכילות אני ממתין בסבלנות ולפתע מקבל משיכה פראית על המקל, מיד עונה לו בהוקסט יפה וסרגוס חביב בגודלו מוצא את דרכו אל הדלי, בתקווה להביא עוד כמה ולסגור ארוחה.

לצערי הוא היה היחיד בגודלו וחזר הביתה לבד. לא נורא, הוא ימתין במקפיא לחבריו שהצליחו לחמוק הפעם.

לסיכום, יצאתי לחפש לבטים ומצאתי ניצנים של תחילת עונה בחוף הבית. המרמירים הגדולים שאני אוהב עוד לא נכנסו, אבל לפי העונות האחרונות זה בכל מקרה אמור לקרות באמצע אוקטובר.

להבא בהחלט אצטייד בפופר גדול, ואולי אפילו בחכה נוספת לזריקת דג חי.

עריכה:

סיכום ציוד ושיטת עבודה:

מקל - ז'ירז'ור כבד, עד 60 גרם זריקה, 3 מטרים אורך, לא ממותג.

רולר - דיוואה אונדיין 3500

חוט מוביל - בד 20LB

תלאי - ניילון 0.22

קרס - לקרפיונים, מעוגל, מידה 6.

משקולת - תלייה בצורת מעויין שטוח.

הערות לאופן עבודה: תלאי ארוך, מעל מטר. זיהוי בורות ונקודות ספציפיות על החוף וזריקה מדוייקת אליהם. מקל ביד כל הזמן.

מצב הים האידיאלי - גלים עד 100 ס"מ, רצוי בלי רוח בכלל.

שעות פעילות - זריחה עד שמתעייפים.

ציוד עזר: סטנד מתקפל שלא נעשה בו ממש שימוש, כיוון שהמקל ביד כל הזמן.

תענוג של דוח יופי של פרוט חסרונות ויתרונות לשיטת דייג שלדעתי מהנה ויעילה הרבה יותר ממקל 4.5 יושב בסטנד וממתין
כל עוד הולכים על ״קטן״
צר לי אבל מעבר לבור הספציפי מהדיון הקודם אין לי עוד ידע עלייהם
מה שכן עונה שעברה יצא לי לראות בקביעות צוללן חזירי במיוחד שפעם אחרי פעם יצא עם שחילר עם 4- 5 יחידות של 100-150 גרם בלחץ הבחור לא נראה מקצועי במיוחד וסביר שהרבה אוויר אין לו מה שאומר שכנראה נתפסו על סלע ברדוד במרינה מה גם שלפי אחוזי ההצלחה (גם כן הצלחה ):  ) ורמת הכישורים אני לא יודע כמה הם פחדניות יכול להיות שפשוט לא זזות מהבור לא משנה מה ולכן נראות חמקמקות לא יודע רק השערות שלי אבל נקודה למחשבה 
יופי של סרגוס!

יופי של דוח מאוד נהנתי לקרוא והוא גם מלמד

 מאוד

ויופי של פלטה הוצאת לך כל הכבוד

גם עליי אחת השיטות שאני יותר אוהב זה חכה קטנה

תיק קטן לאכסן קצת קרסים פיתיונות ומשקולת ודלי קטן שסידרתי לעצמי

שנתלה בקלות ובנוחות על הכתף

בהצלחה בבאות

תמיד אהבתי את הדוחות שלך 
רמת הפירוט, התיאורים, יתרונות וחסרונות...

דוח מעולה ומפורט שכולל המון מידע 

בנוגע למקל הקצר, אני משתמש בסטנד גבוה במיוחד - מומלץ בחום.

אשמח אם תעלה תמונה של הקרס.

סרגסוס יפהפה 

אחלה דוח באמת ניתן ללמוד כאן הרבה דברים

בהצלחה בהמשך איש יקר 

לפחות יצא משהו....

חיסרון נוסף של הריג זה שבגלל האורך לא תמיד מרגישים באכילות! לפעמים התלאי לא תמיד מתוח ואם הים שקט הדגיגים יכולים לפרק את הפתיון ללא סימן.

דוח יפה ומעניין - יכול ליהיות מעניין להוסיף ליד הקרס איזה טיזר שמנצנץ באור השמש שמזמין טורפים מרחוק - מתאים לדיג יום בים שקוף.

אדם , אם זה החוף שדיברנו עליו אז בהחלט יש שם לבטים רק צריך למצוא אותם .
לגבי המרדפים שני בדגים שציינת - גומבר ואינטיאס מעולם לא ראיתי אותם בכל הגזרה הנ"ל . הטורפים שראיתי שם הם טרולוסים ובעיקר לברקים (בשנה האחרונה ממש מעט) .

דייג חופי מקצועי שמניב סרגוסים בגודל לא שגרתי...

תודה לך על הדוח המפרט והמלמד והמפתח דיונים חשובים!

 

אני לא יודע סקווידי ע ם מקל ביד וחוט בד שמעביר הכל ישר כל הזמן אני מרגיש גם את המרמירים גודל אצבע בעצירות דואגים למתח בחוט כל הזמן וגם אז מרגישים אכילות מעולה הרבה יותר טוב מחכת חוף "סטנדרטית" . .
בים עובד רוב הזמן המשקולת תטייל באיטיות ואם תצמצם חוט בהתאם תרגיש טוב כל תנועה סביב הריג
עוד יתרון זה שהסחף ישאף לקחת את הריג לאן שהוא לוקח את כל שאר הזבל/מזון לדגים לתוך אותו בור בריף או לדופן השובר
לבלגן שבירת הגלים וכו
בים רגוע/פלטה מוותר על החול כמעט לגמרי חכה הרבה יותר עדינה משקולת של בוס ריג קצר יותר וישירות לתוך הסלע כמה שיותר עמוק מהצלילה אני יודע שהם קבורים עמוק במערות משקולת קטנה לפתח ותלאי ארוך שיבלע פנימה ברגע שמצאת את הבור זה חגיגה קטנה
בתחילת דרכי זה היה בין סגנונות האהובים עליי וביליתי חודשים ארוכים עם הצלחות בימים הקשים (פלטה אין דגים  )
היכולת לשנות מקום בקלות וחדירת התלאי למערות לטעמי עושה את ההבדל

לגבי תפיסות בסלע אכן נתפסים יותר אבל
עם הזמן לומדים לזהות מתי הריג סתם התיישב לו ומתי הוא הולך להיתקע במקרה השני כמה גילגולים וברחת
עדיין מאבדים קצת יותר ציוד אבל מניסיוני שלי יש גם תוצאות יותר טובות

תשובות לחברים:

הוק, כנראה מדובר בדג פחדן. גם הצוללן שפגשתי אמר שבקושי הצליח להתקרב אליהם. הוא נתן לי ממש נקודה ספציפית וזרקתי סביב הנקודה ופשוט לא הייתה תגובה. אולי כדאי לנסות בלילה?

עדי, מצורפת תמונה של הקרס ושל המשקולת ליד סרגל, כדי לקבל קנה מידה. יש עוד כל מיני צורות לקרסי קרפיונים, אני מתכוון לחקור את הנושא כי לדעתי זה יכול להיות גילוי לא רע לדגי ים שאוכלים מהחול וצורת הפה שלהם כלפי מטה. על הדרך, הסתבר לי שהם לא רעים גם לסרגוסים. בהתחלה חשבתי שתהיה בעיה לתפור עליהם פיתיון (כי במקור נועדו ל-HAIR RIG), אבל למרבה ההפתעה חתיכת גמברי בגודל המתאים יושבת מעולה על הקרס ובזכות הצורה המעוגלת הגמברי גם לא מחליק מטה.

אייל, כפי שציינתי בפני עדי וכפי שאתה רואה בתמונה, הקרס בעל צוואר קצר מאוד. לדעתי הוספת טיזר על צוואר הקרס תשפיע על תפירת הפיתיון. לגבי אורך התלאי, גם אני חשבתי ככה אבל מסתבר שמרגישים את האכילות. לצורך הדוגמה, סרגוס "חצי שקל" שנתפס באחת הפעמים הורגש לחלוטין. אתמול לעומת זאת עלה לי רעיון נוסף בנוגע לתלאי - במקום לקבע אותו לסוויבל סיכה, פשוט להשחיל אותו דרך הסוויבל (עם מעצור בקצה התלאי) - ככה יכול להיווצר מצב של חוט חופשי יותר במים, דג מתחיל לקחת את הפיתיון ואז ננעל לבד כשהוא מסיים את אורך התלאי (הסטופר נתקע בסוויבל סיכה). כלומר מין מצב כזה של תלאי רץ.

דני, זה החוף. גם כשדיברנו סיפרת לי על לבטים וזה היה אישור נוסף להימצאותם במקום. לגבי אינטיאסים, ראיתי שם בוודאות החל מלפני 10 שנים ועד השנים האחרונות. מדובר בפריטים בודדים וגדולים (מעל 10 ק"ג) שתוקפים את הבורים הגדולים שמסתובבים שם בחורף (אתה יודע על מה אני מדבר). לפעמים, בגלל שהמים רדודים, ממש אפשר לראות את האינטיאס מתביית על הבורי והבורי בריצת אמוק, לפעמים מוצא את עצמו על החוף בסוף המרדף. אבל זה בחורף. לגבי גומברים, לא רואה סיבה שיהיו בכל החופים ודווקא שם לא. זה שלא תפסנו שם אף פעם לא אומר שהם לא שם. כמו כן, אולי מדובר באריענים שיצאו לאחרונה בחופים.

באופן כללי, אני חושב שאחד הדברים הנכונים לעשות יהיה לא להתעצל ולקחת פעם הבאה מסכה ושנורקל ולקפוץ למים אחרי הדיג, פשוט לראות מה בדיוק קורה שם, מי רודף אחרי מי ובאיזה מרבץ נחים הלבטים :-)

כמה הפתעות אפשר להוציא מהים בשיטה הזאת!

הקטע המודגש הוא תמצית השיטה. הכול מתחיל ונגמר במיקום נפילת הפיתיון. אם נפלת טוב - תהיה אכילה בטוח, אם נפלת לא טוב, תזהה את זה מיד, תרים ותזרוק שוב.
וכשיש אכילה, אני נוהג לתת לדג בוש כי הוא ממש סוחב את הפיתיון איתו, ורק אז הוק סט קטן ומתחיל קרנבל.

בשיטה הזו הוצאתי דגים שלא האמנתי שבכלל קיימים בים פלטה ושקוף, החל בסרגוסים של חצי קילו פלוס וכלה בדניסים עצומים ולברקים שחומדים פיתיון סטטי. אגב, התפוקה גדלה פלאים כשדגים עם קפצונים\ראדס. לא מזמן קניתי בולונז חדש שמאפשר גם דיג כזה - הוא קשיח ויכול להטיל משקלים כבדים יותר. בדיוק מהסיבה הזו קניתי אותו - לימי החורף השמשיים עם המזרחית הקלה, כשנדמה לנו שהדגים בים באמת נעלמו. אגב, אני עובד ככה גם עם פילוטה במצבים קיצוניים, כשהדג אוכל בריפים חופיים רחוקים יותר ולא ליד הרגליים.

אני אוהב את צורת החשיבה שלך (אין לי סמיילים בtapatalk ) אבל יש פה את הכחול עם האצבע
כמה דגשים לגבי ירידה למיים
הכי חשוב להיות רגוע בגישה לריף בלי תנועות שחיה אגרסביות בלי לחץ טיול רגוע כל עוד תצוף למעלה הם יראו. אותך ונעלמו הרבה לפני שתראה אותם
בגישה לנקודה בחר מסתור השתדל לרדת לקרקע קצת לפני ולהתקדם במקביל לסלע (מסווה אותך יותר טוב) ואז ממש להציץ מה הם עושים 

זה ככה על רגל אחת
בהצלחה

לגבי הריג שדיברת שרץ חופשי קוראים לזה פולי ריג

ריג מאוד מוצלח וטוב

לצערי אין לי יותר מדי מה לתרום ולהוסיף חוץ מ-
גם על הדוחות המהנים,גם על הדיונים וגם על שימוש בציוד לא קונבנציונאלי עם תוצאות יפות 

נסה קרס עגול של בויילי גודל 6