חברים וחברות יקרים!
לאחר שבעלי יצא לפנסיה, התעקשתי שיתלווה אלי לקניות בקניון הזהב.
למרבה הצער, כמו רוב הגברים, מצא שקניות משעמות אותו עד מוות, לעומת זאת,
כמו רוב הנשים - אני אוהבת לשוטט בין החנויות.
אתמול לתדהמתי קיבלתי את מכתב הרשום הבא מהנהלת הקניון:
לקוחה נכבדה,
במשך ששת החודשים האחרונים, בעלך גרם די המולה בקניון השלו שלנו. ואנו לא יכולים לסבול התנהגות כזו,
ואנו לצערינו נאלצים לאסור על שניכם להיכנס למתחם הקניון מהיום והלאה.
סיבת ההרחקה שלנו היא בעקבות תלונות נגד בעלך, המפורטים להלן, ומתועדים על ידי מצלמות האבטחה שלנו:
ב 3 בינואר: הוא לקח 24 קופסאות קונדומים, ובאופן אקראי הכניס אותן לעגלות של לקוחות אחרים כאשר הם לא שמו לב לכך.
ב 7 בפברואר: בחנות השעונים, הפעיל את כל השעונים המעוררים במרווחים של 5 דקות זה מזה.
ב 14 בפברואר: הוא סימן שביל על הרצפה, בעזרת מיץ העגבניות, כל הדרך ממחלקת המזון עד שירותי הנשים.
ב 20 בפברואר : פנה לאחד העובדים, ואמר לו בקול סמכותי, "הופעלה אזעקה קוד 3 ועליך להגיע מיד לתחנת החרום".
העובד עזב את המחלקה שבו אמור היה להיות, עזיבתו זו גרמה לפיטוריו, כי לא הופעלה כל אזעקה ואין דבר כזה הנקרא "קוד 3".
וועד העובדים התערב למנוע את הפיטורים וגרר אותנו לדיון משפטי, דבר שגרם לאיבוד זמן, ועלות כספית לחברה.
ב 24 בפברואר : העביר את שלט "אזהרה - רצפה רטובה" לחנות שטיחים
ב 28 בפברואר : הקים אוהל במחלקת הקמפינג, והזמין את הילדים שהיו בסביבתו, להביא כריות ושמיכות ממחלקת המצעים להיכנס לאוהל, כעשרים ילדים נענו להזמנה.
ב 3 במרץ: כאשר מוכרת שאלה האם אפשר לעזור, הוא פרץ בבכי ובצעקות, "עיזבו אותי לנפשי" ונאלצנו לקרוא למד"א.
ב 10 במרץ: הביט היישר אל מצלמת האבטחה והשתמש בה כמראה לחיטוט באפו.
ב 15 במרץ: תוך כדי בדיקת רובים במחלקת ציד, שאל את המוכר "איפה יש כדורים נגד דיכאון."
ב 26 במרץ: הסתתר בארון בגדים, וכאשר קונים פתחו את הדלת, צעק, "בחרו בי, בחרו בי!"
ב 15 באפריל: לקח קופסת קונדומים ושאל את הקופאית בקול רם: היכן אפשר למדוד אותם?
ואחרון חביב:
ב23 באפריל: נכנס למלתחה, סגר את הוילון, חיכה זמן מה ולאחר מכן צעק בקול רם מאוד,
"למה לעזאזל אין נייר טואלט כאן"
המוכרת במקום התעלפה.
