| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 25/7/2012 | צפון: מפרץ חיפה | מים מלוחים | שקט עד גלי | 40 - 50 מטר | דיג מסירה- ג'יגינג |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| - | גיג בינוני - - | טונית אטלנטית (פלמידה שחורה) | 2 | כ-20 |
| - | גיג בינוני - - | אינטיאס /שולה / אריצולה (סריול אטלנטי) | 2 | כ-18 |
הדו"ח:
החוויה הבאה היא כבר בת שבוע ימים, רק צריך למצוא את הזמן לכתוב ועדיף בהשקעה....
הכירו את אדון עמנואל ימיני.
בחור חדש, מכור חדש....
הכל התחיל יום בהיר אחד הבחור מפתיע אותי בעבודה, "תשמע, אני הולך עם כמה חברים לדוג בצפון, יש לך ציוד בשבילי?"
אוקי, אני מראה לחבר'ה פה ושם דוחות שלי ושל אחרים, אין ספק שזה מדגדג לכמה מהם בקצות האצבעות....
בכיף אני אומר לו. רק מה הציוד חוף שלי נשכח אצל חבר בנתניה, מה יש לי לתת לך. יודע מה קח מקל ז'רז'ור זה מה יש ורולר קטן צעצוע. ואם אתה רוצה דג הביתה, אם הקב"ה יזמן לך צ'אנס בכלל, תביא אותו בשיייייא העדינות והסבלנות! אני רוצה חכה שלימה חזרה בבית...
מצייד אותו גם בקרסים משקולות וכל השאר, הבחור שש ושמח יוצא לדוג עם החבר'ה, חוזר יום למחרת כולו ומספר על חוויה נפלאה ועל דג מתקתק שהוציא מהבריכה, אל תשאלו אותי איזה סוג אין סיכוי שהייתי זוכר את שמו, באיזור הקילו, עם חכת ז'רז'ור ורולר כזה מצחיק אין ספק שזו אטרקציה...
הבחור באורות ורואים עליו בבירור שהוא מתחיל "להשתזף"...
טוב לא עוברים כמה ימים והוא ניגש אלי עם תביעה חדשה.
למה לשלם על הדג ביציאה? כשאתה הולך לדוג מסירה תקפיץ אותי אני בא גם מהמילואים!
מזהה סימפטום נוסף של המחלה
אוקי בכיף אני אומר לו, חכה בתור.....
אבל הוא מתעקש על חכַּה בתור...
לכו תסבירו לו שלצאת עם סירה זה לא פחות יקר....
מציק מציק ובסוף זה משתלם לו.
מקבל הצעה מפתה מואדים הנתנייתי להצטרף אליו על הבוקר לג'יג באיזור שלא הייתי בו עדיין, הי צפונה לחיפה!
מרים טלפון מיידי לאדון עמנואל שלנו, בו נראה כמה אתה זורם...
במקצועיות שלא מובנת לי הוא מסובב את כל העולם, אולי בפרט את אישתו (כל הכבוד על ההזדמנות שנתת לו! הסתבכת
), ומכריז באוזני כמה שעות אחר- הנני ועליתי אל המקום אשר אמרת לי!!אבל רגע, מאיפה נקריץ לך ציוד עכשיו.. אני יש לי רק סט אחד
ואדים פותר את הבעיה במחי שיחת טלפון, אני אביא לו את הישן שלי, התחדשתי בסט חשמלי שמחכה לסיפתח שלו... בכלל ואדים מחכה לסיפתח שלו כך הסתבר.
עמנואל היקר, הכל נפלא, עכשיו רק נשאר לך לבוא ממצפה יריחו (איזור מעלה אדומים למי שלא מכיר) עד רמלה (הנ"צ שלי לאותו ערב, אחרי צביעה של הדירה החדשה), ללא רכב, ולהספיק לעשות זאת עד 1 בלילה גג....
וזה אומר לא לישון באותו לילה, ולהטרטר באוטובוסים.
והוא לא רואה בעיניים. פשוט מבצע. כל הכבוד עמנואל
יוצאים לדרך, היישר אל רכבו המפנק של ואדים היקר מנתניה, אשר לוקח אותנו עד נקודת היציאה הצפונית צפונית לחיפה לא זוכר את שמה.. משהו עם "מעגן הדייגים" תקנו אותי. בדרך מחליפים חוויות של דיג מכל התקופה שלא התראינו ומסתבר שעדיין לא התמזל מזלו של ואדים לשלות משהו מכובד מהים.. עמנואל על קוצים מתרגש לקראת הבאות, ואני מרגיע אותו שלא ידאג ומכיר לו את אחד מחוקי הבריאה הבסיסיים...
"מזל של מתחילים"
בהמשך הנסיעה התברר שלעמנואל וואדים יש הרבה על מה לדבר, לשוחח ולהתווכח. זה מהנדס תוכנה, זה עורך מגלים חשמליים (אם הגדרתי את זה נכון...), ואני הקולנוען משתעמם לי מהצד...
מגיעים למרינה, או בשפתכם הצפוניים, מעגן.
גם לי אישית הרבה חדש מסביב. בחיים לא ראיתי מרינה עם עצי דקל וכ"כ הרבה ירוק מסביב, קצת להשאיר מקום לבריאה ולא להשתלט לגמרי...
עושים הכרות קצרה עם אהרון ושאר החבר'ה שהגיעו, הכרות שתלך ותעמיק עם החוויות
אני עשיתי לעמנואל קצת הכנה לגבי התחשוות הפנימיות המיוחדות על סירה בפעמים הראשונות
ונתתי לו את הטיפ שאצלי עובד הכי טוב, טיפ סבתא, פשוט להביט על משהו יציב... סך הכל לא העמקנו ליותר מ60 מטר עומק כך שרואים את החוף בלי בעיה.
אבל החבר'ה מסביב... עשו לו צ'יזבטים. אני אומר לכם כמעט תפס את הגרביים ועלה על המונית ספיישל הראשונה חזרה הבייתה.. "מה פתאום, אחי אתה תקיא את הנשמה שלך זו הרגשה נוראית.. תהרוס לך את כל היציאה, ואולי גם לנו......"
האמת יש ממש בדבריהם כל אחד מגיב אחרת לים. מה עושים מה עושים אחד החבר'ה נזכר מה יש לו בתיק ושולף את כדור הפלא המפורסם (שאני אישית רואה אותו פנים אל פנים פעם ראשונה
). עמנואל שותה אותו בשקיקה בלי להזדקק למים ובלי לתת להצהרותי הכימיקליות (והלא מבוססות בכלל) לדגדג לו, ושם עליו את יהבו 
יוצאים לים ללא שהיות, מסביב עדיין אפילת לילית ומזג אוויר צפוני נעים ביותר... הציפיה עולה ועולה ככל שמעמיקים יותר במיוחד אחרי הדוחות שלכם חבר'ה והפרשנות המקצועיות של מאמון
ההפלגה ארוכה, סירה בומבה שפשוט כיף להיות עליה, יציבה ביותר, שטיח על הריצפה שמונע כל החלקה, מהירות ממוצעת שמאפשרת לך להנות מכל רגע ולא רק מהדיג עצמו... אנשים זהב שכיף לבלות איתם את הזמן. זה היה אהרון, עמנואל, אוכי, ואדים, נאדל, אלכס ו......עוד אחד נחמד ששכחתי את שמו
מגיעים לנקודה המתוכננת, "ראש כרמל" אם אינני טועה. נקודה עאלק... דריפט אינסופי שלא מוכר לי, המג'גג האשדודי בדרך כלל.
עובדים עובדים ושוב עובדים ויותר חזק עובדים ואין תגובה, כל זה בשעות הבוקר המוקדמות. ככל שעלתה השמש כך עלו התפיסות. ואדים מפתיע אותנו ראשון עם נעילה חזקה ביותר באחד הדריפטים, אם הוא היה נותן לנו הזדמנות היינו מנסים לנחש מה יש לו שם בקצה, אבל הבחור כ"כ התלהב מהנעילה הרצינית הראשונה שלו כך שלא נתן לדג הזדמנות בכלל למצמץ, הוא והחיה החשמלית שלו העלו טונית של כ-9 קילו תוך 3 דקות בלי שהיא כמעט הצליחה לקחת חוט......
סחטיין ואדים, הנה לך הספתח
שיבואו עוד הרבה כאלו 
ממשיכים לעבוד במרץ, אהרון מנווט את הסירה במקצועיות לאן שצריך, עבודה ותיקון עבודה ותיקון, אבונפחות עולות כל הזמן, ומוחזרות למים אחר קלון...
והגיע תורו של נאדל להינעל. לחץ מטורף על החכה שלו לא מותיר מקום לאהרון להתלבט. מדובר באינטיאס בהמתי של יותר מספרה אחת... "כולם להרים חוטים" הוא מצווה ואנו מגיבים בצייתנות, מלווים את נאדל גם הוא בתפיסת הביכורים שלו. נאדל מחליט לתת לאהרון להרים אותו "שמא יתפספס הדג הראשון", ואהרון עובד קשה מאוד בשביל זה. הוא מעלה והדג לוקח לו חוט והוא בסבלנות שמעידה על הנסיון העשיר שלו פשוט מחכה, עד אשר ירגיע אדון דג וימשיך לעלות לכיוון הפריגי'דר עמוס הקרחונים שהכנו במיוחד בשבילו...
אחרי כרבע שעה מתקרבת הצללית, אינטיאס ללא ספק, אבל למה היא כזו קטנה.. ציפינו למשהו אחר....
מהמים קופץ לביקור אינטיאס נחמד של כ-6 קילו שפשוט נתפס מתחת לסנפיר ועלה כל הדרך מהצד... "בכיף שלו"
מופתעים אבל כמובן שמחים ומאושרים, נאדל מבסוט מהחיים, היציאה מתגלה לאט לאט כיציאה של סיפתחים, ולא ידענו עד כמה.. אגב חשבתי שצילמתי את זה בוידאו אבל איך אומרים האשכנזים, "דה מענשט ראכט אנד גוט לכט...."
ממשיכים לדוג לנו בכיף, אצלי אין נעילות וגם אין יותר כוח לג'גג, יאללה מחליט ללכת להתפלל שחרית ואולי גם שיעלה משהו תקיף ועצבני בחכתי..
כך עוברת עוד חצי שעה מבחינתי, שלאורכה מסתבר שאדון עמנואל שלנו עובד קשה קשה בלי הפסקה! הוא לומד יפה מרגע לרגע את העבודה הנכונה עם המקל והרולר (שוכב, של ואדים כאמור, מקל כמו שלי מאיה בלו ראנר). אז נכון בשלב מסויים אהרון נתן לו להשתמש בסט החשמלי שלו, אבל גם זה מתיש, במיווחד לצנים שכמותו...
אחרי התפילה מחליף כמה מילים עם אישתי היקרה, שזר
שלוח לה על הזרימה הלא פשוטה עם ההתמכרות הקשה שלי, אצלנו הדייגים הנשואים ההתלהבות היא לא רק מה"תפיסות" אלא גם מה"שחרורים" אם הבנתם אותי נכון...תוך כדי השיחה אני מקבל הקפצה מתוך החדרון, הוא החוצה מיד! תמהר, החבר שלך עם מפלצת על הג'יג!!
דוחה את המשך השיחה מנתר החוצה ורואה שאהרון כבר השתלט על העניינים והוא מחזיק את החכה בביטחון. "איפה ההופה" שאלתי את עצמי מסתבר שעמנואל שלנו היה בשוק טוטלי מעוצמת המכה ולא ידע להגיב כראוי....
אין ספק, מדובר במשהו כבד. טופח לעמנואל חזק חזק על השכם ומנסה לשדל אותו להחזיק את המקל, להלחם קצת!! זה הכיף של הדיג הלוווו!!!
אהרון ממליץ לא לקחת סיכון ולתת לו להעלות את הדג, עמנואל זורם איתו בכיייייף. טוב, אני מבין אותו, ואהרון צודק במקרה הזה. אם המטרה היא הדג (וכך זה בתפיסה הראשונה, בעיקר) אז לכו על זה, ושיהיה בהצלחה
הדג נותן פייט רציני לא עולה בקלות בכלל, אהרון מהמר על אינטיאס אבל לי הייתה הרגשה של טונית.....
הרגשה שהתבררה כנכונה, ולאחר כרבע שעה עמנואל מחזיק בפעם הראשונה בחייו חיה שהיא לא חתלתול או כלכלב אלא טונה אטלנטית במשקל של 12 קילו פלוס!
שיחקת אותה ידידי, הוכחת גם אתה את אחד מחוקי הבריאה, שימחת את עצמך, את אשתך, מה לא..
בפעם הבאה אתה מרים
עכשיו בחבר'ה בעבודה ישגעו אותי
לפני שהדג מתחיל לחשוב לדמם על השטיח של אהרון הוא מניף אותו וכבר מכין אותו לבישול ועיכול ע"י ניקוי מקצועי של הבטן וריקון הדמים מאינסופיים של הדג הזה..
אחלה. ממשיכים לעבוד
בהמשך אלכס ננעל על איזה דג אדמדם עם שיניים מפחידות במקל מכובד של כ3 קילו, לא זוכר את שמו אבל הוא דומה מאוד לפארידה, ואח"כ על אינטיאס יפהיפה של יותר מ10....
איזו יציאה... אחחח. ספורט הדיג ובפרט הג'יג בעיצומו. מילוי מצברים של ממש, גם בנפש.
אמנם אני לא העליתי כלום הפעם (חוץ מכמה אבונכסות) אבל הסיפוק של לשמח חבר בצורה כזו ומה שנקרא "להכניס אותו למועדון" גבר בהחלט על החסרון הזה
חוסר שיתוף פעולה של הפלאפון שלי גם מנעה ממני לצלם סרטונים למכביר. לא נורא, פעם הבאה.
אז מה היה לנו היום (יותר נכון לפני כמעט שבוע..)
יציאה צפונית לא שגרתית (שנראה לי תשכפל את עצמה בהמשך.. אחלה גיזרה יש לכם שם. בע"ה), ים כחול ומפנק עם דריפט מדוייק, חום גדול שהלך וגבר (וגם שרף אותי על הדרך
), חברה נעימה ביותר עם אנשים ודייגים מכל הסוגים, הרבה הרבה ספתחים והתחלות חדשות, תוצאות יפות של עבודת ג'יג קשה ובמיוחד הרבה הרבה 
אה וגם שתי אימהות וכמה גורים קטנים וחמודים... (פרטים בתמונות)
צאו לדוג מכורים, העמיקו הימה מג'גגים, הם שם ובשפע גדול, ברוך השם אלוקי ישראל
