| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 12/6/2012 | צפון: שבי ציון -עכו | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 20 - 30 מטר | דיג מסירה - ג'ירג'ור |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 8:00 | ניקל גדול - | טונית אטלנטית (פלמידה שחורה) | 13 | |
הדו"ח:
צלצול הנייד בצהרי חמישי עת הייתי בעיצומה של תעסוקה מבצעית (בייבי סיטר על הילד),
סיפק לי את התירוץ להפוגה קצרה ממשחק קופסא מתיש.
האמת שלא חשבתי לענות אולם מבט חטוף במספר הנכנס הספיק לי לקבל החלטה נכונה,
היתה זו שיחה חשובה מאזור חיוג נצרת.
"מה דעתך לנסות פעם טוניות ?" שאל הקול, ובטרם הספיק להגיע לסימן השאלה יריתי –
"עכשיו ?"..
התכנון מסתבר הוא ליום שלישי בבוקר,
"מה עליי להביא ?" שאלתי כמו טירון ממושמע.
"תביא מקל חזק, רולר וניקלים כבדים".
סוף השבוע עבר בניסיון לארגן איזה סט אך לשווא,
Eli1 הציע כמה חלופות אך הבנו שבעכו תתנהג כמו נצרתי – צריך משהו חזק יותר.
תיאום אחרון ביום שני יחד עם סקווידויד וסוגר פינה עם המארח :
"אין לי סט" מלמלתי לו בטלפון עם חשש כבד לביטול, אולם התבשרתי שהכל מוכן למחר.
"תגיד, מה בדיוק עושים שם על החסקה ? מבטיח שאיישם מה שתגיד" רק שיגיד לי משהו
"לזרוק אתה יודע ?" שאל וריסק לי את הביטחון לחלוטין,
אך בכל זאת עניתי בחיוב ובהחלטיות.
"טוב, תצליח להגיע ב 5:30 לנמל עכו ?, וגם זה רבע שעה יותר מידי"
"ברור" ....... צעקתי לתוך הטלפון לפני שהאונה השמאלית במוח תתכווץ בבהלה
לאחר חישוב המסלול ושעות השינה שיישארו לי הלילה.
הכנות אחרונות ופתאום כבר 23:00 פורש למיטה ונזכר : מה עם שחרית ?
נו מילא, מקדים את השעון המעורר בנייד ל 3:15 ומנסה בכח להירדם.
כמעט , אבל כמעט הגעתי לנקודת השינה בחצות .......ולפתע :
Eli1 מצא לי מקל – תודה אחי
העיקר שהגעתי ב 5:00 לנמל
החושך מתחיל להתפזר ולפנות מקום לשחר העולה,
התפילין נשלפות, הטלית עוטפת ומגינה מצינת הבוקר,
ומתחיל לשקוע בתפילת שחרית קסומה בה כל מבט לרקיע ,
מזכה אותי בליטוף של קרני שמש ראשונות בעת אמירת "...עיני כל אליך ....."..
ב 6:00 אנחנו כבר בסירה,
אוחז בסט שלי (שלו) ורק משנן לעצמי "אתה יודע לזרוק, אתה יודע לזרוק".
המארח והמאסטר כבר מזהה שריבוי העננים יפריעו לרתיחות ונצטרך להמתין בסבלנות, ואני –
מה איכפת לי : "אתה יודע לזרוק
, רק אל תקיא 
, אתה יודע לזרוק". משהו מנער אותי בפתאומיות - "יאללה יאללה יא חביבי , זרוק שם, מהר !!! , מהר !!!" ,
פותח במקצועיות את הקשת מכוון וזורק..................... ישר מעל הסירה לגובה 5 מטר והניקל נוחת
20 ס"מ מהראש של מאמון
(סליחה אחי, לא יכולתי אפילו להזהיר אותך, הפסקתי לנשום באותה שנייה).משהו לא טוב בקשת, אני בטוח במאה אחוז.
"זרוק, זרוק, מה אתה מחכה ? אל תפחד" הפעם אשרף בוחר לעודד אותי ,
סחטיין אשרף וסליחה – גם אתה לא שמת לב, אבל הזריקה השנייה כמעט נחתה לך על הכתף.
הלך עליי, הלכה היציאה, מה לעזאזל יש בקשת ?
מאמון בודק ופוסק נחרצות "אין בעיה, תמשיך, תמשיך".
נו טוב, עוד רתיחה ומאמון ננעל על משהו יפה, הוא בוחר לכבד אותי בסיפתח של היום
אך בטרם שהחלטנו איך בדיוק נעשה זאת – הדג בורח (טונית מסוג שרמיט).
עוד רתיחה, איזה קטע הצלחתי לזרוק,
מגלגל כאילו אני מבין בזה,
עד שמשהו החליט לגלגל חזרה אליו,
יותר מידי זמן לקח לי לקרב אותו לסירה ומחליטים להקשות עליו יותר עם סגירת קלאץ.
דקה נוספת של מאבק והחוט
(0.50 של חברת לא משנה) נכנע לדג. (טונית מסוג שרמיט גדול). 
ממשיכים בסריקה סטייל מרקו פולו לזיהוי שטינקרים וכדורי ביזרי,
ולבסוף מוצאים כמה הבלחות שמניבות לי את שלושת הדגים הראשונים שעולים היום לסירה.
הביטחון חוזר לעצמו, אולי קצת יותר מידי
ומחליט להודות למאמון על ההזמנה ומציע לו כמה טיפים של אלוף,
לא נעים לי, הבנאדם לא תופס.
הסטטיסטיקה מתאזנת בהמשך, סקוויד מככב בסידרת תפיסות, מאמון מתכבד,
אני מוסיף עוד אחד או שתיים – מי סופר בכלל ? (אולי אשרף התותח -
)שוב בורח לי דג אחרי נעילה, ולא רק לי - גם לסקוויד ומאמון.
ניקלים קופצים לכל עבר, הטכניקה והתיאום בין החבר'ה משתפרים,
אולם רצף כישלונות במספר רתיחות מקומיות ללא שום תקיפה
מולידות החלטה חדשה לקראת סיום המסע, מעכשיו הולכים רק על רתיחה גדולה במיוחד, ומשם לנמל.
הכוכב מנצרת מזהה משהו מרחוק, אבל ממש רחוק
– זה משאיר לי זמן להכין את המצלמה ולתעד משהו למזכרת,
סקווידויד משנה אסטרטגיה, מוותר על הניקלים שעבדו עד כה ושם את מבטחו בסקוויד ג'יג עלה.
אשרף מבצע עיקוף רחב וגלישה איטית לכיוון הרתיחה תוך שהוא מפנה את צידה השמאלי של הסירה ישירות למטרה.
סקווידויד זורק ג'יג עלה – בינגו , נעילה מיידית – סוף סוף , אך שוב החוט לא עמד בזה.
מאמון זורק – בינגו – יש נעילה ותפיסה הכי גדולה להיום.
השעה מאוחרת והיציאה נמתחה מעבר למתוכנן,
חוזרים לנמל ומודים לאשרף – גבר שבגברים, חביב, מקצוען, אדיב ומעכשיו גם חבר. תודה על הכל .
נותנים כמה תמונות, ומפילים עליי את מלאכת כתיבת הדו"ח (מה לעשות, הכי צעיר).
נפרדים ממאמון הגבר תודה אחי – לא אשכח לך את היום הזה.
סקוויד ואנכי ממהרים להחזיר חלבונים עם ארוחה דשנה
ולאחר מכן רוכב דרומה כמו נסיך בכרכרה הקטנה שלי,
נדמה פתאום שהדרך לעכו ממש ממש התקצרה לאחרונה.
נ.ב – מאמון וסקוויד – נא להוסיף את התמונות
ל 
