| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 10/6/2012 | כללי: חו"ל | מים מלוחים | רגוע ונמוך | מעל 50 מטר | דיג מסירה - טרולינג |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| אחר - סקירט | בוניטו (בוניטו אטלנטי) | הרבה | ||
| - | דוראדו / פוטה (רעמתן כחלחל) | מספיק | ||
הדו"ח:
אהלן חברים, לפני כמה ימים חזרתי לארץ לאחר 8 חודשים מהנים בדרום ומרכז אמריקה, בדו"ח זה אספר על כ3 יציאות שונות שערכתי בניקרגואה, בצד הפסיפי (לניקרגואה חוף פסיפי וחוף קריבי). לצערי החכה שטיילתי איתה נשברה בדרך והרולר קצת התעקם מה שהגביל אותי לדוג מסירה בלבד עם ציוד מושכר. אז ככה, יציאה ראשונה עם עוד בחור ישראלי שמעולם לא דג, בחור קנדי ובחור שוויצרי לטרולינג קצר בבוקר. איך שאני מגיע לסירה אני רואה ציוד חלוד, קרסים חומות לגמרי ודמויים שכבר אי אפשר לנחש מה הצבע המקורי שלהם.... אין מה לעשות, זה מה יש ועם זה ננצח.... יוצאים לטרולינג, איתנו במזח עוד סירות, פורסים כ4 חכות ואני מרגיש שהסקיפר שט לאט מדיי בשביל טרולינג ונצמד רק לדמויים למרות ששאר הסירות ראיתי שמשתמשים כמעט רק בחצאיות, אומנם אני לא מומחה גדול אך כבר יצא לי להיות ביציאות טרולינג מוצלחות אך החלטתי לא לומר כלום שהרי הם המקצוענים ונראה מה יהיה....
היציאה תוכננה ל4 שעות ולאחר 3 שעות יבשות אני כבר מתלבט אם להגיד את אשר ליבי כש2 חכות מתכופפות בו זמנית ומתחילה יציאת חוט מהירה. אני תופס את אחת החכות, שמעון (הבחור הישראלי) תופס את השנייה ולהזכירכם זה לו דג ראשון, הוא מתרגש מאוד, יפה לראות, אני נלחם ללא מושג מהו הדג בקצה החוט אך הערכתי שטונה שחורה לפי העונה והכוח של הדג. לאחר כדקה של מלחמה תקלה ברולר כל הרולר בבת אחת הופך לפקעת אחת גדולה, אני מסתכל על זה, מתלבט מה לעשות ומתחיל למשוך את החוט ידנית.... בעבר יצא לי לדוג עם תוף ידני ללא מקל ורולר וזה הזכיר לי כמה מאתגר זה להביא דג ככה... לאט לאט מביא את הדג, רואה צללית כסופה מעלה עוד קצת ורואה דג שאינני מכיר אך מזכיר במראהו משהו בין אנטיאס לGT . מתברר שלדג קוראים Big eye jack . מסתכל על שמעון ושואל אותו מה איתך? הלך הדג הוא עונה לי, מכיוון שאני לא ראיתי ולו זו פעם ראשונה אין לי מושג מה גרם לאיבוד אבל לו נורא אני אומר לו, יש אנשים שדגים שנים ולא הרגישו דג כמו שאתה הרגשת בפעם הראשונה... ממשיכים לגרור עוד כשעה ללא תוצאות וחוזרים למזח שם התברר שהרגשתי היתה נכונה, כל הסירות חוזרות עם שלל של 5 דגים בממוצע אך אנו מאושרים בחלקנו, אנחנו אוכלים טוב הערב... בהמשך אני עובר לטייל מעט צפונה לאורך החוף, שם לדוד שלי, שגר בקנדה יש בית נופש לקיץ והוא הזמין אותי לגור בביתו כמה שאני מעוניין. איך שאני מגיע כמובן שאני מברר את אפשרויות הדיג במקום מתברר שאחד הדייגים במקום מחזיק ברשותו סט לדייג ספורטיבי ומציע לתיירים להצטרף אליו במקרה ויש ביקוש. קובע איתו לאסוף אותי מהחוף מול בית דודי ב6 בבוקר והולך לישון. למחרת מגיע לחוף בחסקה הדייג ובנו אשר דובר אנגלית עולים לסירה והוא שואל אותי: כמה שעות אתה רוצה? זה 25$ לשעה. אמרתי יאללה 3 שעות. ומה אני יגיד לכם חברים? לאחר 3 שעות תפסנו כל כך הרבה דגים שגם אם הייתי רוצה להמשיך לא הייתי מסוגל. נתפסו כ3 דוראדו ו8 טונות שחורות, שני דברים מעניינים שקרו הוא סיילפיש שנתפס על הציוד הכבד אך מאחר שלא היה מקום בסירה לחכה היא עמדה על הגגון הקטן שמעלינו ועד שהגעתי לחכה כבר הדג השתחרר, אך בהחלט היה מדהים לראות שוב פעם את הקפיצות על פני המים שדג זה מבצע כשהוא נתפס. דבר שני הוא שבבת אחת נתפסו כ4 טונות שחורות בו זמנית, אני תופס אחד ואומר לדייגים אל תיגעו! אני רוצה לנסות להביא את כולם לבד... על החיים ועל המוות אני סוגר קלאצ' ומביא דג אחד בכל הכוחת מעלה ותופס עוד חכה, סוגר קלאצ' ומביא בכל הכוח, לשמחתי הצלחתי להביא את כולם בסוף, חוויה מסעירה מאוד.... חוזרים למזח, אני באפיסת כוחות כמעט, מצטלם עם הדגים שומר לי דוראדו אחד לסביצ'ה (לכמה ימים) ונותן את השאר לדייגים. כל הדוראדו והטונות נתפסו על סקירטים, הסיילפיש על דמוי צף שעליו מורכב סקירט. יציאה שלישית הייתה בסן חואן דל סור עם בחור ישראלי שדג בצלילה הרבה ועוד 3 חברים שלי מברזיל שבאו לבקר אותי, לא מעניין אותם דייג, אבל ממש לא מתנגדים לכמה שעות של שתיית בירה בסירה... מתחילים לדוג עם הצוות שלאחר בירור יסודי שערכתי בעיירה הייתה לי תחושה שהם הטובים ביותר, להם גם הסירה המצויידת ביותר. הריג שלהם היה מעניין: בומחטים מתים שעליהם מורכבת חצאית. גוררים כחמישה חכות כשעה ללא תוצאות עד שמגיעים למקום שבו אנו רואים המון ציפורים וכמה סירות של דייגים במקצוע. איך שמתחילים להתקרב בזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז והקפיצות היפות של סיילפיש גדול. אני ישר תופס, מביא הוקסט מכל הלב (לסיילפיש לסת חזקה מאוד) ומתחיל לעבוד על הדג, הבחור הישראלי לחוץ אני אומר לו אל תדאג יש לנו עוד הרבה זמן עד שהדג יהיה פה בסוף מעביר לו שירגיש מה זה דייג בחכה, מתחלפים בינינו עוד פעם עד שהדג עולה הפעם מחליטים לשחרר אותו, מעלים לסירה לתמונה ונשיקה לדג ומחזירים אותו, לאחר שהחזקנו לו קצת בחנית ושטנו על מנת להחזיר לו אוויר ונשימה. שמחה וצהלה בסירה, וממשיכים לשוט, לא עוברות שתי דקות ובזזזזזזזזזזזזזזזז שוב פעם סייל פיש! התמונה חוזרת על עצמה הוקסט, מלחמה משותפת העלאה לסירה לצורך תמונה ושיחרור... אנחנו אומרים לקפטן לשוט למקום אחר שנוכל לתפוס גם משהו לארוחת ערב.... שטים למים רדודים יותר ואז התחילה חגיגה של דוראדואים, נתפסו כ-2015 כאשר הקטנים (2-3 קילו) שוחררו לגדול. גם לדוראדו מופע אקרובטיקה מרהיב אך יש לשים לב להנמיך את החכה כאשר הדג באוויר. בדרך חזרה נתפסו עוד שני דגים שהמקומיים קוראים להם ברקודה אך זה למעשה חניתן גדול. חוזרים למרינה שמחים, מרוצים ועייפים לאחר יום של דייג שלא ישכח וספק אם יחזור.... תמונות בהמשך לאחר שאקטין אותן
