| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 19/5/2012 | כנרת - צפון | מים מתוקים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג בז'רז'ור מהחוף (מלוחים) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 10:00 | ניקל בינוני - ניקל תוצרת עצמית | בינית ארוכת ראש (קרסין) | 1 | 250 ג'ר בערך |
הדו"ח:
האמת שאני לא יודע מאיפה להתחיל אבל אני בטוח שזה הולך להיות די משעשע
הכול מתחיל ביום רביעי שאני שואל את גיאצ'וק ואיתמר אם מתאים להם דייג באגם המתוק בשבת
גיאג'וק לא יכול ואיתמר נענה בחיוב ואומר לי שהטלפון שלו לא בסדר ושנהיה בקשר דרך מסרים בפורום
ביום חמישי אני חורש על המחשב בתקווה שאיתמר הכורדי יתחבר אבל זה לא קורא
אותו סיפור בשישי השאות חולפות ומגיע שבת בערב ואני מתחיל להתייאש
עושה כמה ברורים כדי להצליח להסיג את איתמר ואז מתברר לי שהבעיה לא בטלפון אלה בבעלים שלו
מסתבר שהכורדי מכר את הטלפון שלו מבלי לוודא שהחלופי תקין
מה שגרם לכך שהוא ישאר בלי טלפון
רגע לפני שאני מתייאש הבחור נזכר להתחבר לפורום ואני קובע איתו שעושים דייג רטוב ושה ב 5 בבוקר אני אוסף אותו מליד הבית ואם הוא לא שם שאני יתקשר לטלפון של אחיו
שמח וטוב לב אני צולל למיטה לנצל את מספר השעות המועט שנישאר לי לישון
מתעורר ב 4 בבוקר ומגלה הודעה בפרטי מאיתמר אח שלי לא בבית ואין לי טלפון אני ימתין לך ב 5 בחוץ
מארגן ציוד ויוצא לדרך
רגע לפני שאני מגיע לשער של הישוב שאיתמר מתגורר אני מקבל מימנו הודעה נוספת
אחי חזר אני נכנס רגע להתקלח ויוצא החוצה
כעבור מספר דקות אני מול השער אבל השער סגור
שולח לו הודעה שיפתח את השער אבל אין תשובה שולח אחת נוספת כעבור חצי דקה השער נפתח ואני טס לאסוף את הבחור המעופף
אני מגיע ומה אני רואה הכורדי עם כפכפים שלדעתי יש רק בכפרים בכורדיסטן
אני שואל אותו איך תיכנס למים והוא אומר לי שיהיה בסדר
טוב יורדים חזרה לכיוון השער ואז מגלים שהוא סגור ולאיתמר אין טלפון לפתוח אותו
אני אומר לו תתקשר רגע לאחיך ותגיד לו שיפתח אבל מסתבר שהבחור הלך לישון
וסם את הטלפון על שקטואז מגיעה הברקה שרק כורדי יכול לחשוב עליה
בו ניסע מהר הביתה נתקשר לפתוח את השער ונחזור מהר בטוח נספיק
אני שואל אותו אתה רציני והבחור עונה שכן
אני מחליט לזרום איתו טס מהר לביתו מתקשרים וחוזרים מהר אבל כמו שחשבתי אין סיכוי להצליח ואנחנו נשארים תקועים מול השער
טוב מה עושים זמן יקר הולך לאיבוד
הכורדי מחליט להתקשר ולהאיר את אמא כדי שתפתח לנו את השער
סוף סוף אנכנו בחוץ
נוסעים מהר אל הנקודה הראשונה אבל מגלים שאין שום סיכוי להצליח לדוג בה בגלל גובה המים
חוזרים לאוטו ונוסעים לנקודה נוספת מחליטים לעבוד בינתים מהמזח עד שיתחמם מעט
מנסים ניקלים וספינרים אבל לצערנו אין תגו מצד הדגים חוץ משפמנון אחד שניתפס על ניקל תוצרת עצמית
הבחור היה חזק וגיבור משך אותי ישר אל בין סלעי הבזלת של המזח קרע את החוט וחזר לחופשי
לאחר נסיונות רבים נוספים שלא הניבו כלום מחליטים לשפר עמדה ולהיכנס למים
מגיעים לנקודה ואז מתחיל הבכי של הכורדי
לאן אתה לוקח אותי
יש קוצים
יש אבנים
איך אני יכול ללכת פה
אני אומר לו יחתיכת כורדי הרי אמרתי לך אתמול בערב שאנחנו עושים דייג רטוב אז למה באתה עם כפכפים ולא נעלים
מנסים את מזלנו אבל גם פה אין תוצאות
לאור המצב והבכי
של הכורדי מתקבלת החלתה לעזוב את המקום ולעבור לגזרת גשר אריקמתחילים לסרוק את השטח וכעבור 15 דקות אני תופס בינית במישקל של 250 ג'ר בערך
גם היא נתפסה על ניקל תוצרת עצמית
נותנים לה שתי תמונות ומשחררים תוך כדי צילום
ממשיכים לנסות את מזלנו אבל לשווא
מגיע שעת צהריים השמש קופחת ואנו מחליטים להתקפל
לסיכום
היה אחלה יום
שתי תפיסות בלבד מה שאומר שהעונה עדיין לא בשיאה
כמות לא מבוטלת של ניקלים שנישארו במים
ים של צחוקים
וכורדי אחד בכיין
