אומרים שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים.
אני לא רוצה להיכנס לנושא אלוהים כן או לא אבל יש משהו במשפט הזה שבהחלט תופס לשיטתי.
לדעתי מה שמבדיל בין דייג מוצלח לסתם עוד מישהו עם חכה על החוף שמחכה לפוקס זו הירידה לפרטים. ההתאמה לשטח,לעונה,לדגי המטרה וכמובן התאמת הציוד שעומד לרשותו לדיג.
הדיון שהיה כאן על ציוד זול תרם מצידו את ההבנה שגם עם ציוד פשוט ניתן להוציא דגים יפים,מיוחדים ואפילו גדולים...

אבל האם ציוד זול הוא ציוד לא איכותי? התשובה חד משמעית, לא.
אני לא מגדיר את עצמי כפריק של ציוד ורוב הרכש שאני מבצע סובב סביב ציוד מתכלה. מי שמכיר אותי ויצא לו לראות (ולשמוע ) את החכות והרולרים שלי , יודע על מה אני מדבר

החכות האהובות עלי ושנמצאות בשימוש בכול סגנון דיג כמעט שאני מנסה אלו הבלאק ווידו של דיווה. אלו חכות חוף חזקות מאד עם משקלי הטלה של 100-300 גרם ובשילוב עם רולרים מתאימים וחוטים שונים ניתן לעבוד איתן כחכות חוף לפיתיונות,חכות לחי וחכות לדיג בירדן או בכנרת. יש עוד שתי חכות חוף קלות יותר אבל כול אחת הוכיחה את עצמה בעבר כעמידה ואמינה.
אם כך,מה בעצם ההבדל? אם הציוד פשוט אבל איכותי,מה עושה את השוני בין לעבוד איתו ולתפוס לבין לעבוד איתו ולא לתפוס? האם החלפת החכות לחכות חוף מפורסמות מקרבון יביא לשינוי? האם הורדת הרולרים החורקים והחלפתם ברולרים איכותיים עם חוטים דנדשים מפירמות מובילות יעשה את ההבדל?
אני לא חושב...

מה שיעשה את ההבדל יהיה מה
אני מביא לדיג. אני בתור הדייג שמפעיל את הציוד הזה. האם אני מביא איתי ידע נצבר שחשף אותי לאפשרויות ויכולות נוספות מעבר לאלו של הדייג שלידי שעובד עם אותו הציוד שלי אבל לא תופס כלום? האם יכולת האלתור והסתגלנות שלי כדיג יכולה לעזור לי ברגעים הקריטיים?
נשמע קצת פלצני ומשתחצן אבל אני חושב שהתשובה היא "כן".
כן,היצר המניע אותי לחקור וללמוד כול דבר שרק עולה בדרכי ואפילו בתחומים שאני לא מתעסק בהם כמו פליי-פישינג או ג'יגינג. או טרולינג למשל...
הצורך לחקור ולהבין על מה מדובר כי אולי איכשהו,מתישהו אני אצטרך את המידע הזה מביא אותי לשבת ולקרוא את הדוחות המפורטים של רפי על טרולינג ולבדוק בין השורות טוב טוב כי אולי מסתתר שם רמז ...
ברור לי שיש לי עוד המון המון ללמוד על טרולינג לפני שאוכל להוביל משלחת דיג לסיבוב טרולינג איכותי ופרודוקטיבי אבל מושג לגבי איך לפרוס את החכות,איזה דמוי בכול חכה,מרחקים בין החכות ובין החכות לסירה וכיו"ב,יש לי. אני מניח שגם בחירת מקום מתאים לגרירה בשביל ארוסים ולוקוסים או להבדיל מסלול לפלמודים זה משהו שאולי אצליח לגבש אם יעמדו לרשותי הכלים הדרושים כגון FF,אקוסאונדר ו-GPS...
ובחזרה לעניינינו

מה שמציעים לי בחנויות צריך לקחת בעירבון מוגבל כי לא תמיד האינטרס שלך כלקוח ושל בעל החנות כספק , זהים. לצערי גם מה שקורה בפורומים מסוימים בזמן האחרון לא נותן תחושה טובה אבל בגדול אני חושב שהפורומים בהחלט יכולים לשפר את התוצאות בטווח הארוך. בתנאי כמובן שאנחנו גם מתרגלים את מה שאנחנו רואים ולומדים ולא רק אומרים לעצמנו "וואלה מגניב! אפשר לתפוס גומבר גם על פופקורן!" ולהמשיך כרגיל...
כששואלים אותי באיזה קרס אני אוהב לעבוד בירדן אני עונה ישר,DYNOS.
קרסים אלו מדגם BAITHOLDER עם זיזים על הזרוע מתאימים לתולעים ולתפירת סרדין ואפילו להשחלת תירס מתוק. בתקופות הקשות גם עבדתי איתן עם בוייליס... אלו קרסים זולים מאד (16 ₪ ל-100 יחידות) ושתחת מאמץ גדול הם נפתחים ולא נשברים. הקרסים האלו נבחרו מתוך מגוון עצום של קרסים שונים שבדקתי ולבסוף השתכנעתי שזה מה שמתאים יותר מהכול.
להגיד שבכול דיג בירדן אני עובד איתם יהיה שקר. אפילו רחוק מזה...
חוץ מהקרסים האלו אני עובד גם עם קרסים ייעודיים שונים לבויילי,קרסים לקארפ ואפילו סירקלים של ים. כול קרס והמטרה שלו...
עם הסירקלים אני עובד עם תולעים כי הדג חוטף אותם בשאיבה מהירה וחותך הצידה אבל פיתיונות כבדים יותר לא נשאבים לפה בכזו קלות ולכן רצוי קרס עם שפיץ פתוח וגלוי. קרס עם 3 זיזים FASTGRIP למשל יעבוד מצוין בכול מיני שיטות אבל נמצא אצלי רק בשימוש כשדגי המטרה מיועדים לחזרה הביתה ולא לשחרור כי הנזק שנגרם לדג מהקרסים האלו עלול להיות פטאלי.
בויילי זה בויילי. יש לו שימוש מסוים ושיטת עבודה שמתבססת על צורת האכילה של הקרפיון ולכן לקרסים הייעודיים יש גם עיצוב מתאים. מי שמכיר את התחום מוזמן לדמיין HAIR RIG עם קרס LONGSHANK... מעלה גיחוך,לא?

לגבי החוטים,אני עובד עם חוטים בקוטר של 0.40 עד 0.60 בהתאם לרולרים/חכות/דגי מטרה.
ה-0.60 אולי נשמע מוגזם לכול דיג שאינו דיג אינטיאסים או לוקוסים ב"גני חיות" אבל 0.40 שמוציא פלמודים של 30 קילו בטרולינג בים הפתוח יכול להתפוצץ משפמנון של 7-8 קילו שבורח לך בזרם ומנסה להיכנס מתחת לשיחים ושאתה מנסה לעצור במקום. גם חוט 0.50 !
בכנרת אתה יכול לדוג עם ה-0.40 ולהיות רגוע. כמעט כול דג שתתפוס יצא עם חוט כזה... למעט אולי שפמנוני ענק או קרפיונים במימדים חריגים.
מה שעושה את ההבדל זה לא החכה או הרולר או החוט שבחרת. מה שיעשה את ההבדל זו ההחלטה על איזה פיתיון יתאים יותר לאותו הרגע,איך להגיש אותו על הקרס ובאיזה קרס להשתמש. הבחירה באורך הריג למשל יכולה להשפיע על הרבה דברים כמו פלונטרים בחוט הראשי או בעצמו או בזמן התגובה שיש לדג מהרגע שהבין שיש בפיתיון משהו לא בסדר...
הבחירה של עובי החוט לריג גם כן חשובה ותשפיע על התוצאות בכמה וכמה מישורים. עבה מדי לא יגעו,דק מדי ייקרע. לא עבה מספיק יעשה פלונטרים ואם לא דק מספיק הוא לא יישאב לפה של הדג...
אני חובב קרפיונים. לא מחזיק מעצמי מקצוען או משהו אבל יודע מספיק בכדי לשים את עצמי בצד של "התופסים"...

אני לא עובד עם רוד-פוד,לא עם חכות של קרפיונים ולא עם רולרים לקרפיונים. על אף חוט שיש לי כרגע על רולרים לחכות החוף אין תמונה של קרפיון . הפידרים שלי אלו קפיצים ביתיים והריגים שאני מכין אינם כוללים שרוולים מתכווצים או טבעות מיקום. אני חושב שגם אין סוויבלים בסיפור...

יש לי חכת אי-פוינט קארפ שאני עובד איתה בז'ירז'ור וחוט ניילון של קארפ-גולד שגם הוא לז'ירז'ור. בקרסים לבויילי אני עובד בדיג על חי וברולר היחיד שיש לו את הדאבל-קלאץ' אני משתמש כרולר רגיל ולא משתמש בכלל בפונקציה...

אז מה? אז אני לא תופס קרפיונים? תופס...
איך?
כי אני לומד איך ומה ומנסה ליישם. אם זה בחירה במיקום,עונת השנה,שעות הפעילות,סוג הפיתיון והתאמתו לעונה ומצב הרוח של הדגים,צורת הריג,מבנה הקפיצים,מרחקי הזריקה (בלי עין הרע...) והעיניים שלא יורדות מהחכות...
אמנם רוב הציוד הכבד (חכות/רולרים) שיש לי זה משהו שהצטבר עם השנים (חלקם בני מעל 10-15 שנה) אבל בציוד המתכלה אני לא משחק. החוטים מוחלפים כשהם מתייבשים או שקריעות לא מוסברות מתחילות.
המשקולות נבחרות לפי קדח מרכזי נקי וממורכז,השפה של הקדח משוייפת ומוחלקת למניעת פגיעה בחוט הראשי,הקרסים שמראים חלודה נזרקים,הכבלים המעוותים שהסלסלו מוחלפים בכבלים חדשים,הטבעות העקומות או השבורות יורדות גם כן.
החכות אולי "פושטיות" והרולרים ישנים אבל שוב,עם ציוד מתכלה אני לא משחק.
מקפיד על קשרים טובים,בוחר בריגים הטובים ביותר שיש לי ושאני מאמין שהם המתאימים ביותר למשימה שנבחרה באותו היום.
בתחום הז'ירז'ור שאני אוהב אבל פחות מתעסק בו למעט קלאמרים בחורף וביניות בקיץ,אני פחות משקיע מן הסתם...
קונה דמויים זולים אבל שאני יודע שעובדים כמו סטרייק פרו וריבר-טו-סי ולא של לאקי קראפט או מגה-בס ואפילו לא של רפאלה או יו-זורי...
עד כמה שניתן עובד בקשירה ישירה של החוט הראשי לטבעת האף של הדמוי אלא אם כן אני מחליף כול כמה דקות בחיפוש אחר הדמוי שעובד הכי טוב לאותו היום והמקום.
החכות נבחרות לפי עמידות דבר ראשון ואז נוחות. שיקול אחרון זה התאמה לדמויים... בשביל זה יש מספר חכות עם טסטים שונים.
החוטים דקים עד כמה שניתן בשביל הספורט וגם קצת בגלל הנוחות בהטלה של דמויים קטנים.
בחלק נכבד של הדמויים שברשותי חסרים קרסים ובחלקם הקרסים קצת פתוחים או חלודים. ביציאה האחרונה זה עלה לי ביוקר ודווקא התקיפה הגדולה של בינית מפלצתית הסתיימה בחוט רפוי ודמוי עם קרסים ישרים...
מה לעשות? כנראה שגם מרפי בפרטים הקטנים...
