החיים חזקים יותר מהדימיון?

לכולנו יש סיפור אמיתי מהחיים שאם היו מספרים לנו אותו לא היינו מאמינים לרגע.... אבל לנו הרי זה קרה.
מאידך, חלקינו יודעים לספר כל כך יפה שגם סיפור שהמצאנו ישמע לכל השומעים כאילו זה קרה לנו, ואנו רק מספרים מתוך הזכרון.

מה הסיפור שלכם? ספרו לנו אותו ואנו ננחש אם הסיפור אמיתי או לא 

נו אייל נתתי לך רעיון אני והסיפורים שלי 

השנה 1996 מוצא את עצמי בלה פאז בוליביה, מחפש דרך זולה ומהירה להגיע לרורנבקה ומשם לצאת למסע בעקבות הספר "בחזרה מטואיצ'י" של יוסי גינסברג.

למרות כמה סיכונים מחושבים שלקחתי במהלך חיי החלטתי לוותר על התענוג של נסיעה באוטובוס על "דרך המוות" הידועה לשימצה.

למזלי, הזמן בו טיילתי לבד אילץ אותי להסתגל לשפה המקומית במהירות ולאפשר התייעצות עם תושבי המקום ולהיחשף למקומות ודרכים שלא היו כ"כ פופולאריים בקרב מטיילים אחרים.

עובדה זו חשפה בפניי כי ניתן להצטרף לטיסה צבאית בהנחה משמעותית, כמוצ'ילר "קמצן" ומצוי הזמנתי 2 כרטיסים , לי ול Sara – מטיילת פולנייה שאספתי  .

בינתיים, קבוצת בנות מישראל שזה עתה נחתו להלם הבוליביאני ביקשו שארכוש גם להם ואלווה אותם לעיר היעד.

המטוס היה רחוק מלהיות צבאי, הטיסה דווקא היתה קרבית למכביר בהתחשב בכישורי הטייס והאקרובטיות של הקברניט שדמו יותר לסימולטור עצבני בלונה פארק.
הנחיתה היתה חוויתית לא פחות , שדה התעופה התגלה כמגרש דשא !!! מוקף בעצי בננה.

התארגנות על לינה ומחסה, ומייד למחרת אנו כבר במסע מאורגן של מספר ימים בג'ונגל הפראי.
ההגעה היא ע"י קאנו ממונע ונדמה כי לא נגיע לעולם, וכשמגיעים אפשר להתחיל לבנות מחנה מאולתר מהצמחייה וממספר כילות שהיו ברשותנו.
עבדכם הנאמן היה היחיד שדאג לוודא שהוא נקי ממזיקים טרם סגירתו,  
 ושקע בחלום פולני/ה משותף    דיי מהר אחרי יום מתיש.

לקראת 2:00 לפנות בוקר נשמעה צעקה מאחת הכילות : "עדי, עדי, בוא מהר" , ואני ......נוחר  .
שוב צועקת לה העלמה הצעירה בעברית : " עדי, עדי, בבקשה , בוא מהר".

פה כבר חטפתי מרפק פולני לצלעות "ע-ד-י" ,

 מזה כבר לא יכולתי להתעלם וצעקתי בתשובה :
"מה קרה ?"  - איזו שאלה מטופשת, לילה בג'ונגל, תנינים נחשים עכבישים ואלף ואחד דברים יכולים לקרות.

ובכל זאת קיבלתי תשובה : "נדבקה לי סוג של קרצייה ב...... (כן,כן, בדיוק מה שאתם חושבים) – תוציא לי אותה , אני מתחננת , בוא מהר".

הפולנייה שואלת מה פשר הסיפור ושאני מסביר – המרפק חוזר שוב לבקר לי את הצלעות.
אין ברירה , הלילה אני לא עושה ביקור חולים.

ביום המחרת התעקשתי לנסות את מזלי בדייג באמצעות חוט וקרס, לקח זמן לא רב עד שקלטתי את השיטה להרים לנו ארוחת פירניאות חגיגית לצהריים.  

בדרך חזרה למחנה היינו חייבים לראות אנקונדה – מה לעשות שאני גם חייב לשקול ולמדוד ?  
תפוס ושחרר לא רק עם סרגוסים, אצלי זה גם זוחלים – אז אדיוט אחר לא היה ולכן נאלצתי להנות מהתענוג הזה לבדי ועל הדרך ללחוץ על "נקודה רגישה" אצל זוחלים שזיכתה אותי במנת צואה נוזלית וריחנית במיוחד המאפיינת אנקונדות מפוחדות.

הלילה מוקדש בעיקר לזוחל אחר – התנין. למי שלא היה שם זה נשמע מוזר אך גם איתו אפשר לשחק בתפוס ושחרר. ולא מדובר על הקטנים !!!  

אז ניגשנו לבחור אחד מתאים, במקרה זה נקבה של 1.6 מטר אותה העלנו לגדה ולמדנו משהו מדהים.
בזמן שמנטרלים תנין גדול ניתן ללטף את הגחון לכל אורכו, מה שנקרא "תעשי לי נעים בגב" – ההשפעה מדהימה, התנין פשוט נרדם.  

וכשזה קורה הפכנו אותה על הגב והמשכנו ללמוד מפי המקומי אודותיה, ושוב עבדכם המהולל או המטורלל נשאר אחרון ויושב ליד ראשה ולא שם לב שכולם עולים לקאנו.

מה שכן שמתי לב שהיא מתעוררת, אך לזוז כבר אין סיכוי – מלפניי תנין המום ומאחוריי שיחים עבותים.
היו אלו שניות שנדמו כמו נצח בו התנין/ה קפצה ונעמדה מולי , שניות בהם רגליי לא זכו לאספקת דם סבירה ופשוט קפאו ושקעו לתוך הבוץ.
מבט לתנין, מבט למדריך ושוב לתנין, ושום דבר לא קורה – שנינו קפואים ומביטים בבהלה אני בתנין והיא בי.
 היא התעשתה ראשונה........ עוד בטרם הספקתי להבין מה קורה, 2 תנועות זריזות של זנבה הטיסו אותה חצי מטר ממני בעקיפה לתוך השיחים.

בנון שאלנטיות אך בלי תחושה ברגליים נכנסתי לקאנו שם קיבל אותי המרפק הפולני בפעם השלישית.

מקווה שנהניתם

דמיון או מציאות ?  

מציאות ?

או דמיון. - מה דעתכם ?

מציאות עדי 

 

דמיון

כמו שהספקתי להכירך עדי 

אמיתי

לא בדיוק , "החיים חזקים יותר מהדמיון" אבל משהוא שנזכרתי בו כקונוטציה ראשונה.

יום שישי , לפני כשלוש שנים .

אני לא עובד בימי שישי או לפחות משתדל ! משאיר ת'יום הזה לסידורי הבית וריצוי האישה כמה שאפשר כן 

הילדים בבית הספר , הגברת גם(עבודה) מסדר ת'מטבח צ'יק צ'אק , ועולה לקומה השנייה שם מחכה לי סל

כביסה מוכן לתלייה מאתמול , ועוד מכונה שגמרה לכבס מועמסת על הכביסה מאתמול וביחד אחר כבוד נגררים

 לעבר החלון בחדר של הבן הקטן שמעבר לו ממוקם ה"חבל כביסה" שהכנתי , משהוא תעשייתי שמונה חוטים

על גלגלות שביניהם רווח של עשרה סנטימטרים , מותקנים על צינור צול וחצי בזוית שלושים מעלות שיהיה נוח

להגיע (ממש פאר היצירה!)

ולעיניניינו (כמה ניניני) עסוק לי להנאתי בתליית הכביסה גרביים בזוגות (כמה שאפשר) תחתונים גם , טישרט

 בשורה , אחד נתפס עם השני באותו אטב , וכל כולי שקועה בכביסה .  

למטה , בחצר האחורית מתחתי , צמוד לבניין היה שולחן רעוע שנשאר מהבעלים הקודמים של הבית , שולחן

בית ספר ישן , כזה עם פורמייקה ירוקה מודבקת עליו , בלוי ומעפן . עליו יש כל מיני שטיות שלא מצאו את דרכם

לפח עדיין , כמו גרביים שנפלו בזמן התלייה או חולצה קצרה שנפלה ונשארה בחוץ ונצרבה בשמש ויצאה

משימוש , כפפות עבודה ישנות בקבוקים ריקים של יין לקידוש ועוד כל מיני דמרים שלא צריך ! וגם סלסלת רשת

 מתכת קטנה , כזאת שיצאה כנראה מאיזה ארון בגדים , שבה הייתי אוסף לפעמים את ה"מקלות כביסה" שנפלו

 בעת מילוי תפקידם , ומידי פעם מעביר אותם שטיפה , וחזרה לשימוש  

או קיי , אני עסוק בתליית הכביסה , שעת בוקר די שקט בכפר , ציוץ ציפרים , פרות נשמעות מרחוק וכאלה ,

שומע כמו משהוא שנפל (משהוא קטן) שמצליח להסב את תשומת ליבי ולהרף קל אני מבחין במשהוא כמו ענף

קטן יבש של עץ , באורך של כחמש עשרה סנטים ובעובי של סנטים עד שניים , אנ'לא רואה כל כך טוב אם זה

אכן זרד עץ שעורב זרק מלמעלה או אולי איזה חרק ארוך כמו ארבה שהתרסק בדיוק לתוך הרשת מתכת שבה

אני אוסף ת'מקלות כביסה , ותוך כדי שאני מנסה לאמוד על טיבו של מה שנפל שם (אני בטח לא שמתי את זה

שם,הרי זה מיועד לאטבים) ומתאמץ להבין מה זה , זה מתחיל להעלם לאט לאט , וואללה אני מה זה מסתכל

בכל הכח , ולא מבין זה ממשיך להעלם כמו בסרטים מאבד מכוחו התמונתי עד שמתפוגג לגמרי ונעלם !

זה לקח בערך ארבעים שניות או יותר תהליך ההיעלמות וליפני זה הדבר הזה היה שם איזה חצי דקה , אני לא

סגור על מה זה היה , אבל דבר אחד בטוח , לא דמיינתי , זה באמת היה , וירדתי למטה להסתכל מקרוב

אבל לא גיליתי כלום

זה רק השאיר לי דבר אחד , הגעתי למסקנה שאנחנו לא לבד פה , כאילו איזה משהוא נפל ממימד אחר בטעות

ומיד חזר לעולמו !

בעצם גם ת'קלמרי אנ'לא מבין ! חח...

ענק 

אני אומר מציאות 

בדיוק שי הבחור אוהב נחשים ועוד כל מיני חיות  אמיתי ביותר  

שונא חיות - תשאל את הילדים שלי ,  אצלי בבית כלב ייכנס רק עם בטריה ורצוי נטענת.

בשבילי רק דגים 

רגע !

אתה עוד עם המרפק של אותה פולניה?

רמי אחי  אתה צריך מנוחה מהשיפוצים 

אמיתי אחי 

עדי טבע אתה אוהב ?

אז אתה גם אוהב חיות לא אצלך אבל אצל אחרים כן