כזכור, הכרישים נחשבים בארץ ערך טבע מוגן, אבל חוץ מזה הם גם טורף על גדול ומרשים, שנמצא בסכנת הכחדה עולמית (למרות שלפעמים נראה לנו שיש המון, צריך לקחת בחשבון שבחורף אנחנו פוגשים פה את עיקר האוכלוסייה של מזרח הים התיכון), ולנו כדייגים ספורטיביים אין שום עניין לפגוע בהם.
מסיבות אלה, בחרנו בצוות י.ע.ד להציע כמה דגשים חשובים לדייגים בעבודה בסביבת הכרישים. אין פה הוראות וחוקים, אלא קווים מנחים של עשה ואל תעשה, כדי לצמצם את הפגיעה בכרישים שלא לצורך. כל אחד יכול לבחור כיצד לנהוג, אבל למי שחשוב לצמצם את הפגיעה בהם- מומלץ לקחת את הדגשים לתשומת לבכם.
1. לא מטרגטים כרישים. לא מטרגטים כרישים. לא. מטרגטים. כרישים.
לא בשביל הכיף, לא בשביל החוויה, לא כי משעמם, לא כי אין משהו אחר לדוג. לא מטרגטים כרישים, נקודה.
2. ציוד- בדיג בסביבת הכרישים, למשל במים החמים בחדרה, אין להשתמש בציוד עמיד לחיתוכים, כמו ריגים מפלדה. הקרסים בהן נשתמש, צריכות להיות קרסים תקניות מיצרן מוכר, כך שאנחנו בטוחים שהן יודעות להתכלות בזמן מוגדר, ואם נשארו בגוף הכריש הן יחלידו במהרה ויתפרקו מעצמן בתוך שבועיים שלושה. בכל מקרה, אין להשתמש בקרסי נירוסטה, בדיוק מסיבה זו.
בכלל, מומלץ לעבוד במצבים כאלה עם קרסי סירקל, שמפחיתות את הסיכויים לתפיסה מהגוף או בליעה, וננעצות לרוב בשולי הפה. יש אפילו מי שמשתמש בקרסים ללא זיז אל-חזור (barbless), דבר שמקל על חליצת הקרס לאחר העלאת הדג, אבל גם מעלות את הסיכוי לבריחה- לשיקולכם.
3. פעלו בהיגיון ובהגינות. אם אתם עומדים על הלהקה, אין טעם לזרוק לתוכה, כי לא משנה מה זרקתם, בין אם פיתיון לטרכונים או פיתיון לאנטיאס, ג'יג או בומבט, בסוף רוב הסיכויים שמה שיתפס זה כמובן כריש. במקרה הזה, רוב הסיכויים שתאבדו ציוד, אולי תחוו גם נזק נוסף, ובעיקר תפגעו בכרישים שלא לצורך, והכריש יטייל אחר כך תקופה עם חוט משתלשל אחריו, בטח לא הכי נוח בעולם, ומצטלם רע מאוד.
4. נתפס כבר כריש? אם ברח/חתך/קרע- אין כבר הרבה מה לעשות, אבל אם הבאתם אותו לחוף- חובתנו לשחרר אותו במהירות ובפגיעה מינימלית. מה עושים- קודם כל, זהירות על עצמכם, הכריש במצוקה עלול להיות מסוכן גם מחוץ למים. ככלל, עדיף לשחרר את הכריש כבר במים ולא להוציא אותו, אבל הרבה פעמים זה לא אפשרי. במידה ומעלים את הדג לחוף (כמובן, ללא שימוש בגאנצ'), אם ראיתם צורך להרים את הדג בידיים, יש להרים אותו בתמיכה בגוף, ולא למשוך בזנב או בסנפירים, מה שעלול לגרום נזק בלתי הפיך לשלד הסחוסי של הדג. חשוב לכם לצלם- על הכיפאק, אבל זה לא הזמן ל-100 תמונות גבורה מכל הזוויות, כל החברים וכל הפוזיציות, צריך לזכור שהדג מחוץ למים לא נושם וכל דקה ללא חמצן תפגע בסיכוייו לשרוד, לכן תיעוד קצר וזריז, ומשחררים חזרה.
ככלל, עדיף שלא לחלוץ את הקרס, ובעיקר אם היא נעוצה בסביבת הפה או פנימה. אם הקרס נמצאת במיקום קל לחילוץ זהיר- מה טוב, אבל אם לא- פשוט חותכים את החוט קרוב ככל האפשר לקרס (בחו"ל בכלל חותכים בקאטר את הקרס עצמה), ויאללה- בזהירות להחזיר למים. ברור שההחזרה למים לא פשוטה, אבל גם פה כדאי להיות עדינים ככל האפשר, לא לגרור אותו על הסלעים, לא לדחוף ברגליים, בעיטות וכו'...
5. בעקבות הכרישים, לאיזור המים החמים נמשכים גם בני אדם, צוללים, משנרקלים, שחיינים, גולשי סאפ... כולם באים להתרשם מהתופעה העוצמתית של התקבצות הכרישים. קצת התחשבות לא תזיק, שלהם בנו ושלנו בהם. אם אין טעם לפגוע בכרישים, על אחת כמה וכמה אין טעם לפגוע באנשים שבמים, שום דג לא שווה את זה. שימו לב שלא זורקים למקבצי אנשים במים, לפעמים גם אם "היינו קודם", יהיה יותר חכם לזוז קצת הצידה.
לסיכום, בואו ניתן לעונת הכרישים לעבור במינימום פגיעה האפשרית, נשמור את הריגושים והאדרנלין לדגים המותרים, וככה גם נתרום לשמירה על היצורים המרשימים האלה, וגם נמנע נזק לתדמית הדייגים, ואולי הגבלות ואיסורים נוספים שיוטלו על הדיג הספורטיבי.
צילום: רן גולן
