| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 8/9/2021 | צפון: ראש הנקרה-נהריה | מים מלוחים | רגוע ונמוך | מעל 50 מטר | דיג מקיאק בים - ג'יגינג |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 06:15 | גיג בינוני - | פלמידה לבנה / פלמוד (סקומברן זריז) | 1 | |
| 09:30 | גיג קטן - | טונית אטלנטית (פלמידה שחורה) | 2 | |
| 07:00 | גיג בינוני - | כריש | 1 | סחט לי את הנשמה |
הדו"ח:
מכירים את זה שאתם הולכים לישון לפני יציאה וכל מה שאתם מצליחים לחלום עליו זה הדג הגדול הזה שמכופף לכם את החכה? ... אז....
מתארגנים ליציאה של חג
יואב, שמעון ושמעון , עומרי וחבר שלו ואנוכי.
בתכנון לצאת לפני האור ולפדל לנקודה.
שמעון מגיע באיחור לאחר שלושה מחסומים בדרך.
מתארגנים ויוצאים, עשרים דקות לפידול שמעון מלול מתקשר ושואל אם אני מכיר מישהו בחוף, מכיר בשם אבל לא בטלפון אני עונה, מה קרה?
המשוט כנראה נשכח בחוף אז הוא מסתובב, לאחר דקה הוא מתקשר שוב, "אל תשאל, הסתובבתי והמצוף צף במים מולי "
בכל אופן, ממשיכים ומגיעים לנקודה.
לאחר שתי הורדות מקבל תקיפה ונעילה, "יש דג ראשון" , עובד שתי דקות ועולה לה פלמידה חמודה, סביצ'ה יש.
הדריפט לוקח אותנו בעדינות פנימה ואנחנו כבר ב-60 אבל הפיש מראה דגים.
לאחר 20 דקות רואה קשת גדולה שהופכת לפס אחיד, מה שאומר לי שיש משהו גדול שנמצא למטה ומסתובב סביב הגיג.
מוריד את 20 המטר שהורדתי, כמה הקפצות ובווום. נותן שני הוקסטים כי זהו , זה הדג מהחלום.
מתחיל לעבוד והוא מוציא לי איזה 30 מטר בספרינט קצר. אבל אני בסבלנו מעלה מטר ועוד מטר
אמצע דרך ושוב הדג חוטף עצבים ומושך עוד 60 מטר , אבל אני לא מוותר , השרירים לאט לאט כן.
בינתיים מלול רואה חכה מכופפת עד המים ומתחיל להגיע לראות מה קורה, "אתה רואה אותו ? אתה יודע מה זה? "
אבל לא, עוד לא רואה.
ששמעון כבר 50 מטר ממני אני רואה את הצללית, " כריש, 1.5 מטר פלוס" אני אומר לו
"צלם, צלם " צועק לי שמעון כאילו יש לי זמן להוציא טלפון.
"בוא אתה וצלם אותו הוא כמעט למעלה" אני עונה
"השתגעת" הוא אומר ועושה אחורה פנה ונעלם לי
בכל אופן, אני ממשיך לעבוד כי רוצה את הגיג, כבר העליתי לו את הראש, החזקתי את הקרסים עם הפלייר , אבל הוא חטף עצבים ונתן עוד ספרינט והחוט נקרע.
אני לוקח לי כמה דקות להירגע , מפדל באיטיות חזרה לקבוצה.
בזמן שעובר רואים דגים אבל לי הם לא תקפו.
בדרך חזרה רואים רתיחות קטנות , מצליח ל"רד" לי שתי טוניות.
אז יש סביצ'ה ומנה עיקרית, וגם סיפור לספר לילדים.
עד הפעם הבאה
אדרנלין בשמיים, השרירים נתנו עבודה, ובסוף הכריש הגיע לפני המים וגם שוחרר בבטחה. ולבל נשכח ש"על הדרך" גם מילאת את הצידנית במנה ראשונה ומנה עיקרית, ככה שלא חזרת הביתה בידיים ריקות 
