| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 16/3/2020 | דרום - מפרץ אילת | מים מלוחים | רגוע ונמוך | מעל 50 מטר | דיג מסירה - פתיונות |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 20:00 | קלמארי - | רצוען דק | 2 | 3+ |
הדו"ח:
הדוח נכתב מתוך תלישת שיערות ותסכול של הסגר הקורונה.... בדרך כלל אני לא מעלה דו"חות של "שלל לוואי", אבל החלטתי להעלות דו"ח מהתפיסה האחרונה שלי בזמן האחרון...
יצאנו לדוג חרבות, בתקופה האחרונה היה לי לא מעט אקשן איתם, כולל חמור רציני שננעל, נלחמתי בו כרבע שעה, ובסוף הצליח להשתחרר.
זה היה גם הכיוון הפעם, שי ואני יוצאים ממוקדים, לאיזורים הידועים, עומק הים כ-500+ מטר, ואנחנו מורידים את הפיתיונות ל-100 מטר או פחות, שם אמורים להיות דגי החרב בשעות הלילה.
מדי פעם הקלמארי מכסחים לנו את הפיתיונות, באחת הפעמים חשבתי שזה שוב קלמארי, אבל אז הוא ננעל..... מגלגל, עולה "סרט" ראשון, רצוען דק זנב של כמעט מטר וחצי. נזכר בשיחה שהיתה לי כמה ימים קודם על אכילת הדג הזה, והחלטתי שאני שומר אותו (דג טעים מאוד, אבל אני בדרך כלל משחרר אותם, בגלל שהם לא דגי המטרה שלי וגם כי יש בהם המון התעסקות על מעט מאוד בשר).
מוריד צ'יק צ'אק עוד פיתיון, ממשיכים לעבוד, מר חרב מגיע, אוכל- ולא ננעל, אוכל- ולא ננעל, אוכל- ומתחפף
מחליף עוד פיתיון, אחרי כמה דקות, שוב מרגיש כמו קלמארי, ושוב ננעל? הבנתי, עוד סרט על הסירה....
ממשיכים, שי מעלה שלישית ומשחרר אותה, פוגשים להקה של מקרלים, 4 עולים לבקר על הסירה, ואין הרבה מעבר....
לקראת סיום, מוריד קלמארי טרי, מתחיל לקבל נגיעות של חרב! משחק עם הפיתיון, מגרה אותו לתקוף, והוא שוב תוקף, ולא ננעל... מעלה עוד כמה גלגולים, ממתין, ואז חוזרים הקלמארי...... אם הם שם- החרב כבר לא. מעלה את הפיתיון, מגלה שהוא חתוך כמו בסכין (או כמו בחרב), וזה הזמן להתקפל....
למחרת הרצוענים מככבים בארוחת ערב. הדג הזה מאוד מבוקש ביפן לאכילה כנא, בסושי/סשימי, וכך גם אצלי נכנס לסביצ'ה, ובנוסף, כשהוא מבושל, הבשר שלו עדין ורך, מזכיר מאוד בשר סרטנים, לכן קיבל ממני במנה השנייה יחס של בשר סרטנים- חמאה, שום, מלח-פלפל ומעט שמנת... בשתי הגרסאות יצא מעולה, אבל כמה עבודה לפלט אותו......
