המאמר המקיף והמעודכן לדייג קרפיונים:

הקדמה:

טוב די הרבה זמן אני חושב איזה מאמר לעשות שמסביר בצורה הכי טובה מה זה דייג קרפיונים מאמר מקיף שמכיל בתוכו כל מה שדייג מתחיל וגם מתקדם בתחום יוכל לקחת ממנו את הידע החסר לו.
וכן יש לי כבר מספר מאמרים בתחום, אבל כל הזמן לומדים דברים חדשים מפתחים קישורים ידע וטכניקות לומדים את מזג האוויר ואת תנאי הדייג האופטימליים עבורנו משדרגים ציוד ומבינים מה נחוץ ומה פחות לומדים תערובות חדשות והכנות ביתיות של בווילס וכדומה.

המאמר הזה נכתב ונועד להכיל בו את כל מה שקשור לתחום הזה, אני מקבל די הרבה פניות עם שאלות שקשורות לנושא ואמנם יש מדריכים שכתבתי בעבר אך הם לא היו מקיפים כמו המאמר זה.
הרבה שואלים אותי על מרחקים על בחירת נקודות ריגים וכל היוצא בזה.
ואני מאוד מקווה להצליח להכיל במאמר הזה את כל הדברים.
האמת שזה יותר מסתם מאמר או מדריך זו תהיה אנציקלופדיה לדייג קרפיונים.
ידע הוא דבר חשוב ניסיון הוא דבר חשוב וכשמדברים על דייג קרפיונים מבינים שהוא כולל בתוכו את כל האלמנטים.
אז אני אתחיל כמו שאתם יודעים בצורה מסודרת ומקיפה.

ההתחלה:

כשאני התחלתי לדוג קרפיונים בצורה מאוד חובבנית לפני בערך 12 שנים לא ידעתי הרבה לא הבנתי
את גודל האתגר ולא היה לי את הציוד שיש היום או שהיה אבל לא בארץ.
הרבה אומרים "דייג של רוסים" והאמת זה נכון אפשר להגיד שהרוסים הביאו את הדייג הזה לארץ.
בהתחלה היינו דגים עם קפיצים בצורה לא ספורטיבית וכמובן שאם היינו תופסים היינו לוקחים.
היינו זורקים מהחוף 60-70 מטר עם חכות טלסקופיות פשוטות ובמקרה הטוב היינו מוצאים חוטים עם אבוב מהלונה גל.
ואז נשאבתי לתחום ולסגנון ולמרות שהייתי מזרזר במתוקים ודג בבוס התחום הזה שאב אותי פנימה
ומהר מאוד מצאתי את עצמי מפסיק עם כל סגנון אחר ושוקע בקרפיונים, האתגר משך אותי והסיבה פשוטה, בכל סגנון אחר הייתי תופס דגים חופשי ופה לא משנה מה ניסיתי היה הולך קשה לא היו תפיסות ואם היו הם היו מעטות מאוד וקרפיונים קטנים.
ואז התחלתי לחפש באינטרנט וברגע שנכנסתי הבנתי שזה לא דייג זו תורה שלמה ומשם התחלתי בצעדים קטנים להצטייד במה שצריך אם זה חכות מתאימות רוד פוד זמזמים לאט לאט התחלתי לצבור ציוד, למדתי להכין ריגים איזה תערובות לקנות איזה פתיונות להשתמש מה העונה והזמן הנכון, מהו אופי האכילה של הדג וכל הפרטים האלו.
חברי הצוות שלי עד היום רובם היו לוקחים והיום כולם "משוגעים" כמוני משחררים.
מאז ועד היום אני לא מפסיק ללמוד עוד ועוד על התחום וזה לא נגמר.
כשאני התחלתי לא הכרתי אף ישראלי בתחום הזה ולא היה לי ממש ממי ללמוד ואז שמעתי על ישראפיש פורום של דוברי רוסית התחברתי לשם וניסיתי לדלות מידע ולמען האמת ללא מענה.
עד שהגעתי לניקו דרך הודעה בפורום ניקו אמר לי "אם אתה רוצה ללמוד אתה צריך להצטרף אלינו אין דרך אחרת".
ואכן כך היה נפגשנו לדייג ומשם התחלתי באמת להבין את הדרך ולצבור את הידע הדרוש.
ניקו לימד אותי את הבסיס ומשם התפתחתי, והאמת שחשבתי לעצמי "מה אני הישראלי היחידי שדג קרפיונים?"
גם ישראלים כמו נועם,אמיר,דור, שי (שהוא רוסי בלאי) וכך גם סרגיי, ועומר (שהוא דרוזי).
ונוצר צוות שאנחנו היום, שי וסרגיי גם הם הגיעו אלי דרך הפורום שלנו ISF ורצו ללמוד בדיוק כמו שאני חיפשתי מישהו שיראה לי שיסביר לי.
מאז אותו מקרה בישראפיש שאף אחד לא נענה לבקשתי ללמוד אמרתי לעצמי אני לא כזה אני אלמד את התחום הזה בצורה הכי טובה שאפשר וכל מי שרק ירצה יקבל ממני את כל הידע הדרוש.
וכמו שאתם רואים אני לא מחסיר דבר גם בדוחות שלי, למרות שאני יודע שיש כאלו שלא משחררים את הדגים אני ממשיך לשתף ובנוסף להראות את הדרך שלי שהיא לתפוס לתת כבוד ולשחרר ואני מאמין ומקווה שהדבר ישתרש הלאה גם לאחרים בתחומי דייג שונים.

השוני מאירופה ובכלל מדייג בח"ול:

זה דבר שכל דייג קרפיונים בארץ צריך לקחת אותו בשתי ידיים.
הדייג בארץ שונה מכמעט 80% מהאגמים ומקורות הדייג בעולם, וכן גם מכאלו שהם אגמים טבעיים עם קרפיונים פראיים.
אכן קרפיון זה קרפיון אבל המקום בו הוא גדל משפיע על העדפותיו והתנהגותו.
אמנם דגתי רק בצרפת קרפיונים שלוש פעמים באגם שהוא די טבעי אבל הקרפיונים שם הוכנסו באופן לא טבעי הובאו ממקומות אחרים ומבתי גידול דבר אשר קורה בלא מעט מקומות דייג באירופה.
קרפיונים מבתי גידול חלשים בהרבה מאלו הפראיים כמו אלו שחיים בכינרת, בתור אחד שתפש בצרפת קרפיון של 21 קילו ובארץ קרפיון של 17.4 קילו אני יכול להגיד בפה מלא שהעצמה של האחרון והכוח שלו היו פי שלוש או ארבע מזה שבצרפת, ויש לכך כמה סיבות עיקריות, גודל האגם, עצם היותו קרפיון מבתי גידול.
אלו שתי העיקריים שבדבר, קרפיונים כאלו ואגמים כאלו שנועדו אך ורק לדייג הם עייפים הם מקבלים אוכל מבוקר כמו שמאכילים כלב יש להם שעות שהם יודעים שבהם שופכים להם אוכל ורק בנקודות מסומנות במרקר, הם אומנם הופכים חשדנים יותר אבל הם משובטים הם לא חיים בצורה טבעית אין להם יצר הישרדותי כמו לקרפיוני בר שצריכים להילחם על מזון על שטחי השרצה, מה גם שרובם כלל לא מסוגלים להשריץ מכיוון שהם לא במקומם הטבעי או שגדלו בבתי גידול.

כן יש מספר אגמים לא קטן באירופה ובכלל שהם אכן טבעיים וקרפיונים שם חיים בצורה פראית וטבעית להם.
וגם הם שונים בכל אגם ואגם, בכל אגם יש מזון טבעי שיכול להיות שונה מאגם אחר כמו כן יש תוואי שטח וקרקע שונה והם מתאימים את עצמם לכך, כמו גם טמפרטורות שונות תנאי מזג האוויר אחרים ממקום למקום.
בדיוק כמונו אדם אשר גר בירושלים רגיל יותר לקור מזה שגר בתל אביב, אדם שרגיל לאכול ג'אנקפוד וזה שרגיל לאכול בריא.
זה מתבטא בהרבה מובנים ולכן אנחנו רואים שבכל אגם הקרפיון מתנהג בצורה שונה חובב מזון שונה מרגיש בנוח באיזורים מסויימים, הוא פשוט מתאים את עצמו לסביבה בה הוא חי.

הכינרת היא אגם טבעי אגם שהוא יחסית גדול אמנם יש אגמים גדולים בהרבה ממנו בעולם אבל הוא אכן אגם גדול, הכינרת היא גן עדן לקרפיונים ואני עד היום מאמין שיש כאן קרפיונים במשקלים של יותר מ 20 קילו.
אגב הקרפיונים שאתם רואים שנתפשים בחול ואני מדבר על אלו הגדולים אלו קרפיונים מפוטמים במזון ויש לא מעט מקומות שמכניסים למים גם כל מיני חומרים שעוזרים להם לגדול ולהתפתח לגדלים שהם יותר מהיכולת שלהם לגדול בטבע, ולכן רואים קרפיונים של 40-50 קילו דבר שהוא לרוב לא טבעי ונדיר מאוד לראות קרפיון פראי בגדלים כאלו.

בעיניי הכינרת היא אחד האגמים המאתגרים ביותר לדייג קרפיונים ובטח לאלו כמוני שמחפשים את הגדולים באמת שיש לאגם להציע.
צריך להיות אמן בכדי להצליח לתפוס את הגדולים, ולכן אנחנו רואים שתופסים הרבה קרפיונים במשקלים של 1-7 קילו לערך מכיוון שאלו הצעירים פחות חשדניים מאלו המבוגרים.
בדיוק כמו אצל בני האדם, בחור צעיר יפול בפח בקלות רבה יותר מאדם מבוגר זה דרך הטבע ככל שאתה מתבגר יותר אתה מבין יותר אתה חשדן יותר כי מה לעשות החיים לימדו אותך להיזהר כי בכל מקום מסתתרת סכנה וצריך לנהוג באיפוק וחשדנות לפני כל מהלך שתעשה.


איפה אנחנו היום לעומת תחילת הדרך:

היום אני עמוס בציוד דייג מפה ועוד הודעה חדשה, ושלא תטעו זה לא מה שעוזר לי לתפוס קרפיונים.
זה אמנם נוח יותר וקל יותר לעבוד אבל זה לא ה X פקטור שלי.
הדבר החשוב ביותר הוא הידע שצברתי היכולות שלמדתי להשתמש בהם.
קרפיונים זה דייג שדורש זמן והרבה ממנו להגיע לכמה שעות אמנם יכול להניב תוצאות נחמדות ועם קצת מזל גם אולי יותר אבל זה לא מספיק בכדי למקסם את הדייג.
היום אני אחרי שיא חדש של 17.4 קילו שלפניו היה אחד של 16 קילו הפרש הזמן בין השיא הזה לשיא הנוכחי הוא כמעט 4 שנים של המתנה.
השיא הזה הגיע קודם כל מהתמדה והבנה שצריך לצאת מחוץ לקופסא, השינוי העיקרי שעשיתי הוא להבין שפתיונות שעובדים הם לא בהכרח אלו שיניבו לי את התוצאה שאני רוצה ומשם הגיע נקודת המפנה בכך שהצטיידתי בציוד להכנת בווילס ביתיים, רכשתי תערובות ודיפים והתחלתי להכין לבד.
תוך דגש על היכרות עם האגם וידע מה הדג במחפש ומתי כי בקיץ הוא יחפש מזון פחות עטיר בחלבון ושומנים ובחורף הוא יעדיף אותו בהרבה על פתיונות דלים בחלבון ושומן.
את השיא החדש שברתי עם בווילס 24mm חריף עם נגיעות של שזיף.
השיא הזה חיזק את זה שאכן צריך לצאת מהקופסה ולהעיז לנסות, כי במלבד זה לא עשיתי הרבה שונה מפעמים אחרות.
הגדלת ראש בדייג קרפיונים ויציאה מהקופסה מסתברת כדבר הכרחי ביותר כדי להגיע להישגים.

איך מגיעים לתוצאות:

טוב זו בערך שאלת השאלות ועליה תקבלו הסבר על כל פרמטר אשר יקרב אותכם לתוצאה.

זמן:

נתחיל בזמן וכשאני אומר זמן אני מתכוון למשך השהייה שלכם בסשן הדייג.
אז כן זה דבר שתלוי בזמן הפנוי וביכולת של כל אחד מאיתנו.
בדייג קרפיונים כמה שיותר זמן יותר טוב יומיים והלאה, ולכן זה אחד הפקטורים שאנשים נמנעים מהדייג הזה מכיוון שהוא דורש הרבה זמן ביחס לסגנונות אחרים שאתה מקדיש כמה שעות והביתה.
לכן הדייג הזה לא מתאים לכל אחד, אבל מה שכן אפשר למקסם תוצאות גם בפרק זמן קצר של
6-10 שעות אם עובדים נכון ובזה אגע בהמשך.

עונה ותנאי מזג האוויר:

אז כמו שרובכם יודע העונה אצלנו בארץ היא בחורף אבל זה לא אומר שבשאר העונות לא תופסים.
בחורף המים מתקררים ואם יש משקעים אז גם המפלס עולה הגשמים והנחלים שזורמים לכינרת לא רק ממלאים אותה הם גם מכניסים המון חמצן למים מה שגורם להתעוררות הקרפיונים בנוסף לטמפרטורת המים שצונחת מ 29 מעלות בקיץ לסביבות ה 17 מעלות בחורף.
בנוסף הקרפיונים מתקרבים יותר לחוף והתאבון שלהם גדל על מנת לצבור מסה ושומן לימים הקרים וכמובן כחלק מההכנה לעונת ההשרצה שגוזלת משאבים וכוח רב הן מהזכרים והן מהנקבות.

בעונה החמה הקרפיונים פחות אקטיביים מכמה סיבות.
התעוררות הדגים האחרים, התחממות המים, וכן גם המון המתרחצים וכלי השייט שפוקדים את הכינרת.
הקרפיונים מתרחקים מהחופים ומחפשים מקומות שקטים לנוח, התאבון פוחת עקב המים החמים והתחרות עם מיני הדגים האחרים פוגעת בכמות התפיסות מכיוון ששאר המינים הרבה יותר תקיפים והחלטיים בנוגע לפתיונות שלנו שנמצאים במים והקרפיונים מעדיפים להישמר בצד ולא להיכנס להמולה ולמחכים לרגיעה ולאסוף מעט מהשאריות שהשאירו הדגים האחרים.

בעונה החמה חפשו את החופים העמוקים יותר, בין אם אתם מוצאים חוטים בסירה ובין אם אתם זורקים מהחוף.

בחורף חפשו עומקים של 3-5 מטרים.

מרחק ועומק מהחוף לפי עונה:

הדבר הזה משתנה מכיוון שיש אחד שיש לו סירה ואפשרות להגיע לאיזורים אטרקטיביים יותר ואת אלו שזורקים מהחוף.
לכן אסדר את זה כך:

לפני שאתחיל חשוב לציין שההסבר הוא בצורה יבשה ובהמשך המאמר ניכנס יותר לעומק של הדברים כמו מציאת קרקע ותוואי שטח טוב.

ללא סירה בעונות החמות:

ללא סירה יש כמה פקטורים חשובים, איכות הציוד והתאמתו לזריקה מהחוף ויכולות הזריקה של הדייג עצמו.
לכן בלא יוצא מן הכלל חפשו חופים עמוקים מכיוון שבאלו הרדודים תצטרכו לרוב להגיע למרחקים גדולים יותר על מנת למצוא את העומק הדרוש, המרחקים הרצויים בחופים העמוקים הם 70-100 מטר.
ובחופים הרדודים 120-170 מטר.
בעומקים של 4-7 מטר.

עם סירה בחורף ובעונות החמות:

למי שיש סירה יש את היכולת הטובה ביותר להגיע לתוצאות מכיוון שיש להם את היכולת להוריד את הפיתיון בכל מרחק שירצו ולהוריד את הריג בצורה המדוייקת ולפדר בדיוק מירבי.
לכן הנאמר תקף לכל עונה מכיוון שיש את האפשרות להגיע לכל עומק שנרצה.
אבל מכיוון שיש את היכולת להגיע למרחק רב יותר רצוי לחפש כן דווקא במרחק גדול מהחוף כי שם הם המרגישים בטוחים יותר, ולכן נחפש סביב 180-300 מטר מהחוף.
באגמים גדולים כמו הכינרת יש קושי למצוא את הנקודות האטרקטיביות לקרפיונים ולכן יתרון גדול לבעלי סירה.
בשונה מאגמים קטנים בהם אפשר להגיע בזריקה לרוב חלקי האגם.
ובעומקים של 3-5 מטרים בחורף ו 4-7 מטרים בעונות החמות.

שעות הדייג:

הדבר משתנה מעונה לעונה אך יש דברים בסיסיים שנשארים.
שעות הבוקר המוקדמות 05:00-08:00 הן שעות בהם הקרפיונים פעילים ואקטיביים.
כך גם לרוב שעות אחר הצהריים 16:00-19:00.
בשאר שעות היום יכולות להיות תפיסות ואנחנו רואים שהמון תלוי במזג האוויר ובעונה.
למשל אם אתם מגיעים אחרי סערה זה הזמן הטוב ביותר לדייג קרפיונים מכיוון שיש המון חמצן במים והמים מתקררים מהר יותר ולכן הקרפיונים אקטיביים יותר מבדרך ככלל כמו שצייני למעלה מכיוון שהם מחפשים מזון לאחר הסערה.
לכן במקרה כזה לאחר סערה יש סיכוי טוב לתפוס ברוב שעות היום.
אך מרבית התפיסות מתרחשות בשעות שציינתי, בשעות הלילה לפחות לנו היו מקרים אחדים שאכן נתפסו קרפיונים.

כמה זמן להשאיר חכות במים:

זו סוגייה שהרבה אנשים נופלים בה מכיוון שמחכים ומחכים ולא מגיעות תוצאות.
וזו טעות אני יכול להגיד לכם שהיו לי חכות במים גם יותר מ 48 שעות ולבסוף הייתה אכילה.
זאת אומרת שסבלנות היא מילת המפתח נכון ברוב סגנונות הדייג סבלנות היא אחת התכונות החשובות לדייגים, אך בדייג קרפיונים על אחת כמה וכמה היא חשובה.
לכן גם אם אתם קצרים בזמן המתינו אל תחליפו חכות בתדירות גבוהה, אלא אם אתם משתמשים בפתיונות שהעמידות שלהם נמוכה, או בעונות החמות כשיש עוד דגים פעילים שעלולים לפרק את הבווילס או לנתק את התירס או הטייגר מהשערה, וכמו כן לאכול חלק נכבד מהפידור.
בכל מקרה אחר העדיפו להשאיר את המקלות במים.

ריגים:

כמו שאתם יודעים אני דוגל בריגים פשוטים ללא כל מיני פלסטיקים, למרות שלאחרונה התחלתי לנסות גם BOOM  ריג (חפשו ביוטיוב).
חשיבות התאמת הריג לסוג הסשן היא חשובה ביותר ולכן אחלק את הנושא שוב.
גודל הקרסים ואורך השערה תקף לכל סוג עבודה.
הקרסים שאני ממליץ הם בגדלים של 2-4 יש מגוון חברות מעולות בשוק כמו FOX,KORDA,NASH ועוד אני מעדיף קרסים עם גב ישר ולא אלו המיועדות לפופ אפים וכאלו עם עיקול גדול באמצע.
ואורך השערה צריכה להיות בהתאם לפיתיון שתלבישו עליו לכן לפני הכנת הריג תמדדו את הפיתיון על הקרס על מנת לקבל בדיוק את האורך הרצוי וחשוב לשמור על כ 1 ס"מ מרחק בין הקרס לפיתיון.

בזריקה מהחוף:

בזריקה מהחוף חשוב למאוד להכין ריגים קצרים של 10-15 ס"מ מכיוון שבזריקה ריג ארוך עלול להתלפף על החוט הראשי ופשוט תהיה לכם חכה במים בלי שום סיכוי לתפוס וזה חבל.

בעזרת סירה:

בשונה מזריקה מהחוף כאן מומלץ להכין ריגם ארוכים 20-25 ס"מ, הדבר היה מומלץ גם בזריקה אלמלא היה קיים סיכוי שהריג יתלפף על החוט הראשי, מכיוון שריג ארוך מאפשר משחק גדול יותר לדג עם הריג.

סוגי פתיונות והתאמתם לעונה:

כיום קיימים אין סוף פתיונות במגוון ריחות, רובם לא מתאמים לדייג בכינרת ולכן בפן הזה יש המון ניסוי ותהייה.
אני מעדיף להשתמש בפיתיון גדול בכדי למנוע מדגים קטנים ומקרפיונים צעירים להיתפס, דבר שלא תמיד עוזר כי כבר ראינו קרפיון של קילו נתפס על ריג עם קרס 2 ושערה עם שלושה בווילס.
אבל אם אתם רוצים לתפוס כל גודל של קרפיון ולא אכפת לכם תוכלו להשתמש בפתיונות קטנים.
אני מעדיף להשתמש בפתיונות גדולים.

בעונה החמה מומלץ להשתמש בפתיונות בעלי ריחות מתוקים או כאלו נטרליים ללא ריח.
כמו שציינתי למעלה בעונה החמה הקרפיונים מחפשים מזון קליל יותר, מה גם שבעזרת פיתיון חריף ובעל ריח דומיננטי ככל הנראה תמשכו שפמנונים עוד יותר מבדרך כלל, נכון שהם אוכלים הכל אבל פיתיון חריף ימשוך אותם עוד יותר.

בחורף יש מרווח בחירה גדול יותר, ואפשר להשתמש בריחות חזקים יותר.
אני ממליץ לחפש ריחות חריפים כמו סרדינים,צדפות,סרטנים, פלפל חריף.
ובאופן כללי פתיונות בעלי ערך תזונתי גבוהה יותר עם הרבה שומנים וחלבון.

עוד דבר שלמדתי בצרפת דווקא ושכן תקף לארץ הוא אם משתמשים בבווילס שיפכו שקית של בווילס לדלי עם מי הכינרת ותנו להם לספוח את המים, הדגים החשדניים ביותר ירגישו בנוח יותר לאכול פיתיון שספח את המינרליים מהאגם, וכן למרות שהריח שלו עלול לפחות תאמינו לי שחוש הריח של הקפריונים מספיק בכדי להריח אותו.

תירס:

תירס ניתן לרכוש בחנויות של מזון לעופות וחשוב מאוד לבשל אותו כשעתיים שלוש על מנת שיתרכך.
מומלץ גם לפני הבישול להשרות אותו יום יומיים במים רותחים על מנת שינתפח ויספח את המים ויתבשל מהר יותר.
תירס הוא אחד הפתיונות השכיחים והעתיקים ביותר בדייג קרפיונים ואין דייג קרפיונים שלא יודע זאת.
אני מציע לשים 3-4 תירסים על ריג.

טייגר נאטס:

טייגר הוא אחד הפיתיונות האהובים על הקרפיונים בכינרת ואחד הפופולריים אצלנו בקבוצה.
אני מציע לשים 2-3 טייגרים על ריג.
וכמו התירס אופן הבישול זהה.

בווילס:

יש מגוון אדיר של בווילס בגדלים כאלו ואחרים של אין ספור חברות באין ספור ריחות, ויש משחק גדול בעניין הזה.
נסו מה שבא לכם ותבחנו מה עובד לכם הכי טוב.
אני מציע כמו שאמרתי בחורף להישתמש בריחות חריפים בעלי ערך קלורי גבוהה.
ובעונות החמות להשתמש בטעמים עדינים יותר כמו שזיף,סקופס,קוקוס וכו...
אני ממליץ להכין בבית בווילס תרגישו חופשי לעשות ניסויים עם תערובות, ניתן גם לקנות תערובות ייעודיות ותוספי ריח, יש מגוון מדריכים להכנת בווילס ביתי ביוטיוב.

אני מציע להשתמש בבווילס בגדלים של 20-26 מ"מ ולשים 1-2 על ריג.

אני לא מפרט על פופ אפים מכיוון שמניסיוני זה פחות עובד כאן בכינרת.
מה שכן אפשר לעשות הוא איש שלג משמע בווילס בחלק הקרוב לקרס ופופ אפ בקצה השערה ובכך נוצר איש שלג משמע פתיון שהוא חצי על הקרקע חצי צף, רק אם תעשו כזה תדאגו לשים משקולת פקמן או פוטי (סוג של פסטלינה ייעודית) במרחק של 2-3 ס"מ מהקרס על מנת למנוע מהפופ אפ להרים לחלוטין את הריג.

פידור איזה וכמה:

פידור הוא חלק מאוד קריטי וחשוב בדייג קרפיונים, הפידור הוא בעצם תערובת שמשמשת לפיזור באזור הדייג על מנת למשוך את הדגים ולהפחית את רמת החשד שלהם מכיוון שאם יש עוד מזון בסביבת הריג הם יחשדו פחות מאשר פיתיון בודד שיש בקרקעית.

הטיפ החשוב ביותר שיש לי לתת לכם בעניין הזה הוא להשתמש בפידור שתואם את הפיתיון שלכם משמע אם אתם דגים אם תירס או טייגר תכינו מיקס של תירס וטייגר ואותו תפדרו בסביבת הריגים.
אם אתם משתמשים בבווילס השתמשו בפידור של בווילס מאותו הסוג ששמתם על הפיתיון.
המטרה היא למנוע חשדנות יתרה מצד הדגים.

גם כאן אני דוגל בפידור פשוט, דבר שבעבר לא דגלתי בו והייתי משתמש בהרבה דברים מיותרים כמו גראס,ודיפים מה שמעמיס בריח על הפידור ולמדתי עם הזמן שלא צריך להגזים כן ניתן לשים קצת חומרי ריח אבל לא להשתולל ללכת עם ריחות זהים לפתיונות.

המיקס המומלץ הוא תירס וטייגר, אם תרצו להוסיף ריח כמו שאמרתי הריח צריך להיות תואם לפיתיון.
אל תשתגעו עם מיקסים משוגעים ותוספי ריח חבל על הכסף.

בשימוש בבווילס לפידור טקסטורה היא דבר חשוב, משמע קנו או הכינו מספר גדלים של אותו בווילס וצרו מיקס בדלי הפידור של 2-3 גדלים שונים, עוד דבר שמונע חשדנות יתר.

כמות הפידור היא חלק חשוב לא פחות אבל היא משתנה מסוג הדייג ולכן אפצל את זה שוב:

זריקה מהחוף:

בזריקה מהחוף יש כמה אופציות וזה מאוד תלוי האם יש לכם את הציוד המתאים או שלא.
נתחיל מאלו שלא,לאלו שאין להם אמצעי פידור כמו רקטה או ספומב, שתמשו בקפיץ ללא קרסים ותכינו תערובת, ניתן להשתמש בתערובת קנויה וניתן להכין בבית מקמח, קמח תירס סולת ומים עם תוספי ריח המתאימים לפיתיון על הריג, יש מגוון מתכונים גם כאן בפורום בפינת המאמרים.

השיטה השניה לבעלי מקל ספוד היא שימוש בספומב  או רקטה כמו שציינתי למעלה.
וכאן אמליץ להשתמש בתערובת שציינתי למעלה או בבווילס.
רצוי להשתמש במרקר על מנת לבדוק את הקרקעית ולסמן בעזרתו את נקודת הדייג.
להשליך לשם את החכות ובעזרת מקל הספוד לזרוק כ 10 ספומבים למקל.
לא צריך להפציץ בכמויות ולזרוק עשרות ספומבים כל טווח זמן מסויים נניח שעתיים שלוש זרקו עוד 10.
כמובן שאם תפסתם דג רצוי לאחר השלכת המקל חזרה לזרוק שוב עוד 10.

פידור בעזרת סירה:

כאן כבר הכל יותר מדוייק, אני מכיר הרבה דייגים שמוציאים חוטים וכולם עושים את אותן טעויות.
הטעות הראשונה היא שחרור הריג מהסירה למים, והשניה היא פידור יתר.
כן גם אני עשיתי את הטעויות האלו בעבר ומהן למדתי.
הדרך הנכונה היא כזו, בדרך כלל בהוצאת חוטים מוציאים בכל פעם 2 מקלות, לכן לאחר מציאת הנקודה תגיעו אליה והורידו את הריג עד שיגיע בקרקעית והמשיכו להחזיק אותו וביד השניה קחו סקופ של הפידור והשליכו על החוט, במקסימום 2 סקופים על כל מקל לא יותר.

מציאת תוואי שטח טוב:

גם בפן הזה אתייחס גם לאלו שעובדים מהחוף וגם לבעלי סירות.
מציאת תוואי שטח טוב זו אחת מנקודות המפתח להשגת תוצאות, ונכון לרוב הדייגים אין את היכולות מבחינת ציוד בכדי למצוא שטח ולאלו שיש לא בדיוק בטוחים או יודעים מה לחפש.
דבר ראשון לבעלי גלאי דגים תחפשו תקלות במים ואני מתכוון לשיחים עצים ועצמים כאלו.
כן זה דבר שעלול לגרום לאיבוד ריגים וחוטים אבל הקרפיונים נמצאים במקומות האלו והסיבה העיקרית שהם שם זה כי שם הם מרגישים מוגנים ומוצאים מחסה.
כמובן שאלו ללא גלאי דגים לא יצליחו למצוא את הנקודות האלו ובעצם ללא גלאי דגים בהוצאת חוטים בסירה זה די ללכת על עיוור.
עוד דבר שחשוב למצוא הוא שטח מתאים, גם אלו מהחוף יכולים למצוא את זה בעזרת עבודה עם מקל מרקר בצורה כזו שזורקים ומתחילים להוציא חוט בעזרת הקלאצ' עד לטבעת הראשונה שזה מטר זאת אומרת כל משיכה זה מטר עד שעולה המרקר וזה העומק שלכם, ברגע שעלה אוספים אותו כמה מטרים ושוב מבצעים את הפעולה וכך הלאה והלאה לאחר מכן זזים עוד חמישה מטרים לצד ימין ומבצעים את הפעולה שוב ולאחר מכן לצד שמאל ומבצעים שוב את הפעולה עד שמבינים את תוואי החוף.
נניח ולאחר שביצעתם זאת אתם מבינים שבצד ימין במרחק של 80 מטר יש לכם 4 מטר עומק באמצע יש לכם 2 מטר עומק ובצד שמאל יש לכם 6 מטר עומק, אבל ב 100 מטר מהחוף יש לכן נניח תוואי שטח די ישר לדוגמה בעומק 5 מטר.
תעדיפו לדוג ב 80 מטר מכיוון שכאן יש לכם סוג של גבעה, הקרפיונים אוהבים לשהות בצידי הגבעות הלו מכיוון שזה גם מספק להם תחושת הגנה וגם המזון מצטבר שם בכלל השקע.
ולכן חפשו את הנקודות האלו.
הדבר פשוט יותר לבעלי סירה עם גלאי דגים אך לא בלתי אפשרי לאלו שדגים מהחוף כל עוד יש להם מרקר.

ציוד מה נחוץ ועל מה אפשר לוותר:

בפן הזה יש בעיתיות מפני שדייג קרפיונים אכן דורש הרבה משאבים וציוד ואיך שנוהגים לומר "הפקה".
ולכן הדייג הזה מייועד לאנשים שבאמת אוהבים אותו ורוצים להשקיע ולהתפתח רק בו.
כן אפשר ללכת בחפוז לכמה שעות עם ציוד מינימלי אבל כאן אתה מתבסס על מזל שתהיה במקום הנכון בזמן הנכון.
אז כן לרציניים ציוד הוא דבר הכרחי כמובן שלא חייבים את כל המסביב אבל יש דברים שישדרגו לכם את הדייג בצורה יוצאת דופן.

אגע בדברים העיקריים וכמה דברים ששדרגו לנו את הדייג.

חכות:

בפן הזה זה משתנה בין שתי דברים, אם אתם זורקים מהחוף תשקיעו במקלות איכותיים עם טבעת תחתונה גדולה 40-50mm ובאורך 3.9 מטר, לזריקה רחוקה, אם תמצאו אחת כזו גם במשקל קל מה טוב.

לעבודה בהוצאת חוטים עם סירה האמת שזה לא משנה איזה חכה תקחו העיקר שהיא תהיה טובה ונוחה לכם לעבודה עם הדג, והאמת שעדיך חכות קצרות 3.6 מטר וגם פחות אפשר.

רולרים:

אותו כנ"ל לגבי רולרים, אם אתם זורקים מהחוף שימו דגש על רולר איכותי עם שפולה ארוכה ויחס גלגול איטי, אם תמצאו רולר כזה במשקל קל מה טוב.

לעבודה בהוצאת חוטים החשיבות של הרולר פוחתת מכיוון שהוא לא צריך להתמודד עם זריקה ולא צריך את היכולת לשחרר חוט בקלות.
ולכן חפשו רולרים שנוח לכם לעבוד איתם ושמכילים 300-400 מטר חוט, כדי שיספיק להוצאת חוטים למרחק.

ציוד לזריקה מהחוף:

אם אתם רוצים להיות מדוייקים מהחוף קנו מקל מרקר ומרקר על מנת למפות את השטח.
כמו כן תצטרכו מקל ספוד חזק להטלת הפידור למרקר.
הדברים האלו ישדרגו לכם את הדייג ויאפשרו לכם אם תעבדו נכון להגיע לרמת דיוק טובה ואיכותית.
בנוסף מאוד ממולץ לקנות מקלות מדידה, אלו מקלות שמשמשים למדידת המרחק לאחר הטלה כך שתדעו באילו מחרק אתם דגים ובאיזה מרחק מצאתם את הנקודה עם המרקר.

ציוד לעבודה מסירה:

טוב זה העסק היקר יותר למרות שאפשר לקנות סירה זולה יחסית אני לא הייתי לוקח את הסיכון בכינרת עם סירה כזו.
אם כבר החלטתם לקנות סירה מומלץ מאוד להשקיע בכך.
סירה לא צריכה להיות גדולה ומגושמת אלא קטנה ונוחה לתפעול, 2.6 מטר מספיק ואפשר גם פחות.
ריצפה קשיחה זה בונוס אבל מאוד ממולץ מכיוון שזה יקל על העבודה שלכם כשאתם נאלצים להיכנס עם הסירה להוציא דג ובכללי למתן יציבות לסירה.

מנוע:

לא חשוב מאוד אבל קריטי במידה ואתם נתקלים ברוחות וכינרת גועשת הדבר יקנה לכם ביטחון לצאת ולחזור בשלום.
הצעה שלי מנוע בנזין, עבדתי עד עכשיו עם מנוע חשמלי 54LB עם מצבר 110 אמפר וזה מאוד לא נוח ומגושם ומשקל המצבר והמנוע יחד מגיע ל 40 קילו כמעט ומכביד מאוד על הסירה כשמנוע בנזין למשל של 2.6  יהיה מהיר יותר חזק יותר וקל יותר.
אז מניסיוני תקחו בנזין אגב המחיר די דומה.

רק חשוב מאוד בעלי סירה אל תשכחו ציוד הצלה כמו חגורת ציפה משרוקית ורצוי גם עוגן.
אל תקחו סיכון.

גלאי דגים:

זה יוגדר כחלק בונוס אבל בונוס שיעזור לכם למצוא נקודות כי אחרת בלעדיו אתם עוורים ועובדים ללא בחירת נקודה ובצורה אקראית.
כיום יש המון גלאי דגים ויש כאלו כמו כדור שמתחברים לטלפון ועושים עבודה נהדרת והאמת לא יקרים.
יש גם כאלו בעלי מסך שגם לא ממש יקרים באיביי כך שהדבר לא נורא זה לא הוצאה באמת גדולה.
ומבחינת העלות לתעולת שהוא נותן זה שווה את זה, תוכלו למפות את השטח ואם יש במכשיר שרכשתם גם GPS  אז תוכלו לשמור את הנקודות שמצאתם דבר שבכלל מדהים ומעולה.

חוט ראשי:

גם כאן זה מתחלק לשתי הסגננות זריקה מהחוף ומסירה.

בזריקה מהחוף:

בזריקה מהחוף השתמשו בחוט ניילון 0.28-0.30 בכדי לאפשר זריקה חלקה יותר וזה בוודאות ישפר את מרחק הזריקה שלכם אם אתם עבדתם עם חוטים עבים בזריקה.

בעבודה מסירה:

בעבודה בסירה אני מציע להשתמש בחוטים עבים יותר 0.33 זה יהיה מעולה, בעבר השתמשתי ב 0.28 גם להוצאת חוטים וזה לא שזה לא טוב פשוט במקומות שאני מחפש יש המון תקלות וחוט עבה יותר יש לו עמידות גבוהה יותר.

שוק לידר:

בכל אחד מהסגנונות מומלץ מאוד להשתמש בלידר בד 30-50LB.


לאלו שאין להם את הציוד הדרוש והזמן:

לא אומר לכם לא ללכת לדוג אם אין לכם את כל הציוד הרשום להעיל.
כמובן שבעזרת הציוד תוכלו למקסם תוצאות ולדוג בנוחות גבוהה יותר אבל אם אתם קצרים בזמן ואין לכם את כל הציוד זה לא אומר שלא תתפסו וכן גם תוכלו לתפוס קרפיונים גדולים אבל תהיו תלויים בחסדי המזל, אבל לפחות את הדברים שכן אתם יכולים לעשות כמו לבחור את החוף ולהתאים אותו לעונה ולמזג האוויר, זאת אומרת שאם אתם יודעים שאתם לא יכולים לזרוק רחוק מספיק תלכו לחוף עמוק יותר, בדקו את מזג האוויר לאן נושבות הרוחות ותלכו לחוף שהרוח בגב כך שתעזור לכם בזריקה, אמנם קשה לחזות רוחות וזה יכול להשתנות מאוד אבל עדיף לבדוק מראש ולתכנן זאת כך.
כמו כן נסו להגיע בשעות שציינתי למעלה ולנצל את השעות האקטיביות.

שחרורים:

בתור אחד שדוגל בדבר אני מאוד רוצה להשריש ולהכניס אותו לכאן.
מכל המדריך זה הדבר שתקף לכל הדייגים באשר הם.
מותר לכם להסכים ומותר גם שלא זה צריך לבוא ממכם.
אני חושב שלשחרר זו אחת התחושות הכי טובות שיש בדייג יותר מהתפיסה עצמה.
התודה שאתה אומר לדג על הפייט והאנדרנלין, ומשחרר אותו זו תחושה נפלאה.
מה גם שלא התברכנו בדגה טובה ובריאה וזה באשמתנו אנחנו גרמנו לזה, ונכון דייגים ספורטיביים שלוקחים דגים זה לא מה שהורס את הדגה אבל אם כל אחד מאיתנו היה משחרר דגים ואני לא מדבר על לשחרר הכל זה בסדר לקחת דג אחד שניים בגודל נחמד, אבל אם כל אחד מאיתנו היה משחרר חלק נכבד מהתפיסות הדבר היה עוזר אמנם אנחנו לא רבים כל כך אבל כל עזרה אפילו הכי קטנה לדגה תעזור.
לא התברכנו במקורות דייג רבים ומה שיש לנו חייבים לשמור עליו, וכן גם שמירה על הניקיון אל תזבלו את מקורות המים או שפת המים זרקו לפח את הזבל זה לוקח בדיוק 5 דקות.
ונחזור לנושא השחרור, אני חושב שמה שהשתרש לנו מהעבר זה מה שאנחנו לוקחים הרי כולנו או רובנו התחלנו לדוג בגיל צעיר מאוד עם אבא או סבא בתקופות שדייגים כמונו היו דלי אמצעים ומצב כלכלי ירוד או שלא אבל היו דגים כמה דגים לבית בכדי להאכיל את המשפחה, ולכן זה השתרש לנו כך.
אבל זה בר שינוי ואם כל אחד מאיתנו יתן יד וישחרר מלבד ההרגשה הנפלאה אתם נותנים יד לטבע וזה לא פחות חשוב.

סיכום:

המאמר נכתב לדייגי הקרפיונים וכן לשאר הדייגים אשר מעניין אותם הנושא.
הוא נכתב מכיוון שמגיעות אלי המון שאלות ולמרות מספר מאמרים שכתבתי בפורום.
עבר זמן ודברים השתנו למדתי דברים חדשים ולאחר שאנשים שואלים החלטתי לעשות מאמר חדש מעודכן ומפורט כמה שניתן.
מאמר אשר יתן מענה לכל סוגי דייגי הקרפיונים, אלו עם הסירה אלו מהחוף ואלו בעלי זמן ואמצעים מועטים.
עקרונות כל דייג באשר הוא הם סבלנות, התמדה, השקעה, יכולת, וזמן.
כל אחד והזמן שלו היכולת שלו והסבלנות שלו, אבל התמדה היא הפקטור המנצח במיוחד בדייג קרפיונים, כמו שאני תמיד אומר זה דייג טובעני אשר דורש ממי שנכנס אליו המון מהתוכונות אשר רשמתי למעלה.
מי שרוצה להיכנס לעומק יש עוד המון דברים ללמוד על התחום תמיד אפשר לשפר ולהשתפר.
אין גבול ואין סוף, קחו את הדוגמה שלי אני התחלתי בלא שום מושג יכולת ואמצעים.
הכל תלוי לאן אתה רוצה להגיע בסופו של דבר ולאן אתה שואף, האמת זה תקף גם לחיים אבל בואו נתמקד בקרפיונים אחרי הכל זה פורום דייג.
אני שמח לחלוק את המידע שיש ברשותי על התחום הזה, ואני חושב שפורום מטרתו לשתף מידע מלבד דוחות שתפו מידע תלמדו אחרים שזה מעניין אותם לא פחות מכם.
ידע זה כוח ולמה לא לחלוק אותו עם אחרים שגם הם יצליחו?
אז המאמר הזה נועד לכל אלו שדייג קרפיונים מעניין אותם לכל אלו ששואלים שאלות.
כאן תמצאו את כל התשובות לשאלות שלכם, ואם חסר מידע או יש שאלות אשמח שתכתבו כאן ואערוך את המאמר ואכניס את התשובה לשאלה בפירוט רב ככל שניתן כדי שתבינו את הנאמר.

המאמר הזה מצטרף למספר מאמרים נוספים שכתבתי ונמצאים בפינת המאמרים ובעצם משלים את כל תחום הקרפיונים לכלל הדייגים מכל הרמות והיכולות.

פשוט מאלף. איתמר, תודה רבה על ההשקעה המטורפת! זה מאמר לפנתיאון, וראוי שיגיע לפינת המאמרים בפורום.
תודה על השיתוף!

תודה רבה על ההשקעה והשיתוף במאמר בנושא דייג הקרפיונים בנישת ה-carp specimen 


מארט 

כמי שגדל על הכינרת דג בכינרת ונהנה ממנה כל השנה למדתי כל כך הרבה

ותמיד מעריך ושמח לשאול אותך המון שאלות וכרגיל אתה עונה באהבה ומקצוענות רבה.

אוהב אותך אח יקר מעריך אותך מאוד ותודה רבה על מאמר מעמיק ומלמד.

איתמר תודה ענקית על המאמר
כמו תמיד מושקע ובעל המון מידע
ממליץ לכך מי שמעוניין להיכנס לתחום לקרוא טוב טוב את כל המאמרים והדוחות שלך

איתמר למרות שאני לא איש של קרפיונים, חתיכת מאמר מושקע ורציני ביותר 
נהנתי לקרוא
תודה על שיתוף הידע.

וואוו !!!
כזו השקעה לא ראיתי המון זמן, כל הכבוד !!!!
 

בס"ד

איתמר, תודה רבה על ההשקעה. חתיכת מאמר וחתיכת השקעה.
אני מקווה יום אחד להיכנס לתחום של דייג קרפיונים. אותי זה מאד מאתגר. ואני חייב להתחיל בו מתישהו  (וגם להצליח בו).
תודה רבה!

איתמר , כל הכבוד מאמר למופת, נהנתי מאוד!!

 
אש איתמר .....איזו השקעה
כל הכבוד
אין ספק שלמדתי המון ובטוח שאקרא אותו שוב אגלה שיש דברים נוספים שלא הפנמתי

כל הכבוד 

איתמר איש יקר,

בכל פעם אני מתפעל מחדש...
מעשיר ומרתק - גם עבורי כמי שאיננו דייג קרפיונים....
כדייג ספורטיבי - ממש צללתי לתוך המאמר...

ממש לא מובן מאליו ההשקעה הענקית שלך -
למען העברת הידע העצום שלך ושיתוף חברי הפורום....

את מאות המילים שיש לי לכתוב אתמצת באייקון שהייתי שם אותו 1,000 פעמים:
  ;

תודה רבה רפי, בכייף ובאהבה, כמה שיותר לשתף מידע חיוני 

איתמר
 אני מאוד מתפעל מכמות הידע שצברת בתחום דייג הקרפיון
מעשיר ומרתק כאחד.
המאמר מעניין בצורה בלתי רגילה זה לא מובן מאליו .
כתוב בצורה מסודרת וברורה כל הכבוד על ההשקעה.
אני מפרגן לך. אשמח לצאת אתך מתי שהוא לדייג מהסוג הזה .
בדרך כלל אני יוצא לים.ופחות קרפיונים אבל נתת לי חשק לנסות משהוא חדש.
תודה תודה.
                                                                                שמואל ברקן

שמואל בשמחה אתה מוזמן להצטרף כשנצא

מי כמוני יודע עד כמה זה מגיע ממך בכייפ ובאהבה...
חוצמזה...
אלמלא זה היה מגיע מכזה מקום - זה לא היה כל כך מושקע וכה איכותי....