| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 24/12/2018 | כללי: חו"ל | מים מלוחים | שקט עד גלי | 0 - 10 מטר | דיג בז'רז'ור מהחוף (מלוחים) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
הדו"ח:
את הדייג בחופשה בתאילנד התחלתי לפני 3 חודשים, כשסגרתי כרטיסי טיסה לכל המשפחה לחופשה של חודש. חודש בתאילנד עם 3 ילדים, לא צחוק, אבל אנחנו כבר מתורגלים, זו שגרה שלנו- פעם בשנתיים שלוש, אורזים את הילדים ועפים לחודש... בפעמים הקודמות לא נסעתי עם כוונות דייג, והיציאות הבודדות שלי היו לדיג בולוס עם מקומיים, אבל הפעם התכוונתי לבוא עם ציוד ז'ירז'ור ולגנוב כמה שיותר יציאות זריחה. קניתי מקל נסיעות ייעודי, התחלתי לצבור ציוד אקסטרא- דמויים, ג'יגים, אסיסטים, טבעות, סיכות וכו'... האמת שבדיעבד די הגזמתי עם התכניות ועם הציפיות, כי בתאילנד הדייגים המקומיים שוחטים את הים קשות, כל נער עם סירת משוטים פורש רשתות צפופות עיניים ואוסף כל דגיג, הרבה שראקים באותה המתכונת, מלכודות, וזה לפני הדייג המסחרי הכבד... התוצאה היא, שמקומות שנראים כמו גן עדן לדיג מהחלומות, מתגלים כשממה נטולת דגים.
בכל זאת, הגעתי לתחנה הראשונה, שבוע וחצי באי קוסמוי, בין המשפחה והילדים ובין בקרים גשומים, הספקתי לגנוב 3 יציאות זריחה, כמה ג'יגים נשארו בסלעים וברקודה חמודה שיצאה להגיד שלום ושוחררה בשלום.
עברנו לקופנגן, שם התמקמנו במיקום שנראה מושלם- מפגש בין 2 מפרצים וביניהם אי קטן ומסולע, סביבו שונית אלמוגים. אבל, איך שהגענו, כל בוקר- גשם פצצות... אני מכוון שעון ל-5:30, גשם גשם גשם, חוזר לישון... ככה בוקר אחרי בוקר, ובכל זאת, בוקר אחד רגוע- רץ לים, ובים- סוף סוף אקשן. המיקום שבחרתי חשוף לרוח צד עצבנית, לא מצליח לעבוד טופווטר בשום אופן, ומתפשר על שור ג'יג ודמויים כבדים... תקיפה על ג'יג- הלך הג'יג... תקיפה על ניקל- חוזר עם סימני שיניים חדות... ואז עובר לג'יטי אייסקרים 30 גרם, מריץ אותו מהר אבל העיניים מטיילות למקומות אחרים... בעיטה עצבנית מפתיעה אותי, אני לא מספיק לתת הוקסט ומישהו ביריון בצד השני מתחיל לרוץ... יציאת חוט עצבנית של אולי 40-50 מטר, ואז הוא מתנתק...
יציאה הבאה, משפר מיקום לנקודה אחרת שהרוח תאפשר בה לעבוד בפופינג, ומתחיל לשחק. בהתחלה המון חניתנים מציקים, אבל אז מגיעה ברקודה גדולה, החניתנים מתפזרים בקפיצות, ונשארנו אני והיא... היא רודפת אחרי הפופר, תוקפת ומפספסת, עוד סיבוב- עוד תקיפות והחמצות... האדרנלין מפמפם, אני מנסה לשחק איתה בקצב המתאים, היא מפספסת שוב, אני עוצר, נותן פופ נוסף, ורואה אותה בולעת את הפופר מהראש, בשלב שהחוט רפוי בו מיד אחרי הפופ, ואז החוט נמתח, ובום- אין פופר על החוט...
לא מתייאש, חוזר וקושר טבעת חדשה, ומתחיל לעבוד עם הסטיקבייט מס' 1 שלי, רחוק ועמוק. זריקה ראשונה- תקיפה ראשונה ללא נעילה. זריקה שניה לאותו מקום, זיג זג זיג- בום! נעול על חמור, שמתחיל לרוץ לריף, חזק ולמטה, אולי 10 מטר ריצה ואני מרגיש את החוט המתוח מתגרד על האלמוגים, ואז כלום.... החוט נחתך מהשפשוף...
למחרת אותו מקום ואותה השעה, ורק חניתנים שיוצאים בקצב על כל הבא ליד...
מנסה לשנות קצת, עובר לשור ג'יג כדי לגרד למטה, משלם על זה בכמה ג'יגים, אבל פתאום תקיפה בהקפצה, עוד סט של הקפצות- ואני נעול על מישהו עקשן! כשהוא מחליט לרוץ- הוא רץ לאט אבל כמו טנק, כשהוא נעצר אני מפמפם אותו אלי כמו סמרטוט (אבל סמרטוט כבד!), ושוב הוא פותח מבערים- אין סיכוי לעצור אותו, ושוב הוא נח- ואני מפמפם אותו אלי, אבל אז אחרי קרב התשה כזה, הוא מתנתק לי, והג'יג חוזר אלי עם מתנה מעוררת תהיות- זוג קשקשים בגודל שקל כל אחד, בגוון כחלחל ירקרק- יכול להיות שזה היה דג המטרה הכי חמקמק במים הטרופיים- תפאר נפוליאון?
3 דקות אחר כך, כשאני עוד מתאפס מהחוויה המסעירה, נפתחות ארובות השמים, גשם פסיכי שוטף אותי עד העצם, ואני בורח לצריף נטוש לתפוס מחסה, וברגע של הפוגה- מתקפל.
עוד כמה בקרים של גשם, ועוד בוקר אחד של משחקי חניתנים, תפיסות ושחרורים ושוב ושוב, ואז שוב גשם שמבריח אותי... יציאה נוספת שבה 2 ברקודות חותכות לי דמויים בתוך רבע שעה... ועד עכשיו הרבה תבוסות ופרסי הניחומים לא מנחמים...
שבועיים בקופנגן נגמרו מהר, ואין סגירת מעגל. מגיע חזרה לקוסמוי ל-5 ימים אחרונים, והמיקום החדש כבר בסיור ראשון נראה לא טוב... חוף שמתמונת הלויין היה נראה כמו ריף בלתי נגמר, מסתבר בשטח שהוא ריף כל כך רדוד, שאפשר ללכת בתוך המים גם 80 מטר מהחוף כשהמים לא מגיעים לגובה המותניים. מזג האויר טוב, ואני יוצא כבר בזריחה הראשונה לנסות את הציוד, אבל בשום מקום לא מוצא תגובות... החלטתי שככה אני לא מסיים את החופשה, והתחלתי לגשש על יציאה בסירה עם דייג מקומי במעגן הסמוך. באמת מצאתי מישהו (אפס תקשורת לשונית, אבל הצלחתי) שתמורת סכום סביר הסכים לארח אותי בסירה, קבענו לעוד יומיים, ובבוקר אני מגיע באור ראשון, לדייג שהיה נראה לי מאוד מופתע, נראה לי שהוא חשב שאני זר חסר ניסיון שמחפש חוויה, והוא אירגן לי גם סט משלו, אבל הגעתי מאורגן ומתוקתק מכף רגל ועד ראש...
יצאנו לפני הזריחה בסירה לנקודה הראשונה, בערך 3 ק"מ מהחוף למקבץ של חמישה איים קטנים, 50-100 מטר אורכו של כל אחד. המקום מדהים ופסטורלי, פשוט חלום, ובמבט ראשון אתה בטוח שהמקום מפוצץ בדגים...
ואז כשמתקרבים, גם שם כבר יש סירה שפורשת רשת, ואחת שאוספת רשת, וקצת קדימה מישהו מניח שראק... מתמקמים, החבר מוריד חכה למים עם פיתיון, ויושב לדוג עם חוט נוסף ביד. אני מתחיל לנסות לעבוד בפופינג, התנאים מושלמים אבל פשוט אין תגובה. הבחור מפנה לי את כל החלק הפתוח של הסירה לשגעונות שלי, עוקב בסקרנות אחרי החלפת הדמויים והטכניקות, אבל רק אצלו יש קצת אכילות, ועולה סנאפר נחמד, אצלי עדיין קדחת. אני עובר לג'יג בזריקה למרחק כדי להתקרב לאי כמה שיותר, המים בעומק של בערך 15 מטר וג'יג ורטיקלי לא עשה רושם של אפקטיבי. אחרי כמה זריקות יש לי נעילה, ברקודה נחמדה שנלחמה קצת בדרך למעלה, אבל ברגע שהגיעה לפני המים נתנה סלטה והצליחה להשתחרר. עוד קצת עבודה במקום ואני מציע לחבר שנעבור למקום יותר עמוק. הנקודה החדשה בעומק כ-30 מטר, ואני ישר מתחיל לעבוד בג'יג מהיר. החבר מעלה עוד סנאפר חמוד, ובעוד הוא עסוק בדג, אני מפיל את הג'יג לקרקעית, 4-5 הקפצות ובום- יש נעילה, והדג נלחם יפה! אני מתחיל לפמפם אותו כלפי מעלה, מבין שלא מדובר בדג גדול מאוד, אבל כן דג עם הרבה מוטיבציה. הפייט בסגנון של פלמידה יפה, ריצות לצדדים והרבה אנרגיה. החבר עומד לידי מבסוט, הזר המוזר שזורק חתיכות מתכת למים במקום פיתיון תפס דג! עוד קצת מלחמה, ומתחילים לראות צבע לבן יפה, הדג נותן כמה ריצות אחרונות כשהוא מתקרב לפני המים, ואני, אחרי כמה הפסדים צורמים בקרבות קודמים, עובד בעדינות ולא מפעיל יותר מדי לחץ על הדג, את הדג הזה אני לא מתכוון לאבד! לאחר כבוד עולה לסירה קווין פיש יפה, סביב 2 קילו או טיפה יותר. תפיסה ראשונה שלי של הדג היפה הזה, שנמנה על משפחת הקולייסיים כמו הפלמידות והטונות, ולא נמצא כמובן בחופי ארצנו.
עוד קצת עבודה בנקודה לא מפיקה תוצאות, ואני כבר את שלי עשיתי, חושב כבר על היום שמתוכנן לי עם המשפחה, מסמן לבחור שהגיע הזמן להתקפל...
במעגן אנחנו נפרדים בלחיצות ידיים, אני נותן לו 2 ג'יגים במתנה, אולי יתנו לו תוצאות... עוד יציאות כבר לא היו לי, יומיים אחרי כן עוזבים בצער את האיים לקראת סיום החופשה וחזרה הביתה.
לסיכום- הציפיות שלי היו טיפה גבוהות לעומת המציאות בתאילנד, וחבל שהמקומיים מכסחים את הים בלי שום בקרה. בכל זאת, הדייג הוא לנשמה ולא לדגים, והיה לי גם קצת אקשן מעניין ומפגשים עם דגים מכובדים. אמנם בעבודה מהחוף הובסתי, אבל מול יריבים מכובדים ביותר, ועדיין גרפתי פרס נאה עם הדג ביום האחרון...
