| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 12/1/2018 | צפון: חוף כרמל- עתלית | מים מלוחים | גלי | 20 - 30 מטר | דיג מקיאק בים - פתיונות |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 10:00 | גיג מדאי/איציקו - | אבו- נפחא (לגינון נודד) | 2 | 2 |
| 10:00 | סביקי/צפרינה - | גרבידה (ורדית שישנית) | 1 | 0.3 |
| 10:00 | סביקי/צפרינה - | פארידה (ספרוס מצוי, שינן החוט) | 1 | 0.5 |
הדו"ח:
עריכה: למען רגשות חברינו שיניתי את השם המקורי של הדו"ח, כדי לא לפגוע באף אחד בטעות
אוקיי, זה יהיה דו"ח מעניין, וארוך, עם שני הסברים מאוד מאוד מעניינים וחשובים לדייגי העומק שבינינו...
אוקיי, סיכום יציאה מס' #5 עם הקאייק....
כל השבוע ים מדהים, אבל בין אילוצים שלי למחלה של הילדה לא הייתה אפשרות לצאת (הייתה, אבל אם הייתי יוצא לא היה לאן לחזור....)... יום שישי אפשר לצאת, חיפשתי בנרות עם מי לצאת, אבל החברה רקובים.... בשביל מה צריך את כל קבוצות הווטסאפ האלו אם אנשים לא יוצאים
יש את אלו שאין להם אישור.. יש את הנבלות שיצאו שבאמצע השבוע, אחרים מלמדים, הבטיחו לאשה, לא בא להם (מעריך את הכנות עכשיו לכו לפסיכולוג)... וכמובן את אלו שגילו טריק חדש (אההההמממ,
תומר ומור....): "אנחנו יוצאים מהצהריים עד השקיעה"... עכשיו, יציאה קצרה כזו (שקיעה ב-5, במים ב1....), היא כמו קוויקי לחוץ עם חולצה וגרביים... בסופו של דבר אתה תגמור מסופק, אבל לא ממש יצא לך לשחק בכל מה שתכננת לשחק איתו.... 
בסופו של דבר קובע עם 3 חברה שטרם הכרתי: נתי (השתחרר מצבא קבע, על פראולר, חדש בתחום), תמיר (עדיין בצבא קבע, על איילנד עם 2 בידונים ומפרש) ומחמוד (בחור חמד, רו"ח מהצפון, עם פרו אנגלר ממונע).
חוף מעין צבי ובגלל ש2 חברה מגיעים מהצפון הרחוק אז יציאה מאוחרת יחסית, נכנסנו למים רק ב-8.
כשהגענו לחוף חשכו עינינו... גלים לא פשוטים, ושם זה עוד יותר בעייתי...
הסבר: רצועת החוף שם היא חולית ושטוחה כמו החזה של קייט מוס.... עד עומק 41 מטר יש חול וחול וחול וחול.... וב-41 מטר יש חול וחול וחול... אבל ב-41 יש נפילה חזקה מאוד של 9 מטר...מעניין. לפי המפות, תראו תמונה.
וכאילו שזה לא מספיק החוף מתחיל מאוד רדוד, אחרי כמה מטרים של התעלה (עומק 20 ס"מ) יש הגבהה חזרה לעומק של 10 ס"מ... זה יוצר גלי חוף גבוהים.
וים עובד...מה זה עובד...
התכנית: כניסה של כ-3.5 ק"מ לתפוס סנפנים לחי בעומק של 35-37, ואחר כך +-2 ק"מ לנקודה עם היסטוריה של בייבי אינטיאסים וחזירים.
טוב, עושים את המסע מהרכבים לחוף (אין לי סבלנות לחכות ועדיין לא לקחתי את העגלה מתומר, אז מוריד את האאוטבק מהאוטו, שם על הראש והולך....והולך, והולך... אני יכול להישבע שהמים התרחקו ממני....)
מגיעים לחוף, מתחילים נגלות של ציוד וסידור הקאייק... ולפתע אני מסתכל לידי על קו המים ולא מאמין למראה עיניי וטוב מזלי: בחוף החולי הזה, ללא סלע אחד לרפואה בכל האופק, על קו שבירת המים... עומד לו סרטן סלעים גדול ועושה טאי צ'י.... תוך שנייה הוא היה בדלי הלייב וול החדש שבניתי (בהזדמנות ארחיב, אחרי שאנסה אותו יותר)... חיפשתי איזוליר באנד כדי לקשור לו את הצבתות (כך אוכל לשחרר אותו אם לא אשתמש בו), אבל לא מצאתי, אז בצער רב הורדתי לו את הצבתות (לא רוצה להתחיל לריב איתו בעומק...).
נכנסים. אני נכנס ועם האאוטבק די בקלות צולח את גלי החוף פנימה... כנ"ל הפראולר והאיילנד... אבל עוד בשלב הגרירה הרגלית בתוך המים, הפרו אנגלר הממונע עם הבידונים של מחמוד מתהפך... והוא מתחיל מחדש, מרים קצת דברים שנפלו (פדלים....). לא פשוט. מחכה לו במרחק בטוח אבל קרוב לראות מה קורה עד שהוא נכנס.
עכשיו, אני מבסוט,כי המנוע הוא מנוע, הבחור עם המפרש נהנה מהרוחות החזקות.... אבל אני לא הכי מתקשה שם, כי יש חותר ידני בים קשה !
כמובן שה' ומחמוד רואים שאני מבסוט מדי, אז תוך שנייה מחמוד שט לנתי, מחבר אותו אליו וגורר.... וכך יוצא שאנוכי הניגר הוא היחיד שעושה משהו עם הגוף שלו היום, בים הקשה הזה... מסקנה: תהיו מרוצים בשקט, בצורה פולניה וסובלת כלפי חוץ...
שטים, שטים, שטים.... חול, חול, חול... מגיעים לעומק 33 וכלום... מחליטים לעלות עוד טיפה ל-37.
רואה בפיש פיינדר זבזב
עצירה מתודית: כהרגלי בקודש, אני מנצל את הדו"חות הללו להעברת מידע.
מה זה זבזב (חשבתי שאומרים ZAVZAV, לפי מחמוד זה ZIVZIV) ?
תודה כאן לסאמח איוב וסאמח הצפר (כי חשבתי שהוא סאמח האחר...) שענו לי בזמנו בפרטי:
זבזב זה מילה שמתיחסת למצע כלשהוא שיש בו שבבים כמו צדפות או אבנים קטנות וכו'..על מצע של חול, או ברצועה של אבנים קטנות שמכילה גם סלעים קטנים ובודדים. זה קיים בד"כ כאשר אתה עובר מסלע לחול..זו מילה כללית ולא תמיד הזבזב במובן שלי דומה לזבזב במובן שלך..
מה שמאפיין את הזבזב זה מגוון גדול של דגים, תתחיל בלוקוסים בכל מיניהם, פרידות, ג׳רבידות, ארוסים, אינטיאסים, סרגוסים והרבה סוגים אחרים. אם תצליח לעלות על הסלעים הבודדים ברצועת זבזב תאמין לי תחגוג, אם זה בג׳יג או בדייג פתיונות.
עכשיו השאלה הכי חשובה איך לזהות את זה בגלאי?!!
קודם כל זה תלוי בסקאלה של הצבעים במכשיר שלך, ואם אתה מבדיל בין חול וסלע, צבע של זבזב יופיע כערבוב בין צבעים, צבע דומננטי זה צבע הכי קרוב לצבע הסלעים במכשיר שלך, לדוגמא אם נניח שאדום זה סלע, ירוק חול, אז תראה ברקע צהוב עם נקודות אדומות וקצת ירוק פה ושם.
נמשיך
מוריד סביקי ומאדאי (שניהם מחוזקים בגמברי וקלאמר). יורד, נוגע בקרקעית, מותח חוט ... מחמוד ברקע מלטף את כדור הבדולח וצועק לנו שהוא חושב שיש כאן ג'רבידות, פארידות ואבו נפחא..... בום ! 2 החכות מגיעות לרצפה וחוטפות נעילות ! באחת עולות להם פארידה קטנה וג'רבידה, בשנייה אבו נפחא... תהיה בריא מחמוד, איזה עין של זקנה מרוקאית יש לבחור....
עוד עצירה מתודית חשובה:
בגלל בלבולים שהיו, בואו נעשה סדר בין 3 סוגי דגים טעימים מאוד ודומים מאוד: פארידה, ג'רבידה וברבידה (=סנפן).
הפארידה [ספרוס מצוי] -
צבעה ורוד עם סנפירים וורודים, על צדו העליון נקודות כחולות, בעל סנפיר גב יחיד וארוך מאוד. שוחה בלהקות קטנות מאוד ולפעמים כבודד סביב קרקע סלעית ולעיתים קרובות במים עמוקים.
הרמפרודיט, אשר מתחיל את חיו כזכר ואז מתנוונים האשכים ומתפתחות שחלות במקומם והופך לנקבה עד סוף חייה.
בשרה נחשב לאיכותי ביותר בעל מרקם וטעם של "ים" (אצל המסעדנים פרידות קטנות עדיפות על גדולות אשר נחשבות לדגים יבשים יחסית). בד"כ בין 20-60 ס"מ, אבל יכולה להגיע לגדלים יפים... (מעל מטר.. כן כן...)
הג'רבידה [ורדית שיישנית] -
יכול לבלבל.... דומה חיצונית לפארידה, אפילו יכולות להיות לו נקודות כחולות.. אבל הוא קטן ממנה (לרוב 20 ס"מ, עד חצי מטר גג), עם עיניים פשוט ענקיות לגודלו. והוא גם הרבה יותר חכם ממנה
כי בעוד הפארידה משנה חייה מזכר לנקבה, הג'רבידה פשוט הרמפרודיטית (בעלת שני איברי רבייה, זכריים ונקביים).הברבידה [=סנפן, ברבון..."נימי מהגר", ומוכר בטעות גם כ"נימי דו-ימי"] -
%204f.jpg)
דג שהיגר אלינו דרך סואץ ממש לא מזמן - בשנת 2006 נצפה לראשונה, ב2008 כבר היה בטורקיה...וכבר לאחר 6 שנים בלבד מהרגע שנתגלה פה הפך להיות הדג שממנו נידוג השלל המסחרי הגדול ביותר, אין תקדים לזה בעולם. כוחה של הגירה... כמובן שהוא דוחק מינים אחרים כמו הברבוניות, המקרוני (שהיה לפני כן הדג בעל הכמות המסחרית הגדולה ביותר, עד כמה שזה נשמע מוזר). שלל הברבון נע בין 130-160 טון בשנה, השלל הגדול ביותר לדג בים שלנו. (קרדיט לעיתון הארץ, ואני לא מאמין שאני כותב את זה
) "שמו של ברבון, אגב, נובע משיקול כלכלי גרידא. אין לו שום דבר עם משפחת המוליתיים, משפחת הברבוניות למיניהן. לשם החיבה ג'רבידה אילתית או ז'רבידה ז'דידה, הוא זכה בשל הדמיון החיצוני לאלו, אולם גם אליהם כפי שנראה, הוא אינו שייך ואף אינו קרוב משפחה. למעשה אין לו מין דג אחד נוסף בים שלנו ממשפחתו."איך הכי קל לזהות אותו? השערה הארוכה שיוצאת מקצה הזנב למעלה....
טוב, נמשיך
מעניין ש-3 סוגי דגים עלו ביחד בדיוק באותו מקום באותו הרגע. 2 לסל ואבו נפחה חסל (יש לי זכויות יוצרים על הסלוגן
)..מתחילים לשחק קצת באיזור, סחף מאוד מאוד חזק, ים מאוד קשה, גלים, רוח, סחף.
סתם לדוגמא, מחמוד מצליב איתי נתונים ושואל אותי "איזה עמוק יש לך בפיש", ואני בגלל הגלים (עולה יורד כמו ראש של בוכנה...ולכל הראשים הכחולים שביניכם: זה רק אתם, לא אני...) עונה לו ככה: "36, רגע, 36.7, אה, 37.2, אה, 36 וחצי... קיצור, בערך 36-37"
אני מרגיש משהו מוזר במאדאי,נועץ ומתחיל... אין מילה אחרת לתאר את זה: "להעלות את השקית"... מרגיש שיש משהו, אבל זה לא נותן התנגדות מפרפרת.. חשבתי כבר צב קטן, כריש חול כלשהו, דג שנתפס במקום לא מקום.... כמובן שבסוף עלתה אבו נפחה די גדולה, 2 ק"ג להערכתי... ולפני שאני מספיק להגיד משהו קצר כמו לדוגמא "גמאקאטסו לא טעים!" היא מתנערת באוויר ועפה החוצה, ונשארת עם שלל קרב, אסיסט הגמאקטסו שלי....
מחמוד מעלה בינתיים פארידה קטנה אך חביבה ובערך 7 סנפנים ואולי גם אבו נפחה (הוא בוודאות חטף מהן, עשו לו חוט ישר מהריג של הסביקי...)
חשבנו שנכאן נתחיל לחגוג, אבל מכאן הדברים התדרדרו מהר...
הים קשה, תמיר מתחיל לחטוף בחילות כשעומדים במקום, אני מתחיל לקבל הרגשה קלה של בחילה (לא קורה לי לעולם, אבל הבטן שלי הייתה בעייתית כל היום... מצד שני, אין על אאוטבק, גם בגלים הללו זה כמעט יותר נוח מבשירותים בבית... ויש מגבונים וקליטת סלולר, אז בכלל שירותים ברמה
), נתי צריך גם ככה לחזור מוקדם ושניהם פשוט מתים מקור, אז מחליטים לחזור, כי בים כזה לא נותנים לחברים לחזור ולעלות לחוף לבד. מגיעים לחוף אחרי חתירה לא פשוטה (לי כמובן... המנוע והטרמפיסט שטו להם, המפרש נפרש... והניגר שופך לאגר...).. ושוב זה המקום להזכיר שהאאוטבק הוא פשוט מטוס ויציב... אני עם בידונים, בים של נד-נד, ובחתירה לא מאומצת טס לחוף בקצב של 6-7 וביציבות. מגיעים לחוף (אני ראשון !!!!) ומחכים שכולם יגיעו... האיילנד והפרו אנגלר כל כך בחרדות מהכניסה הטראומטית שהם עולים 100 מטר צפונה וגורררים ברדוד אחר כך, אני מחליט לעלות לפי הספר, אבל בסופו של דבר יש לי יותר מזל משכל...זה המקום להסביר שזו הפעם הראשונה שאני יוצא וחוזר ממקום פתוח, והפעם הראשונה בים כזה. תודות לחברה פה ובווטסאפ שלחו אותי לראות כל מיני סרטונים חובה של התמודדות עם גלים, והמזל היה איתי גם: מגיע על הגלים לרדוד, מרים הגה, בא לשלוף את הפדלים אבל עד שהם בחוץ מגיע הגל הבא, ואני הסתובבתי עם הצד אליו !!!!
אני נשען על הקאייק לתוך הגל ופשוט גולש עליו על הצד בכיף עד החוף בסוף, איזה כיף...הסרטן המסכן היה מוחא לי כפיים אם לא הייתי מוציא לו אותם קודם...
בחוף בא לשטוף את הדגים, הפארידה מראה רצון עז לחיות, אני יושב איתה קרוב ל-10 דקות במים הרדודים ומנסה לאושש אותה כדי לשחרר, עד שאני מגיע למסקנה שהיא גמורה.. מבצע המתה מהירה, מנקה... והזומבי הזה, כבר בלי מוח, בלי איברים פנימיים, מתחילה להשתולל, לנשום ולשחות כמו שהיא לא שחתה לפני זה.... מפחיד משהו
ואם כבר בחוף, אז זורקים את הסביקי המחוזק למרמירים עד שנסיים לקפל... לא עבד...
3 לקחים חשובים של GPS, מפות ומה שביניהם:
1. בלילה לפני הכניסה חקרתי בעזרת מפות ימיות (תוכנת NAVIONICS) את החוף, כדי להכיר ולדעת מה האפשרויות בחוף חדש לי ואני חושב שזה צעד חובה.
2. לפני שנכנסנו למים דקרתי את נקודת היציאה ב-GPS. זה היה צעד חשוב מאוד כי נסחפנו כל כך וירדנו בחוף ללא מאפיינים בולטים כך שאם לא הייתי דוקר היינו מוציאים את הנשמה לאורך החוף.
3. בשנייה שננעלתי על 3 הדגים לא דקרתי את הזבזב. טעות. לך תמצא אותו עכשיו. קשה לנתח בדיעבד כי היו לי 2 חכות נעולות ולדקור זה בנייד, לא במכשיר, אבל זה היה צעד שאני מצטער שלא עשיתי.
וכמובן הלקח הכי חשוב: לדעת מתי לצאת. מחמוד ואני רצינו להישאר עוד, אבל בים כזה לא משאירים חברים לעלות לבד. בטח שלא חותר ידני שמחמוד פשוט הציל אותו מסיוט, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר באנשים חדשים בתחום.
טוב, ארוך מאוד, אבל סיימנו...
שאר ירקות:. טוב, אז פשוט לא יכולתי להתאפק ולימדתי את מחמוד את סלוגן האמהות הפולניות הידוע "חמוד חמוד, כמו התחת של מחמוד!"... מסתבר שהוא לא הכיר את זה....
בחוף בחזור אנחנו גם רואים שמחמוד עם נעלי בית סטייל קרוקס...מסתבר שרק אחרי חצי דרך מהבית הוא שם לב שהוא שכח את הנעליים ונכנס עם אלו
... לא יודע איך הוא הצליח לא לאבד אותן בהתהפכות...לסקר דייג: 8 חכות פתיון ומאדאי, 3 גרירה, 2 ג'י, סה"כ שעתיים אפקטיביות במים. 2 פארידות, 8 סנפנים, 1 ג'רבידה, 3 אבו נפחה.
, אתה שוזר הומור עם המון אינפורמציה ותובנות וזה כיף וחוויתי מאוד, אהבתי את ההכנות לקרב לילה קודם , אני נוהג כך בעצמי ( למעשה בדיוק סיימתי הכנות לקראת יציאה עוד שלוש שעות) , ואהבתי את הלקחים שאתה מפזר חינם אין כסף לכל דורש , מצחיק כתמיד וכיף לקרוא 
