דוד שלי דייג מאוד ותיק והוא זה שהדביק אותי בחיידק הדיג
בגיל 13 הוא קנה לי חכה ומאז אני בים
עברו השנים ודוד שלי הפך לנכה עם קושי גדול בהליכה
הוא ישב לדוג במציצים ת"א בנמל יפו ובמרינה ת"א כי אלה המקומות שהוא היה יכול להגיע אליהם
לאט לאט התחילו לסגור מקומות
זה התחיל ממרינה ת"א עבר למציצים וגם בנמל יפו כבר אסור לדוג
סגנון הדיג שלו זה בולונז מה שמצריך ממנו להיות קרוב למים ודגי המטרה שלו הם בעיקר בורים ואראסים
בגלל הקושי שלו ללכת ברור שהוא לא יכול לדלג על סלעים וכך הוא מוצא את עצמו מתוסכל ולא יכול לדוג
מתברר שכמוהו יש עוד כמה וכמה דייגים נכים שאין להם שום מקום או אפשרות לדוג
יש למישהו רעיון מה לעשות ולמי לפנות?

לצערי אני לא מהאזור לכן לא מכיר את אתרי הדייג שם
מציע לפנות למחלקת רווחה בעירית ת''א  ולנסות בעזרתם לקבל אישור מיוחד לדייג באזור המרינה בת''א ובנמל יפו

חוץ מהמקומות שרשמת, לא מכיר עוד מקומות.
נמל יפו פתוח לדיג, לא ראיתי שאוסרים לדוג

אסור לדוג בשטח הנמל וגם לא בצופי ים
לי אישית באו שוטרים לפני שבוע ובקשו ממני לצאת (כשדגתי ליד צופי ים) או שאני יקבל דוח

בנצי אולי יעזור לו לדוג בנמל ת"א.

לדעתי,
תפנה אל ארגוני הנכים...

בכל מקרה,
בקרוב תהיה עמותה פעילה של י.ע.ד שמתכוונת לפעול חזק בכל המישורים - זה יהיה אחד מהם!

תזכיר לי,
יש בנושא הזה משהו בחקיקה וגם באמנה בינלאומית שישראל חתומה עליה,
חובה לדאוג לתרבות פנאי וספורט של נכים ובעלי מוגבלויות...

יתכן גם שאנחנו נשלח מכתב בשם הפורום ובשם י.ע.ד
כרגע בצפיפות זמן ובדיקה תצריך איזה שעתיים,
אם לא אעלה משהו עד 10/11 - תזכיר לי...

רשמתי לפני להזכיר לך

זה חדש  . זה היה בשעות היום או הערב ?

שעות הערב

חוצפה 

אכן בעיה ידועה וכאובה מאוד. גם אני נסיתי לבדוק לגבי ולגבי אחרים. האמת שלאף אחד זה לא מזיז ולא מעניין.

Sent from my SM-N910C using Tapatalk

אז הנה אני מזכיר לך

בס"ד

אני אישית גם אשמח לדעת על מקום שנכים יוכלו לדוג בו.

הבטחתי והגיע הזמן לקיים...
שים לב אלון להפניות הבאות - בסיס לפניה מתאימה מטעמו...
ואולי בעצם (בנוסף לפניה שלו) נארגן פניה מטעם י.ע.ד והפורום

הדגש הוא על כך -
שיש לפעול ככל שניתן לאפר לנכים ובעלי מוגבלויות להשתלב בפעילויות של תרבות פנאי וספורט.
זו המגמה וזה הכיוון ומכאן חובה של כל רשות לפעול בכיוון זה.

1. הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – דיור בקהילה וסיוע אישי, תרבות פנאי וספורט, חינוך והשכלה, המערכת המשפטית, צרכים מיוחדים), התשס"ט–2009   

מופיע שם: פרק ה'3: תרבות פנאי וספורט ושם נאמר -

"שר החינוך, שר התקשורת ושר הפנים, כל שר לגבי הפעילות בתחום אחריותו, יקבעו, לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, תקנות בדבר ייזום ופיתוח תכניות, למתן שירותי תרבות פנאי וספורט לאנשים עם מוגבלות שלהם צרכים מיוחדים בתחומים אלו, תוך מתן עדיפות לשילובם בתכניות תרבות פנאי וספורט רגילות; התקנות יוגשו לאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת תוך שנה מיום פרסומו של חוק זה."

ראה גם בקישור הזה ובקובץ שיש שם בסיום -
https://aisrael.org/?CategoryID=667&ArticleID=2797

קבל מתוך המבוא לדברי ההסבר להצעת החוק-
"למעלה מ-10% מהאוכלוסיה בישראל הינם אנשים עם מוגבלות פיסית, שכלית או נפשית. זוהי קבוצת מיעוט אשר סבלה בעבר ועדיין סובלת מהפליה, קיפוח, סגרגציה ונחיתות חברתית-כלכלית. מערכות החברה השונות וסביבת חייו של אדם בישראל מתוכננות ופועלות לרוב מבלי לקחת בחשבון את הצרכים והנסיבות של המשתייכים לקבוצה זו.
ההסדרים המשפטיים הקיימים הינם חלקיים ביותר ומקוטעים. ברבים מן המקרים הם אף אינם נאכפים. רק חקיקה מקיפה ומפורטת תוכל להביא לצמצומו של הפער הקיים בין מציאות חייהם של אנשים עם מוגבלות לבין עקרונות השוויון וכבוד האדם, שהם עקרונות יסוד של החברה הישראלית...
בשנים האחרונות מתרחשת ברחבי העולם פעילות ערנית ותוססת בתחום השוויון לאנשים עם מוגבלות, החל באמנות בינלאומיות, דרך חקיקה מקיפה ומפורטת ותיקונים לחוקה במדינות השונות, וכלה בפסיקה ענפה.
מתוך הכרה בכך שהגישות של איסור הפליה מחד גיסא, ומתן מענה הולם לצרכים מיוחדים מאידך גיסא, משלימות זו את זו, ומתוך בחינת מאפייני המצוקה הסוציו-אקונומיים של קבוצת האנשים עם מוגבלות בישראל, סומכת הוועדה את ידיה על העקרונות המנחים של הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ו–1996, ועל עיקר הוראותיה. במקביל, ממליצה הוועדה על תיקונים ותוספות להצעת חוק זו, שיש בהם כדי להבהיר הוראות שונות ולחזק את ההתחשבות בנטל הלוגיסטי והתקציבי הצפוי הן למגזר הציבורי והן למגזר הפרטי.
החקיקה המוצעת, כמו מעשי החקיקה האחרונים בעולם לעניין שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הינה בעלת אופי מקיף. היא פורשת את הגנתה על בעלי כל המוגבלויות ויוצרת מערך קוהרנטי של זכויות לכולם. הוועדה סבורה, כנלמד מנסיונן של מדינות אחרות, כי זוהי הדרך לקדם את זכויותיהם של בעלי המוגבלויות השונות.".
(מתוך: דוח הוועדה הציבורית לבדיקת חקיקה מקיפה בנושא: זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, יולי 1997, עמ' 11, 12, 19)
ביום כ"ז בשבט התשנ"ח (23 בפברואר 1998), נתקבל בכנסת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998 (להלן – החוק). חוק זה מעמיד לראשונה את ענייניהם של אנשים עם מוגבלות כנושא מובהק של זכויות אדם, וקובע את עקרון היסוד: "זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות" (סעיף 1 לחוק).
החוק שנתקבל התבסס על הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ו–1996 (ה"ח התשנ"ו, עמ' 628), שעברה בקריאה ראשונה ביום כ"א באדר התשנ"ו (12 במרץ 1996), וכן על המלצותיה של "הוועדה הציבורית לבדיקת חקיקה מקיפה בנושא: זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות" אשר הוגשו לשר המשפטים ולשר העבודה והרווחה בדוח מקיף ומפורט ביום כ"ו בתממוז התשנ"ז (31 ביולי 1997)(להלן – הוועדה הציבורית; דוח הוועדה הציבורית).
בראש ועדה זו עמד ד"ר ישראל כץ, לשעבר שר העבודה והרווחה ומנכ''ל המוסד לביטוח הלאומי, וכן מונו לחברים בה 16 אשה ואיש, ביניהם נציגי משרדי הממשלה המרכזיים בתחום זה, מומחים וחוקרים מהאקדמיה ונציגי ארגוני אנשים עם מוגבלות.
החוק שנתקבל מעגן אך חלק מההסדרים שבהצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ו–1996, ושבדו"ח הוועדה הציבורית שנכתב בעקבותיה. החוק כולל עקרונות יסוד ועקרונות כלליים, שוויון בתעסוקה, נגישות לשירותי התחבורה הציבורית והקמת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. החוק נכנס לתוקף ביום י"ג בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1997).
הכנסת ה-14 התפזרה. בכנסת ה-15 הוגשה הצעת חוק שכללה את שאר פרקיה של הצעת החוק המקורית, במתכונת של תיקון לחוק: נגישות, בריאות, דיור בקהילה וסיוע אישי, תרבות פנאי וספורט, חינוך והשכלה, המערכת המשפטית, וצרכים מיוחדים.
במהלך הכנסת ה-15 וה-16 המשיכה העבודה על פרק הנגישות, אשר הושלמה בהצלחה עם חקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005.
מוצע להמשיך בחקיקת שאר פרקיה של הצעת החוק המקורית, במתכונת של תיקון לחוק: דיור בקהילה וסיוע אישי, תרבות פנאי וספורט, חינוך והשכלה, המערכת המשפטית וצרכים מיוחדים.
הנוסח המוצע מבוסס בעיקרו על דוח הוועדה הציבורית, בשינויים ובתוספות שתולדתם בפניות ותגובות שנתקבלו מאז חקיקת החוק, מאנשים עם מוגבלות ומארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם.
דברי ההסבר לפרקים השונים מפנים להנמקות המפורטות בדוח הוועדה הציבורית.
השלמת המהלך החקיקתי והחלת עקרון השוויון על כלל תחומי חייהם של אנשים עם מוגבלות כמפורט בהצעת החוק דנן היא-היא הערובה לשינוי יחסה של החברה לאנשים עם מוגבלות ולפתיחת שעריה להשתתפותם בהווייתה כאזרחים שווי זכויות.

בדברי ההסבר לפרק ה'3 להצעת החוק - תרבות פנאי וספורט, כך נאמר:
"כדי להגשים באופן מלא את הזכות לחיים בקהילה, ומתוך הכרה בחשיבות הגוברת של תרבות הפנאי בחיים המודרניים, מוצע להטיל על המדינה לפתח שירותי תרבות פנאי וספורט לאנשים עם מוגבלות על בסיס עקרון האוניברסליות המעוגן בסעיף 6 לחוק (ראו עמ' 68-67לדוח הוועדה הציבורית)."

2. האמנה בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות

​האמנה אומצה בעצרת הכללית של האומות המאוחדות ב- 13 בדצמבר 2006, ואושררה בידי מדינת ישראל בספטמבר 2012. **ראה בקישור הזה וראה בכלל באתר אליו מפנה הקישור -
http://www.justice.gov.il/Units/NetzivutShivyon/mishpati/Pages/Amana.aspx
זהו האתר של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וניתן לפנות אליהם,
בהחלט יש מחשבה לפניה מסודרת שלנו כארגון דייגי פנאי.

סעיף 30 לאמנה כותרתו: "השתתפות בחיי תרבות, בילוי, פנאי וספורט"
להלן ציטוט הקטעים הרלוונטיים -
1. מדינות שהן צדדים מכירות בזכותם של אנשים עם מוגבלויות להשתתף בחיי תרבות, בשוויון עם אחרים, ותנקוטנה את כל האמצעים ההולמים כדי להבטיח שאנשים עם מוגבלויות:

5. במגמה לאפשר לאנשים עם מוגבלויות להשתתף בפעילויות נופש, פנאי וספורט, בשוויון עם אחרים, תנקוטנה מדינות שהן צדדים אמצעים הולמים על מנת:

(א) לעודד את השתתפותם של אנשים עם מוגבלויות בפעילויות הספורט של הכלל, ולקדם אותה בכל הרמות, במידה רבה ככל האפשר;

(ב) להבטיח כי לאנשים עם מוגבלויות תהא ההזדמנות לארגן פעילויות ספורט ונופש המיועדות לאנשים עם מוגבלויות, לפתחן ולהשתתף בהן, ולמטרה זו, לעודד מתן הדרכה, הכשרה ומשאבים הולמים, בשוויון עם אחרים;

(ג) להבטיח כי לאנשים עם מוגבלויות תהא גישה לאתרי ספורט, בילוי ותיירות;

(ה) להבטיח כי לאנשים עם מוגבלויות תהא גישה לשירותיהם של המעורבים בארגון פעילויות נופש, תיירות, פנאי וספורט.

==============================================

עד כאן, בינתיים....

קצת ארוך אבל קראתי הכל ולהפתעתי הצלחתי גם להבין

ועכשיו נשאלת השאלה האם כדאי לפנות בצורה עצמאית או שעדיף להמתין שי.ע.ד. יפנו?
כי כידוע לאזרח הפשוט לא מקשיבים ושמים עליו קצוץ אבל לעמותות ותנועות מקשיבים ונזהרים שלא לטעות איתם