| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 3/9/2016 | ירדן - צפון לכנרת | מים מתוקים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג במתוקים - ז'רז'ור |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 06:45-12:0 | דמוי דג קטן - כל מיני | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 10 | שוחררו |
| 13:00 | דמוי דג קטן - Rapala Countdown CD-5 | קרפיון בר (סאזאן) | 1 | שוחרר |
הדו"ח:
שלום לכולם,
לא זוכר מתי העלתי את הדו"ח האחרון שלי..אבל מה שבטוח עבר זמן מה...
לפני שבכלל נתחיל, חייב להיות כנה התפיסה הייתה לפני 3 שבועות
ובעקבות אילוצי זמן,אנרגיות כו' רק עכשיו אני מוצא את ההזדמנות לכתוב
התאריך היה 3/9/16- אולי היציאה האחרונה לירדן לשנת 2016
יציאה לירדן ההרי,האזור מוכר היטב וכמובן המטרה שכמה שיותר אקשן מביניות...
האזור סלעי,יחסית רדוד(עד 1.5 מ') ואזורים עם זרם חזק
מסיבות אלו הברזלים למיניהם לא שומשו בכלל וכל העבודה הייתה עם פלסטיקים
הזריקה הראשונה למים לרוב תניב כבר דג ראשון, נראה כאילו הדגים רק משתוקקים לזה
ורק אחר כך מורידים קצב.
אז בזריקה הראשונה מטיל דימוי מפרקי של Rapala . חייב להגיד שהדימוי נזרק די גרוע
אבל במקרה שלי, אני לא צריך יותר מזה...כמובן שכבר בזריקה הראשונה ננעלת בינית נחמדה
שלאחר תמונה חוזרת למים. אמנם בזריקות שלאחר מכן הקצב ירד אך עדיין היה קצב יותר
טוב מבדר"כ.
יורדים במורד הזרם,זריקה פה..זריקה שם(תוך כדי החלפת דימויים)
מדי פעם זוכה לתקיפה אחת או שניים אבל לא משהו מיוחד
רוב האזור לא מאופיין בשיחים ולכן אין אזורים במים עם צל,
השעה כבר 11 ומשהו...רוח צפונית מתחילה, קצת נותנת בריזה. מבחין בכמה שיחים שעושים טיפה צל...למרות שהזרם די צמוד לגדה המוצלת בכל זאת מחליט להטיל את הדימוי
ותוך כמה זריקות עולה לה בינית, עוד כמה זריקות ושוב בינית
ככה 5 ביניות נתפסות 4 חוזרות למים ואחת נלקחת הביתה..
באחת הזריקות הדימוי נוחת בדיוק באזור המוצל, נכנס לאמצע הזרם, ברגע שאני מבחין בו בתוך המים בינית אחת החליטה לתקוף אך לא ננעלה..היה ממש רגע מדהים לראות את זה.
חלק מחווית הדייג זה לראות ולחוש טיפה טבע אז ממשיך במורד הזרם עד לבריכה שקטה ויחסית עמוקה שלהבדיל מאזורים אחרים יש בה טיפה קרקעית חולית/בוצית.
לרוב הבריכה הזו תמיד נותנת אקשן אך לא משנה איזה דימוי נסית לא קיבלתי תגובה.
באחת מהזריקות לאזור החולי, הדימוי טיפה מגרד את הקרקעית ואני מרגיש סוג של תקיפה.לא כמו של בינית שמגיע בכוח ובהפתעה אלא משהו יותר "עדין" אם אפשר להגדיר את זה איכשהו.
ופה חברים,מגיע החלק המעניין והעיקרי של הדו"ח אז מומלץ לעקוב אחר כל שורה
ישירות אני מרגיש את משקלו של הדג על המקל..ומה שבטוח בינית זה לא אלא אם זו אחת מפלצתית. ישר שומע "בזז" אבל לא "בזז" של טרכון שפותח מבערים אלא "בזז" עקבי ולא כל כך מהיר. הדופק לאט-לאט עולה, מנסה שלא להתרגש יותר מדי ועוד יותר מנסה שלא לעבור עם המקל
את זווית 60 המעלות על מנת שהדימוי לא יתנתק.
פייט לא מוגדר בכלל...אבל מעט מוכר-שחייה נגד הזרם,"בזז" רגוע,כיפוף עמוק בחכה,ניעורי ראש,
חוט מסתובב(כמו שמרימים טוניות מהעומק).
הפייט ממשיך טיפה ואני מתחיל להרגיש דה זה' וו. אבל ברגע אחד מסיבה כלשהי הדימוי מתנתק
ואני נשאר עם חוט רפוי.
לדעתי זה הרגע המתאים בדו"ח להחזיר אותכם לשנה שעברה: (1:37-9:15)
תקציר למי שלא מכיר: דג גדול נתפס, למרות שלא מעט חברים מנוסים פה בפורום אמרו שיתכן
שזו הייתה בינית מפלצתית, בכל זאת הייתה הרגשה בתוכי שבינית זו לא הייתה אלא קרפיון.
הפייט של אותו דג היה זהה כמעט לחלוטין לזה שהרגע ברח לי.
חזרה לסיפור, הדג ברח. רוב הדייגים כבר היו מריצים שורת קללות אבל הפעם פשוט לא היה לי חשק לזה..מזג האוויר, האקשן מצד הביניות וההבנה שזה חלק מהדייג פשוט גרמו לי לדקה אחת של "באסה" וזהו. חוזר להמשיך לדוג.
מחליט להמשיך גג עוד 30-40 דק' כי בתכל'ס מיצנו את היום הזה ויש עוד לאכול צהריים ולתחיל את הנסיעה הביתה למרכז.
הזמן זז, מעיף מבט בשעון,מבין שיש עוד כמה זריקות ספורות עד שיגיע הזמן להתקפל
שוב זריקה לאותו אזור חולי,שוב "הגירוד/תקיפה" שאני לא מצליח להגדיר שוב על הטקס חוזר על עצמו. הפעם אני פחות מתרגש,למרות המחשבות "יכול להיות שזה הדג שברח לי שנה שעברה?!?"
אני ממוקד מטרה,הקלאץ' נמצא במצב הרצוי,נותן לדג חופש פעולה אבל בהישג סנפיר(
)לאט לאט מבין כל הפאזל מתחבר לי,התפיסה משנה שעברה,התפיסה שרק התרחשה לפני חצי שעה..הפייט פשוט זהה.
הסקרנות גוברת לדעת מה בסוף החוט-בינית,קרפיון? או אולי איזה דג שטרם ידוע לנו???
10 דקות של סבלנות וחשיבה ובסוף אני מקבל את התשובה-גוף בצבע זהוב,זנב בצבע אדום,פה בצורת שואב אבק..מי שעדיין לא הצליח לעקוב זה ה-קרפיון
אני בלי גריפר/רשת
מתחיל איתו משיכה בחבל ובסוף מגיע איתו לקטע רדוד מאוד של סנטימטרים בודדים של מים
מוריד דופק, מעכל את החוויה ויאללה תמונות כאילו אין מחר
כצפוי הדג נתפס מהזנב,דבר המסביר את התנהגות החוט
דקה-שתיים עוברות, וכמובן נשאלת השאלה, מה גורלו של הדג?ארוחה לראש השנה או שמא ישוחרר חזרה?
לא לוקח יותר מדי זמן, האסימון נופל, אין שום צדק לקחת את הדג, דג מוערך של 3 ק"ג(אין ממש מקום בצידנית), טעמו לפי דעתי לא מצדיק את לקיחתו, סיפור לנקות,קרח וכו'...
לשמחתי יש מספיק בטרייה ב-GoPro על מנת להנציח סרטון שחרור שנתענג עליו בימים יבשי דייג
זו לא עוד תפיסה רגילה,זו סגירת מעגל מהפעם הקודמת. זה רגע שכל הספקות נעלמות.
מחכה עד שכוחותיו חוזרים ונפרד ממנו עד לפעם הבאה
מיותר לציין שאחר מכן, מארגן ציוד ומתחיל את הדרך לאוטו
בדרך הביתה עוצרים בצמח לאכול ארוחת צהריים,אוספים אנרגיות ונוסעים הביתה.
לסיום, חייב להגיד שעכשיו שאני קורא את הדו"ח אין ספק שהוא ארוך מהרגיל
אז כל הכבוד לאלו שהצליחו לעקוב אחר סדר האירועים, לא פשוט בכלל.
בהשוואה לפעם הקודמת(משנה שעברה), הייתי הפעם יותר מנוסה,רגוע וקר רוח ואין ספק
שהיה לי יתרון והוא שהזרם היה רגוע מאוד לעומת פעם קודמת שבעצם הזרם הוא זה שהכריע.
עד הפעם הבאה.להתראות
*הקרפיון היה באורך של 70 ס"מ, אם דייגי הקרפיונים שביננו יוכלו לתת משקל משוער אני אשמח
), נותנת קצת שקט בראש וקרפיון כזה, בזרם, עם סלעים מסביב ועוד על ציוד ז'ירז'ור, זה לא פשוט 
