שמח שהחלטת להעלות כאן
התמונות בהחלט עוזרות להבין מה קורה בזמן שלאחר ההטלה והשקיעה לקרקעית...
ראשית, הצינורית שעל ההייר ריג, בצד של המשקולת, צריכה להמשיך ולעלות לכיוון הסוויבל וכך היא תישאר במצב שהיא יוצאת ישר מהסוויבל ורק אז החוט יכול להתעקם.
כשהיא בצורה כזו היא לא משפיעה הרבה.
קשה לראות אם הקליפס המהיר למשקולת יכול לעלות מהסוויבל ולהתרחק ובעצם לאפשר לריג לרוץ דרכו בסגנון INLINE. אני מניח שכן כי הוא פלסטי ולא מסיליקון רך בדר"כ...
אני יכול להבין את ההעדפה לריג קומפלט שניתן לנתק ולהחליף במהירות אבל האופציה הזו קיימת כשאתה עובד עם קליפס משקולת מהסוג הזה וגם את הריג אפשר להחליף בקלות אם הוא עם לולאה בסוף ולא קשור לסוויבל אז הייתי מוותר על המקטע חוט הנוסף שעליו רץ הקליפס משקולת.
במצב הנוכחי ובהתחשב בהערה הראשונה, יש מצב שהקרס ייתפס גם על הלולאה בקצה המקטע העליון או על הקליפס/סוויבל שיחובר אליה...
לא הייתי נועץ את הקרס בשקית כי בסופו של דבר אחרי שה-PVA נמס, הקרס עדיין יישב איפה שהוא כי החוט בד של ההייר ריג מאד גמיש ולא קפיצי כמו חוט ניילון.
אם אתה כן מעדיף לנעוץ אותו בשקית, תוודא למתוח מעט את החוט בכדי ליישר את הריג עם החוט הראשי.
באופן כללי, תוודא שהריגים והמקטעים השונים לא מאפשרים מפגש של האביזרים כשהחוט הראשי/ריג/מקטעים מתקפלים.
ההצעה שלי היא לוותר על המקטע הנוסף שעליו רץ הקליפס למשקולת.
את החוט הראשי לקשור ישירות לסוויבל אחרי הקליפס למשקולת (אם אתה מוציא חוטים) או לשוק לידר/לד קור אם אתה זורק מהחוף.
סגנון הקשירה של הקרס והצינורית הקטנה בזווית ליד העין שלו, מתאים יותר ל-BOLT RIG שבו המשקולת קבועה ויש טווח תנועה מאד קצר לריג.
ריג הליקופטר למשל, יתאים יותר מסגנון INLINE.
על הסעיף האחרון אני בטוח שיהיה מי שיחלוק עלי
וזה מתוכנן כך, בשביל להטיל את המשקולת במקרה של התחפרות או תקיעה).
