בנצי אחי היקר,

כתבת על זה כמה וכמה פעמים... אבל ראה את היופי שבדבר,

הרמב"ם לפני כ-800 שנה כתב זאת ורק היום המחקרים ע"י גדולי המדענים בעולם מגלים את זה עכשיו

יפה, לא !!!

מה הייתה דעתו של הרמב"ם על אכילת דגים?

"והדגים רובם מזונם רע, ... וכל שכן גדולי הגוף מהם ואשר יצאו מן המים הרעים והשמנים מאוד רעים וגורמים לרב הליחות"...

הדגים - פועלי הניקיון של האוקיינוסים

מסתבר שדגים הם מהמזונות המזוהמים ביותר בכדור הארץ. ריכוז הרעלים בדגים הינו גבוה מאוד, במיוחד, הריכוז של מתכות כבדות כגון כספית וקדמיום. גם ריכוז הרעלים האורגנים כגון PCB ודיוקסינים – חומרים שמוגדרים על ידי ה-FDA האמריקני כקרצינוגנים (מסרטנים), הינו גבוה מאוד בדגים.

באחד המחקרים נמצא שריכוז הכספית בדגים יכול להגיע לעד פי ששה מיליון מריכוז הכספית במים שהדגים שוחים בהם. כדימוי, אפשר לומר שדגים הם פועלי הניקיון של האוקיאנוסים. האוקיאנוסים הפכו להיות פח האשפה של המין האנושי. פסולת תעשייתית, עירונית וחקלאית מוצאת את דרכה אל הים.

עוד נתון מעניין – מסתבר שככל שהדג גדול יותר, הוא מכיל יותר רעלים, בדיוק כפי שכתב הרמב"ם, שהדגים הגדולים הם הרעים ביותר, כלשונו. מדעית, יש לתופעה זו כמה סיבות. ראשית – ככל שהדג גדול יותר, הוא חי יותר שנים ולכן יש לו זמן רב יותר לרכז את הרעלים בגופו.
 
שנית – דג גדול אוכל דג בינוני, שאוכל דג קטן וכן הלאה וכן הלאה. הדג הגדול שבלע דג בינוני, קיבל "בארוחה אחת" את כל הכספית והרעלים שהדג הבינוני ריכז במשך כל חייו, זאת אומרת שריכוז הרעלים עולה ככל שעולים בשרשרת המזון.
 
התופעה הזו נקראת בעולם המדע ביו-מגניפקציה (הכפלה ביולוגית). יתרה מזאת, נמצא שרוב הרעלים הללו, המתכות הכבדות והרעלים האורגנים, מצטברים דווקא ברקמת השומן של הדגים ואם ניזכר בדבריו של הרמב"ם בנושא, הוא הזהיר לא רק מדגים גדולים, אלא גם מדגים שמנים, כלומר מדגים שלהם רקמת שומן רבה.

מה מצאו החוקרים?

מתברר שגם לפני מאות שנים, הרבה לפני הקמת תחנות כח פחמיות, הייתה כספית באטמוספירה. אמנם, רמה נמוכה בהשוואה לרמה כיום, אבל המתכת הרעילה הזו הייתה באוויר מאז ומעולם ולכן הייתה גם באוקיאנוסים, גם בעת העתיקה.
 
למעשה, התברר שגם בתקופת הרמב"ם היו רעלים באטמוספירה וכאמור גם באוקיאנוסים. הרמב"ם כנראה הבין בחכמתו שדגים מרכזים רעלים בגופם ושרעלים אלו מצטברים בעיקר בדגים גדולים ושמנים ולכן הזהיר דווקא מדגים אלו.


 
בר שדגים הם מהמזונות המזוהמים ביותר בכדור הארץ. ריכוז הרעלים בדגים הינו גבוה מאוד, במיוחד, הריכוז של מתכות כבדות כגון כספית וקדמיום. גם ריכוז הרעלים האורגנים כגון PCB ודיוקסינים – חומרים שמוגדרים על ידי ה-FDA האמריקני כקרצינוגנים (מסרטנים), הינו גבוה מאוד בדגים.
 
דגים שמגיעים מים שהינו יחסית נקי, כגון מאזור קנדה או נורבגיה, נמצאו גם הם כמכילים כמות רעלים גדולה. מסתבר שדגים מכניסים ומוציאים מים מגופם כל הזמן. המים נכנסים ויוצאים, אבל הרעלים מצטברים בפנים. הרקמה של הדג מתפקדת למעשה כמסננת לרעלים.
 
הדגים - פועלי הניקיון של האוקיינוסים
באחד המחקרים נמצא שריכוז הכספית בדגים יכול להגיע לעד פי ששה מיליון מריכוז הכספית במים שהדגים שוחים בהם. כדימוי, אפשר לומר שדגים הם פועלי הניקיון של האוקיאנוסים.
 
האוקיאנוסים הפכו להיות פח האשפה של המין האנושי. פסולת תעשייתית, עירונית וחקלאית מוצאת את דרכה אל הים. מהיכן מגיעה הכספית (מתכת רעילה במיוחד)?
 
תחנות כח פחמיות פולטות כספית לאטמוספירה וזו חוזרת אלינו עם הגשם שבסופו של דבר מוצא את דרכו אל האוקיאנוסים (רוב הגשם בעולם יורד ישירות על האוקיאנוסים וחלקו שיורד מעל היבשות, מגיע אל האוקיאנוסים באמצעות הנחלים והנהרות).
 
עוד נתון מעניין – מסתבר שככל שהדג גדול יותר, הוא מכיל יותר רעלים, בדיוק כפי שכתב הרמב"ם, שהדגים הגדולים הם הרעים ביותר, כלשונו. מדעית, יש לתופעה זו כמה סיבות. ראשית – ככל שהדג גדול יותר, הוא חי יותר שנים ולכן יש לו זמן רב יותר לרכז את הרעלים בגופו.
 
שנית – דג גדול אוכל דג בינוני, שאוכל דג קטן וכן הלאה וכן הלאה. הדג הגדול שבלע דג בינוני, קיבל "בארוחה אחת" את כל הכספית והרעלים שהדג הבינוני ריכז במשך כל חייו, זאת אומרת שריכוז הרעלים עולה ככל שעולים בשרשרת המזון.
 
התופעה הזו נקראת בעולם המדע ביו-מגניפקציה (הכפלה ביולוגית). יתרה מזאת, נמצא שרוב הרעלים הללו, המתכות הכבדות והרעלים האורגנים, מצטברים דווקא ברקמת השומן של הדגים ואם ניזכר בדבריו של הרמב"ם בנושא, הוא הזהיר לא רק מדגים גדולים, אלא גם מדגים שמנים, כלומר מדגים שלהם רקמת שומן רבה.
 
הדגים הבריאים?
באיזה דגים יש הכי הרבה אומגה 3?
יוכי עזיז
מנת הדגים בארוחת ראש השנה נחשבת לא רק למנת הדגל החגיגית אלא גם לבריאה ביותר. איזה דג הכי בריא, האם כלם דלים בשומן וכמה מנות באמת מומלץ לצרוך בשבוע? מדריך חגיגי
הדגים הבריאים: איפה יש הכי הרבה אומגה 3?
רעלים באטומוספירה גם בתקופת הרמב"ם
עכשיו נגיע לשאלה המעניינת באמת: בתקופת הרמב"ם העולם היה נקי, החקלאות הייתה אורגנית, לא היו מפעלי תעשייה מזהמים וגם לא שפכים תעשייתים שמוזרמים אל הים ובוודאי שלא היו תחנות כח פחמיות שפלטו כספית לאטמוספירה.
 
אז ממה בדיוק חשש הרמב"ם? מדוע הוא המליץ להימנע מדגים גדולים ושמנים? בימיו הרי לא נראה שהייתה סיבה מוצדקת להמלצה זו?
 
כדי לענות על השאלה הזו צריך להכיר מעט את עולם הקרחונים. מסתבר שבעת היווצרות קרחון, נקלעים בו בועות אוויר. אם נשאב בועות אוויר מעומק הקרחון וננתח את הרכב האוויר של בועות אלו, נוכל לדעת מה היה הרכב האטמוספירה בעת היווצרות אותה שכבה מהקרחון.
 
כיום באמצעות שיטות של פחמן 14, ניתן לדעת מתי בדיוק נקלעה בועת אוויר כזו או אחרת ולתארך אותה בצורה די מדויקת. זה בדיוק מה שעשתה קבוצת חוקרים ב-2012.
 
הם שאבו עשרות רבות של בועות אוויר מעומקים שונים בקרחון במדינת וויומינג בארה"ב ובדקו מה הייתה רמת הכספית באותם בועות. רמה זו, זהה לרמה שהייתה באטמוספירה, בעת היווצרות הקרחון.
 
מה מצאו החוקרים?

מתברר שגם לפני מאות שנים, הרבה לפני הקמת תחנות כח פחמיות, הייתה כספית באטמוספירה. אמנם, רמה נמוכה בהשוואה לרמה כיום, אבל המתכת הרעילה הזו הייתה באוויר מאז ומעולם ולכן הייתה גם באוקיאנוסים, גם בעת העתיקה.
 
כאשר מסתכלים על השינוי ברמת הכספית בציר זמן, רואים דבר מעניין – מדי פעם יש עלייה חדה ודרמטית ברמת הכספית באטמוספירה. עלייה של מאות אחוזים, שנמשכת 20-30 שנה ודועכת חזרה.
 
החוקרים מצאו התאמה מדויקת בין כל עלייה כזו לבין התפרצות מתועדת של הר געש. מסתבר שהרי געש פולטים בין היתר כספית לאטמוספירה.
 
החל מ-1880, ראשית המהפכה התעשייתית רואים עליה עקבית ומשמעותית ברמת הכספית באטמוספירה (החל מ-1980 מתחילים לראות לראשונה ירידה ברמת הכספית וזאת בזכות המעבר לייצור חשמל על בסיס גז או אנרגיה גרעינית ולא על בסיס פחם שמזהם הרבה יותר).
 
למעשה, התברר שגם בתקופת הרמב"ם היו רעלים באטמוספירה וכאמור גם באוקיאנוסים. הרמב"ם כנראה הבין בחכמתו שדגים מרכזים רעלים בגופם ושרעלים אלו מצטברים בעיקר בדגים גדולים ושמנים ולכן הזהיר דווקא מדגים אלו.
 
על איזה דגים הרמב"ם ממליץ?

"ואולם, הדג קטן הגוף, אשר בשרו לבן ואשר בשרו קשה וטוב הטעם, והוא מהים או אשר יהיה בנהרים הנוזלים... הם אינן מזון רע, אבל ימעט ממנו"...
(הרמב"ם, הנהגת הבריאות, שער ראשון, סימן 9).
 
הרמב"ם לא שולל אכילת דגים. הוא כותב שדג קטן, שמקורו בים או בנהר עם תחלופת מים גבוהה (נהר נוזלי כלשונו של הרמב"ם) הוא דג שבהחלט אפשר לאכול, אבל גם אז, לא להרבות.
 
מעניין לציין שגם הגמרא, לפני כ-2000 שנה המליצה דווקא על דגים קטנים וזו לשונה: "הרגיל בדגים קטנים אינו בא לידי חולי מעיים ולא עוד אלא שדגים קטנים מפרין ומברין כל גופו של אדם" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות מ/א).
 
מחקר נוסף מצא שככל שרמת הכספית בחבל הטבור גבוהה יותר, כך יש ירידה בפרמטרים קוגניטיביים אצל הילדים. אכילת דגים היא אחד המקורות המרכזיים לכספית בדם ובחבל הטבור.
 
אנחנו רואים שהרמב"ם דייק בהמלצותיו לגבי אכילת דגים, והקדים את זמנו במאות שנים. המלצותיו נתמכות על ידי ממצאי המדע העדכניים ביותר והן רלוונטיות לדורנו לא פחות מאשר הן היו רלוונטיות לדורו של הרמב"ם.
 

בימינו זה לא חוכמה לדעת שהכל מזוהם
זה שהרמב"ם ידע על זה לפני 800 שנה זה לא רק יפה
אבל התורה שלנו נכתבה לפני יותר מ-5000 שנה ושם יש עוד כמה וכמה דברים שהיום המדענים מגלים שזה נכון

כתבה מוזרה.
בכל תחום שתבחר בחיים יש מחקרים בעד ונגד . אפילו מפרץ חיפה והקישון לא מזוהמים ,עפי מחקרים מסויימים !

אפשר לומר גם שהעופות והבהמות הם המססנים של האוויר המזוהם בארצנו.

בקיצור אין לזה סוף.