03.12.2015
אחרי שבמשך שנים לא נראה באזורינו, לאחרונה צץ האריאן בחופי הארץ. אז מה הסיפור של הדג הנדיר שנחשב כמתנה לדייגים? הפרק ה-32 בפרויקט

"52 שבועות – 52 דגים ופירות ים" הוא פרויקט היכרות עם הדגה הים-תיכונית. בכל שבוע אנו מציגים את הדג או פרי הים שבדיוק עכשיו מוציאים הדייגים מרשתם. נדבר קצת על השם, עונות הרבייה, התזונה, אזור המחיה ורקע היסטורי.

בכל שבוע מלווים את הפרויקט מתכונים של דייג, טבח, ביולוג ימי או איש ים. והשבוע עלה ברשת: אריאן
עממי – סטיליה, אריאן

מדעי – Lichia amia

אנגלי – leerfish

ערבי – alab, arian قلاب.

עברי – אמית אריאן

האריאן הוא הנדיר מבין בני משפחת הצניניתיים (משפחת האינטיאס, טרחון, טרולוס וכו') השוחים לחופינו. למעשה הוא כל כך נדיר, עד שבשיחה עם ד"ר דני גולני, מבכירי הביולוגים הימיים בישראל ובאגן ים תיכון מזרח ומחבר 'מגדיר הדגים של ישראל', הוא סיפר שפעם ראה פריט אחד צעיר בלבד. אלא שלפני שבוע הוציא ידידי אריאן מכובד במשקל 2 ק"ג ברובה, דווקא בחוף גורדון, בעומק של 12 מטר, וממש באותו היום קבלתי תמונה עם מספר לא מבוטל של אריאנים שנידוגו בצפון הארץ, ומשקלם נע בין 3-8 קילוגרם. אי לכך, למרות שהוא איננו נפוץ ואפילו נדיר, אנצל את ההזדמנות לספר קצת אודות דג זה, ולו למען העניין.

האריאן הוא דג כסוף ויפהפה, כאשר סביב עיניו כתמים אדומים סגולים המשווים לו מראה של מתאגרף שחטף יותר מידי.

האריאן הוא דג טורף וניזון בעיקר מדגים, כאשר חביבים עליו במיוחד הדורדו (הדולפין פיש, מאי-מאי, או רעמתן כחלחל בעברית) ובני משפחת המוליתיים, או הברבוניות לצורך העניין. עם זאת, ישנם הטוענים כי מסלול נדידתו, בעיקר בדרום יבשת אפריקה, מקבילה למסלול נדידת הסרדין, ובעקבותיו הוא עולה מקצה היבשת לחופי מוזמביק.

האריאן נמצא בים התיכון כולו, אם כי הוא נפוץ יותר במערב הים התיכון מבמזרחו, ובעיקר לחופי תוניס, ספרד איטליה וצרפת. הוא נמצא גם לחופי אפריקה משני צידיה ומקיף גם את האי מדגסקר.

האריאן חי בלהקות קטנות בעומקים של עד 50 מטר בלבד, ולעתים ניתן למצוא אותו גם בשפכי נהרות גדולים, כגון נהר האורנג' בנמיביה.
שמו העברי – אריאן, הוא תרגום השם הערבי (למרות שביפו לפחות הוא קרוי אלאב בעיקר), וחלקו השני של השם – אמית, הוא מעין תרגום של חלק השם הלטיני שלו – amia.

גודלו של האריאן יכול להגיע גם ל-2 מטרים ו-35 קילוגרם, והוא נחשב ל"פרס" מכובד בקרב הדייגים הספורטיביים.

עונת הרבייה של האריאן היא בחורף ובאביב.

לפי עדויות של זקני הדייגים, היו מעט יותר (מעולם הוא לא נמצא פה בכמויות ובסקרי אגף הדיג במשרד החקלאות מעולם לא נפתחה לו רובריקה משל עצמו), דגי אריאן בשנות ה-60 וה-70. נקווה שכעת הוא החליט לעשות קאמבק לחופי ארצנו.
בשרו לבן ויש הטוענים כי הוא טעים מהאינטיאס, מהגמל ומהטרחון ואידיאלי להכנת סושי, או כל צורה אחרת של דג נא. מה שבטוח הוא שבשרו עסיסי שמן ובשרני, והוא אכן מצדיק את המוניטין שיצא לו (גם לכותב שורות אלו זו הפעם הראשונה שיצא לאכול אריאן אחרי חיפושים של שנים).

  יאלה צאו לים תביאו כזה

לכתבה המלאה +מתכונים :

http://www.haaretz.co.il/food/fish-and-seafood/1.2790526

 sml41;ממש יפה וממש במקום כל מה שכתבת כאן תודה

 

בשנות השמונים, היינו תופשים הרבה אבו עריאנים, והם היו נפוצים כמעט כמו האינטיאס. העריאן היה אוהב ים גבה גלי, ופתיון של בורי חי. ניצודו בעיקר ברידינג ובקיר של נמל תל אביב. היינו יכולים לראות אותם גולשים בגלים אחרי להקות הבורי. משנעלמו להקות הבורי נעלם גם העריאן. הדגים שנתפסו היו נעים במשקלים של 8-15 ק"ג ליחידה.

 

מה שאמר , היינו קוראים לו קלחה שזה בעצם שיבוש של לכייה ( איטלקית וספרדית ) .

השפך של רידיניג שנראה כמו דלתה בזמנו , משך אותם לרדודים כשהטרף הוא בורים .

גם בחוף הילטון , בימים צלולים בגלישה הייתי רואה אותם .

יופי של כתבה מעניינת על דג שהפך בילתי נראה שלא לאמר כמעט בילתי נתפס .

רוב התפיסות , בעקר של גדולים הן בצפון הארץ .

לשימחתי יצא לי לתפוס כמה בשנים האחרונות , השנה פיספסתי מומנטום נהדר בנובמבר עקב חוסר מזל ...

אילוצים בעבודה ורכב הדיג שהתקלקל 

המטרה היתה להנציח ולתעד בסרט תפיסה ושיחרור , לדעתי לא תועדה מעולם תפיסה בסרט .

בכל אופן , ראיתי  מספר פריטים ככה שהכל פתוח והלוואי ונתכבד כאן בפורום בתפיסות נדירות .

תודה על הכתבה המעניינת 

מצער לשמוע שלא הצלחת לתפוס אחד השנה

אתמול נזכרתי בזה, לא רציתי לשגע אז לא שאלתי...

מאמין שבמומנטום הבא תיתן בראש

בהצלחה עד לפעם הבאה...

המוטיבצייה קיימת , הסבלנות והעקשנות שלי תמיד הביאו תוצאות , זה אתגר לא קטן בדרום אבל אפשרי .

חבל שההדיון לא ננעץ בפורום זירזור , לא הרבה ( בלשון המעטה ..) זכו בכלל לראות את הדג הזה ..

הרשה לי לתקן, אבו עריאן זה לא "קלחה" . :קלחה" הוא למעשה לברק. אבו עריאן הוא דג שונה לגמרי.

מאמין שאתה עוד תזכה לראות אותו

מוטיבציה והתמדה תמיד נותנים תוצאות בסוף

ואת זה למדתי פה דווקא, באתר הזה...

לכן החלטתי להיכנס לתחום הזירזור...

ידוע שהוא מתיש והתוצאות לא הכי ממהרות לבוא, אבל אני מאמין בעצמי

בהחלט שווה לפתוח דיון שיוקדש רק לדג הזה

ציוד שעות איזורים דמויים וכו

קח את ה"פרויקט" הזה

אגב. מתי העונה ?


נ.ב

הכניסה לתחום יש לך חלק לא קטן בה, כל הסרטונים והדוחות שאתה מעלה נותנים מוטיבציה כי אתה דג באזור שלי ועוד הרבה אנשים פה המליצו לי ועזרו. אבל הדייגים של אשקלון (בלי לדעת אפילו) הם אלה שדחפו אותי קדימה לזה

לברק היה נקרא בטעות מוסר אבל לא קלחה , קלחה זה האריאן .

בכל אופן , אנחנו מדברים על הדג שבכתבה - כמו שציינתי , זכיתי לתפוס אותו כמה פעמים בדרום .

דוגמא בתמונה :

דייגים וותקים מדווחים שעד לפני כמה שנים היה האריאן או עריאן דג שגרתי בחופי הצפון, אך בשנים האחרונות פשוט נעלם. מקווה שהדג באמת חזר להתרבות בחופינו. ראיתי גדלים מרשימים שנתפסו במרוקו מהחוף. דג חזק מאוד, עקשן ומשתולל הרבה

יצא לי לראות לפני 4 שנים אחד של 10 קילו
ולפני שנתיים ראיתי להקה של 3 חתיכות בדרום
דג לוחמני לא פחות מהאנטיאס ואולי גם יותר

אני לא יודע עד כמה הוא היה נפוץ לפני שהתחלתי לדוג בים אבל ב-15 שנה האחרונות הוא די נדיר עם תפיסות פה ושם ולא יותר.
אני יודע על אחד שנתפס לא מזמן בראש הנקרה בז'ירז'ור כבד לאינטיאסים.
לפני 10 שנים ז'ירז'רנו לבייבי אינטיאסים באנדרטה באכזיב ובין לבין הסתובבו שם גם אריאנים שתקפו הכול.
לצערי הרב התקיפה היחידה אצלי היתה על הידרו פופר של יוזורי שהתהפך עם הקרס על החוט 
מה שהיה הכי מדהים זה שהם תקפו עוגני חטיפה של בחור שעבד שם ונתפסו מהפה 
התפיסה היפה ביותר שזכורה לי היתה של גולן מיארה ז"ל שתפס אחד של 13 קילו בבית ספר שדה על בורי חי ששוחרר עם קרס בלבד על החוט הראשי 

היה נחמד לראות אותם עושים קאמבק 
עם כול החרמייקסים שהופיעו בחופים שלנו, דג אכיל לא יזיק...

שאפו ענק על המאמר.
מרתק מאוד הדג הזה ,מסתורי ונדיר.
זכיתי לראות מעקבים של פריטים קטנים העונה
של  1קילו ורתיחה שלהם במרחק 150 מטר מהחוף.
הבנתי שלא דג הכי טעים,באירופה מחזרים אותו למים
כי לא טעים ,האמנם?