אצלי זה התחיל ככה,  אחרי כל סיפור דייג של אבא  ביקשתי ממנו אבא נו בוא נלך לדוג בוא נלך לדוג, (כמובן שאף אחד לא לקח אותי לדוג)
ואז ביומולדת 14 סבא שלי בא עם 2 מקלות אחד רולר ואחד בוס,
וארגז מלא בכל טוב,
ואז הדייג שבי יצא החוצה ב200  ומאז  אני מכור אבל רציני , וכמובן שהחזרתי את כל הגברים במשפחה לתחביב הידוע ,
בקיצור סבא גם אשם וזה גם בזכותו,
מאז  זה גם עבר לצלילה , בקיצור הכל בזכות סבא, 

זר לא יבין זאת (אודותי)


קצת על עצמי ואיך הכול התחיל
 
בילדותי נהגנו לבלות כל שבת בנחל זויתן שהיה סמוך לביתי בקצרין, שם למדתי לדוג ביניות בנחל.
 
 זה היה בערך בגיל 10, ההתמכרות לדייג ולטבע הייתה שם כטבע שני של נוף ילדותי.
 
את הדייג הזנחתי במרוצת השנים ואפילו את החכה הראשונה שלי זרקתי לפח…
 
בגיל 27 חבר לעבודה הציע לי להצטרף לדייג בולוס מסירה, כל כך נהנתי שמייד הדודא לתחביב התעצמה.
 
אני כחובב מחשבים התחברתי מיד לפורום הדייג  שם נחשפתי לתחביב הדייג מקיאק בהשתאות ובהערצה, הגבתי לכול דו"ח וכל הדגים הגדולים היו ברובם של חברי צוות חוף כרמל.
 
 הקיאק הראשון לא איחר לבוא. זאת הייתה מפלצת פלסטיק זוגית ואהובה, אני וחברתי מור  שותפה פעילה לתחביב הדייג על כול צורותיו, מצאנו את עצמנו בחווית חיים שממלאת אותנו עד היום כל פעם שאנחנו בים.
 
כפי שנאמר זר לא יבין זאת…
 
דגים מעופפים, כרישים, צבי ים, מדוזות בצבעים, דגים ענקיים שקופצים באוויר כמו סקדים, ואפילו דולפינים.
 
כל אלא הם רק חלק מחויית הים שאליה מור ואני מכורים.

חבר יקר - זכית - גם בת הזוג שלך שותפה לאותו תחביב