ירח מלא יצא ביום שישי ה-31 ביולי.
שבת היה יבש.
בראשון בערב תפסתי גומבר קטן.
לא נהיה קטנוניים אבל יומיים אחרי ירח מלא זה כבר לא ירח מלא...

אהלן אמיתי

ראשית, אני לא חושב שכולם הבינו מה זה תרמוקלינה!

בקיצור: היא שכבה דקה אך ברורה המאפיינת גופי מים כמו אגמים ואוקיינוסים.התרמוקלינה מתאפיינת בשינויי טמפרטורה יחסית לשינוי בעומק חדים וגדולים מאלו המאפיינים את השכבות שמעליה ומתחתיה. (WIKIPEDIAׂ)

מה שמעניין אותנו בשכבה זאת אחוז החמצן במים. בשכבה האמצעית נפגשים זרמים חמים שבאים מהשכבה העליונה עם זרמים קרים מהשכבה התחתונה של המים. בגלל הפרשי הטמפרטורות נוצרות מערבולות שמעלות את אחוז החמצן בשכבה הזאת. עומק שכבה זו אינו קבוע בכלל, זה תלוי בזרמים, מצב הים ( גובה גלים ורוחות) ,טמפרטורת האוויר וקוו הרוחב.

מה אנחנו יכולים לטרגט בשכבה זו??? טונה מכל סוגיה, פלמודים, דג חרב, סאייל פיש....


עכשיו נושא ראשי הירח

מוטי, חיפשתי ושאלתי הרבה על הנושא הזה, אבל עדיין אין לי תשובה מדעית ברורה שתעזור לנו בהבנת התנהגות הדגים בלילות עם ירח מלא או כמעט מלא. אבל בתור רופא, אני יודיע שהירח משפיע על כל היצורים מבחינה פיזיולוגית, וגם על בני אדם. רמת ההשפעה מאיש לאיש שונה ואחרת. את זה אני מנסה ליישם גם על הדגים!!!

מנסיון אישי בדיג בולוס ליילי - לא מהחוף-, בלילות עם ירח מלא הדיג חלש בד"כ, חוץ מדגים יחסית גדולים וטורפניים בטבעם, בעיקר הלוקוסים שמשתפים פעולה טוב . בלילות עם ירח מלא אני מטרגת לוקוסים!!

מקווה שנתתי לך כיוון, ומבטיח להעלות דו"ח מפורט על הנושא הזה כשיתאפשר לי מידע ברור ומדוייק

אהלן סמאח
כן צודק גלשתי  מנושא השירשור אבל אני תמיד מיחס חשיבות לשילוב של גורמים שמשפיעים על הדיג
כמו ירח גאות שפל זרמים ותרמוקלינה

בגלל זה גלשתי לתרמוקלינה  שהדייג קשור לשילוב של ירח והתרמוקלינה בסירה
התרמוקלינה  באילת נמצאת קבוע באזור החמישים מטר  הדגים הטורפים בעיקר החרב נמצאים שם בלילה וביום חוזרים לאזור הקרקעית
בלילה שאין יירח בכלל או שעולה מאוחר הדייג יותר טוב לחרבות ולדגים פלגים ניראה לי שהם נמשכים לסירה בגלל האור שבולט יותר שאין ירח ,זה לא אומר שלא יהיה דייג שיש ירח מלא  אבל הסיכויים פחותים יותר

מעניין איפה היא בים תיכון ובכנרת,בכנרת נתקלתי במאמר פעם  צריך לבדוק

אגב דוקה השכבה העליונה היא עם יותר חמצן שם המים מתערבלים מהרוח
אני חושב שזה שילוב של חמצן מלמעלה וטמפרטורה יחסית קבועה מלמטה 

מהניסיון שלי בבולוס ודריפט מסריה הדיג נחלש בירח מלא אבל למשל קלאמארי אני מזרזר מהחוף וירח מלא עובד לטובה

טמפרטורת המים בשכבה העליונה  יותר גבוהה משאר השכבות, ולכן אחוז החמצן יהיה נמוך יחסית לשכבת הביניים

הטמפרטורה של השכבה העליונה אמנם גבוה מזו של התחתונה (ומזו של שכבת הביניים) אבל זה לא הגורם היחיד במשוואה.
השכבה העליונה מקבלת חמצן מאינטראקציה עם האטמוספירה ומפוטוסינתזה של אצות עד המקסימום ולפעמים גם מעבר , מה שלא קורה בשכבת הביניים שמקבלת קצת מלמעלה אבל גם מלמטה...
 מעולם לא נתקלתי באזכור של רמת חמצן גבוהה בתרמוקלינה מאשר בזו של האפילימניון.

מבחינת הדיג, לדעתי הדגים לא מחפשים את השכבה הזו אלא נהנים מהתחימה שהיא יוצרת מהצד התחתון של השכבה העליונה.
מעין גדר גבול אם תרצו שבצמוד אליה מתרכזים יותר בעלי חיים מאשר בגוף המים שמעליה.

מסכים איתך שבתהליך הפוטוסינתזה של האצות נוצר חמצן, אבל בטמפרטורות גבוהות כמו בקיץ החמצן משתחרר מהר לאטמוספירה ולא נמס במים, ולכן השכבה שמתחת שומרת על אחוז חמצן יותר גבוה, שמתאים לסוגים מסויימים של דגים כמו שהזכרתי בתשובה קודמת, כמו טונה, דג חרב, פלמידה....

יש קשר כמעט ישיר בין הכימוקלינה לתרמוקלינה אבל היחס ביניהן נשאר מה שאומר שלמרות הטמפרטורה הגבוהה יחסית של השכבה העליונה, היא עדיין עשירה יותר בחמצן מהשכבה התחתונה ומהאמצעית אם היא בכלל קיימת...
מים קרים יכולים להחזיק חמצן מומס (כמו כול גז אחר) בצורה טובה יותר ממים חמים אבל היכולת לרוות חמצן פחותה מזו של מים חמים.
השילוב של רוחות על פני המים שיוצרות גלים ומערבולות (הגדלת שטח פנים של המים וערבוב במלים אחרות) עם הפוטוסינתזה שקוראת במשך שעות היום, מביאים את רווית החמצן למים לשיא ורק בשעות הלילה היא יורדת מעט עד לפנות בוקר שזו השעה שבה רמת החמצן המומס היא הנמוכה ביותר.
מכיוון שרוח לא משנה את אחוז החמצן שבה, ההשפעה שלה על רווית החמצן היא מוחלטת ובלתי משתנה מה שמשאיר רק את הפוטוסינתזה כפרמטר משתנה ומשנה.
בלילה, כשאין פוטוסינתזה, השכבה העליונה וגם התרמוקלינה מושפעות במידה שווה והיחס של החמצן במים נשאר זהה מה שמשאיר את השכבה העליונה עם אחוז גבוה יותר כי היא התחיל העם ערך גבוה יותר...
מצבים שבהם השכבה העליונה דלה מדי בחמצן הם קיצוניים ובמצבים כאלו הדגים בבעיה כי השכבות התחתונות במצב גרוע יותר...
במקרים כאלו רואים פגיעה בדגים כמו מושטים בכנרת ופורלים באגמים קרים באירופה.

הטרמוקלינות זה נושא מעניין.
 פארידות (הגדולות, מלכות) לדעתי בבולוס לילה אוכלות יפה מאוד בירח מלא, אבל איתם באים גם קרישים...
חצי ירח לפארידות גדולות גם מוצלח ועם פחות קרישים...
אמת, או ג'ימיק, לא בטוח, אבל נראה לי נכון.

אבל, "בים המלח" לא משנה מצב הירח...

סאמח,

מנסיוני הצנוע במלכות, הן אוכלות טוב בלילות ללא ירח, כלומר סוף החודש הערבי/ העברי. בד"כ בולוס בלילות ללא ירח מוצלח יותר מלילות עם ירח. אגב השנה עדיין אין מלכות. בכמה נקודות שאני מכיר באזור נהריה עדיין יבש, ופעם טפסנו שני טרולים על נקודה חמה מאוד מהעונה שעברה.

חברה מה עם המלכות, יש אכילות? אם כן, באיזה עומק?