| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 31/3/2015 | מרכז - תל אביב | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 21:30 | שרימפס - | טלויזיה (סילגו נודד) | 1 | |
הדו"ח:
מגיע לנקודה בשש וחצי, זורק חכה ומחכה.
שעה וחצי בלי נגיעות ורשימת הטלפונים שאני צריך לעשות הצטמצמה עד מאד כשסוף סוף מתחיל לזוז משהו. הפיתיון נאכל בכל פעם אבל תפיסות אין. הקרסים עם השרימפס חוזרות ריקות מהר מאד, בקלאמרי לא נוגעים. כמעט שעה ככה עד שסוף סוף אני מרגיש משהו נתפס, נותן הוק סט ומעלה טלוויזיה יפה לסלע שלי.
לשמור או לא?
הראש חוזר לדוחות הדיג פה ואני ,שכבר מדמיין את עצמי כמו כל המקצוענים פה שתופסים דג ואז מחליפים אותו באחד טוב יותר, מחליט שאני מנסה לתפור אותו ולנסות את מזלי. יש לי רק קרס 0\3 מברזל ואני תוקע אותה לחבר החדש שלי בתוך הפה, מחילף ריג זריז לריג ים תיכוני ומחזיר למים, פותח קלאץ' והולך לשחק עם חכת הז'רזור.
מבטים מזדמנים לכיוון החכה מגלים תנועות קלות ואני מניח שזה החבר שלי שמנסה להשתחרר.
ארבעים ומשהו דקות אח"כ הסקרנות שלי גוברת עלי ואני מחליט לבדוק מה קרה איתו.
אין התנגדות, אין פרפורים.
אין גוף.
את כל הדג חיסלו לי המנייאקים, חוץ מאת הראש עם הקרס עליו.
נסיונות לשחזר את העניין העלו אצות ואחרי חצי שעה נוספת חזרתי הביתה בלי כלום.
כנראה שיש לי עוד דרך לעשות.
*אין תמונות כי אין לי סמארטפון, אבל לא נראה לי שהפסדתם משהו.















