הכל פונקציה של עובי הקרס ועובי התולעת.

התועלת גמישה מספיק בשביל לעבור גם את

כיפוף חוד קרס הסירקל והזווית שלה.

באם היא בריאה ועבה היא לא תישבר ולא תמעך (התולעת).

באם קרס הסירקל עבה מידי והתולעת דקה אז

 הדבר יהיה מסובך יותר.

לכן צריך להתאים את הקרסים לתולעים שמשתמשים בהם.

בעבר היה שימוש מוגבר ב"תולעי ביבי" שהיו עבות מאוד ואז לא

היית בעיה כלל.

גם התולעים הדקות מצוינות (רובנו משתמשים בהם כל עת) להחדרה

על קרסים יעודיות בעלות זיזים.

מעניין אותי לדעת אם קרסי הסירקל עליהם אתם מדברים הם גם בעלות זיזים ,

באיזה גודל הם ובאיזו רמת מפתח הם באות (יש סגורות יותר ויש שפחות).

מי שמשתמש שיעלה תמונה.

אין קשר וגם אין בעיה עם גודל הקרס או התולעת.
גם הגמישות שלה לא רלוונטית.
הבעיה היא הזוית של השפיץ של הקרס שבמקרה של שני הקרסים שאני עובד איתם היא שהשפיץ גם ב-OFFSET שמקשה עוד יותר על ההשחלה שגם ככה בעייתית עם הסליים של התולעים,הקרסים הדקיקים האלו והמלתעות שמנסות לתפוס אותך כול הזמן...
השפיץ הזה שגם ככה מעוקל פנימה ובנוסף גם ב-OFFSET מצליח למצוא את דרכו לניקוב דופן התולעת כול הזמן ולדעתי הפרזנטציה של תולעת שלמה ו"בריאה" טובה יותר מתולעת קטועה או מפונצ'רת.
מצורפים שני דגמי הקרסים שאני עובד איתם.

הקרס האחרונה שהעלת בתמונה נמצאת גם ברשותי.

לי אין בעיה להושיב עליה תולעת ללא כל שימוש בצינורית.

באם השפיץ חודר קלות את דופן התולעת זה לא יוצר שום בעיה

ועם תיקון וכיוון קל ניתן להחזיר עטרה ליושנה...

בכל שאר הקרסים הדבר פשוט עוד יותר אפילו.

ולטעמי ומניסיוני יש קשר הדוק בין עובי המתכת של הקרס וגודלה לבין יכולת ההחדרה של תועת שלמה לתוכה.

כמו כן יש קשר גם בין יכולת ההחדרה של תולעת במעלה החוט (תולעת שלמה) לבין גודל

הלולאה שבה מתהדרת הקרס.