אני אנסה להעלות כמה תמונות של הריג ולהסביר
מקווה שאצליח
הריג בנוי מ 2 וחצי מטר חוט 120מ״מ
שאליו מחובר סביבל עם טסט של 540 ק״ג
דבר ראשון מרכיבים את הנצנץ
מתחת אליו משקולת קבועה לא רצה
ובמרחק של מטר הקרס.
בתמונות זה ריג עם קרס אחת
בכללי אני משתמש ב 2 קרסים אחת קבועה ואחת רצה כדי שיהיה יותר נוח לתפור פתיונות בגדלים שונים.
כמובן שייש עוד המון שיטות שונות ומשונות
כל מיני סוגי ריגים למינהם
אני משתף מה שאני מכיר ומה שהוכיח את עצמו
עודד משהו חשוב
יש הרבה שנוהגים לעבוד בדיג הזה עם חוטים בידיים. חוט 140 160 מגולגל על תוף
אני לא דוגל בשיטה הזאת
אנחנו דגים רק עם מקלות
הרבה יותר בטוח נוח ומקצועי וסיכויים טובים יותר להביא את הדג
יש כאלה שטוענים אחרת..
לגבי עומקים
אנחנו מדברים על 400 500 מטר עומק
בדריפט כמובן..
עיקר העבודה היא עד 80 מטר עומק
וכמובן משחקים עם זה מנסים בכל הגבהים
הפיתיון הוא קלאמרי טרי שנתפס במקום או מקרל.
מומלץ טרי טרי שנתפס באותו רגע.
לגבי התפיסה עצמה
הדג חרב כשהו מחליט לתקוף דבר ראשון הוא נותן מכה או שתיים עם החרב על הפיתיון כדי להמם אותו, צריך ללמוד את זה
כשחרב אוכל זה ממש ברור אין ספק ביכלל.
אחרי זה מגיעה הבליעה והחלק הכי חשוב הוא ברגע שמרגישים שהדג לקח חובה לפתוח את השפולה ולתת לדג לרוץ עם הפיתיון בין 5 ל 10 שניות ולבלוע עד הבטן מכיוון שייש לדג חרב פה מאודד רך וקשה מאוד לנעול אותו מהפה.. הרבה פעמים קורה שננעל מהפה אבל משתחרר כי הוא קורע לעצמו את הפה.
לאחר הריצה כמובן סוגרים שפולה מתחילים לגלגל עד שמרגישים התנגדות קלילה ואז נותנים הוקסט ויאלה למלחמה.
מיותר לציין שהציוד חייב להיות יעודיי לסוג דייג שכזה
מקווה שאצליח
הריג בנוי מ 2 וחצי מטר חוט 120מ״מ
שאליו מחובר סביבל עם טסט של 540 ק״ג
דבר ראשון מרכיבים את הנצנץ
מתחת אליו משקולת קבועה לא רצה
ובמרחק של מטר הקרס.
בתמונות זה ריג עם קרס אחת
בכללי אני משתמש ב 2 קרסים אחת קבועה ואחת רצה כדי שיהיה יותר נוח לתפור פתיונות בגדלים שונים.
כמובן שייש עוד המון שיטות שונות ומשונות
כל מיני סוגי ריגים למינהם
אני משתף מה שאני מכיר ומה שהוכיח את עצמו
עודד משהו חשוב
יש הרבה שנוהגים לעבוד בדיג הזה עם חוטים בידיים. חוט 140 160 מגולגל על תוף
אני לא דוגל בשיטה הזאת
אנחנו דגים רק עם מקלות
הרבה יותר בטוח נוח ומקצועי וסיכויים טובים יותר להביא את הדג
יש כאלה שטוענים אחרת..
לגבי עומקים
אנחנו מדברים על 400 500 מטר עומק
בדריפט כמובן..
עיקר העבודה היא עד 80 מטר עומק
וכמובן משחקים עם זה מנסים בכל הגבהים
הפיתיון הוא קלאמרי טרי שנתפס במקום או מקרל.
מומלץ טרי טרי שנתפס באותו רגע.
לגבי התפיסה עצמה
הדג חרב כשהו מחליט לתקוף דבר ראשון הוא נותן מכה או שתיים עם החרב על הפיתיון כדי להמם אותו, צריך ללמוד את זה
כשחרב אוכל זה ממש ברור אין ספק ביכלל.
אחרי זה מגיעה הבליעה והחלק הכי חשוב הוא ברגע שמרגישים שהדג לקח חובה לפתוח את השפולה ולתת לדג לרוץ עם הפיתיון בין 5 ל 10 שניות ולבלוע עד הבטן מכיוון שייש לדג חרב פה מאודד רך וקשה מאוד לנעול אותו מהפה.. הרבה פעמים קורה שננעל מהפה אבל משתחרר כי הוא קורע לעצמו את הפה.
לאחר הריצה כמובן סוגרים שפולה מתחילים לגלגל עד שמרגישים התנגדות קלילה ואז נותנים הוקסט ויאלה למלחמה.
מיותר לציין שהציוד חייב להיות יעודיי לסוג דייג שכזה
ביומן דוחות הדיג יש קבלות - כמה וכמה דוחות דיג שהעלה עידן על תפיסת דגי חרב באילת...
תודה עידן..
