חשבתי שכבר לא נראה את הדוח הזה...
אמנם לא שיא האקשן אבל נראה שנהנית בכול זאת וגם שעבר ללא תקלות רציניות...
מאמון וחברים נוספים שמרגישים בים כמו בבית, לא יבינו לעולם את הבעיה שיש לאלו שסובלים ממחלת ים.
אם זה היה מסתכם בהקאות, מילא.
הבעיה היא שזה יכול ובהחלט גם עלול להפוך לסמירטוט מוחלט עד אבדן הכרה וכול מה שאפשר לעשות זה לעצום עיניים ולהתעלף...
בפעמים שיצאנו ביחד על הסירה של אבו אשרף זה היה בסדר כי לקחתי טרבמין ביציאה מהבית וכעבור שעה עוד אחד לפני העלייה לסירה אבל הפעם הראשונה כאן בארץ הייתה על סירה קטנה ומצחינה מאדי סולר ב-9 בערב כשהדיג היה בולוס וללא כדורים. לא יודע אם זה היה מספיק או שהיה משהו נוסף שגורם לי לבחילות אבל אנחנו כבר מזמן לא בקשר...

יופי של יום כייף 

יצחק היקר,
הריר כידוע לא פוגע בעיניים - ולרייר מנשים הפסקתי בגיל 21...
אכן צדקת - ראייתי איננה חדה כמו לפני 20 שנים,
או שפשוט לא התקרבתי מספיק....
אגב, חבר שהיה בשטח שחה ועלה לספינה ההיא - דיווח שהצעירות התנפלו עליו בחיבוקים וצילומים,
וכפי שציינתי הן הפריחו נשיקות אלינו...
אז מודה שנתפסתי על חם - כפי שמעיין וחברותיה נתפסו על חם....


יוסי, מצפה כבר לתפיסות ולדוח שלך בעונה הזו...

רון יופי של דוח.

עברת את טבילת האש הראשונה ונראה לי שמעכשיו אתה מכור 

בגלל זה היה טוב לצאת פעם ראשונה עם רפול, שבעבר כפי שסיפר לי - סבל ממחלת ים רק מעצם העליה על הסירה שהיא עוגנת...
אז לצאת עם מי שעבר את זה, בהחלט תורם, שכן הוא מכיר את התחושה ואת הדרכים שלימדו אותו להמנע ממנה 

עם רפול תמיד מעניין ניראה שבילית טוב ביציאה הראשונה ביכטה