3 סיבות לדעתי גרמו לבריחות::
1.  מזל - מה לעשות אבל גורם מספר אחד
2.  הייתי שם יותר דגש על ההוקסט למרות שהדג מושך למטה ולמרות שקצה החכה נוגע במים- הוקסט ועוד הוקסט ועוד אחד
3. רפיון במתח החוט - מה שנותן לדג ובייחוד לאינטיאס יכולת תמרון ואפשרות לשנות את כיוון השחייה ובכך להשתחרר גם אם הקרס נעוצה, יש מקרים שבאמת בהם הדג פולט את הפתיון וזו סיבה נוספת לאיבוד הדג

אבל איך אומרים: תנו לי טיפת מזל אחת והכל יהיה בסדר

יופי של דיון מאמון - ניתן ללמוד לא מעט מדיון כזה

מסכים כמובן עם ההערה לגבי ההוקסט-
איך לא אסכים אם בתחילת דרכי בג'יג לא נתתי הוקסט ואיבדתי את הראשונים שננעלו....

גם לגבי צורת העבודה הקלוקלת -
מותיר יותר מידי רגעים "מתים" בעבודה שיוצרים רפיון בחוט....

יש מבחינתי משהו נוסף שלא זכה להתיחסות - שוב צורת עבודה קלוקלת...
שימו לב ובמיוחד בדג הראשון:
הוא ממשיך לעבוד בעקביות באותה צורה - ללא קשר להתנהגות הדג,
כלומר: גם כשהדג "נותן ראש" ולוחץ - הוא ממשיך לנסות למשוך ולהעלות אותו בכוח -
ובמצב שהדג מושך בכוח אז מחזיקים (אפילו מורידים כמה ס"מ את המקל לכיוון המים יחד עם המשיכה
ותוך שממשיכים להחזיק) - ולא מושכים בכוח נגד משיכת הדג. נותנים לו להפעיל כוח ולרוץ ופשוט מחזיקים -
איך שהוא עוצר אז חוזרים "לפמפם" אותו.
שימו לב איך הברנש השני עושה זאת נכון כשהדג אצלו "נותן ראש" - פשוט מחזיק...