פרשת כי תישא
פרשת כי תישא היא פרשת השבוע התשיעית בספר שמות.
תחילת הפרשה עוסקת במצוות מחצית השקל, ובהוראות נוספות הקשורות למשכן, אך רוב הפרשה עוסקת בסיפור חטא העגל ובהשלכותיו.
נושאים בפרשה
הפרשה פותחת בסדרה של ציוויים והוראות המשלימים את ענייני הקמת המשכן שנידונו בשתי הפרשות הקודמות.
משה מצטווה לאסוף תרומה בסך מחצית השקל מכל אחד מבני ישראל לצורך הקמת המשכן.
מלבד זאת הוא מצטווה להכין את הכיור, את שמן המשחה ואת הקטורת.
ה' מורה למשה למנות את בצלאל לבעל המלאכה הראשי בבניית המשכן.
בסיום הציוויים על בניית המשכן מובאת אזהרה נוספת על שמירת השבת.
מכאן ועד סיום הפרשה עוסקת התורה בחטא העגל ובהשלכותיו.
משה מקבל את לוחות הברית ופונה לרדת מהר סיני,
אך העם הממתינים למרגלות ההר זמן רב מתייאשים ופונים אל אהרן הכהן בבקשה:
"קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו, כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו".
אהרן אוסף זהב מבני ישראל ומכין עגל.
בני ישראל קוראים "אלה אלהיך ישראל", וקובעים למחרת יום חג.
אלוהים מורה למשה: "לך רד כי שיחת עמך".
לפני ירידתו מתחנן משה לה' שלא ישמיד מיד את העם, וה' מסכים.
משה יורד מן ההר, רואה את העגל ומיד שובר את לוחות הברית.
הוא הורס את העגל ושולח את בני שבט לוי להרוג את העובדים לו.
אחר כך הוא חוזר אל ה' ושוב מבקש שלא להשמיד את העם, "ואם אין, מחני נא מספרך אשר כתבת".
ה' מכה את העם במגפה, אבל לא הורג את כל העם.
משה יוצא מן העם ומעתיק את אוהלו אל מחוץ למחנה.
הוא מבקש מה': "הראני נא את כבודך".
ה' מסכים להראות למשה רק את צדו האחורי, "כי לא יראני האדם וחי... וראית את אחורי ופני לא ייראו".
הוא מורה למשה להכין לוחות חדשים ולעלות אל ההר, ושם הוא מלמד אותו את שלוש עשרה מידות הרחמים.
משה מבקש שוב רחמים על עם ישראל: "וסלחת לעווננו ולחטאתנו ונְחַלתנו".
ה' מסכים, קובע שעם ישראל ייכנס לארץ ישראל, וחוזר על הציוויים על שלוש רגלים ועל איסור עבודה זרה.
משה מקבל את לוחות הברית השניים ויורד מן ההר לאחר ארבעים יום נוספים, "והנה קָרַן עור פניו".
כשהוא מדבר עם בני ישראל, הוא שם על פניו מסווה.
מקורות :
ויקיפדיה
שבת שלום.
זמני הדלקת נרות :
ירושלים - 16:57
תל אביב - 17:17
חיפה - 17:08
באר שבע - 17:09
אילת - 17:18
ממצה ומרצה 
