קבלו טיפים לבדיקת וזיהוי טריות בדגים,
באדיבותו ובברכתו של השף אלעד אמיתי -
http://eladamitay.wordpress.com/2014/02/02/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA-%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D/לנוחותנו העתקתי לכאן - כפי שהם מופיעים בקישור:
מראה כללי- על הדג להראות מבריק וקשיח למגע.
עיניים- בדג טרי העיניים קשות למגע, חוזרות לעצמן לאחר לחיצה, האישונים נראים כמו מראה מלוטשת
בשר- קשיח למגע- לאחר לחיצה על עורף הדג הבשר אמור להתרומם חזרה ולא להשאר שקוע
ריר- הריר מאפשר לדג התנגדות נמוכה בחיכוך עם המים- הדג מייצר ריר כל עוד הוא חי
זימים- מכסה זימים קשה לפתיחה, זימים אדומים ומבריקים, מסודרים כמו מסרק ולא דבוקים זה לזה
ריח- ריח כללי- דג טרי יריח כמו ים, לעיתים דג לא מנוקה יסריח בשל תהליכי עיכול בתוכו שלא הסתיימו,
יש להבדיל בין הריחות ולהבין האם הריח מהקיבה או מהדג. חשוב להריח את הזימים, כל עוד הדג
חי הם נשטפים במים.
יוצאי דופן:עיניים עכורות- לעיתים נראה דגים טריים למראה ולמגע אך עיניהם עכורות בדומה למחלת הקטארט-
מצב זה מופיע כאשר הדג מת מחוסר חמצן- למעשה טובע. אין בזאת בכדי לגרוע מטריותו.
ריחות- ישנם מספר זני דגים שמפיצים ריח חזק- דגי הקרקעית דוגמת הסול וההליבוט ודגים סחוסיים נוספים
(כולל מיני כרישים) פולטים אמוניה לאחר המוות ובשעות הראשות יריחו רע. להסרת הריח משתמשים
בהשרייה בחלב אשר סופח את האמוניה מהבשר.
ריר ריחני- דגים ממשפחת המקרל- כולל טוניות וברקודות מכוסים בשכבה עבה במיוחד של ריר (כנראה שבשל
אופיים והצורך במהירות שחייה גבוהה) ריר זה מתאפיין בריח מתכתי עז אשר יורד לאחר מספר שעות
ושטיפה במים.
דגים חולים- מאחר ובמקרה של דגי הים הפיקוח הוטרינארי רופף ובמקרים מסויימים לא קיים כלל, ייתכן מצב בו דג
או פריטים ספציפיים מתוך להקה יהיו חולים. דג חולה, בדיוק כמו אדם חולה, מתאפיין בריח מוזר,
בגוון עור ובשר חסר ברק, ובתחושת ריפיון מסויימת בשריר. מומלץ לא לקחת סיכון ולוותר על הדג.
זימים יפים אבל ריחניים- זימים אדומים ומבריקים כאמור הם אינדיקציה לטריות, אולם לעיתים כאשר הדג שוחה במים מזוהמים
(נפט, שמן או זיהום כימי) יידבק ריח רע לזימים.
כתמים אדומים- באיזור הזימים, הבטן וסנפיר השת (הסנפיר הצמוד לפי הטבעת)- כתמים אלו הינם לרוב אינדיקציה
לכוויה כימית כתוצאה משחייה בשפכי נחלים מזוהמים (נפוצים אצל הבורים והלברקים).
הכתמים יופיעו תמיד באיזורים הרגישים (זימים, עיניים, בטן). כתמים אדומים רנדומליים יכולים להוות
אינדיקציה לפציעה אך לא בהכרח לזיהום.
