הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיו היקרים
מאת רז חקירות אייל סברו .
מה עושים כשיודעים שיש סיכוי שהלקוח ירצח את אשתו...
התיק הזה היה באמת משהו מיוחד, לא בכל יום יש לי פגישת עבודה עם בן לעדה
ערבית, שם הרי החוקים שונים ובמה אוכל אני לעזור שאלתי את עצמי. התשובה
הגיעה בדמותו של סעד, ערבי, סטודנט נחמד למזרחנות באוניברסיטת ירושלים.
כשלחץ את ידי לשלום במשרדי השתוקקתי לדעת מה עומד מאחורי פגישת הייעוץ
אותה ביקש ועד מהרה ידעתי.
סעד היה בן למשפחה עניה שהתאהב בבת לאחת המשפחות הידועות באזור
ירושלים, כשיצאו בסתר תחילה לא פילל לעצמו כי בבוא היום תהיה הצעירה
הערביה וופא, אשתו. הבדל המעמדות בין שתי המשפחות היה תהומי, משפחתה של
וופא הייתה בעלת נכסים רבים באזור מגוריהם, שמם הלך לפניהם וסעד היה בן
למשפחת איכרים פשוטה.
כשהכירו באוניברסיטה יצאו תחילה בסתר, כשנודע דבר השידוך למשפחתה של
וופא רעדו אמות הסיפים, כולם דרשו בכל תוקף כי תימצא לעצמה שידוך הולם
יותר אבל זה לא עזר, כעבור 3 חודשים לערך נישאה וופא בשמחה גדולה לסעד.
השנים עברו, סעד סיים תואר ראשון והחל ללמוד לתואר שני, וופא סיימה תואר
ראשון באדריכלות, החלה עובדת במשרד אדריכלים ערבי ידוע והרתה לסעד. כעבור
9 ירחים נולד בנם הבכור, סעד לא ידע נפשו מרוב אושר והכל זרם על מי מנוחות.
כשהילד הגיעה לגיל שנה שכרה משפחתה של וופא עוזרת בית שלנה בביתם של הזוג
הצעיר, שמימלא היה גדול מאוד. וופא שבה לעבוד במשרד האדריכלים בו עבדה.
הצרות החלו כעבור מספר חודשים, וופא החלה להתנהג בצורה שלא משתמעת לשני
פנים. סעד חשד כי לוופא יש מאהב. כשהחל לבצע בדיקות משלו גילה לתדהמתו כי
וופא מנהלת רומן ומקיימת יחסים עם מנהל המשרד בו עבדה. סעד לא ידע נפשו
מרוב בושה. המתח בבית היה עצום. כסעד שב וחשב מה יעשה הבין כי הכף נוטה
לחובתו, וופא באה ממשפחה אמידה מאוד שבקלות תוכל לנשלו ממעמדו כיום, גם
הכפשת שמה של בת המשפחה יכלה להיות גזר דין מוות עבורו ללא ספק.
בצר לו פנה לאחיה הבכור של וופא, רו"ח ידוע וביקש פגישה דחופה עמו, בתום
פגישה ארוכה עמו הדגיש האח כי אין לפגוע בכבוד המשפחה, "כמו שידעת להינות
מדובשנו, תהנה גם מעוקצנו" הסביר לו האח, "עליך להתמודד עם וופא בעצמך,
וופא הייתה תמיד הבת המורדת ובזאת אתה בחרת לא אנחנו".
סעד יצא מהפגישה המום משנכנס אליה וגמלה ההחלטה בליבו, הוא יפנה למשרד
חקירות שיתעד את וופא בקלקלתה וכשירצח אותה יפיץ את התמונות שתעדו את
אהובתו במצבים אינטימיים עם מעבידה, כך יבינו אותו כולם.
הייתי בשוק גמור, לא בכל יום מישהו מודיע לי כי ירצח את רעייתו לאחר שיתעד
אותה בוגדת בו. במהלך הפגישה עם סעד הבנתי שנכנסתי לבור שממנו יהיה קשה לי
לצאת, אבל החלטתי לפעול בחוכמה.
קיבלתי את התיק לעבודה והאמינו לי לא מטעמים כספים, סעד שילם בעבור 3 ימי
מעקב ונפרדנו כידידים, קבענו להיפגש בעוד שבוע ימים בדיוק. היה לי שבוע ימים
לתעד את וופא, ולפעול בכיוונים שרציתי. ביומיים הראשונים למעקב אחר וופא
קיבלתי את אשר רציתי, וופא נסעה עם מעבידה לאתר בנייה, בדרך חזרה עצרו
בחורשה וקיימו יחסי מין ברכבם, הזוג הנאהב לא חשד כי בסמוך לרכבם יושבים
שני עוקביי המתעדים את מעשיהם, התיק בעצם היה סגור אך מבחינתי הוא רק
התחיל.
טילפנתי לחבר טוב שלי עוזר פרלמנטרי של אחד החכ"ים הידועים בכנסת וקבענו
לסעוד יחד למחרת. סיפרתי לו את הסיפור והוא היה המום, תוך דקות ארגן לי
פגישה עם אחד הפוליטקאים הערבים הידועים בירושלים. נפגשנו בביתו ועל כוס
קפה ערבי עם הל חזק סיפרתי לו על המקרה בלי לנקוב בשמות כמובן. הפוליטקאי
הידוע היה סבלן לסיפורי והחליט לעזור ככל שיוכל, "תן לי פרטים מדוייקים, עם
שמות ואטפל בזה" אמר. סירבתי בתוקף, איני רוצה להיות מעורב אמרתי ובלחץ
חברי הסכמתי. כשנקבתי בשמה של וופא היה הפולטיקאי הערבי בשוק חייו.
מסתבר כי הכיר היטב את אביה של וופא ואף היה בחתונתם של סעד ווופא, עכשיו
ברצונו לעזור ולמנוע רצח. הפוליטקאי הסביר לי עד כמה חזקה אצלם הפגיעה
בכבוד המשפחה ויהיה קשה מאוד לדבר על כך עם אביה של וופא, אבל זה ראה
בכך אתגר אישי ודיני נפשות ולי לא נותר להסכים עמו.
למחרת פגשנו באביה של וופא בביתו של הפוליטקאי הידוע. לאחר חיבוקים חמים
ונשיקות בין השניים הוצגתי בפני אביה של וופא, זה היה טיפוס נחמד מאוד ולחץ
את ידי בחום. לאחר שיחת חולין בת ½ שעה ישבנו וניגשנו לעניינינו, סיפרתי לאביה
של וופא את השתלשלות האירועים מרגע כניסתו של סעד למשרדי. אביה של וופא
האדים מרגע לרגע. במהלך השיחה ביקש לראות את התמונות שברשותי, בלית
ברירה הראיתי לו את העדינות שביניהן, אל תשאלו איך הוא נראה, עגבנייה הייתה
חיוורת לעומתו, "אני ארצח אותה" זעם, "אני ארצח אותה" דפק בידו על השולחן.
פה נכנס לתמונה הפוליטקאי, זה חיבק אל ליבו את אביה של וופא ודיבר אל ליבו,
בסימני ידיים בינו לביני הבנתי כי בשלב זה עלי לעזוב את החדר וכך עשיתי בשקט
בשקט.
כעבור שעות קיבלתי טלפון מהפולטיקאי, הכל בסדר ענה לי תבוא מחר שוב עם
התמונות, ב- 12:00 אצלי. למחרת כשהגעתי לביתו היו שם סעד, וופא אביה וגם
נכבדים נוספים. הדיון היה ארוך והדמעות זרמו כמים סעד נאות לוותר לוופא על
הפגיעה בכבודו ובתמורה לכך קיבל כסף ונכסים שיעזרו לו בהמשך חייו.
על וופא הוחלט כי תעזוב את ביתה עם בנה הקטן ותחזור לבית הוריה, שם תתגורר
עם הילד עד שתינשא מחדש, כמובן שגם תעזוב את מקום עבודתה. לאביה של וופא
הובטח כי העניין לא ידלוף החוצה, 2 הנכבדים עמדו על כך שהעניין ישאר בבית זה
ולא יצא ממנו. כל הצדדים חתמו על נייר כתוב בערבית שאת תוכנו לא הבנתי
ונפרדנו לשלום.
כעבור מספר חודשים קיבלתי טלפון מסעד, "אתה יודע שהפרת את חוק חוקר
לקוח?" אמר לי, כן אני יודע התנצלתי, "אבל זה בסדר, יצא מזה רק טוב".
מה קורה? שאלתי, "הכל כפי שנסגר באותו יום" אמר לי בטלפון "השבוע סיפרו
לי שוופא נוסעת לקרובה בטוניס שם תתחיל חיים חדשים". יופי אמרתי ואצלך
הכל בסדר?, "כן" ענה סעד "תודות לך אני לא ארקב בכלא" אמר ונפרדנו
בלהתראות.
הסיפור הנו לשימוש אישי בלבד. אין להעתיקו או לפרסמו בכל אמצעי או בכל מקום אחר.
כל הזכויות שמורות לא.ס ניהול רז חקירות בע"מ
את ספרו החדש של אייל סברו "זבוב על הקיר", ניתן לרכוש בטלפון
03-9566060.
הכותב הנו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים.
לתגובות: eyal@raz-pi.co.il
היתה מסתבך עם המשטרה ,וגם היתה מפסיד את הרשיון.....חומר למחשבה.....
