הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיו היקרים
מאת רז חקירות אייל סברו .
ועל קולגות בענף החקירות......
היא הייתה בתחילת שנות השלושים לחייה, בלונדינית טבעית, עיניים כחולות, גבוהת קומה וחתיכה לא קטנה , היא לא נזקקה לניתוח הגדלת חזה, גם לא להקטנה, לא לניפוח שפתיים ולא להרמת עצמות הלחיים, היא הייתה כמעט מושלמת.
כשישבה למולי לאחר קביעת פגישה שגרתית דרך דיקלה מנהלת משרדי, לא חשדתי במאום, נכון יותר לומר, לא הייתה לי סיבה לחשוד, היא סיפרה לדיקלה על כי, בעלה בוגד בה ככל הנראה וביקשה להיפגש עימי, כמובן שנתקבלה בברכה.
בפגישה הראשונה היא התפעמה ממשרדי, בעיקר מאקווריום הדגים הגדול שבחדרי, סיפרה על בעלה, העובד בחברת היי-טק אלמונית ועל החשדות שנתעוררו בה, בעקבות תחתוני חוטיני שמצאה מגולגלים בתוך מזוודתו כשחזר מנסיעת עסקים שגרתית באירופה.
הטיפש, כך קראה לו, אפילו לא שם לב כשהכניס את בגדיו מקופלים למזוודה שכנראה לקח את התחתון של זו ששיגל יום קודם.
כמובן שלא אמרה לו כלום (חכמה, חשבתי לעצמי) עשתה אחד ועוד אחד ואז הגיעה אלי.
כשסיפרה על עצמה ציינה כי, מאוד אוהבת לטייל בעולם וגם לקרוא ספרים, נוהגת לנסוע להביט בים, לבדה כשהיא עמוסה בעבודה כעובדת בחברת פרסום גדולה, אמצעי לשחרור לחץ...
לא יכולתי שלא להתפעם, שהרי מדובר בהעדפותיי שלי, כמעט והסכמתי להתגרש מחני רעייתי ולהתחתן עם זו... אבל, מבטה החודר של חמותי גולי, שתחייה, החזיר אותי למציאות, עם חמותי, גולי, לא מתעסקים!!! ומהבת שלה, בטח שלא מתגרשים וכך נשארתי עם החלום בלבד.
כשביקשה מעקב אחר בעלה, לא יכולתי שלא להסכים עמה, אחד ששוכח את תחתוני החוטיני של המאהבת שלו במזוודה שנותן לאשתו לסדר לו, שווה בהחלט יום מעקב.
למחרת בבוקר ישבתי עם עוקביי סמוך לביתם הפרטי והמפואר בשכונה היוקרתית שבשרון, רציתי לראות בעצמי, מי המטומטם שבוגד "בפצצה" שכזו.
כשיצא האדון הצעיר מביתו, נוהג באאודי ספורט קטנה וכסופה, הבנתי שמדובר בבני זוג "מתאימים", כשיצא מהרכב בהרצליה פיתוח, התאים לדמיון שלי, גבוה, שרירי, לבוש בחליפה מהודרת, כשעמדתי סמוך אליו בלובי הכניסה לבניין בו היה משרדו, הבחנתי בשעון הברייטלינג שעל ידו ובעט המון-בלאן, שבצבצה מכיס חולצתו, ליגה לאומית, חשבתי לעצמי.
כל אותו היום עקבתי אחריו, יוצא לשתות קפה בקופי בין הסמוך, אוכל ארוחת צהרים בבשרית הידועה וחוזר לביתו, ללא כל קשר מיני כזה או אחר.
למחרת נכנסה למשרדי בשנית, מיני קצר, מחשוף שמבליט את חזה ולק משוח עדין, לבן, העיניים כמעט ונתקעו לי באמצע הגוף שלה כשסרקתי אותה לפני שהתיישבה.
לפני שהחלה לדבר, הוציאה חפיסת שוקולד בלגי ואמרה... "זה עבור היחס הנחמד שלך כשאני הייתי לחוצה בטלפון אתמול"... והניחה אותו על שולחני.
סיפרתי לה שאני מטורף, בעצם מכור לשוקולד, והיא פתחה את החפיסה ואמרה "גם אני" ולקחה קוביה, חשבתי על גירושיי, שוב, אבל... דמותה של חמותי גולי, החזירה אותי למציאות שלי.
הסברתי לה כי אמש לא קרה כלום, בדיוק מה שאמרתי בטלפון והיא טענה שלקחה את זה בחשבון וביקשה יום נוסף, כבר מחר, כמובן שהסכמתי, האמת היא שגם אני חשבתי שצריך יום נוסף.
למחרת ישבו עוקביי לצעיר על הזנב, עדכנתי אותה טלפונית.
כל שיחה בינינו נתארכה לדיון עמוק, לא ידעתי שיש נשים שמתעניינות בליגת האלופות כמותה, ובטיסה במטוסים קלים, ובקיצור כל מה שדיבר אלי, מסתבר שדיבר גם אליה, ותאמינו לי , הרבה שטויות מדברות אלי, חולה שטויות אני.
ביום המעקב הזה, כשסיים את עבודתו, נסע לכתובת מסוימת ברמת אביב, עוקביי צילמו אותו נכנס לבניין המגורים, ואת המעלית עוצרת בקומה 8.
כשעדכנתי אותה על כך, התרגשה, "ידעתי" אמרה, "ידעתי", הנחתי את חוקריי להיות זהירים וכך עשו, כשיצא משם כשהז'קט בידו וחולצתו פרומה ב – 2 כפתורים, ידענו כולנו, כי לא היה שם בפגישת עסקים, והיא, היא בכתה לי בטלפון, הרגעתי אותה.
למחרת בבוקר ביקשה שאביא את הקלטת אליה הביתה ושנראה יחד מה היה אמש, "אני לא מרגישה טוב", אמרה לי, כמובן שהסכמתי.
עברו שעתיים והיא פתחה את דלת ביתה, כמעט התעלפתי, חלוק לבן, שקוף, בלי חזייה ותחתון חוטיני קטנטן, שאומר לך "חכה עד שאני אסתובב ותראה"...
נכנסתי וישבתי בסלון הבית שהיה מעוצב, חבל על הזמן... הכינה לי קפה, טייסטר צ'ויס, כמות שאני אוהב, עם הסוכרזית הקטנה, "גם אני שותה ככה", אמרה.
הצגתי בפניה את קלטת המעקב מאמש, בכל פעם כשקמה לטלוויזיה ירד לי חודש מהחיים, איזה ישבנים... לא יכולתי לסיים את הקפה, לקחתי לגימות בשלוקים של תינוק בן יום... שלא יגמר מהר, חס וחלילא.
הצגתי בפניה את הקלטת, שמחתי בשבילה שמצאנו קצה חוט, היא ביקשה יום נוסף וגם חקירה לברור זהות הדיירים בדירה 8, בניסיון להגיע למישהי פוטנציאלית, כמובן הסכמתי.
לפני שיצאתי, בסמוך לדלת, ביקשה לתת לי נשיקה קטנה, על הלחי, לאות תודה על ההקשבה והתמיכה. הייתם אומרים לה לא?? גם אני לא אמרתי לא. נו, טוב, אמרתי, והתכופפתי לעברה.
הייתי יכול להישבע שהאריכה מעבר " לנורמלי", הסמקתי ונעלמתי משם.
"לעולם אל תערב עסקים עם אהבה..." אמרו לי רבים, ו... מבטה של חמותי גולי... הרגעתי את עצמי עוד לפני שהנעתי את רכבי.
עברו יומיים והיה לי יום מעקב נוסף, עם הגיעו של בעלה שוב לקומה 8 באותו הבניין. מיהרנו לפירוט הדיירים על האינטרקום בבניין, אחת הדירות הושכרה ע"י אישה צעירה, סיפרה לי יו"ר ועד הבית בשיחה טלפונית, בה ביקשתי לרכוש דירה בקומה 8, עכשיו הייתי בטוח שהצלחתי.
סיפרתי לה על כך טלפונית ושוב הוזמנתי לביתה, כששאלתי, מדוע איננה עובדת סיפרה לי כי חלק מתנאי עבודתה, הנם להגיע לעבודה כשמתחשק לה, ככה זה במשרדי פרסום, אמרה לי, ואני תמהתי, ומה אם לא מתחשק בכלל??? אבל שתקתי.
למחרת בבוקר כשבאתי לביתה, חיכה לי נס קפה חם, עוגת שוקולד בדיוק כמות שאני אוהב, וגם היא מסתבר ואל תשאלו מה היא לבשה.
האמת, אם היה לי חזה כמות שלה והייתי אישה, גם אני הייתי הולך בלי חזייה ובחולצה פתוחה עד אמצע בית החזה, שייהנו הגברים, מ'כפת לי.
הקרנתי בפנייה את הסרט, בכל פעם שקמה לכיוון הוידיאו, נעתקה נשמתי... אל תחשבו שאני נשמע נדוש... האמינו לי... היא הייתה שווה!!!
לפני שיצאתי, סיכמנו על יום מעקב אחר הדיירת בקומה 8, כך נוכל לקבל קצת פרטים. את המעקב על בעלה נמשיך בשבוע הבא.
לפני שיצאתי, לא שאלה, נתנה לי נשיקה, על שפתיי, בשנייה הראשונה לא הגבתי, בזו שלאחר מכן התחברו הלשונות שלנו... עברו שלוש שניות נוספות וניתקתי אותה ממני, הסתכלתי על עיניה, היא אמרה "סליחה" וסגרה את הדלת... נשארתי עוד שנייה לעמוד ואז יצאתי לרכב. באותו הלילה לא נרדמתי, אשתי חני הבחינה במשהו שמטריד אותי... עבודה אמרתי, עבודה (לא שיקרתי).
למחרת שלחתי את אחד החוקרים המבוגרים שלי לועד הבית, לקבל פרטים על הדיירת בקומה 8, בצורה עקיפה כמובן, כשחזר כעבור 3 שעות סיפר לי שנפל על אלמנה רומנייה שכמעט התחתנה אתו, צחקתי, אבל פרטים על השוכרת היו לי, הבנתי שגם היא "קציצה" לא קטנה.
עבר יום נוסף, במהלכו התקשרה בכדי להתנצל על "ההתנפלות והחדירה לפרטיות" גלשנו לשיחה של שעתיים, לא יודע למה, אבל הרגשתי קצת מוזר, משהו ניקר לי בפנים, בבטן, במקום שמאוד רגיש אצלי.
ביקשתי ממנה שאת דוח החקירה הנוכחי, אצל ועד הבית, תבוא אליי לראות. עברה שעה והיא התייצבה אצלי, לבושה ג'ינס צמוד וחולצה גברית לבנה, שהבליטה את חמוקיה.
ישבנו על הדוח, יכולתי להישבע שכשקמה לשירותים הבליטה את הישבנים בכוונה, אבל... אולי טעיתי, שוחחנו וצחקנו כשעה לערך, הסכמנו על יום מעקב נוסף ביום א' הקרוב ונפרדנו, הפעם ללא נשיקה לשם שינוי (לצערי).
כשיצאה ממשרדי, טלפנתי לחבר טוב, עברו שעתיים וקיבלתי ממנו טלפון חזרה, רשמתי פרטים כלשהם והמשכתי בעבודתי, עצבני כמות שלא הייתי מזמן, מזמן.
למחרת בבוקר ישבתי על ביתה, כשיצאה ממנו בשעות הבוקר, עקבתי אחריה, עד לעבודתה, גם כשיצאה מעבודתה עקבתי אחריה, עד שהגיעה לביתה, הכל היה מתועד.
עברו יומיים נוספים, התייעצויות והרבה מחשבה, הגיע גם יום א', גם ביום זה עקבנו אחר בעלה, שהגיע ונכנס לדירה בקומה 8. התמונה שהוצבה בקומה הזו תעדה אותו פותח את הדלת ונכנס פנימה. עכשיו, כשאספתי את כל הפרטים, התכוננתי לפגישה.
טלפנתי לחזי, חבר ותיק, קצין חקירות במשטרה בהווה, בארוחת הצהריים שהזמנתי אותו, ספרתי לו על הכל, קבענו אצלי ביום שלישי בבוקר.
את הפגישה איתה דחיתי לשלישי בבוקר, כשנכנסה למשרדי מחויכת, לא חייכתי, שבי אמרתי, תכירי את חזי, והכרתי בינהם, יכולתי להישבע שהתחוורה כמו סיד.
...עכשיו ספרי הכל, אמרתי, הכל...
היא לא הכחישה, עברו 10 דקות ואימתתי את כל החשדות. תוך שעה, לאחר שרשמה הכל בכתב ידה נכנסנו לרכבו של חזי, נוסעים לת"א, למקום עבודתה של הבלונדינית...
כשנכנסנו בדלת של משרד החקירות בו עבדה !!! היו הפקידה ובעל המשרד בהלם מוחלט!!!
...בן זונה... אמרתי, חתיכת בן זונה..., הבלונדינית השפילה את עיניה ואמרה לבעל המשרד ..."סיפרתי הכל"..., עכשיו ביקשתי לדעת מי הלקוח... וזה לא היה קשה, כשבעל המשרד שמע מחזי מה האופציות העומדות בפניו, שלילת רשיונו, תביעה אזרחית ממני ועוד... נקב בשם הלקוח. הופתעתי, אבל לא נפלתי מהכיסא,
דני היה אחד מאותם בעלים עשירים, שזיינו מהצד, אישתו הייתה לקוחה שלי, תפסתי אותו במעקב פשוט ואח"כ העדתי נגדו בבית הדין. כשהתגרש, הפסיד חצי מרכושו ויותר, מחוץ לאולם בה"מ, נשבע שינקום בי, ואכן ניסה... הלך על זה בגדול.
בעל המשרד חתם על דפים שרשם בכתב ידו , עכשיו נפרדנו כולנו מהבלונדינית, מבעל המשרד, שתמורת בצע כסף נאות "לדפוק" בעל משרד, קולגה, ועוד בדרכים הכי נמוכות שאפשר. עכשיו חוקריו של חזי היו בדרכם לדני, הלקוח.
עברו חודשיים מאז ועוד לא נרגעתי, איך גיליתי אתם שואלים?!
הכל היה טוב מידי, הבחורה, הקפה, העוגה, הים והשקט, כל מה שאהבתי, הנשיקה שנתנה לי. היא כמעט ולא עשתה טעות, למעט אחת...
כשקמה לשירותים במשרדי והשאירה את הנייד שלה על שולחני, היו לי 30 שניות לבדוק את השיחות שביצעה וקיבלה, מפה כבר הכל התגלגל, ידעתי שהטלפון האחרון שתעשה לפני הכניסה למשרד שלי יהיה למי שמפעיל אותה, וכך היה...
הכל היה טוב מידי, וחוץ מזה, למבט של חמותי גולי, כבר התרגלתי, אני אפילו אוהב אותו, כי זה מבט של אהבה. חמותי אוהבת אותי אז למה לוותר כל כך מהר.
הסיפור הנו לשימוש אישי בלבד. אין להעתיקו או לפרסמו בכל אמצעי או בכל מקום אחר.
כל הזכויות שמורות לא.ס ניהול רז חקירות בע"מ
את ספרו החדש של אייל סברו "זבוב על הקיר", ניתן לרכוש בטלפון
03-9566060.
הכותב הנו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים.
לתגובות: eyal@raz-pi.co.il
